מוצרי חלב בראייה סינית ומערבית

קודם שנדון ביתרונות ובחסרונות של אותו מזון חשוב ומפורסם נזכיר לעצמנו את הסיבות לפיהן מקובל להרבות בחג זה באכילת מוצרי חלב:
א - על פי המסורת, עד לקבלת התורה דיני הכשרות והפרדת בשר מחלב לא היו תקפים. ברגע שהתקבלו החוקים החדשים היה צריך להפריד בין כלים בשריים לחלביים. עד שסיימו להכשיר את הכלים הסתפקו במוצרי חלב, פרות וירקות בלבד.
ב - בספר במדבר כ´ח נאמר: מנחה חדשה לה בשבועתיכם. ראשי תבות: מנחה חלב.
ג - חלב בגימטרייה זה 40, סימן לארבעים היום שעשה משה בהר סיני עד שקיבל את התורה (שלא לדבר על הצמא הנוראי שפקד אותו אחרי 40 יום ללא מזון ושתייה, ואולי הדבר הראשון ששתה אח´כ היה חלב? ...)
ד - בשיר השירים נמשלת התורה לדבש וחלב: ´דבש וחלב תחת לשונך´. אכילת מוצרי חלב מסמלת קבלת תורה

אבל מעבר לכל ההשערות וההסברים יש גם נימוק הגיוני ופשוט. בעבר, רוב חגי ישראל היו חגים חקלאיים שקבלו, במרוצת הזמן, משמעות דתית. תקופת הביכורים היא גם תקופת ההמלטות ושפע מוצרי החלב (יש לזכור שבימים עברו מוצרי חלב לא היו כה זמינים כמו היום).

התלמוד מוקיר את החלב ומוצריו כמזון בריא לגוף. תרבויות שונות ציינו את החלב כמוצר חשוב ומחזק. גם הרפואה הסינית מתייחסת לחלב ומוצריו כמזון (ושימו לב - כמזון, לא כמשקה!) עשיר, מחזק צ´י ומזין. כדרכם של מזונות מחזקי צ´י רבים, עודף ממנו, בעיקר לאנשים עם טחול חלש, עלול להפוך לליחה (במקום לצ´י).

אולי בגלל הטיעון הזה, ואולי מחמת טיעונים אחרים, השתרשה גישה ציבורית הרואה בחלב כמזון מעורר ליחה. עקרונית זה נכון, אבל רק לאנשים מסוימים. לאחרים זה נחשב למזון חשוב וחיוני (בדיוק כמו שחיטה מזינה אחדים אך מזיקה לרגישים). הגישה הנטורופתית תוקפת את השימוש במוצרי חלב ומייחסת לו מחלות דרכי נשימה, מחלות עור, מחלות אוטו-אימוניות ואחרות.
אחד הטיעונים המרכזיים הוא שהאדם הוא היצור היחידי בטבע שאוכל מוצרי חלב לאחר שנגמל (מאידך הוא היצור היחידי שמייצר עבור עצמו את המזון, מעבד אותו ומבשל אותו). אמת שאין קשר בין חלב פרה לחלב אם (למעט העובדה שמדובר בנוזל לבן) אבל איש לא טוען שחלב פרה הוא תחליף לחלב אם. שילוב מוצרי חלב צריך להיות הדרגתי ומכוון ליכולת הטחול לבצע טרנספורמציה תקינה. יכולת זו מתפתחת בגיל שנה ומגיעה לבשלות בגיל 4-5

טוענים רבים בעד החלב ונגדו. סביר להניח שישנם כאן שיקולים מסחריים לא מועטים. מחד - גורסים ייצרני החלב שאין כמוהו לבריאות ולסידן. מנגד עומדים ייצרני הסויה שגורסים שהוא כמעט רעיל ומסוכן לבריאות. והאמת? נראה ששני הצדדים צודקים, אך במידת מה.

מיתוסים, השערות ועובדות לגבי חלב פרה

חלב אם מזין יותר מאשר חלב פרה
לא נכון!
חלב פרה אמור להיות מזין בהרבה מחלב אם ולכן נועד לקצב גידול של עגלים. חלב אם מכיל אותו אחוז מים, ברזל ושומנים אך הרכב השומנים שונה. בחלב אם ישנם שומנים חיוניים להתפתחות מוח העובר, וחלקם חסרים בחלב הפרה (לא מעט, בגלל התזונה הניתנת לפרות). השוני המהותי קיים בחלבון מסוג קזאין. בחלב פרה כמות חלבון זו גדולה יותר מפי 6 מהכמות בחלב אם, ואכן, היא מתאימה לעגל הצומח במהירות ובקצב גדילה שאינו מאפיין שום בן אנוש. שאר סוגי החלבון דומים פחות או יותר.
בחלב פרה יש פי שלוש לערך יותר סידן מחלב אם, אך רמת הזרחן גדולה פי 6 בערך, מה שעלול להשפיע לרעה על ספיגת הסידן בגוף.

חלב אם מגן על מחלות וחלב פרה עלול לצור אותן
נכון!
חלב אם מכיל נוגדנים מסוג IgA המגינים על מערכת הנשימה והעיכול בעוד שחלב פרה עשיר יותר בנוגדנים מסוג IgG המהווים כנראה מקור הגנה עיקרי לעגל. מכאן שחלב אם תורם להגנת היילוד, אך לא בהכרח חלב הפרה גורם אותן.

חלב פרה מכיל אנטיביוטיקה והורמונים ומחזק נטייה לסרטן
לא חד משמעי!
כיום רמות האנטיביוטיקה וההורמונים בחלב מנותרות כך שיש להניח שהכמות הצטמצמה, אך עדיין נותרו שרידים, זאת בנוסף להורמונים הטבעיים שכל פרה מנפקת. כמות האנטיביוטיקה נמוכה מאוד, שאם לא כן לא ניתן היה לייצר מוצרי ביו המכילים חיידקים ידידותיים. במקביל, הולכים ורבים המחקרים על הפיטוהורמונים שיש לסויה, כך שגם היא לא התחליף הנבון. לגבי הקשר בין סרטן לחלב הדעות חלוקות מאוד. בעוד שבמעט מחקרים מייחסים לחלב יכולת לעורר או לחזק נטייה לסרטן, הרי שעבודות אחרות מצביעות על האפשרות שהחלב דווקא מונע סרטן במקומות כמו מערכת העיכול, למשל. בכל מקרה, עדיף להעדיף חלב אורגאני הן בשל הבריאות והן בשל רווחת הפרה שתרמה לנו את החלב.

החלב מכיל הורמונים מסרטנים
מוטל בספק!
החלב מכיל הורמון חלבוני קטן בשם Insuline like Growth Factor -1 IGF-1 = . חלבון זה מצוי גם בחלב אם ובדם שלנו. תפקידו לפקח על צמיחת התאים בעובר ועל תחזוקת התאים בהמשך החיים. מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות טוענים שההורמון מונע מהמערכת החיסונית אפשרות לחסל תאים סרטניים. רמות הורמון גבוהות מרמזות על סיכון גבוה יותר לסרטן השד והערמונית. מאידך, מחקרים רבים מראים שצריכה מוגברת של מוצרי חלב (בעיקר דלי שומן) מפחיתה משמעותית את הסיכון לסרטן במערכת העיכול.

חלב פרה ומוצריו גורמים לאנמיה על רקע חסר ברזל בתינוקות
לא רלבנטי!
צריכת חלב פרה בגיל מתחת לשנה אכן עלולה לפגוע ברירית המעי ולהוביל לפגיעה בספיגה ומכאן לאנמיה. אלא שרוב הילדים האנמיים היו דווקא אילו שינקו (קרוב לוודאי מפני שהאם סבלה מחסר דם והחלב שלה לא הזין מספיק). יחד עם זאת, לא מקובל לתת חלב פרה לתינוק בחודשי חייו הראשונים ולפיכך, אך שהטיעון נכון, הוא לא רלבנטי. פורמולות המבוססות על חלב פרה אינן דומות לחלב הפרה עצמו ומותאמות לדרישות ההתפתחות של הילד. אין ספק שחלב אם הוא האידיאלי לכל תינוק מתפתח אך בהיעדרו, תחליפי החלב השונים יעילים ומספקים.
תחליפי סויה נחשבו ללא בטיחותיים בעת האחרונה, אולם מחקר מקיף שלל טענה ש´צרכנים כבדים של סויה´ נפגעים בהתפתחותם המינית. עד שלא יצוץ עוד מחקר בנושא - שכל אחד ינהג לפי הבנתו.

אלרגיה לחלב היא האלרגיה השכיחה ביותר
נכון!
מדובר באלרגיה המתחילה בגיל מוקדם מאוד ונעלמת, לרוב, בגיל שנה - שנתיים. שכיחותה בילדים 6-8% ובמבוגרים כ 2% . אין לבלבל בינה לבין רגישות על רקע סוכר חלב או סיבות אחרות. אחוז האנשים באוכלוסיה הרגישים לחלב גדול בצורה משמעותית, אך מנגנון הרגישות אינו אלרגי (כלומר אינו קשור לשחרור היסטמין מתאי מאסט בתיווך נוגדני IGE ).
ניתן לזהות אלרגיה זו בעזרת טסטים פשוטים לאלרגיה. לפעמים הטסטים ממשיכים להצביע על אלרגיה גם לאחר שזו חלפה. מאידך, לפעמים הטסטים אינם מזהים אלרגיה קיימת. אלרגיה קשה לחלב עלולה להסתיים במוות ותגובותיה מידיות.

אנשים הרגישים לחלב צריכים לעבור למזונות מבוססי סויה
לא תמיד!
אם מדובר באלרגיה, ניתן לנסות מעבר לסויה. קיימת חפיפה של עד 30% בין האלרגים לחלב לבין אלרגים לסויה (ויש מחקרים הטוענים שהרבה פחות). גם במקרה של מעבר תקין לסויה לא מומלץ להגזים בצריכתה.
תופעת אי סבילות לחלב על רקע חסר באנזים הלקטאז המיועד לפרק את סוכר החלב - לקטוז (Food intolerance ) מתבטאת בשלשולים או הקאות מתרחשת שעתיים עד 48 שעות מהחשיפה. סויה או חלב דל לקטוז (חלב פרה דל לקטוז או חלב עזים, למשל) עשוי להחליף את חלב הפרה.
רגישות לחלבוני החלב (היפרסנסיטיביות סוג IV ) היא רגישות מושהית המתווכת על ידי לימפוציטים מסוג T . כאן תתכן חפיפה עם רגישות לסויה, ולא תמיד מעבר לסויה יועיל.
תופעה זו ורגישות ללקטוז, אינן נחשבות לאלרגיה. הן פוגעות באיכות החיים אך אינן מסכנות אותם.

אנשים אלרגים לחלב פרה צריכים לעבור לחלב עזים
לרוב לא נכון!
מעל 90% מהאלרגיים לחלב פרה אלרגיים גם לחלב צאן. אך מדובר במקרים של אלרגיה ולא בהכרח במקרים של רגישות יתר מסוג IV או במצבי חסר בלקטאז.

לא מומלץ לתת מזונות המבוססים על חלב פרה עד גיל שנה
לפעמים נכון!
בעבר סברו שיש למנוע מהפעוט חשיפה למזהמים ובכללם מזונות שאינם מתאימים. בשנים האחרונות מתקבלת הגישה שחשיפה מוקדמת של הפעוט למזונות שונים, ובכללם מוצרי חלב, עשויה למנוע ממנו אלרגיות בהמשך.
על לפני מספר שנים סברו שבגלל שמערכת העיכול של התינוק מתקשה להתמודד עם חלבונים שונים, ולא רק של חלב. קיימת המלצה להימנע ממזונות רבים ובניהם גם בשר או דבש (בגלל חשש מזיהום חיידקי). לפני גיל שנה מערכת העיכול אינה מיטיבה לפרק חלבונים. חלבונים קטנים אילו עלולים לחדור למחזור הדם ולעורר את מערכת החיסון להגיב כלפיהם, מה שיתבטא ברגישויות שונות. כיום, כאמור, מעריכים שחשיפה מבוקרת ומינימלית למוצרי חלב תאפשר לגוף "להכיר" את החלב כחומר ידידותי ולא תנסה לפגוע בו במנגנונים חיסוניים דלקתיים שיכולים להתבטא כאלרגיה.
דווקא הרגישות לסוכר חלב פחות משמעותית בגיל זה כיוון שגם חלב אם מכיל לקטוז (למעשה, בכמות גדולה מזו של חלב פרה) החיוני להתפתחות המוח, ומערכת העיכול משלימה את חסרי הלקטאז בהקדם האפשרי.

סוכר החלב אינו מתפרק טוב באדם הבוגר
לרוב נכון!
למרבית האוכלוסייה הבוגרת בישראל אין מספיק לקטאז, אנזים שתפקידו לפרק את סוכר החלב. כתוצאה מכך ממשיך הסוכר במערכת העיכול ומתפרק על ידי חיידקים במעי הגס, דבר הגורם לתסיסה. מסיבה זו מופיעים גזים, כאבי בטן, שלשלולים ועוד.
יחד עם זאת, חשיפה הדרגתית וזהירה למוצרי חלב מאפשרת למעי לייצר לקטאז להיבנות. אוכלוסיות המרבות בצריכת מוצרי חלב מייצרות יותר מאנזים זה. בכל מקרה עדיף לצרוך מוצרי חלב שעברו תסיסה (יוגורטים) כך שבעיה זו מצטמצמת בעיקרה.

החלב עלול לגרום לסוכרת סוג I (סוכרת נעורים)
מוטל בספק!
אמנם סוכרת נעורים שכיחה יותר במדינות הנוהגות לצרוך יותר מוצרי חלב, אך תופעות אילו יכולות להיות מיוחסות גם למוצרי מזון אחרים שמדינות אילו נוהגות לצרוך בכמויות גדולות, כמו מזון מעובד, שומני טרנס, חומרי שימור או צבעי מאכל. היום גם שכיחה תאורית הסטריליות, לפיה ניקיון יתר בתקופה הסביב לידתית גורם להגברת השכיחות לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות.
בחולי סוכרת נעורים רבים נמצאו נוגדנים לחלבון קצר בשם Abbos המצוי באלבומין של הפרה. לא ברור אם נוגדנים אילו מתקשרים למחלה או אולי מהווים נסיון של הגוף להיאבק בה. נושא זה דורש יותר מחקרים בהמשך. ייתכן שהחלב אכן מזיק לאנשים עם פרה-דיספוזיציה גנטית לסוכרת נעורים.

צריכה מוגברת של חלב ומוצריו מונעים אוסטאופורוזיס
כנראה לא נכון!
בריחת סידן היא רעה ידועה בעולם המודרני. מידי מספר שנים מעלים החוקרים את המלצותיהם לצרוך סידן במינונים משמעותיים. מהגדרות של 500 מ´ג סידן ליום עלו ההמלצות ללמעלה מ 1000 מ´ל. מדובר בכמות גדולה שקשה להשיגה אלא דרך צריכה רבה של מוצרי חלב.
עם זאת ביפאן ובארצות אחרות, בהן צריכת החלב מועטת, תופעת האוסטאופורוזיס אינה שכיחה (נמוך פי 2.5 מבארה´ב). מחקרים שונים מצביעים שצמצום סוכרים (הדורשים סידן למטבוליזם שלהם) וחלבונים מן החי (המעלים חומציות הדם וגורמים לפירוקו מן העצם) מסייע בשמירת הסידן בגוף. מניחים שגם ריבוי הזרחן במוצרי חלבון מן החי (אך גם בטופו) מפר איזון ומעלה את אובדן הסידן דרך השתן.
הפיתרון, אם כך, הוא לא התבססות מלאה על מוצרי חלב, אלא גיוון וצמצום סוכרים וחלבונים מן החי. מומלץ גם לצמצם משקאות תוססים המכילים תחולת זרחן מרובה.
בהקשר זה ראוי לציין שזרחן, בראייה סינית, הוא חומר יאנגי בעוד שסידן הוא חומר ייני.

חלב פרה מעלה את השכיחות לדלקות אוזניים ואסטמה
מוטל בספק!
קיימים מחקרים סותרים באשר להנחה שצריכת חלב פרה מעלה את השכיחות לדלקות אזניים ואסטמה. יש להניח שבמנגנון היפר-רגישות סוג I (אלרגיה) התופעה אכן ברורה, אך במנגננוני רגישות אחרים העניין אינו חד משמעי. מעבר לטסטים הרגילים לבדיקת רגישות או אלרגיה לחלב ניתן להיעזר בדייטת אלימינציה. אלא שבמקרים רבים מסירים לא רק את מוצרי החלב אלא גם מוצרים אחרים כמו חומרים משמרים, צבעי מאכל ותוספים לא רצויים שונים, כך שלא ניתן להקיש בבירור מה היה הגורם הראשוני. במקרה שחלה הטבה ניתן להוסיף, בזהירות, מוצרי חלב שונים ולבדוק האם ההטבה מתקשרת למניעתם או לניקוי המערכת מכימיקליים אחרים.

חשוב לציין שהרפואה הסינית לא רואה את החלב ומוצריו כתופעה שלילית אלא מתייחסת אליו כמזון. כלומר, כן לצרוך, לא להגזים (בדומה לכל דבר), ובעיקר, להקפיד שזה יהיה בהתאם לצרכי האדם.

מצבים שבהם ניתן להשתמש במוצרי חלב במגבלות המצוינות על פי הרפואה הסינית המסורתית (חלוקה לפי איברים)

פתולוגיות בטחול ובקיבה
הטחול אינו שולט בדם - חלב עיזים, מוצרי ´ביו´
חום ולחות שמצטברים בקיבה ובטחול - יוגורט
חסר צ´י בטחול - רק במקרה של שלשול – ´ביו´
תמט של צ´י הטחול - חלב עיזים, יוגורט עיזים, מוצרי חלב - ´ביו´
אש בקיבה - חלב עיזים, יוגורט, רוויון, לבנה, ´ביו´
חסר יין בקיבה - גבינה, חלב כבשה, יוגורט, לבנה, רוויון, גבינות רכות רזות

פתולוגיות בכליות
הכליות אינן מחזיקות בצ´י - כדייסות חמות
חסר ג´ינג בכליות - יוגורט, חלב, חמאה
חסר יין בכליות - יוגורט מעט חלב ומוצריו
חסר צ´י בכליה ושלפוחית השתן - מוצרי חלב מחוממים כדייסות

פתולוגיות בכבד
חום ולחות בכבד וכיס המרה - שלב ראשון להימנע, שלב שני מוצרי חלב מותססים
חסר יין בכבד - יוגורט, לאבנה, ´ביו´ – עדיף מחלב עיזים
עלית אש הכבד - יוגורט
סטגנציה של דם במחמם התחתון - מוצרי חלב חמוצים
עליית יאנג הכבד - יוגורט, ומוצרי חלב חמוצים
רוח פנימית של הכבד - מוצרי חלב חמוצים

פתולוגיות בריאה ומצבים חיצוניים
חסר צ´י בריאות - בשלב ראשון להמנע מכל מוצרי החלב למעט חלב אם, בשלב שני חלב עיזים.
חסר יין בריאות - גבינה חלב כבש מעט חלב עיזים, יוגורט, גבינות רכות
חום שפולש לריאות - מוצרי עיזים: יוגורט, לאבנה, מוצרי ´ביו´ גבינות רכות
יובש הפולש לריאות - חלב פרה, גבינה מחלב פרה, חלב כבשה, יוגורט, לאבנה, מוצרי ´ביו´ גבינות רכות
ליחה חמה המצטברת בריאות - יוגורט - ´ביו´ אם אין החרפה בליחה
יובש