סיכונים בנטילת חומצות אמינו שונות

אמינותירפיה היא שיטת טיפול מוכרת בתחום הנטורופתיה, נטורופתיה סינית וכתוסף חלבוני לספורטאים או לאנשים עם בעיות תזונה. כמו כן, קיים שימוש בחומצות אמינו בודדות כתוספי תזונה או כתוספים למזוות ומשקאות שונים. נכון להיום, עדיין אין מספיק רגולציה בנושא בשוק האירופאי. בשנת 2011, וועד נורבגי לענייני בטיחות במזונות קבע הגדרות ל 30 חומצות אמינו ונגזרותיהן. אילו סווגו כבעלות סיכון נמוך, בינוני או גבוה. היסטידין, מתיונין, אדנוזילמתיונין וטריפטופן הוגדרו כבעלות סיכון גבוה מהאחרות. מידע זה מוגבל למצבים שבהם נותנים את חומצות אמינו בודדות כתוספי תזונה או כתוספים למשקאות או מזונות שונים ואינו מתייחס לתוספים חלבוניים מאוזנים (כמו בתוספים לספורטאים או למאושפזים בבתי חולים).

היסטידין, מתיונין וטריפטופן הן חומצות אמינו חיוניות. S אדנוזילמתיונין - SAM הוא מטבוליט של מתיונין. דווחו מצבים מתונים של בחילות והפחתה בתאבון בשימוש של ארבע חומצות אמינו אילו.

במהלך מבדק העמסת מתיונין של 100 מ"ג לק"ג משקל (כ 7-8 גרם לאדם בוגר) נצפו תופעות כמו סחרחורות, נמנום וירידה או עליה בלחץ דם. בנוסף, נמצאה עליה של הומוציסטאין בפלזמה, דבר המתייחס למחלות קרדיו-וסקולריות.

מינון של 6 גרם טריפטופן העלה באופן משמעותי את הפראוקסידציה (חמצון) של שומנים, כלומר את הסטרס החמצוני. שימוש של 4.2 גרם טריפטופן ליום התקשר לאאוזינופיליה, אך אין וודאות שאאוזינופיליה לכשלעצמה (ולא תגובה אלרגית או לפרזיטים) מצביעה על בעיה בריאותית מדאיגה.

לאור נתונים אילו ממליצים לא לחרוג מ 210 מ"ג ליום עבור מתיונין ו 220 מ"ג ליום עבור טריפטופן.

רק צורת L של חומצות אמינו יכולות לעבור מטבוליזם בגוף האדם. ספיגה של צורת D אינה מותאמת לצרכי הגוף. ל SAM יכולים להיות שני סטראואיזומרים. במקור הוא מיוצר מ L מתיונין ואדנוזין טריפוספט - ATP. זוהי מולקולה לא יציבה ולכן כמות החומר הלא נקי שבתוספים גבוהה.

טריפטופן
L-tryptophan היא חומצה אמינית חיונית המשמשת כפרקורסור למולקולות חיוניות כמו ניאצין (ויטמין החשוב למניעת פלגרה) וסרוטונין (נוירוטרנסמיטר), טריפטמין (מטבוליט) ומלטונין (הורמון של בלוטת האיצטרובל). כמות הטריפטופן המומלצת ליום היא 5 מ"ג לק"ג משקל. באנגליה הוגדר המינון המרבי של טריפטופן ל 220 מ"ג ליום.

נבדקו חולדות אשר נתנה להם תזונה עם 20% קזאין ו 14.3% טריפטופן למשך ארבעה שבועות. נצפתה קשקשת בזנב והידקקות השיער שלהן. במינונים של 1-3 גרם L-tryptophan ליום נמצאה הפחתה בתאבון ועליה בסחרחורות והתעלפויות. במחקר כפול סמיות נמצאו נגדמים אשר דווחו על סחרחורות וכאבי ראש זמן קצר לאחר ספיגת הטריפטופן דרך מערכת העיכול.

דיווחים שונים התקבלו בעקבות שימוש מופרז בטריפטופן. אילו כללו פיברוזיס עורי, אאוזינופילה ואפילו דווחו שני מקרים של סקלרודרמה, אך דיווחים אילו לא אומתו במחקרים מסודרים. כמו כן, אין לדעת אם התופעות נבעו בשל שימוש בטריפטופן לא טהור.

במחקרים אחרים נצפו כבד שומני ושינויים פיברוטיים בשרירים, בריאות ובלבלב ויתכן שאף תסמונת סרוטונין (עודף סרוטונין הגורם להזעה, טכיקרדיה, היפרתרמיה, רעד, הרחבת אישונים, מיוקלונוס, רפלקסים מוגברים עד חוסר הכרה). ממצאים אילו מצביעים על החשש בשילוב טריפטופן עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון.

מקורות בתזונה: שוקולד, תמרים, חלב, קוטג', חלמוני ביצה, דגים, בשר עוף, זרעי סומסום, זרעי חמנייה, ספירולינה, שעועית ובוטנים.

L-histidine מוגדר כבטיחותי בטווחים של 4-4.5 גרם ליום, מעבר לרמות הרגילות הנמצאות בתזונה. עם זאת, המידע מבוסס על מעט מחקרים. נראה שרמות גבוהות של היסטידין יכולות להשפיע על מטבוליזם של נחושת ושל אבץ ובמצבי עודף קיצוני אף לגרום לבילבול מנטלי.

חסר היסטידין: אינו מורגש בעשרה ימים הראשונים בגלל המאגרים הגדולים המצויים בשרירי הגוף (בצורת carnosine). אח"כ באופן הדרגתי נוצר מאזן חלבון שלילי החוזר לאיזון במהירות עם השבת ההיסטידין לתזונה.

היסטידין הוא רכיב חשוב של המוגלובין (8% מתחולת החלבון שבו). היסטידין הוא גם פרקורסור לביוסינתזה של היסטמין. רמה נדרשת בתינוקות היא 33 מ"ג לק"ג משקל גוף (במבוגרים המינון לא הוגדר).

מקורות בתזונה: בשר אדום, עוף, דגים ומוצרי חלב. גם סויה מכילה היסטידין אך רוב הצמחים לא מכילים כמות גדולה.

L-methionine נבדק לאורך 6-20 יום בכמות של 2.7% מהדיאטה הרגילה ונמצא מקושר להגדלה של כדוריות אדומות ולהצטברות של המוסידרין (סוג של ברזל) בחולדות, נזק בטחול, הפחתה בתאבון והאטה בקצב הגדילה. מינון של 2-4% מהתזונה גרמה לשינוי קל בתפקודי הכבד וירידה ברמות הברזל בכבד. הטחול השחיר בגלל שקיעת ברזל ונצפו שינויים בשליה של חולדות הרות.

עם זאת, תוספי המתיונין מנעו נזקים עובריים ב  neural tube כאשר אילו נחשפו לטרטוגנים רלבנטיים. כן הם מנעו spina bifida בעכברים. בבני אדם שצרכו 0.6 גרם מתיונין עלו רמות האלנין וירדה רמת חומצות אמינו אחרות כמו לאוצין, איזולאוצין, ואלין, תירוזין, טריפטופן ופנילאלנין בפלזמה. עם זאת, אף לא אחד ממחקרים אילו דיווח על תופעות לוואי אחרות.

רמות גבוהות מ 7 גרם ליום דווחו כמשפיעות על ריכוז הדיסולפידים ובחלק מהנדגמים נצפתה לאות ונטיה לנמנום. ברמות של מעל ל 10 גרם נצפתה בחילה והקאה. לאחר מספר ימים רמות החומצה הפולית ירדו.

מתיונין הוביל לרמות מתיונין והומוציסטאין גבוהות בפלזה, הנחשבים לגורמי סיכון במחלות לב קורונריות.

גם בילדים קיימים סיכונים אילו אך המטבוליזם שלהם מהיר יותר. מאידך, בילדים תועדו מקרים של הפרעה במשאבת נתרן אשלגן אשר הובילה לבצקת מוחית.

הערה: למתיונין מספר מטבוליטים כך שבהיפרמתיונינמיה, קשה לדעת מהן ההשפעות כיוון שלא תמיד מסלול השינוי צפוי.

ההמלצה היא לא לעבור את המינון של 3 מ"ג לק"ג ליום , כלומר כ 219 מ"ג לאדם ששוקל 70 ק"ג.

חסר מתיונין: מוביל לירידה ביצירת SAM ולכן פוגע בתרומת המתיל שלו ולפגיעה ביצור ציסטאין אשר הינו רכיב חשוב בגלוטטיון (אנטיאוקסידנט חשוב המונע נזק, בין היתר, בכדוריות דם אדומות).

מקורות בתזונה: ביצים, דגים, מוצרי חלב, אגוזים וסומסום. בכמויות קטנות יותר נמצא אותו גם בבשר, דגנים.

מתיונין היא חומצה אמינית שהופכת ל S-adenosylmethionine - SAM על ידי האנזים methionine adenosyltransferase שנמצא בעיקר בכבד. הידרוליזה של SAM מייצרת הומוציסטאין ואדנוזין.

תפקיד ה SAM לתרום מתיל (מתילציה) לחומרים כמו חלבונים, DNA , RNA או פוספוליפידים. בנוסף, הוא מספק את קבוצת הפרופילאמין החיונית לסינתזה של פוליאמינים. מעריכים כי 85% מהמתילציות ו 50% מהמטבוליזם של מתיונין מתקיימים בכבד. SAM עובר את ה BBB ונמצא גם בנוזל השדרתי - מוחי CSF.

ל SAM ספיגה ביולוגית (Bioavailability) נמוך בגלל קשיי ספיגה, מטבוליזם מהיר וחוסר יציבות כימית. רמתו עולה ב 2-3% לאחר צריכה פומית אך בשימוש כרוני הרמות ממשיכות לעלות ולכן גם רמות ההומוציסטאין. צריכה פומית מוגברת שלו עלולה לגרום לבחילות ושלשולים על רקע חוסר הספיגה.

SAM מיועד לשימוש בקרב דיכאוניים אך אסור לחולי מניה דפרסיה משום שהוא עלול לעורר מניה. כיוון שהוא אינו נמצא כמעט בתזונה, משתמשים בו במצבי חסר על רקע מחלות כבד, אוסטאוארטריטיס ודיכאון. בשל יכולות הספיגה הנמוכות וזמן מדף קצר מקובל לתת אותו בהזרקה.

מקורות בתזונה: כמעט שאין. נמצאו רמזים לנוכחות בעגבניות, קיווי ועוד כמה פירות.

המאמר מבוסס על מידע מתוך: