פרוביוטיקה בראי של הרפואה הסינית

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות חיידקי מעיים מסוימים בשמירת בריאות הגוף. חיידקים אילו ניזוקים מגורמים שונים ובעיקר מאנטיביוטיקה. החיידקים העיקריים המעורבים באיזון פלורת המעיים כוללים את ה Bifidobacterium bifidum, Bifidobacterium longum ו Lactobacillus acidophilus , אך כיום מתגלים חיידקים חשובים נוספים התומכים בפעילות תקינה של המעי, בשיפור המערכת החיסונית ובמניעת התרבות פטריות.נמצא כי שימוש בפרוביוטיקה מונע הישנות דלקת האוזן התיכונה ( Otitis media ) בילדים ומסייע במניעת עמידותם של החיידקים בפני אנטיביוטיקה. הסיבה העיקרית לדלקות חוזרות באוזן התיכונה היא חסימת חצוצרת השמע ע´י הפרשות וחיידקים שמקורם מהאף והגרון והצטברות נוזלים וזיהום חיידקי באוזן התיכונה.
מחקרים מצאו כי שכיחות הופעתה החוזרת של הדלקת אצל ילדים שקבלו פרוביוטיקה הייתה נמוכה באופן מובהק. כמו כן הוכחה יעילות הטיפול בהפחתת ההפרשה הנוזלית מן האוזן המודלקת.

מחקר אחר מעלה כי נטילת פרוביוטיקה על ידי נשים הרות ומיניקות עוזרת למניעת רגישות אלרגית למשך המשך חייהם. קיימת השערה כי קיימות בקטריות ´חיוביות´ המאמנות את המערכת החיסונית להגנה עתידית מפני רגישות אלרגית. הנחה זו מתבססת על ההערכה כי חשיפה מוקדמת והדרגתית לחיידקים מפתחת יכולת התגוננות טובה יותר וחוסכת בעתיד תגובת יתר לחומרים אלרגנים. במחקר כפול סמיות שנעשה בפינלנד ניתן לקטובצילוס לנשים הרות במשך 2-4 שבועות טרם הלידה ולתינוקות הנולדים למשך חצי שנה. כל הנשים והיילודים היו שייכים לקבוצת סיכון ללקות באלרגיות כמו אסטמה, אטופיק דרמטיטיס ונזלת אלרגית. נשים מיניקות המשיכו לקחת את הפרוביוטיקה כל משך ההנקה ותינוקות שלא ינקו קבלו את הפרוביוטיקה בהזנה. לאחר שנתיים נבדקו 132 ילדים ונמצא כי הסיכוי לאלרגיות עור בקבוצת הילדים שקבלו פרוביוטיקה הייתה נמוכה פי 2 מאשר אילו שהיו שייכים לקבוצת הפלסבו. (זאת בנוסף לתרומת הפרוביוטיקה למניעת קשיי עיכול אצל האישה ההרה והיילוד).

מחקר שהתפרסם בירחון Digestion בחן את השפעתה של תוספת לקטובצילוס לטיפול התרופתי נגד ההליקובקטר פילורי. מדובר בחיידק השוכן במעיהם של רוב חולי האולקוס וגורם לדלקת וכיבים במערכת העיכול העליונה. המחקר כלל 120 איש אשר חולקו לשתי קבוצות. שתי הקבוצות קבלו טיפול אנטיביוטי יעיל להכחדת ההליקובקטר. קבוצה אחת נטלה בנוסף גם פרוביוטיקה. נמצא כי תופעות לוואי כמו נפיחות, שלשולים והפרעות בתחושת הטעם אפיינו בתדירות ועוצמה גבוהות בהרבה את הקבוצה אשר נטלה אנטיביוטיקה בלבד.

פרוביוטיקה מנקודת ריאות אנרגטית על פי הרפואה הסינית:
רוב האנטיביוטיקות המזיקות לפלורה גורמות לשלשולים, גזים, אי נוחות כללית בבטן ומחלישות את אנרגית הטחול. האנרגיה שלהן קרה (נוגדת דלקות) אך פוגעת בטחול ולעתים גם בקיבה. הפרוביוטיקה נוגדת השפעות הלוואי, משלימה ומאזנת השפעת האנטיביוטיקה, ולכן סביר שתשפר תפקודי הטחול והקיבה, תחזק את הטרנספורטציה ותמנע הצטברות ליחה סטגננטית. יש להניח שהטמפרטורה שלה נייטרלית עד חמימה. יעילות הפרוביוטיקה בצמצום הופעה חוזרת של דלקות אוזניים ולוחמה בקנדידה מכוון לשיפור במישור של הצטברות ליחה. למרות שמדובר בליחה חמה נראה כי הפרוביוטיקה אינה מקררת (ויש להניח שלהיפך). מניעת הליחה מונעת הצטברות חום על רקע סטגנציה.
שאלה מעניינת מתקשרת ליעילות של הפרוביוטיקה בצמצום תופעות כמו אטופיק דרמטיטיס. כיוון שאטופיק דרמטיטיס מרבה להופיע בילדים על רקע חום מן הכבד או חסר דם, יש להניח שהפרוביוטיקה מתערבת באופן לא ישיר בחיזוק הדם על ידי חיזוק הטחול ובמניעת סטגנציות ליחה היוצרות חום בפני עצמן. האם חיזוק הטחול בתקופה סביב הלידה מצמצמת נזקים אפשריים גם בכבד בגיל מבוגר יותר? שאלה שנותרת בשלב זה פתוחה.
מן האמור לעיל ניתן להסיק שהפרוביוטיקה יעילה בכל המצבים של חסר צ´י של הטחול והקיבה ובמצבים של עודף ליחה על רקע ליקוי בטרנספורמציה של הטחול, אך חשובה גם במצבים בהם מתקיימת פלישת הכבד אל הטחול. שאלה שנשארת פתוחה בשלב זה, היא התועלת של הפרוביוטיקה במצבים של ליחה ממקור כבדי.

פרוביוטיקה + FOS:
הפרוביוטיקה הם למעשה חיידקים. מעברם בסביבה החומצית של הקיבה עלולה לקטול רבים מהם. אמנם חלקם עמידים יותר (כמו הלקטובצילוס) אך השאיפה היא לצור סביבה מאוזנת של חיידקים ´טובים´. כדי לאפשר מעבר אפקטיבי יותר נתן לשלב אותם עם הפרוקטואוליגוסכרידים שכזכור, הם פחמימות עמידות להידרוליזה אנזימתית ועוברים תסיסה על ידי חיידקי הפלורה במעיים. כך מחד הם מורידים את רמת החומציות במעי ומאפשרים מעבר נוח יותר לחיידקים ה´טובים´ ובנוסף, מהווים את הסובסטרט המועדף על ידי חיידקים פרוביוטים. האוליגוסכרידים תורמים מצדם את השפעתם החיובית נוגדת הליחה. חיזוק צ´י ומניעת ליחה מהווים שילוב אנרגטי מוצלח יותר.

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.