וו´אטצו – שיאצו במים

היבטים מערביים וסיניים:

מבוא:
ערך הטיפול במים ידוע מזה שנים רבות, אך רק לאחרונה החל להצטבר חומר המצביע על חשיבותו של טיפול זה לילדים עם נכויות התפתחותיות. השחייה מרכיב חשוב בחינוך הגופני לילדים. לשחייה ערך משולש: הישרדות, כושר והנאה (Elkington, 1978) ערכים אלה מתאימים גם לילדים עם מגבלות. הפעילות במים נתפסת על ידי הילד, משפחתו, וסביבתו כפעילות בה עוסקים ילדים ´רגילים ´, וכך היא מחזקת את הביטחון והדימוי העצמי של הילד וסביבתו ומשפרת את יכולתו להשתלב בחיים הרגילים.
מחקרים שבדקו את הקשר שבין התפתחות מוטורית להתפתחות תפיסתית (Rosenbloom 1975, Held 1965) מצאו כי הגבלה בתנועה האקטיבית מגבילה את ההתפתחות בכל התחומים, וביניהם ההתפתחות התפיסתית. הגבלות התנועה מצמצמות את עולם הילד ומעכבות את התפתחותו בכל התחומים, וזאת מכיוון שהתנסותו התחושתית נפגמת, והוא אינו חווה את החוויות הרגילות והשגרתיות שחווה כל ילד בגילו. הפנמה של העולם החיצוני נעשית רק דרך החוויה הפעילה של הילד וחושיו. בשל מגבלותיהן, חווים ילדים עם מוגבלויות או מגבלות את העולם באופן מצומצם לילד עם הישגים רגילים. מטרת הטיפול היא לעודד את המטופלים להגיע לעצמאות מרבית, ללמד אותן להשתלב בחברה, לשמר את יכולתם הגופנית (כאמצעי לעצמאות ולשמירת בריאותן הכללית) ולשפר את איכות חייהם.

רוב הילדים רואים במים, בראש ובראשונה, מקור להנאה. במים התנועה נעשית קלה וחופשית יותר, ומאפשרת לילד לבנות סכמת גוף נכונה ודימוי גוף תקין. מודעות זו משפרת את תנועתו גם מחוץ למים ומשנה את גישתו השלילית לתנועה. כאשר ילד לומד לנוע בחופשיות במים ולעיתים אף שוחה, הוא יכול להשתלב בקבוצות שחייה או קבוצות פעילות שונות במים, ובכך לשפר את כישוריו החברתיים. תחושת ההצלחה מביצוע התנועה ומן השימוש החופשי בגופו מעניקה למטופל תחושה סיפוק והנאה, ומשפרת את דימויו ובטחונו העצמי (Reid-Campion, 1991).

במים מתבטל הצורך בעזרים המשמשים את המטופל ביבשה, כמו כסאות גלגלים והליכונים. דבר זה מאפשר התנסות טבעית ונקייה מעכבות גופניות ומסב עונג רב למטופל הכלוא בגופו ובמכשיריו במשך שעות היממה ביבשה.

מהו ההבדל בין שחיה להידרו-תראפיה?
לשחייה יש יתרונות בריאותיים רבים. היא מענגת ובעיקר מסייעת לאנשים עם ארתריטיס בגלל היכולת להפעיל את המפרקים תוך תמיכה בעזרת המים. הידרו-תראפיה מערבת תרגילים ספציפיים מעולם הפיזיותראפיה. תרגילים אלו מבוצעים בבריכה מחוממת (לרוב לטמפרטורה של 33-37 מעלות) שהיא חמה מהטמפרטורה המקובלת בבריכות שחיה. רוב מכוני ההידרו-תראפיה מצויים במרפאות של פיזיותרפיסטים.

האם חייבים ללמוד שחייה לצורך טיפול זה?
בניגוד לתרגול או פעילות גופנית בבריכת שחיה, בהידרו-תראפיה הבריכה נמוכה, לרוב עם מסגרות תמיכה בצדדים. מהלך הטיפול מלווה באיש מקצוע אשר נכנס עם המטופל למים. מכאן שאין צורך לדעת שחייה במצבים אלו.

מהם יתרונות הטיפול?
* תמיכה במים במשקל הגוף (בניגוד לאוויר).
* כוח התנגדות משופר (בניגוד לאוויר) וחיזוק שרירים בזכות צפיפות המים.
* ניתן לשלוט על הרפיה ומאמץ בעזרת זרמי המים.
* חמימות (יעיל לכאבי פרקים) טמפרטורת המים קרובה לזו של הגוף ולכן מקלה על תנועה והרפיה.
* הקלה על כאב (מאפשר תנועה בפחות כאב, מוריד כאבים על רקע צמצום משקל גוף בשל יכולת הציפה).
* צמצום נפיחות ובצקת בגפיים תחתונות בגלל לחץ הידרוסטאטי של המים.
* הנאה ושיפור איכות חיים על רקע שיפור יכולת התנועה וצמצום הכאב.
* שיטת טיפול ותרגול בטיחותית כמעט ללא תופעות לוואי.

למי הטיפול מיועד?
הידרו-תראפיה יכולה להיות מרכיב בטיפול משולב שמטרתו לשפר איכות חיים ויכולות במצבים הבאים:
* חיזוק שרירים
* מוביליזציה של מפרקים
* הקלה על כאבים
* הרפיה
* שיפור כושר גופני
* שיפור ביטחון עצמי במים
* שלב בתהליך לימוד שחיה אצל מתקשים
* שיפור שיווי משקל וקואורדינציה
* פרקינסון
* ארתריטיס
* כאבי גב וצוואר
* חבלות ספורט או תאונות
* שיתוק מוחין
* אנקילוזיס ספונדליטיס
* שיקום לאחר ניתוחים אורתופדיים

התוויות נגד:
* פצעים פתוחים ומזוהמים
* בעיות לב, אנגינה פקטוריס
* אי שליטה על סוגרים
* זיהום ויראלי אקוטי
* מחלת חום אקוטית
* זיהומים נשימתיים
* מערכת חיסונית ירודה (שיעור הזיהומים ממים שכיח וגבוה מאוד. מחקרים מעידים על חשיפה לזיהומים בעיתיים ועמידים לאנטיביוטיקה כמו מקרים שונים של פסאודומונס, קוליפורמים, ליגיונלה ועוד!).

חסרונות:
* ניתן לביצוע רק במים חמים
* יחס מטפל אחד על מטופל אחד
* טיפול פסיבי
* טיפול אינטימי
* דגש על הארכה ולא על סיבולת שרירית

שיטות עבודה:
שיטת ג´הארה, כמו גישות נוספות בפיזיותרפיה מציעות שימוש במצופים על בסיס גומי קצפי המשמשים לתמיכה ושיפור איכות הציפה של המטופל (שיטת היד השלישית). בעזרת מצופים אלו ניתן להשיג מתיחות יותר איכותיות ודקומפרסיה (שחרור מלחץ) של עצבים לכודים, בעיקר במקומות כמו עמוד השדרה.

בניגוד לשיטות עיסוי רפואי, הטכניקה כאן אינה מתמקדת במתיחה ושחרור שרירים אלא בתנועתם. עיקר התנועות תחת המים הן תנועות מעגליות תוך שמירה על איזון דינאמי. טכניקת ג´הרה היא טכניקה עדינה (שיטות וו´אטצו אחרות דינאמיות לעתים ואף מזכירות מעט את המסז´ התאילנדי). בגישה זו סוגרים לעתים את נחירי המטופל בעזרה ידנית, דבר שמאפשר וויסות תקין של הנשימה ועצירתה ללא צורך להשתמש בנשימת פה.

עקרונות פיזיקאליים:

חוק ארכימדס:
´גוף המושקע בנוזל יידחק כלפי מעלה בכוח השווה למשקל הנוזל אותו דחק הגוף´.
משקל סגולי של המים = 1. שמקל סגולי של אדם ממוצע: 0.998 . משקל סגולי של תינוק 0.86 .
ציפה חיובית = כשהמשקל הסגולי קטן מהשקל הסגולי של המים. במקרה זה הגוף צף.
ציפה שלילית = כשהמשקל הסגולי גדול מהמשקל הסגולי של המים. במקרה זה הגוף ישקע.

רמת הציפה של חלקי גוף (בסדר יורד):
שומנים - מוח - שרירים - עצמות - שיניים
מכאן שחזה ובטן הינם בעלי כושר ציפה טוב בעוד שהגפיים בעלי כושר ציפה פחות טוב.
הערה: אף שהגולגולת מורכבת מעצמות, הסינוסים שבה מקנים כושר ציפה טוב מהצפוי.

תמיכת הראש – בטיחות הצוואר:
Positive Support Principle
אנשים עם צוואר ארוך עלולים להטות את הצוואר לאחור (היפראקסטנציה). על המטפל להיות מודע למקרים אלו ולכן לצפות לתמיכה חיובית מתמדת (כלומר להפעיל תמיכה כלפי מעלה). התמיכה החיובית מתקיימת באזור באמצעי של הגולגולת משום שבאזור הצוואר היא עלולה לגרום להקשתת יתר של הצוואר ובאזור הוורטקס היא עלולה להחמיר את האקסטנציה.

בית החזה נחשב לנקודת משען צפה במים. הראש והצוואר משמשים כמסת מקולת וזרוע מנוף. בעקרון, במנופים ככל שהמשקל רחוק יותר מנקודת המשען צריך יותר כוח כדי לתמוך במשקל. בית החזה במים מהוה נקודת תמיכה קבועה ואם הזרוע של המנוף – כלומר הצוואר – ארוכה יותר כך קיימת אפשרות סבירה יותר שהראש ישקע.
יש לציין שנטיית ההיפראקסטנציה של הצוואר תלויה גם בנתינת האמון במטופל, פשיטה מכוונת של הצוואר, לורדוזה צווארית אנטומית וצמיגות חלקי גוף אישיים של המטופל. לכן, לא בהכרח, אנשים עם צוואר ארוך ראשם ישקע. לכל מטופל נקודות ציפה משלו ותמיכה חיובית בהתאם.

הטיית הראש בפלקציה של עד 60 מעלות מפעילה את הסטרנוקליידומסטואיד. הטיית הראש באקסטנציה עד 50 מעלות (לאחור) מפעילה את הטרפזיוס, ספלניוס קפיטיס וסמיספינליס קפיטיס.
רוטציה של הצוואר בעד 70 מעלות לצד (כאילו אנו מסתכלים לאחור מעבר לכתף) מפעילה את הסקלניוס ואת האובליק קפיטיס.
רוטציה לטרלית של הצוואר (קירוב האוזן אל הכתף) בעד 50 מעלו מפעילה את המדיאל סקלניוס, פוסטריור סקלניוס וסמיספינליס קפיטיס.

נקודות אקופרסורה בצוואר:
SI 11, Anmian, UB10, GB21, TW16, GB20.

עקרונות תמיכה כלליים בגוף:
תמיכה בעזרת מצופים מתחת לברכיים מאשרת הקטנת השקע המותני. מנח זה מגן על הגב התחתון ומאפשר טיפול בטוח יותר במנח פרונציה.
תמיכת רגל אחת תגרום לרוטצית גוף לכיוון הצד שללא מצוף. על מנת לאזן את הגוף יש אפשרות לנקודות איזון באזור הכתף הנגדית או על ידי השקעת הכתף הצפה בצד המצוף.

עקרונות העבודה של טכניקת ג´הרה:
טכניקה זו מקשרת בין התנועות לרעיונות בעזרת כלים מעשיים ופרקטיים. התנועות הן פועל יוצא של יישום התפיסה הרעיונית.

Lightness – קלילות
עקרון המתבטא בהרגשה משותפת של המטפל והמטופל. התחברות לנשימה של השניים ותחושת תמיכה על ידי המים.
בדומה לשיאצו ה´יבשתי´ הנשימה מסייעת להנעת הצ´י, שחרור סטגנציות וחיזוק צ´י הריאות.

Alignment - היערכות
שמירת מנח גוף מאוזן רצוי וטבעי. שמירה על עקומות הגב ושחרור המתח בגוף. עקרון המתייחס לבטיחות העבודה במים של המטפל והמטופל.
כיוון שבטכניקות אלו השיאצו מופעל תחת משקל המטופל, מנח גוף רפוי ומאוזן מסייע בהפעלת הלחץ הראוי.

Vertical movement - תנוחה אנכית
תנועת הגוף בעת נשימה במים. עם הכנסת האוויר הגוף צף ועם נשיפתו הגוף שוקע.
טכניקה זו נוחה לניצול בטיפול שיאצו במים, כיוון שבעת הוצאת האוויר הגוף שוקע אל המטפל באופן פסיבי. פעולה זו דומה ל´שיאצו היבשתי´ שכן גם שם מופעל לחץ על המטופל בעת נשיפה, אלא שאז הלחץ מופעל על ידי שקיעת גוף המטפל על המטופל.

Replacement - החלפה
מתייחס לעקרון השימוש בצפיה. בעת הכנסת או הוצאת החלק הצף או העברתו מרגל לרגל יש לדאוג שתמיד יוחלף בידו של המטפל.
מובן שטכניקה זו בראש ובראשונה מתמקדת בבטיחות המטופל ושמירת אימון כלפי המטפל. יחד עם זאת, עיקרון זה שומר על רצץ טיפולי ומונע ניתוח מהמטופל, דבר שבמים משמעותי אף יותר.

High – Low - גבוה – נמוך
עקרון המבטא יחסים גופניים המובילים למנח הנכון של המטופל ביחס למטפל תוך שימוש בכושר הציפה של הגוף. למשל הנמכת המטופל במים תגרום לעליית מרפקו ותמיכה נכונה יותר של ראש המטופל. או השקעת הכתף הנגדית של המטופל תגרום להשקעת בית החזה והגבהת הראש למנח של כפיפה.

Up-thrust - כוח העילוי
כוח הציפה של המים מאפשר תמיכה של הראש (בעת מציאת נקודת הציפה). דבר זה מאפשר מניעת חיכוך ותחושת חופש.

Traction - מתיחה בהתארכות
התפשטות ומתיחה. הארכת תנועה.
בדומה לשיאצו ´היבשתי´, גם כאן הטיפול משפר את זרימת הצ´י ומאפשר פתיחת סטגנציות.

Opposing Direction - כיוונים מנוגדים
מתיחה בכיוונים מנוגדים.
בדומה לשיאצו ´היבשתי´, גם כאן הטיפול משפר את זרימת הצ´י ומאפשר פתיחת סטגנציות.

Head Lead - הובלת הראש
אקסטנציה של הצוואר תוך הובלת הראש שלו במים.
פעולה זו מקלה על מתח שרירים בחגורת הגפיים העליונה, מזרימה צ´י במרידיאן שלפוחית השתן ומשפרת יציבות. כמו כן היא משפיעה על נקודות להורדת לחץ דם, מתח ובעיות בשינה.

Non Friction - ללא חיכוך
תנועה סיבובית מתחת לראש (שינוי צד בסיבוב יד) ללא חיכוך עם ראש המטופל.

Inertia - התמדה
עקרון המתבטא בתנועת ערסל, כלומר המשך תנועה תוך שימוש בקצב האישי של המטופל במים.
ב´שיאצו היבשתי´ אנו מנצלים את שיווי המשקל והנשימה על מנת להעניק צ´י בלי לפגוע במטפל. במים אנו מסתייעים בטכניקות נוספות המנועות פגיעה באנרגיית המטפל. ביכולתו של המטפל, למשל, לפגוש את המטופל בכיוון המנוגד ולהפעיל בכך לחץ או התנגדות בהתאם לצורך.

Continuous Motion - תנוע ממשיכה
התנועה של המטפל והמטופל במים המשתמשת בהתמדה של תנועת הגוף. שימוש מושכל במים והמשכיות יעזרו לביצוע תנועה ויגרמו למעברים קלים וזרימה בטיפול.

Constant speed - מהירות אחיזה
מהירות אחידה (לרוב איטית) המתקיימת לאורך כל הטיפול. בעיקר חשוב לשמור על המהירות במעברים ולשים דגש על כך בביצוע תנועות מעגליות.
מעברים במים חשובים לא פחות מאלו שביבשה. ביבשה המעברים נועדו לצור דינאמיקה אחידה בטיפול, זרימה ללא קטיעות, חיסכון באנרגיה ושיפור זרימת הצ´י אצל המטפל. במים, מתווסף לכל אלו הצורך לא להטביע את המטופל...

Outcome Awareness - מודעות מגיעה
לפני כל מעבר או בשלבי הכניסה לתנועת המטפל צריך לצפות מראש על התנועה המגיעה ולהכין את הסביבה ואת המטופל לבא. למשל בעת הוצאת הצף יש לצפות את הנחתו על עדן הבריכה ולהתקדם לשפת הבריכה. כך שומרים על רצף בטיפול.

Multiple Transition - מעברים מגוונים
שינוי רצף תנועה אחיד בהתאם לצרכי המטופל.
מעברים במים חשובים לא פחות מאלו שביבשה. ביבשה המעברים נועדו לצור דינאמיקה אחידה בטיפול, זרימה ללא קטיעות, חיסכון באנרגיה ושיפור זרימת הצ´י אצל המטפל. במים, מתווסף לכל אלו הצורך לא להטביע את המטופל...

Axial Balance - איזון על ציר
איזון הציר האורכי של הגוף , מנח בטוח ושינוי הצף משתי רגליים לרגל אחת.

Hip Center Motion - תנועה ממרכזת אגן
תנועת האגן חיונית ולמעברים השונים של המטפל במים.

Geometrical Support - תמיכה גיאומטרית
התמיכה הצווארית המשולשת היא דוגמא לתמיכה גיאומטרית שמטרתה למצוא את נקודות התמיכה שיקנו בטיחות למטופל ועזרו לתמוך בגוף לביצוע תנועה ללא מאמץ. בעיקר הדבר מתבטא בתנועות בשימוש ברכיים.

Leverage - מנופים
שימוש במנופים. בעיקר שכיח באזור ברכיים.

Spaciousness - התרווחות
הרגשה של עילוי גופני ונפשי בעקבות תנועה זורמת של הגוף במים.
ידוע שמטופל סטגננטי מרוויח פחות מהטיפול, שכן ככל שהכיווץ גדול יותר זרימת הצ´י מוגבלת יותר. טיפול במים מאפשר, לעתים, לשפר את רמת הנינוחות ובכך לתרום לזרימת צ´י יותר הומוגנית.

Water Resistance - התנגדות במים
השימוש במים כגורם מתנגד לתנועת הגוף במים.

Breathe Weight - נשימה ומשקל
הוצאת האוויר והשקעת הגוף והכנסת האוויר וציפת הגוף.

Dynamic Balance - איזון דינאמי
נקודת האיזון במים משתנה כל הזמן בגלל התנועה והנשימה. יש לשאוף לחזור כל הזמן לנקודת האיזון המאפשרת המשכיות תנועה ותחושת רווחה.

להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.