שיאצו ו'הגנות' בעת הטיפול

 

שיאצו ו´הגנות´ בעת הטיפול

"המדע מנסח את השערותיו ממקום שניתן יהיה לערער עליהן.
המיסטיקה / פסאודו-מדע מנסחת את השערותיה כך שלא ניתן יהיה לערער עליהם"

המטפל המודרני בשיאצו שואל את עצמו לא אחת, האם אני מוגן כמטפל? האם אני פוגע בעצמי בעת הטיפול? האם בעיותיו של המטופל מוצאות את דרכן אלי? האם אני נושא אותן איתי גם לאחר שעות העבודה? ואם כל זה נכון האם יש דרך בה אני יכל להתגונן? ראשית, ברצוני להודיע על צפירת הרגעה! החשש מהלא נודע לא קיים ונבהיר זאת בהמשך.

ועכשיו ננסה להבהיר את המושג ´הגנות´ וההתיחסות לעולם הטיפול. נטייה מוכרת היא לגשת לנושא ´ההגנות´ ישירות מעולם המיסטיקה. הפרשנות בה הולכת ומגיעה עד ´דרגות האור´ שבה יכולתו של המטפל לתקשר עם ´דרגות האור´ מאפשרת לו לא להדבק מהג´יפה (האנרגיה השלילית) של המטופל שהוא ודאי הביא מחמותו המעצבנת. הנטייה של חלק גדול מהאנשים להיבהל מהלא נודע. כאשר עולם המושגים הוא מעל לבינתנו, בד´כ קופא המנגנון שניקרא הבנה / רציונאל.

הנכונות לקבל את הפסאודו-מדע כרציונאל עומד ביחס ישיר למידת חוסר הידע שקיים לעולם המדע הרציונאלי. מי שמאמץ יכולות פסאודו-מדעיות קיימת בו נטייה ´לריגוש המיסטי´. השאלה שצריכה להישאל היא האם לקביעה או הדעה יש אחיזה במציאות ואולי זה מיתוס? מאחר והדברים מנוסחים באופן מוחלט, למתבונן יש תחושה כי הדברים קיימים משחר ההיסטוריה.

רוב הכתות והגורואים הם חממה לפסאודו-מדע. הן מוליכות את המשתתף דרך הכריזמה של הגורו להיפוכה של המחשבה הספקנית שואלת השאלות, המבקרת אל הקיבעון והשליטה. ´גורו´ שביקר פעם בישראל והעביר סדנא שהשתתפו בה ´ישראלים´ לא מנומסים ששאלו שאלות מצא את עצמו מותש בסוף הסדנה ואמר: קשה מאד לעבוד בישראל, שואלים כל הזמן שאלות ולא נותנים כבוד למורה. ובכן, צריך לתת כבוד למורה אך לא לדלג על השאלות שצריכות להשאל בנימוס ולא תוך התפרצות לדבריו. הגורו מפתח סמכות שבאה מתוקף האמונה הבלתי מתפשרת והשכנוע העצמי על האמת שלו, שכמובן לא ניתן לערער עליה.

מודל או תיאוריה יכולים לבוא לידי ביטוי מילולי בטרמינולוגיה לא מוכרת לנו. למשל הסינים הקדמונים ביטאו את ידיעותיהם ברפואה באמצעות שירה. אך אם נתרגם אותם לשפתינו נמצא שתוצאות המודל חייבות לקבל סימוכין על פי אמות מידה תוצאתיות וההסבר לקיומם יהיה מבוסס מחקר תוצאה ועובדות Evidence based. אנו צריכים וחייבים לשאול שאלות! האם קיימת שם האמת? או השקר? האם הההסברים מבוססים על חוקיות מוכרת.

גם אם יש תהליכים שאינם נכנסים לקטגוריות המדעיות, יש לנקוט זהירות רבה בפרשנות שלה ולא להפוך לפסאודו-מדע כל רצון של מטפל להגיע אל האור. לצערי, בד´כ הרוחניקים והמסטיקנים לא שואלים שאלות, נדבקים אל מנטרה שאחיזתה במציאות קלושה וככל שהיא תלושה יותר כך יש לה מאמינים רבים יותר והשיכנוע העצמי מככב.

המיומנות שלנו כבני אנוש מהבחינה התבונית והמוטוריקה המופלאה שיצרה האבולוציה בגוף האדם, יוצרת לעיתים קרובות אשליה או תחושה כוזבת של ´מיומנויות אחרות´. חושינו אינם אמינים תמיד, לעתים הם רואים דברים שאינם קיימים. כלומר,נופלים קורבן לאשליות אופטיות, שומעים קולות שלא קיימים ומלאים בתחושות... כך שאנו פשוט מועדים לשגיאות. הבנת המגבלות היא השער הראשון שדרכו אנו אמורים לעבור בדרכינו להבין את התהליכים הטיפוליים.
אם אנחנו מסרבים להודות ביכולתינו לשגות, אנו עתידים למעוד ולעשות את השגיאה. עלינו לדרוש מעצמנו ביקורת עצמית גם עם טעמה מריר, ורק אז יגדל הסיכוי שלא נשגה. על המחשבה החופשית ראוי שיהיו חישוקים, אך הם יכולים להתחזק ובו בזמן גם להתרופף. כל רעיון הנעשה באופן סמכותי וכריזמטי יכול בקלות להתנחל בראשינו, על כן עלינו לעמוד תמיד על המשמר.

ברגע שקיימת איזו שהיא לוגיקה המתובלת במיסטיקה די שתהפוך לעובדה מוגמרת. לאנשים יש נטייה להיות מושפעים מעצם היותם סוגסטיביים. כלומר, ניתנים להשפעה ע´י פניה לתת מודע וע´י פניה זו משתכנעים לשנות את דעתם.

ישנם אנשים המושפעים יותר באמצעות הסוגסטיה וישנם פחות. במצב היפנוטי תת המודע חשוף יותר לסוגסטיה, אם כי ההשפעה יכולה להעשות גם בהכרה מלאה. כאן קיימת השפעה מרובה של המאמין (הנתון לסוגסטיה) או המשכנע והכריזמה שלו. על אותו המישור קיים תהליך הקרוי אוטוסוגסטיה. אוטוסוגסטיה נעשית לעתים כדי לשכנע את התת מודע כי התהליכים אותם אנו חווים הם אמיתיים. לעיתים השיכנוע הוא מכיוון חיובי, בעיקר כאשר הם באים מחשיבה חיובית ובונה. הסכנה קיימת כאשר הפרשנות הופכת לתפיסה מעווותת של מציאות כוזבת ומזיקה. השיכנוע יכול להיות בעוצמה כה גדולה עד כי יהיה בלתי אפשרי לשכנע את המאמין באי קיומם.

על מנת שנאחז במודל ונכיר בו כחלק מהליך טיפולי עלינו לשאול שאלות ללא הרף, לבדוק את עצמינו ולוודא שהוא עומד באמות מידה של תוצאה וחוקיות המגדירה תוצאה.

ל"הגנה" בעת הטיפול כחלק מהמודל הטיפולי, חשיבות מרובה ויש לתת לה משקל רב בהתפתחות המטפל. ´ההגנה´ צריכה לבוא לידי ביטוי גם עבור המטופל וגם עבור המטפל.
עם כל הביקורת במאמר, אני מאמין שכוונתם של רוב המטפלים חיובית ובאה ממקום של רצון לעזור. אם ננסה לנתח את מצבם כאשר הם עוטפים עצמם ב"פרמידות אור" או "פעמוני אור" על מנת שהג´יפה לא תידבק בהם, הם נכנסים למצב של מדיטציה אשר מסייעת באופן עקיף לתיפקודם. מצב הנינוחות של המטפל הנובע מהרגיעה שמשרה המדיטציה הוא המסייע.
ואם ´"פעמון האור" העוטף אותם "באנרגיה שמימית" מסייע, יצאנו מרווחים. הנינוחות מגינה עלינו והופכת את הטיפול לפחות פיזי וקשה.

פעמים רבות אנו נתקלים בדיווחים על ההשפעה השלילית של הטיפול עלינו. אנו חשים עייפים, עצובים ומותשים או שמחים ומרחפים. הסיבות אשר יובילו למצבים הנזכרים לעיל יכולים להגיע גם על רקע מצבינו האישי ותפקודינו כמטפלים, אך גם מהמפגש בין המטפל למטופל (זוכרים את הג´יפה) והסוגסטיה התת-הכרתית המופעלת בינהם, שלרוב אנו לא מודעים לה. כאמור, רוב האנשים הם סוגסטיביים. מטופל מדווח לנו על כאב גב ואנו קמים מהטיפול עם הזדהות ואמפטיה כה עמוקה עד כי אנו חשים כי נדבקנו. יתכן מאד כי התיפקוד הטיפולי שלנו לקה במיומנותו וגם כאן נמצא סיבה טובה לחוש בכאב.

על מנת להפוך אותנו מוגנים בטיפול, עלינו להתנהל ולתפקד באופן בו נמצא את עצמנו בתום הטיפול נינוחים ומוכנים לטיפול הבא. על כן, עלינו לשים לב למספר עקרונות פשוטים שאינם שאולים מעולם המיסטיקה, ובכך נצמצם את הסיכוי להדבק מהג´יפה... או מ"האנרגיה השלילית".
למעשה, כל מה שאנחנו עושים מהיום הראשון ללימודים, כאשר אנו נכנסים לכיתת השיאצו, הוא תהליך של פיתוח המיומנויות הטיפוליות. ובכך אנו מצמצמים את הסיכוי לחוש כאבים וקושי הנובע מהטיפול עצמו.

הקאטה הטיפולית בשיאצו
הקאטה עונה על צורך בסיסי של האדם לסדר ולארגון בתהליך הלמידה. אך יש לה עוד תפקיד חשוב והוא סיוע במהלך הטיפול להשתחרר מהמגבלות הטכניות שעשויות להופיע אצל המטפל. המיומנות הטכנית מגינה על גופנו, מגמישה ומשחררת אותו מהתמודדות פיזית בתהליך. כמו כן, היא מפנה אותנו להיות קשובים לצרכיו של המטופל לעומק הטיפול, למקצב וכו´. תפקידו של המורה לקדם את התלמיד צעד אחר צעד ולבנות את הקטה באופן מדורג ונינוח. תפקידו של התלמיד לחזור ולהתאמן עד אשר יחוש בנוח ולא יתקשה לבצע את המהלך הטיפולי.
מטפל לא מיומן המתקשה לבצע מנח,יוצר סטגנציה בזרימה הטיפולית ובכך הוא עשוי לפגוע גם בעצמו וגם במטופל. כאן יבואו לידי ביטוי כאבים שיופיעו באזורים בהם יווצר עומס כמו בגב תחתון, צוואר או מרפקים.

יסודות הטיפול בשיאצו
במאמר הדן יסודות הטיפול נמצא כלים שאנו עושים בהם שימוש בחטיבת הקיו-שיאצו אך רובם יכולים להוות נדבך לכל שיטת טיפול אחרת בשיאצו. כלים הבאים לעזרתו של המטפל ומסייעים להגן עליו.

הצבת גבולות - יחסי מטפל מטופל
הצבת גבולות היא אחד התנאים הבסיסיים לקיום הקשר הטיפולי. מעצם היותנו עוסקים במקצוע טיפולי שתכליתו מגע, אנו חייבים להגדיר את הפרשנות שלו באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים ובכך להגן על המטפל וכמובן על המטופל.
במאמר החשוב הדן ב יחסי מטפל מטופל נוכל למצוא את השאלות והתשובות הקשורות לתחום רגיש זה.

ידע ואינטואיציה
על מנת ´להגן´ על המטופל, עלינו להיות זהירים בקביעת מסקנות טיפוליות מבוססות אינטואיציה בלבד.
מטפלים בעלי ניסיון בכל התחומים יכולים לגייס לתהליך האבחנה את האינטואיציה שהיא בעצם תכונה אנושית המקנה לאדם, כביכול, ידיעות שמקורן בתת מודע. אילו נוצרות ללא שימוש בחשיבה מודעת. מה שמאפיין אותה היא העובדה שהיא נוצרת בין רגע, בהשראה או בהברקה.
אדם האוחז בתובנה אינטואיטיבית אינו יכול להסביר בשלמות מדוע הוא נוקט בעמדה זו ובזה אינטואיציה שונה מדעה המבוססת באופן מודע על ניסיון. עם זאת, אינטואיציה עשויה להיות מעוצבת באופן תת הכרתי על חוויות קודמות. בכך היא נבדלת גם מאינסטינקט שהוא נטייה פנימית מולדת ואינו מבוסס על חוויות קודמות. בעת הטיפול, החשיבה האינטלקטואלית חדלה כביכול לפעול בחזית והחלטות אלה עוברת לרקע.

היות ומקור הידיעה האינטואיטיבית אינו מודע, נוצרה סביב האינטואיציה שורה של רעיונות מיסטיים. מיסטיקנים תלו את תחושת הידיעה האינטואיטיבית ברעיונות שונים ומגוונים, וביניהם קשר ישיר עם אלוהים או גלגול נשמות. ההסבר הפשוט לתחושות אלה מצביע על פעילות תת הכרתית שוטפת שמקרינה לסף של ההכרה. כך, דברים שנקלטים ומעובדים על ידי התת מודע באים לידי ביטוי לפני שהאדם מסוגל להבינם בצורה הגיונית.
ישנן דעות לפיהן אורח החשיבה המערבי דוגל ברציונאליות ומרחיק את האדם המודרני מלהאזין לקולה של האינטואיציה הנתפשת כפרימיטיבית. זאת לעומת תרבויות מזרחיות בהן מרבים יותר להתנהג בהתאם לתחושה הפנימית.

נכון הוא, שמחקר וניסוי אינם מתבססים על אינטואיציה ולא על קולות פנימיים כלשהם. שהרי מטרת המחקר המדעי להוכיח או להפריך ידיעות, אף כאלו שמקורן באינטואיציה. אך מנגד, ניתן להציב את גילויי היצירתיות הרבים שבמדע הבאים לביטוי בתגליות, בהמצאות, בתיאוריות מדעיות שונות ובפרצי יצירתיות נובעים. (אם כי לאחר הגילוי יש להוכיח את תקפותו. ניתן לסכם ולומר שידיעה אינטואיטיבית לעיתים נכונה ולעיתים לא. מכאן ברור שיש לשקול כל הנחה לגופה ולהצליב עם הידע אותו רכשנו.

האינטואיציה היא כלי חשוב בעבודתנו כמטפלים. היא מאפשרת לנו להגיע לטיפול לא ממקום שיפוטי, אשר מונע מאיתנו לעיתים לקיים איזון בין האינטואיציה לבין השכל. האינטואיציה בנויה על יידע קודם שהצטבר ומושפע לאורך כל התהליך הטיפולי מגורמים רבים.
העבודה מתוך הריק / אינטואיציה מאפשר לנו לאזן בניהם ולחוש טוב יותר את המטופל.

השילוב בין הידע לבין האינטואיצייה משמש ככלי עבודה בו אנו מבינים טוב יותר את התהליכים הטיפוליים. על מנת ´להגן´ על המטופל, עלינו להיות זהירים בקביעת מסקנות טיפוליות מבוססות אינטואיציה בלבד.

התוויות נגד
היעדר מחקרים אפידמיולוגים בתחומי הרפואה הטבעית מקשה מאוד על בחירת המצבים בהם אסור לטפל. חלק מהתוויות הנגד אינן מבוססות על מחקר מדעי אלא על ניסיון ועל הכרת המחלות והטיפולים השונים. חשוב לציין, שקיימות דעות שונות לגבי המותר והאסור בכל שיטת טיפול. הכוונה לעורר אצל המטפל דילמות אפשריות בעת קבלת המטופל וההחלטה על הטיפול. בכל מקרה, מוטב לנקוט גישה זהירה ומחמירה במקרה של ספק. שיטות טיפול מסוימות חסרות כמעט התוויות נגד. שיטות אחרות מסוכנות לשימוש לעתים קרובות על-ידי יד בלתי מיומנת. על מנת ´להגן´ על המטופל ראוי כי המטפל ישנן היטב את התוויות נגד ובכך יצמצם גם את הסיכוי לתביעות אפשריות.

לסיכום:
´ההגנות´ בעת הטיפול בשיאצו הם מכשיר חשוב בתהליך הטיפול. אל לנו ליפול מנוצחים ומפוחדים סביב ההילה שנרקמה סביב ה´אנרגיה השלילית´ שעוברת כבמטה קסם בין המטופל למטפל. תעשייה שלמה התפתחה סביב המיתוס שנקרא ´אנרגיה שלילית´ ומפרנסת לא מעט מטפלים. אנו שעוסקים בשיטות טיפול שמקורן במזרח הרחוק מתפתים לעתים ללכת שבי אחרי הילרים למיניהם, אשר הופכים אינטרקציה פשוטה בין שני אנשים למסלול גועש של אנרגיות שליליות שעוברות ומדביקות זה את הג´יפה האחד של השני. למרות שאנו עוסקים בידע שהתבסס לפני שנים רבות, קיימים ברשותנו כיום כלים שדרכם ניתן לבדוק את המשמעויות ואת התהליכים הקיימים בעת הטיפול.
במאמר זה נגענו בנושא ´ההגנות´ אך הדברים אמורים גם לגבי מיתוסים אחרים שהתבססו בראשם של מיסטיקנים. הכלים בהם אנו עושים שימוש להגן עלינו ועל מטופלינו הם פשוטים לשימוש ודי לנו אם נכיר בהם ונטמיע אותם בנו כמטפלים.

כותב המאמר גיורא ליכט מורה ומטפל יסד את תמורות יחד עם ד"ר ניר עמיר בשנת 1988

 

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.