שלושת כללי הזהב של המגע

כיצד נלמד את השיעור?

• יש לעבור על פי סדר השיעור.
• בכל מקרה של קישור, מומלץ לפתוח בדף נפרד ולעיין בו, אך לא לסגור אותו עד שסיימנו את הפסקה הדנה בו.

"שלושת כללי הזהב במגע" (נשימה, הרפיה, אתגור) הוא מונח שהוטבע בתמורות כדי לעגן פעולות שמבצעים באופן אינטואיטיבי בטיפולים שלנו.
2-3 דקות של שימוש בכללים האלה יכולים לתת תוצאות מדהימות, לפעמים אפילו להחליף טיפול שיאצו ארוך בתוצאות מהירות ומפתיעות.
ברור שזה דורש תרגול אבל כל מטפלת מיומנת בשיאצו יכולה להיעזר בטכניקה הזו ולשלב אותה בכל טיפול מגע או דיקור.

סדר הפעולות המומלץ

1. אפשר לבצע חלק מהפעולות כשהמטופלת בישיבה, אפילו כחלק מהתשאול, בשכיבה על הבטן או בשכיבה על הגב.
2. אפשר לבצע חלק מהפעולות במהלך הטיפול, בהתחלה או כשהופכים את המטופל, או רגע לפני סיום הטיפול.
3. רצוי לבצע את הפעולות לאורך מספר טיפולים כשבכל טיפול מתקדמים בשלבים ומרגילים את המטופלים לביצוע יותר רגוע וטבעי, כזה שלא דורש ריכוז או חשיבה.

א - נשימה

מטרה: כולנו יודעים לנשום ויש כאלה שגם מכירים נשימות יוגיות מורכבות. הכוונה כאן לא ללמד את המטופלת נשימות מיוחדות, אלא רק להיות מודעת לנשימה, ולהשתמש בה בעת הצורך.
ומתי יש צורך? למשל בדיקור או בשיאצו, כאשר מופעל לחץ שעלול לכאוב. נשיפת אוויר והרפיית בית החזה מובילה להרפיית שרירי הגוף, ובכך לצמצום הכאב ולזרימת צ'י טובה יותר, מה שישפר את יעילות הטיפולים שלנו.

הערה: אנחנו לא מבקשים מהמטופלת לבצע את הפעולה ביום יום, אלא רק להיות מסוגלת לבצע אותה כשיידרש, כדי שתוכל להרפות את הגוף בשלב הבא.

פעולה: כשהמטופלת שוכבת על הגב מוודאים שיודעת להעלות ולהוריד את בית החזה והסרעפת (נשימה חזית וסרעפתית) באופן מודע.

המלצה: למתקשים אפשר לבקש שיניחו יד אחת על הבטן ואחת על החזה "ויעלו ויורידו" אותן לפי הנחיית המטפלת.

אם עדיין לא ברור, אפשר להפעיל לחץ על החזה והבטן להמחשה של הורדה והעלאה של בית החזה. אצל נשים מומלץ להניח מגבת חוצצת או להניח את הידיים על הידיים שלהן שמונחות על הבטן ועל החזה.

ב - הרפיה ושחרור

מטרה: לדעת לשחרר שרירים זה לא מובן מאליו. חלקנו יודעים לשחרר שריר אחד ולא אחר, מסוגלים להרפות את הידיים אבל לא את כף הרגל או הצוואר למשל. השאיפה כאן היא ללמוד לשחרר כל שריר שאנחנו רוצים.

1. כשהמטופלת בישיבה, נחזיק את שורש כף היד שלה. מרימים מעלה ומטלטלים בזהירות ימינה ושמאלה. כל פרקי הגפה העליונה צריכים לנוע (הכתף, המרפק ושורש כף היד). אפשר גם לעזוב את היד בפתאומיות ובזהירות ולראות אם נשמטת.
2. אם לא הושג "שחרור" מקסימלי, המטופלת תניח את המרפק (רצוי על מגבת או על בגד רך כלשהו) על השולחן ונעביר את כף היד של המטופלת מיד ליד, כמו במשחק מסירות. לפעמים אפשר לתת ליד לצנוח על המגבת בעדינות.
   זאת פעולה פשוטה מהקודמת כיוון שהיא מערבת רק את מפרק המרפק ולא את שלושת מפרקי היד כמו בניסיון הקודם.
3. אם המטופלת עדיין לא שיחררה נדגים על עצמנו ונתחלף בתפקידים. נניח את המרפק שלנו על השולחן ונבקש שהיא תטלטל את האמה מצד לצד. לעתים נהיה רפויים ולעתים נוקשים, ונשאל אם המטופלת מסוגלת להבחין בין המצבים. אפשר גם להדגים את השלב הראשון באותה צורה.
   חשוב! אם הצלחנו נמשיך בטיפול ונעבור לשלב הבא באותו טיפול או בטיפול הבא.
   בכל מקרה, נתעד מה עשינו, מה הצלחנו להשיג ומה כדאי לעשות במפגש הבא.
   אם לא הצלחנו, נעצור כאן ובמפגש הטיפולי הבא נתחיל שוב משלב א.
   בסעיפים 4-6 הסדר נקבע לפי הנוחות שלנו ובהתאם לטיפול עצמו.
4. כשהמטופלת שוכבת על הבטן, נרים את כף הרגל וכמו בשלבים הקודמים, נעביר את שורש כף הרגל מיד ליד.
   הערה: לרוב למי שהשיג הצלחה בשלבים 1-3 לא תהיה בעיה עם סעיף 4. אם עדיין קיימת בעיה, נתרגל שוב את סעיפים 1-3.
5. כשהמטופלת שוכבת על הגב, נבצע רוטציות לכף הרגל עם כיוונים משתנים.
   הערה: זאת פעולה יותר מורכבת אז יכול להיות שידרשו כמה טיפולים לתרגול.
6. כשהמטופלת שוכבת על הגב – נבצע רוטציות של הצוואר.
   הערה: גם זאת פעולה יחסית מורכבת. לא כל מטופל "מתמסר ונותן את צווארו". רבים פוחדים מפעולות מהירות מדיי. בפרוטוקול הזה נמנע ממתיחות או ממניפולציות כלשהן.

הרפיית הלסת - יבוצע רק לאחר הצלחה בכל הסעיפים הקודמים. במקרה של ברוקסיזם ניתן להתחיל עם סעיף זה גם אם לא הצלחנו להגיע לשחרור מלא בסעיפים 1-6, אבל צריך להמשיך ולתרגל את הסעיפים האלה עד לשחרור מודע ומלא כשנבקש אותו.
כשהמטופלת שוכבת על הגב נבצע לפני כן חזרה על הסעיפים הקודמים כדי לוודא הרפיה.
אפשר לבצע גם בישיבה, אבל עדיף שהמטופלת תהיה כמה שיותר רפויה.

• מתייצבים מאחורי ראש המטופלת בישיבה על המזרון או בעמידה בטיפול על מיטה.
• הזרתות מונחות על מפרק TMJ
• האצבעות מונחות על הלחיים
• האגודלים מונחים על הסנטר
• מניעים קלות את הסנטר בתנועות פתיחה וסגירה של הפה
• נרגיש שחרור כשנוכל להזיז את הלסת ונשמע את נקישות השיניים שלה

הערה: נסו בעצמכם. זה מאוד קשה להגיע למצב של נקישות שיניים ברפיון מלא, אבל אפשרי אם מתאמנים.

שימו לב: שחרור (הרפיה) הוא תהליך נרכש (למעט אצל אנשים ספסטיים, למשל). יש כאלה שמסוגלים להתמסר מהמפגש הראשון ואחרים שיגיעו לשחרור חלקי אחרי כמה וכמה מפגשים. בכל מקרה, כל אחד מסוגל להשתפר!

ג - אתגור - Challenging

המטרה: כשאנחנו נלחצים אנחנו מתכווצים. אם נגיב ללחץ בהרפיה, נוכל להכיל את אי הנוחות בצורה טובה יותר. לדוגמה, בתחילת הלימודים של שיאצו, יש כאלה שמרגישים חוסר נוחות כשלוחצים עליהם. עם הזמן, ככל שמרפים יותר, מבקשים לחץ גדול יותר ואפילו מפיקים ממנו יותר הנאה ותועלת.

דוגמה אחרת היא ההצעה שלנו לילדים לספור עד שלוש לפני שמגיבים. זאת לא בקשה הוגנת כל כך כי פתולוגית הילד מגיב בלי שיהיה מסוגל לחכות כדי לספור (על אחת כמה וכמה ילדים היפראקטיביים). במקרה זה, במקום לנזוף בו, צריך לאתגר אותו. אפשר ללמד אותו להרפות כשהוא חווה לחץ פיזי או אחר. ככל שהרפיה במצבים כאלה תהפוך לאוטומטית יותר, כך יוכל להגיב באופן שקול יותר.

אז מה צריך לעשות כאן?  בדיוק מה שעושים בשיאצו!

• נאתר נקודות כואבות או רגישות אצל המטופלת.
• נבקש ממנה לקחת אוויר ונלחץ תוך כדי הוצאתו.
• בזמן הלחיצה נזכיר לה להרפות את הגוף כפי שלמדנו בשלב ב.

הערה: כמו בכל דבר, גם כאן נדרש תרגול. לחלק זה בא באופן טבעי, אבל רובנו צריכים לתרגל כדי להגיע למיומנות כזו. גם כשאנחנו כבר מיומנים, הגוף צריך תזכורות מדי פעם. טיפול שיאצו שמשלב את "שלושת כללי הזהב בשיאצו" גם לא באופן רשמי, שומר על מיומנות ההרפיה ויכולת ספיגת הלחץ ולכן מאפשר התמודדות טובה יותר עם סוגי לחצים מגוונים.

למי זה טוב?

• למטופלים על כיסא רופא השיניים
• בהתפרצות של כאב גב
• אצל אנשים מתוחים שמגיבים מהר
• אצל אנשים שחורקים שיניים
• בעצם לכולם

להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות המורים של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.