לימודי רפואה סינית, שיאצו, טווינה ועיסוי. לפרטים והרשמה : ת“א: 03-6815996, חיפה: 04-8720492
 

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

 
 
 

אבחון מתקדם ברפואה הסינית

 
 
מאמר זה הינו סקירה היסטורית על התפתחות שיטות האבחון בעולם הסיני. המאמר מדגיש את חשיבות הבדיקה הפיזיקאלית ומדרג את סדר הקדימויות בתהליך אבחנת המטופל: אבחנות הגוף חוסכות מאיתנו ומהמטופל דליית מידע לא רלוונטי ומצמצמות את ההתלבטויות למינימום ההכרחי. למאמר זה מצורף מידע על קורס אבחון מתקדם שמתקיים על ידי כותב המאמר.
 
 
מאת: אומר מוהדב דרור
 
קיימת מגמה מערבית, המחלחלת עם השנים לרפואה הסינית, המתאפיינת בטיפולי "אינסטנט" לבעיות מסוימות (חשוב לי להדגיש כי אינני מבטל לחלוטין המגמה זו, אלא ממקם אותה בהיררכיית האבחנה והטיפול באופן שונה). למגמה זו יש מחיר: מתוך שנים של ניסיון בהוראה אני שם לב שלימוד מהיר יחסית של רפואה סינית במקומות רבים בארץ ובמערב בכלל (בהשוואה למזרח), בשילוב עם שנה קלינית דלילה במטופלים (שוב, ביחס למזרח, ולמה שדרוש בתחום הרפואה), מולידים מגמה של הישענות על תשאול ממושך ולא ממוקד, שבו קביעת סוג/אופי הבעיה של המטופל נעשית באמצעות ספקולציות ותהליך של אלימינציה.
אני משער שמכאן נולד הצורך בלימודי המשך - "התמחות" בטיפולים שממוקדים במחלה או בבעיות מסוימות. לדעתי ומנסיוני, לימוד כזה, קודם שהמטפל מגיע לבשלות ולהבנה מקיפה של נושא האבחון, מקבע את חוסר הניסיון ואף יכול להנציח התנהלות קלינית שאינה מתיישבת עם הרפואה הסינית הקלאסית.
בכתבה זו אנסה להסביר את חשיבות האבחנה תחילה, בהתייחס לאלמנטים נוספים מלבד הדופק והלשון, הממקמים את המטפל בעמדה בטוחה יותר בזמן הטיפול ומצמצמים את מנעד הפתולוגיות עוד לפני התשאול.
 
בימינו ניתן לצפות מבעד לעדשת ההיסטוריה באותם הוגים ותיאורטיקנים שיצרו, כתבו ותיעדו את אבחנות הגוף, מאות רבות לפני שנוצרו תיאוריות הסינדרומים. הוגים אלה הניחו את הבסיס לפרקטיקה שמהותה עובדות ולא השערות.
נחשבים למטפלים העיקריים שעיצבו את הרפואה הסינית. הם תרמו לבניית תפיסות היסוד העוסקות בפיצוח תורת הסימנים וביצירת מודל אבחנה שמתוקף באמצעות טיפול בדיקור ובצמחי מרפא.
את תיאור אבחנות הגוף הראשונות ניתן למצוא כבר בספר- Nei jing, בצורה המשייכת טיפוסים מסוימים לאלמנטים השונים: ממבנה גוף ועד תכונות אופי. כמו כן, טקסט זה חושף בפנינו גם תיאוריות אבחנה רבות, אשר לא כולן שרדו במבחן המציאות.
 
מי שהקפיץ את אמנות האבחנה בשנות אור, לרמה כמעט מדעית, הוא Zhang zhong jing, מחבר ה- Shang han Za Bing lun. דרך לימוד ה- Nei jing, הוא הבין שקיימים יותר מחמישה סוגי טיפוסים ויותר מעשרה סוגי דפקים. בפיתוח תיאוריית ששת השכבות, הסביר Zhang zhong jing, בתנועה הדומה לזו של אמן טאי צ'י, את תנועת העונות ושינויי האקלים בהן, את השפעתן ואת דרך התבטאותן בגוף האדם, תוך אנליזה של כל שלב ושלב בהתפתחות המחלה. גם הוא, בהמשך לקודמו Huang Di, התייחס אך ורק למצב הגוף, ותיאר סוגים שונים של אנשים דרך המבנה והרגישות שמתאימים להם, באמצעות פורמולות המתייחסות ומדמות את המבנה הבסיסי של האדם (הקונסטיטוציה) ומכאן הקיש על הרגישות הפתולוגית שאנשים אלו יכולים לצור עם השנים.
 
חשוב לציין כי Zhang zhong jing היה הראשון שתיקף את התיאוריה בגישה פרקטית של הצגת פורמולות קליניות, שמרביתן מיוצגות על-ידי משלב של סימנים (אבחנות גוף, בטן, דופק ולשון).
שני כותבים אילו שמו דגש על עקירת השאמאניזם מתוך הרפואה, תוך הדגשה שספרים אילו נכתבו מתוך צורך ליצור הבחנה ברורה בין עבודת אלילים לפרקטיקה רפואית.
 
זה היה המפץ הגדול! ניתן לראות שמתקופה זו ועד סביבות המאה העשירית לספירה, הרפואה המשיכה להתפתח בכיוון של תיקוף התיאוריה. אולם, בשונה מ- Huang Di ומ- Zhang zhong jing, שהתבססו על אבחנות הגוף, התפתחה הרפואה גם לכיוונים של פרקטיקה ספקולטיבית. עד להתפתחות זו, אבחנות הגוף היו הכלי העיקרי המשרת את המטפל, דבר שניתן ללמוד משורשי התפתחות הרפואה היפנית (בעקבות נדידת נזירים סיניים ליפן במאות השביעית עד התשיעית לספירה). גישה זו שמה את אבחנת הגוף במרכז האבחון ושקפה את הלך הדברים כפי שהיו נהוגים בסין (בתקופה הנ"ל). במאמר מוסגר נזכיר, שהרפואה היפנית משקפת לנו את חלון הזמן שבו נחשפה לרפואה הסינית ואת האבולוציה שהיא עצמה עברה. מכאן הולדת הקמפו (רפואת הצמחים) ומאוחר יותר השיאצו, שיטות טיפול השמות דגש על אבחנות בטן תוך שילוב התיאוריות המוקדמות של Huang Di ו- Zhang zhong jing.
 
במאות התשיעית והעשירית החל מהלך מקדים לפיתוח תפיסת הסינדרומים. התפתחות זו נבעה מהצורך להסביר תופעות בצורה מפורטת ומדויקת. אז נולדו אסכולות המתמקדות בפתולוגיה וטיפולים ספציפיים, כמו ה- Pi Wei Lun, המתמקד בהפרעות טחול וקיבה. יש הטוענים שבהמשך, שילוב תיאוריות הסינדרומים השונות והידע שנצבר עד אז באבחנת הגוף, הוא שיצר את הרפואה הסינית במלוא תפארתה.
 
 
כקלינאי, אני מנסה ליישם את הרפואה הסינית בצורה המתוארת לעיל, ואפילו באותו סדר. לכן, עם קביעת התור איני מציין לפניי את סיבת הפנייה. בפגישה אני מבקש מהמטופל שלא יחשוף בפניי שום פרט, ובמקום זאת אני אומד את מידותיו: הליכה, ישיבה, דיבור, התנהלות כוללת. אני רושם לפניי את הבולטים שבמאפייניו ומבקש שישכב על מיטת הטיפול על מנת להתחיל במלאכת האבחנה. אני עובר דרך אבחנות הבטן, הלשון והדופק ומסיים במישוש הגוף ואבחנת המרידיאנים. רק לאחר מכן אנו עוברים לשיחה הנוגעת לסיבת הגעתו.
 
אני חושב באותו אופן לפיו הרפואה הסינית התפתחה- מהעובדות להנחות - ראשית לשמוע מה יש לגוף להגיד ולאחר מכן את מה שיש למטופל להשלים. נכון, זה דורש ידע וניסיון באבחנות הגוף, אך מקור הבעיה של אותו מטופל יבוא לידי ביטוי בצורה יותר בולטת בגופו ופחות במילותיו. מבחינתי, המצב ההפוך הוא אבסורדי. לכל מטופל היסטוריה, סיבות, בדיקות וסיפורים  והסיכוי ללכת לאיבוד בסבך הזה הוא גבוה.
חשוב לציין כי תהליך זה קצר משמעותית מתהליך התשאול ה"קונבנציונלי", ופרק הזמן הממוצע שמוקדש לו נע בין מספר דקות לכעשרים דקות. מובן שאיני מבטל את אמנות התשאול, אלא ממקד אותו ומתמקד במה שחשוב ורלוונטי.
 
כך גם בקביעת דרך הטיפול (האסטרטגיה), במקרים של ריבוי סינדרומים, אני לא מרבה להשקיע מחשבה. סדר העדיפות הטיפולי נקבע מתוך נתוני הגוף ומתוך הדומיננטיות של הפתולוגיות השונות. כשם שהתבוננות מספיקה לנו על מנת להבחין בין המינים ומאפשרת לצמצם את השאלות שנוגעות למערכות המין – שהרי אם לא הייתי יודע אם המטופל העומד לפניי הוא זכר או נקבה הייתי מבקש מהמטופל לספר לי על המחזור החודשי שלו – כך גם אבחנות הגוף חוסכות מאיתנו ומהמטופל את דליית המידע שאינו רלוונטי ומצמצמות את ההתלבטויות למינימום ההכרחי.
 
כהרבליסט, אני מודע שאם אטעה, המטופל לא רק לא ירגיש יותר טוב, אלא ייתכן ומצבו יוחמר. הפורמולה עלולה להזיק במקרה שהאבחנה איננה מדויקת. אמנם יהיו מטפלים שירצו לערוף את ראשי, אך בכל זאת אומר שלדיקור לא נכון הגוף סלחני ומתגמש, בעוד שבטיפול היום-יומי בצמחי מרפא אי-דיוקים עלולים לגבות מחיר כבד. השארת מקום מצומצם לספקולציות, תוך שימת דגש על אבחנות הגוף, הינה דרך בטוחה לקיים את החוק החשוב ביותר ברפואה: ראשית, לא להזיק. בנוסף, זוהי דרך מוצלחת לדעת אם אנחנו המטפלים נמצאים בדרך הנכונה להצלחה טיפולית, גם כשמהלך ההחלמה איטי (כבמחלות Yin).
 
אביא כדוגמא מקרה שכיח, שהטיפול בו מביא מזור לגברים רבים ומכאן לשלום בית. בזכרים מבוגרים רבים (מסוף העשור הרביעי לחייהם) מופיעות בעיות בתפקוד המיני. לא מעט מטפלים, מסתמכים על אינסטינקט או ידע מושרש וחושבים שצריך לתת צמחים מחזקים שמשקמים את האון המיני. יותר ויותר אני רואה דרך הטיפול בפוריות הגבר ובתפקוד המיני, שהמקור העיקרי להפרעות הינו סטגנציה ופתולוגיות ב- Dai Mai, ב- Liv mai וכו', הבאות לידי ביטוי כמתח במערכת המין. אני מדגיש עניין זה משום שאם נחזק, הנזק יהיה איטי ולא תמיד נראה לעין, בעוד שהתוצאות יתעכבו מלבוא.
 
לסיכום: לא מעט בתי ספר לרפואה סינית בארץ מחייבים את הסטודנטים לעבור קורסי חובה בתחומי הגוף (שיאצו, טווינה וכדו'). לדעתי, זהו מרכיב חיוני בהוראת המקצוע, משום שהוא מאפשר ליצור את הקשר הראשוני עם הגוף דרך מגע ולהתבסס על אבחון אל-מילולי ולא רק דרך תשאול.
 
בכתבה זו ניסיתי לשרטט ולהדגיש את מהותה של אבחנת הגוף, מתוך מבט על התפתחות הרפואה הסינית מאז ימיה הראשונים ועד ימינו, תוך שימת דגש על מילותיו של Zhang zhong jing ושל ממשיכיו: שימו לב להתנהלות גופו של המטופל ורק לאחר מכן למילותיו.
 
אומר מוהדב דרור


למידע נוסף
למידע אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) לימודי רפואה משלימה
למידע אודות מסלול לימודי דיקור סיני בתמורות
למידע אודות מסלול לימודי טווינא בתמורות
למידע אודות מסלול הכשרה לטיפול בילדים
 
 
 
חומר זה מוגש כשירות ע"י הקליניקה של תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.
 
 
 
 
תוכן מקצועי
   
הכנה למבחנים
תזונה סינית
צמחים
דיקור סיני
מקצועות המגע
גוף נפש
מידע קליני
ילדים
נשים
לימודי המשך
השמה מקצועית
פורום רפואה סינית
תמורות בקהילה
מדריך מטפלים
תמורות חדשות
אודות תמורות
 
 
לימודים בתמורות
 
:שם מלא  
:טלפון
:מייל
:תחום
:איזור
 
שלח

 
 
   
   
Copyright © 2017 Tmurot. v12.15.10
בניית אתר ו אחסון אתר: ווב דאטה קום  |  עיצוב אתר: ליעד שר  |  שיווק באינטרנט - דייז