אנרגטיקה של ריספרדל על פי הרפואה הסינית

מבוא:
Risperidone = Risperdal . ריספרדל היא תרופה לטיפול בחולי סכיזופרניה, השייכת לקבוצת תרופות המכונות נוגדי פסיכוזה אטיפיים, המשמשים בעיקר לטיפול בסכיזופרניה ופסיכוזות אחרות. יש המשתמשים בתרופה זו לטיפול בחולים הסובלים מפסיכוזה עקב שיטיון (דמנציה). כמו תרופות אחרות בקבוצה זו, ריספרידון אינה מרפאת את החולים אלא מקילה את התסמינים. ריספרידון מפחיתה את תדירות ועוצמת ההזיות וההפרעות בחשיבה ומשפרת את התפקוד. ריספרידון גורמת פחות הפרעות בתנועה ופחות השמנה מאשר תרופות אחרות המשמשות לטיפול בחולי סכיזופרניה.

מנגנון הפעולה של ריספרדל:
זוהי תרופה מדור שני של קבוצת האנטי פסיכוטיות החוסמת נוירוטרנזמיטורים שונים במוח כמו דופאמין סוג II (D2), סרוטונין סוג II (5-HT2 ) ורצפטורים אלפא II אדרנרגיים. התרופה היא נגזרת של גורם אנטי פסיכוטי מסוג benzisoxazole . המכאניזם המדויק אינו ברור.

פרמקודינמיקה:
תרופה אנטגוניסטית סלקטיבית מונואמינית עם זיקה חזקה לרצפטורים של סרוטונין II , דופאמין II , אלפא אדרנרגית והיסטמינרית (של היסטמין) H1 . הריספרדל פועל גם כאנטגוניסט לרצפטורים אחרים אך בזיקה חלשה יותר. אין לתרופה זיקה לרצפטורים כולינרגים מוסקרינים או לרצפטורים ביתא אדרנרגים.התרופה נספגת היטב. הזמינות הביולוגית ( bioavailability ) היא 70% . המטבוליט העיקרי שלו הוא 9-hydroxyrisperidone ויחד עם ה risperidone . רמות שיא בפלזמה מושגות לאחר שעה . רמות שיא של המטבוליט מושגות לאחר 3-17 שעות. רמות קבועות מושגות לאחר חמישה ימי שימוש.
תופעה מוכרת היא שלא ניתן לדעת מראש את המינון האפקטיבי. ברוב המקרים מקובל להתחיל במינון זעיר ביותר ולהגדיל מינון בהדרגה עד להשגת האפקט התרפאוטי האידיאלי. תופעה זו מעניינת כיוון שמודל אנרגטי סיני עשוי לתת תשובה מדוע אנשים מסוימים מגיבים למינון כל כך נמוך של התרופה ואחרים לא יגיבו אליה בצורה טובה אלא יפתחו תופעות לוואי.

התוויות:
התוויות רשומות: סכיזופרניה, מניה דיפרסיה, פסיכוזה על רקע אורגאני
התוויות לא רשומות: דיכאון, תסמונת טורט, אוטיזם מולד, PPD , מחלות ביפולריות.

תופעות לוואי:
התנהגות אגרסיבית, אי שקט ותנועתיות, תגובות אלרגיות, אמנזיה, חרדה, טשטוש ראיה, בעיות זיכרון, עצירות, שיעול, ירידה בליבידו שלשול, סחרחורת, דיסמנוריאה, סימנים אקסטרה-פירמידלים, עייפות, חולשה, כאב ראש, צרבת, אינסומניה (הפרעות שינה), הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח, פרקינסוניזם (כמו פרקינסון), פרוריטוס (גרד), רהיניטיס (נזלת), פריחה עורית, עלייה במשקל.

פחות שכיח:
כאבי בטן עוויתיים, אמנוריאה, ארתלגיה (כאבי פרקים), כאבי גב, עור יבש, קוצר נשימה, גלקטוריאה (הפרשת חלב מהפטמה), היפרהידרוזיס (הזעת יתר), ירידה בלחץ דם, פלפיטציות, סבוריאה (קשקשת עור), התעבות העור, הפרעות קצב וטכיקרדיה.
השימוש בתרופה זו במשך יותר מכמה חודשים עלול לגרום לתנועות לא רצוניות של העיניים, הפנים והלשון (tardive dyskinesia) .

למרות תופעות הלוואי המצוינות לעיל, ריספרדל נסבלת היטב על ידי רוב החולים וגורמת לפחות הפרעות בתנועה מתרופות אחרות בקבוצה זו.

 רעילות - טוקסיות:
הריון - הבטיחות בהריון לא נקבעה. יש עדויות לפגיעה בעוברי חיות מעבדה. מותר להשתמש רק כשמוכרחים בהוראת רופא.
הנקה - לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תגובות בין תרופתיות:
תרופות לטיפול במחלת פרקינסון : ריספרידון עלולה להפחית את ההשפעה של תרופות אלו.
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית : עלולות להגביר את דיכוי מערכת העצבים שריספרידון גורמת.
קארבאמאזפין : ייתכן צורך להעלות את המינון של ריספרידון.
קלוזאפין : ייתכן צורך להפחית במינון של ריספרידון.

התרופה מסוכנת לחולים עם היסטוריה של מחלות לב כמו התקף לב, אי ספיקת לב והפרעות הולכה חשמלית, מחלות צרברו-ואסקולריות, סרטן השד, פרקינסוניזם, מחלות כליה קשות ועוד.

אנרגטיקה על פי הרפואה הסינית
כאשר אנו בוחנים אנרגטיקה של תרופה אנו בודקים את ההתוויות שלה ואת תופעות הלוואי ומנסים להרכיב סינדרום סיני מתאים לכל הנתונים. אינטראקציות עם מזונות או תרופות עשויים לכוון אותנו לגבי האנרגיה החומנית של התרופה.
כיוון שריספדל מתאימה בעיקר למצבים המלווים בפסיכוזה כמו סכיזופרניה או למניה דיפרסיה אנו יכולים להניח שהתרופה משפיעה ללב, ובעיקר במצבים בהם ליחה סטגננטית מציפה וממסכת את הלב ופוגעת בשן. מצבים כמו דיכאון, טורט, והפרעות התנהגות קשות יכולות לכוון למצבים שונים ומגוונים מחסר דם וקור עד עודף ליחה וחום, אלא שבחינת תופעות הלוואי והאינטראקציות מצמצמות את האפשרויות:
באופן כללי יש להניח שריספרדל היא תרופה מניעה ומסלקת ליחה מהלב. מרכיבים רבים המסלקים ליחה מבצעים זאת תוך הנעה (ולאו דווקא תוך יבוש) בגלל האופי הסטגננטי שלה. תופעה זו יכולה להתבטא ברוח, בעיקר במצבים בהם הסטגנציה השתחררה במהירות, או שהיו נתונים המאפשרים רוח מלכתחילה (כדוגמת חסר דם או חום פנימי). כיוון שהתרופה מסוכנת באנשים עם הפרעות הולכה חשמלית, נטייה ל CVA או פרקינסוניזם, מחלות בהן תופעה של רוח נפוצה, יש להניח שיש לה נטייה להעלות רוח, דבר שמתבטא כתופעת לוואי מסוכנת באנשים שיש להם נטייה לרוח מלכתחילה.

ברפואה המערבית אנו רואים תופעות לוואי הסותרות את ההתוויות העיקריות ונראות לכאורה סותרות: היא יכולה לעורר התנהגות אגרסיבית, אי שקט ותנועתיות. הבנת ההשפעה האנרגטית מסבירה יפה כיצד הנטיה לרוח מתבטאת במטופלים מסוימים בתופעות אילו כמו גם תגובות אלרגיות הכוללות פריחה עורית, נזלת וגרד, טשטוש ראיה, סחרחורות, סימנים אקסטרה-פירמידליים, הפרעות שינה וכמובן תופעות רעד כמו פרקינסון ו tardive dyskinesia . כל התופעות לעיל משויכות לרוח מהכבד שעולה לראש ולעיניים.

שאלה מעניינת היא האנרגיה החומנית של ריספרד. במספר מקרים שצפינו בקליניקה קיימת התרשמות שהתרופה מחממת. אם היא מחממת כיצד היא מסלקת ליחה? תופעה זו קיימת בצמחים ובתרופות רבות אשר מחממות ומניעות. התנועה משמעותית דיה כדי לגרום לסילוק חסימות. כאשר מקור החום בגוף הוא החסימה, החום חולף גם אם התרופה מחממת. כך נוצר מצב בו תופעות חום מקומי מעודף מסולקות למרות שבסך הכל קיימת התחממות כללית. באנשים עם חום אמיתי או מדומה החום יכול להשפיע במישורים שונים כמו פריחה, הפרעות לשן ולכן אינסומניה, טכיקרדיה, הזעת יתר ועוד. יחד עם זאת רק מחקר שיבדוק את השפעת הריספרדל על שינויים בחום בגוף ייתן מענה לשאלה זו.

נותרה תעלומה נוספת והיא: לאן הולכת הליחה המפוזרת מן הלב. ברור שהמטרה היא לסלק אותה מהגוף. פעולת סילוק ליחה מבוצעת לרוב דרך הכליות בהורדה או דרך פיזור ופיגוג בעזרת המטבוליזם של הטחול. אלא שאנו מוצאים עדויות להישארות ליחה בגוף ואף הצטברות שלה במצבים שונים. מצבים אילו כוללים עיבוי עור, סבוריאה, כאבי בטן ועוד. ייתכן שהליחה לא יוצאת במלואה מהגוף אלא נדחקת החוצה (כדרכן של תרופות פנימיות שמחצינות את המחלה). מסיבה זו תופעות שונות עלולות להתבטא בריאות (עור) גם אם מקורן היה בלב ובכבד.

מכאן שמתן פורמולת צמחים בשילוב עם ריספרדל תובע, מעבר לכללי הזהירות הנדרשים, זהירות שלא להעלות רוח מהכבד, לא לפגוע ביצור והזנת הדם (על ידי יבוש וחימום). כמו כן יש לעקוב ולוודא שהליחה לא מסולקת מהלב לריאות ושם נתקעת. שילוב מושכל עשוי למנוע תופעות לוואי, לשפר את איכות התרופה ולצמצם את המינון הנדרש ממנה.

להפניות
למאמר בנושא דיכאון בראייה מערבית וסינית ניתן ללחוץ כאן: דיכאון
למאמר אודות תרופות פסיכיאטריות אחרות ניתן ללחוץ כאן: תרופות