מאמר ייחודי זה מפרט על התפתחות הלשון בראייה מערבית ועל האנטומיה שלה. המאמר גם מציג את ההסברים המערביים שעומדים מאחורי שינויים במבנה, צבע וחיפוי הלשון ואת הקשר בין תסמונות בראיה של הרפואה הסינית לריח הפה ואבחנה מבדלת ללשון גדולה וקטנה. מאמר זה מכיל תמונות ואיורים להבנת הנושא. מידע זה מאפשר אבחון על פי הרפואה הסינית איכותי יותר ומהווה כלי מעקב נוסף אחר התקדמות הטיפול.

מאת: צוות ההדרכה של תמורות


התפתחות הלשון:

הלשון מתפתחת בשלב מוקדם של החיים העוברים עוד בשלב הבלסטוציסט עצמו מה Forgate הפרימיטיבי. עושר כלי הדם לאזור מאפשרים התפתחות הפפילות הפיליפורמיות והפונגיפורמיות. הגדלת שטח הפנים לשימוש מאוחר של יכולת הלעיסה וחושי הטעם. אורך, רוחב וגובה הלשון מכפילים את גודלם בין שלב בלידה לנערות והם נשארים פרופוציונלים לגודל הראש (במושאים נורמלים).ביילוד הלשון מהווה איבר חישה חיוני. היילוד בוחן מספר משתנה של טעמים חדשים. בהתפתחות האבולוציונית שלנו הלשון היוותה כלי הגנה מפני מזונות רעילים שלרוב היו גם מרים ובלתי נעימים לחייך.עושר אספקת הדם מאפשרת ללשון לחדש את רקמת האפיתל שלה במהירות וכך כל מחלה סיסטמית או שינוי בגוף יכול לבוא לידי ביטוי בלשון עצמה.התפתחות הלשון מה Forgate מסבירה למה בעיות שונות בקיבה ובמעיים יכולים להשתקף בלשון. בין הפפילות הפיליפורמיות נשארים Debris של תאים מתים ושאריות מזון. כל אילו יוצרים את חיפוי הלשון. החיפוי מתנקה בד´כ במהירות בזכות הפעילות השוחקת של המזון הנכנס. הוא מצביע על חסרים או שינויים בהשפעה התזונתית. חיפוי לבן עבה עלול להצביע על מעבר מתזונה עתירת סיבים לתזונה עתירת פחמימות ריקות.מבנה אנטומי:
ללשון יש שורש פוסטריורי.
שטח פנים דורסלי (נצפה בפרוטרשן - כלומר הוצאת הלשון החוצה).
שטח פנים ונטרלי, אינפריורי (נצפה בהרמת הטיפ כלפי מעלה).

הקצה וגוף הלשון מחופים בפפילות פיליפורמיות עם פיזור של פפילות פונגיפורמיות. באספקט הפוסטריורי נראה Circumvallate papillae בצורת V . באספקט הלטרלי של הלשון נראה Foliate papillae קטנים בקו האנטריורי - פוסטריורי. כל ה Circumvallate papillae בעלי פונקציה ספציפית: למנוע בליעת חומרים מרים או רעילים.

החלק התחתון של הלשון יותר כהה, אדום סגול עם עושר בכלי דם ורידיים. הקו המרכזי מחלק את הלשון לשתי הקשתות הפרימיטיביות של השלב העוברי המוקדם. קו זה נקרא פרנולום. כשהוא מאוד קצר זה מקשה על הוצאת הלשון (דבר המצביע על בעיה מולדת בכבד או בלב). חופשיות יתר שלו מאפשרת מוביליזציה מוגמת של הלשון (מה שמצביע על חולשת טחול או לב).

בחלק העליון של הלשון (דורסלי) ייתכן שקע, מעין אי הנקרא Median Rhomboid Glossitis . לפעמים מתבלבלים עם זיהום של קנדידה (הפרעות בטחול קיבה) שאינם מתקשרים לאיחוי הלשון בשלב העוברי.

tongue2_anat500

שטח פני הלשון:
הפפילות הם קפלים של ה Lamina propria שהוא הבסיס התאי של שטח הפנים. תפקיד הפפילות להגדיל את שטח הפנים של הממברנות המוקוזיות.

מיטות הטעם , Test buds , התמחו ברצפטורים מיוחדים. הם מרוכזים בעיקר בפפילות Vallate papillae .
מגיל 16 והלאה עוברת שכבת האפיתל הלשוני ירידה של 30% בעובייה. הרמות הבאזליות שמייצרות תאים נשארות בעובי שהיו אך הייצור מואט ותאי הפנים מתמעטים. הדבר בולט בעיקר בנשים מבוגרות (חסר יין שמאפיין יותר נשים מאשר גברים).

תחושות הטעם:
רגישות למליחות ממוקמת במרכז. מתיקות נמצא בעיקר באזור קצה הלשון. חמיצות באזור הצדדים. שני טעמים אילו נשלטים בעיקר ע´י העצב ה VII . מרירות תמוקם באזור הפרינקס אשר נשלט ע´י העצב ה IX.

צריך לזכור שמדובר בקבוצות של פפילות ובקבוצות של מיטות טעם בכל פפילה. אילו יכולים להשתנות במהלך החיים, בעיקר בדרך של לימוד והתנסות (החשובה כל כך לתינוקות). החלוקה אינה כל כך ברורה במציאות. מיטות הטעם נשלטות על ידי האזורים הסנסורים בקורטקס של המוח הגדול, משני הצדדים, אך ההמיספרה הדומיננטית (זו של השפה, בד´כ הימנית) היא זו שבעיקר שולטת עליהם.

שרירי הלשון:
השרירים המשורטטים של הלשון מפוזרים שתי וערב (ורטיקלית ולונגיטודינלית). השרירים הפוסטריורים מחוברים לעצם ההיואיד. ספטום פיברוטי מחבר את קבוצות השרירים משני צידיהם באספקט הפוסטריורי של הלשון.
הצלבת השרירים האנטריורים ליד קצה הלשון מאפשרת Protruding (שרבוב, הוצאה) הלשון תוך השטחת החלק הדורסלי. שריר דק היוצא מההיואיד (במקום מהמנדיבולה) מותח את הלשון מטה.

ה styloglossus הוא שריר קטן המחלק את האספק הפוסטריורי של הלשון ומתערבב בין הסיבים הלונגיטודינלים. כך הוא מאפשר בזמן כיווץ, ללשון להיכנס לאחור או למעלה תוך חשיפת החלק הונטרלי. שרירי הלשון מעוצבבים ע´י העצב ה XII ההיפוגלוסוס.

סעיפים של העורק External Carotid arteries מהווים את עיקר ההזנה העשירה של הלשון. את הורידים נתן לראות בחלק הלטרלי והונטרלי של הלשון. הם מתנקזים ע´י אנסטמוזות קטנות הממוקמות מתחת למשטח האפיתליאלי של הלשון.

לשון נורמלית ופתולוגית:
לשון נורמלית ובריאה נראית סימטרית עם גבולות חלקים. דורסום תקין צריך להיות ורוד המבריק מזרימה חופשית של רוק. שרבוב הלשון צריך להתחיל מהמרכז ולהתקיים בחופשיות.
על הדורסום יתכנו מספר פפילות עדינות פיליפורמיות ולפעמים פפילה פונגיפורמית. התעבות יתר של הפפילות מרמזת על גלוסיטיס התחלתי, בעיקר עם זה מלווה בכאב. בלשון נורמלית יש וריאציות צבע רבות המתקשרות לחיפוי שהוא, מצידו, קשור לתזונה שלנו.

רדיותרפיה, תרופות שונות כמו פניציל-אמין , Xerostomia ושינויים ברמת האבץ בגוף, יכולים להוביל לשינויים בתחושות הטעם. תחושות הטעם משתנות בין הגזעים והגילאים השונים. חיפוי הלשון משתנה בגלל הרגלי תזונה, היגיינה של הפה, עישון וכו´.

אבחנת הפה והלשון:
בספרי אבחנה פיזיקלית לסטודנטים לרפואה ב 1972 תפס נפח אבחנת הלשון כ 10 עמודים מתוך 270. ב 1983 הנפח הצטמצם לחמש שורות בספר בן 338 עמוד. בדיקת לשון יסודית תכלול הסתכלות משני צדיה, בחינת החיך הרך והקשה ופונאציה. מישוש הלשון, במידה שיעשה, רק עם כפפות.

הרחה צריכה להיות חלק מן הבדיקה של כל אדם החשוד במחלה. חוש הריח שלנו אבד במרוצת האבולוציה אולם תרגול חוזר מפתח את החוש ומאפשר אבחנה מדוקדקת יותר. הריח יכול להגיע מחלל הפה, הריאות או מערכת העיכול.

סוגי ריחות ומשמעותם:

מתוק, מזכיר ניחוח אגס
היבט מערבי: אצטון. מאפיין צום, חסר קלורי ממושך (בעיקר בילדים). IDDM , מצבי פירוק מטבולים (שכיח בחום).
היבט סיני: חסר צ´י בטחול עם חסר יין בכליות.

באוש, מזכיר ריח אלכוהול
היבט מערבי: אלכוהול. מכוון לאלכוהוליזם. אפשרות לצהירוזיס.
היבט סיני: ליחה חמה בשלב ראשון וחסר יין בכבד.

ריח עכבר
היבט מערבי: קנדידיאזיס. שימוש ממושך בסטרואידים, אנטיביוטיקה, סוכרת.
היבט סיני: חום ולחות מהטחול. חום בכליות על רקע חסר יין עם לחות בטחול.

באוש מתקתק
היבט מערבי: ברונכיאקטאזיס. מלווה בשיעול פרודוקטיבי, התאלות וציאנוזיס.
היבט סיני: חסר צ´י בריאות, סטגנציה של ליחה, ליחה שהפכה לחום.

עוקצני, חריף, עבש, מזכיר ביצים ישנות
היבט מערבי: Fetor Hepaticus . על רקע מרקאפטאנים וניטרוגנים. במקרה זה מגלים סימני קומה הפטיקה, ו Flapping tremor .
היבט סיני: אש מהכבד פוגעת בלב.

מתכתי, מוגלתי ומעט מתקתק
היבט מערבי: זיהום בחניכיים. IVDU, תרופות אנטיביוטיות, כימותרפיה, הזנחה של הפה.
היבט סיני: חום בקיבה, חום בקיבה עם חולשת טחול וליחה.

נשימה אורמית (ריח שתן)
היבט מערבי: אי ספיקה כלייתית. הצטברות חנקן. מתבטא בעור אנמי, קוים חומים בציפורניים.
היבט סיני: חסר יין בכליות, חום בכליות ובכבד.

ריח מוגלתי דוחה
היבט מערבי: סינוסיטיס, גידולים באף, נקרוזיס. תתכן מחלה פברילית, איבוד משקל.
היבט סיני: חום וליחה בטחול ובריאות, ליחה רעילה, ליחה וחסר יין.

ריור ויובש בלשון:
מטופלים רבים פונים לרופא בשל בעיות יובש בפה. במצבים אקוטיים התופעה יכולה לשקף חרדה או התייבשות. כמו כן, מצבי נוזלת כרוניים המובילים לנשימה דרך הפה עלולים להוביל לתחושת יובש (בעיקר לאחר השינה). תופעות אילו מתאימות למצבים של יובש, חום חיצוני או חום ולחות החוסמים את האף. תופעה של חרדה משקפת חוסר דם בלב. לעתים המצב משקף מחלה אוטו-אימונית של נוגדנים כנגד בלוטות הרוק בפה. בעיקר הדבר בא לידי ביטוי במחלת השוגרן וסרקואידוזיס. ביובש כרוני ניתן לראות אטרופיה של הפפילות. תופעה נוספת המובילה ליובש היא הצטברות אבנים בבלוטות הרוק. כל התופעות הכרוניות מתאימות למצבי חוסר דם או חוסר יין.
גם מחלת הסוכרת המאופיינת בפולידיפסיה ופוליאוריה יכולה לבוא לידי ביטוי ביובש בפה. יש לשלול תרופות שונות (בעיקר נוירולוגיות ופסיכיאטריות) החוסמות את הרצפטורים הכולינרגים.

לשון גדולה:
רק לעתים רחוקות מגיעים מטופלים לרופא בתלונה של הגדלת לשון. כשזה קורה האבחנה היא בד´כ אקרומגליה או היפותיירואידיזם. ירידה ברמת הורמון התירואיד היא תופעה נפוצה ומקבילה בד´כ לחוסר דם עם הצטברות ליחה, להבדיל מהפרשת יתר של ה H.G ע´י ההיפופיזה. תופעה של לשון גדולה מדווחת במטופלים עם סינדרום דאון (שם בעצם חלל הפה קטן) או בטריזומיה 21. חלק מתופעה זו מיוחסת להיפוטוניה של הלשון. מצב זה מקביל לליחה ברמות שונות של הגוף שמקורה מולד מהטחול.
סיבות נדירות כוללות המנגיומה בלשון, היפרטרופיה של שריר הלשון, עמילואידוזיס המעורב גם בלשון. קיימים מצבים נדירים נוספים שלא נפרט כאן.
כמובן שיש לשלול אפשרות של המטומה ובצקת בלשון על רקע טראומה אקוטית.

לשון קטנה:
בילדים, לשון קטנה מאוד מתקשרת לאנומליות של הפנים והגולגולת. כנראה מדוברבהתפתחות לקויה של הקשתות הברונכיאליות בשבוע 4-6 לעובר.
לשונות קטנות בילדות נצפות במצבים כמו:
* סינדרום קונגניטלי של מנדיבולה קטנה.
* היפופלזיה של הלשון.
* פייר רובין סינדרום.
* דיפלגיה קונגניטלית של הפנים.
* במחלות דילדול ודהידרציה קשה נצפה בלשון המתכווצת מעט.
* Pseudo Bulbar Palsey היא התופעה הנפוצה ביותר במצבי לשון קטנה נרכשת בקשישים שבאוכלוסיות מערביות. מדובר במצב של אירועים מוחיים קטנים החוזרים על עצמם ומערבים את המוח בילטרלית. הלשון נעשית ספסטית ונעילת לסת. הלשון מתדלדלת ללא פסיקולציות בחלל הפה. זהו מצב של חסר ופגיעה בעצב ה XII או ניוון של גרעינים בגזע המוח כחלק ממחלה מוטור - נוירונית לאורך מסלול העצב ה XII .

חיפוי הלשון:
חיפוי פתולוגי נפוץ לגלות בלשון של מעשנים, נושמי פה ובחסרי שיניים. כן, שכיח לגלות חיפוי עבה בכאלו המורגלים במזון רך (משום שאין שחיקה של החיפוי). גדילת הפפילות הפיליפורמיות מאפשרת לכידת מרקם רב יותר של דבריס, תאים מתים ובקטריות בניהם. המעבר למזון מבושל והיעדר ניקוי מכני, הגדיל את הסיכויים להימצאות חיפוי גס בלשון.

מניחים שהלשון שלנו לא עברה אדפטציה ושינויים באותו קצב השתנות של המזון שלנו במאה האחרונה. תזונה עתירת סיבים מנקה את הלשון. שינויי התזונה פועלים לטוב ולרע (מחד, תזונה חסרת סיבים ומורעלת, מאידך, אספקה של אבות המזון ושמירה על קיום השיניים מעבר לגיל 40 ).

למידע נוסף:
למידע נוסף על שיטות אבחנה למטפל שיאצו ניתן ללחוץ כאן: שיטות אבחנה למטפלים
למידע נוסף על אבחנה על פי דופק ניתן ללחוץ כאן: אבחנה על פי דופק
למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית בתמורות.

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.