מאמר זה נכתב כיוון שנדמה, כאילו התופעה הנקראת הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות, הפכה למגיפה בקרב ילדינו. אפילו מבוגרים מתחילים להיות מאובחנים וכולם נוטלים ריטלין. הורים רבים מגיעים גם לסף דלתנו – המטפלים האלטרנטיביים - במצוקה ועם שאלות והתלבטויות רבות, שלא הצליחו לקבל עליהן מענה. מאמר זה יציג את ההפרעה ויציע טיפולים בעזרת צמחי מרפא, עפ"י הגישה המערבית והסינית.

מאת: ד''ר מיכל בן דור

מבוא
מאמר זה נכתב כיוון שנדמה, כאילו התופעה הנקראת הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות, הפכה למגיפה בקרב ילדינו. אפילו מבוגרים מתחילים להיות מאובחנים וכולם נוטלים ריטלין. לפתע ריטלין או תרופות דומות לו הפכו לנושא מרכזי בשיחות הסלון שלנו ואנשים רבים מאוד מתמודדים עם תופעה, שעד לא מזמן כמעט לא הייתה מוכרת או שנלחשה בחדרי חדרים. הנושא חשוב ביותר גם בשל הפרוגנוזה העגומה המלווה ילדים הסובלים מהפרעות קשב, הפוגעת בהם ובחברה. למרות זאת, עדיין נראה שקיים מעין ´ערפל קרב´ בנושא, ובמיוחד סביב הטיפול. הורים רבים מגיעים גם לסף דלתנו – המטפלים האלטרנטיביים - במצוקה ועם שאלות והתלבטויות רבות, שלא הצליחו לקבל עליהן מענה.
מאמר זה יציג את ההפרעה ויציע טיפולים בעזרת צמחי מרפא, עפ´י הגישה המערבית והסינית.

מהות ההפרעה
Attention Deficit (Hyperactivity) Disorder - ADD/ADHD
הפרעת קשב וריכוז (מכאן ואילך הק´ר), הוגדרה לראשונה בשנת 1980. זוהי הפרעה נוירופסיכיאטרית התפתחותית, שסימניה העיקריים הם: ליקויים ביכולת הקשב והריכוז, אי שקט, הסחה מוגזמת של תשומת הלב, אימפולסיביות ולפעמים גם היפראקטיביות.
מבחינים ב-3 תת-קבוצות עיקריות:
* בעלי בעיות ריכוז בעיקר
* בעלי פעלתנות יתר ואימפולסיביות בעיקר
* בעלי הפרעה משולבת

משערים שמקור ההפרעה הוא גנטי, עם מעורבות של גורמים נרכשים - ביולוגיים, התנהגותיים וסביבתיים, ביניהם: חשיפה תוך-רחמית לרעלנים, מזהמים וחוסר חמצן; השפעות תזונתיות, כמו אי סבילות לרכיבי מזון או חסר ברכיבים חיוניים; שינויים מסוימים במבנה המוח, הפרעות נוירוכימיות בפעילות המעבירים העצביים במוח, ועוד. אף אחד מהמנגנונים לא הוכח בצורה חותכת, והמחקר בנושא נמשך.
ילדים עם הק'ר סובלים מפגיעה בתפקוד בתחומים שונים: בביה´ס, בבית ובקשר עם בני גילם.

בגיל הגן ההפרעה מתבטאת באי שקט (למשל: ריצה הלוך ושוב), התקפי זעם, התנהגות תוקפנית (מכות, לקיחת משחקים מאחרים) והתנהגות חסרת פחד הגורמת לעתים לתאונות. לעתים יש גם הפרעת שינה. מחצית מהילדים שאובחנו כסובלים מפעלתנות יתר בגיל טרום ביה´ס, יאובחנו כבעלי הק'ר ברורה בכיתות היסוד בביה'ס.

בביה'ס הסימנים האופייניים הם קושי לשבת ברציפות במשך השיעור, למלא מטלות לימודיות שגרתיות, להתארגן, ללמוד למבחנים. ההישגים הלימודיים נמוכים מהמצופה על פי רמת המשכל. טווח הריכוז קצר, עם נטייה לאימפולסיביות ולעתים לתוקפנות. אי ציות לחוקים ונטייה למריבות ועימותים, שמביאה לדחייה ובידוד חברתי. התנהגות בעייתית בביה'ס ובבית. דימוי עצמי נמוך בעקבות כישלונות, תסכולים וביקורת מתמשכת. יחסים בעייתיים עם ההורים, המורים והחברים. נטיית יתר לשימוש בסמים ובאלכוהול.
יש ילדים שמראים בעיקר הק'ר, ללא פעלתנות יתר. הם מתוארים כפאסיביים, חסרי מרץ, חולמניים, ישנוניים, מופנמים ובעיקר היפואקטיביים. אין להם יכולת לשמור על קשב תקין במטלות לימודיות, במשחק וכו´, ולרוב הם גם סובלים מחרדה. מאחר שהם אינם מפריעים בכיתה, רבים מביניהם כלל אינם נשלחים לאבחון וכמובן גם אינם מטופלים.

מתבגרים: כ-80% מהמאובחנים בילדות מראים סימנים גם בגיל ההתבגרות. התסמינים מתבטאים בעיקר בתחושה פנימית של חוסר מנוחה ואי שקט (ופחות בהיפראקטיביות התנהגותית); קושי להתארגן וללמוד, ובהתאם, הישגים נמוכים מהפוטנציאל האינטלקטואלי. נטייה להתנהגויות מסוכנות ומעורבות גבוהה יותר בגניבות, הצתות, צריכת טבק אלכוהול וסמים, עבירות תנועה ותאונות.
מבוגרים: כ-65% מהמאובחנים בהק´ר בילדות, מראים סימנים גם בבגרות. הם מתקשים בתחום הלימודי והמקצועי ובקשרים בין-אישיים, סובלים מסף תסכול נמוך, ועוד. לחלקם הפרעות פסיכיאטריות נלוות כמו שימוש בסמים, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, הפרעות חרדה, דיכאון, אלכוהוליזם, לקויות למידה, נטייה לעבריינות, ועוד.
יש מתבגרים/מבוגרים שלא אובחנו בילדותם כבעלי הק´ר, אך הם מראים סימנים אופייניים. חלקם אנשים יצירתיים והישגיים, הסובלים מההפרעה אך הצליחו לנתב את פעילותם לכיוון רב-משימתיוּת, או לתעל את חוסר השקט לעבודה פעילה (גם גופנית), וכך למנוע את ההשפעה ההרסנית של הק´ר על חייהם.
בהקשר זה כדאי להדגיש את החשיבות הרבה של גישה יצירתית בטיפול הכוללני, אשר תאפשר לנתב ילדים בעלי הק´ר לפעילויות מועילות, המתאימות לאישיותם ולצרכיהם, וע´י כך לשפר באופן ניכר את הפרוגנוזה שלהם.

אפידמיולוגיה
הק´ר שכיחה ב-3-5% מילדי ביה´ס ונמצאת במגמת עלייה. השכיחות גבוהה הרבה יותר בבנים ביחס לבנות (1:9 במוּפנים לטיפול; 4:1 באוכלוסיה הכללית). משערים שהסיבה היא תת-אבחון של בנות, מאחר שהן פחות אימפולסיביות ופחות מפריעות בכיתה ולכן גם פחות מופנות לאבחון.
אין להתעלם מהֵקְשרים כמו תרבות, ערכים ואורח חיים כאשר דנים בהק´ר. באירופה השימוש בריטלין מועט ובצרפת הוא כמעט לא קיים. בארה´ב, בה שיעור השימוש בריטלין עלה פי 5 ויותר ב-10 השנים האחרונות, הפער בין אזורים שונים מגיע עד 25%. המסקנה המתבקשת היא, שתפוצת הק´ר וטיפול תרופתי בריטלין אינם בגדר בעיה רפואית ´נטו´, ושגורמים סביבתיים שונים הם בעלי השפעות כבדות משקל.

אבחנה מבדלת ותחלואה נלווית
רוב ילדי ביה"ס הסובלים מהק´ר מציגים גם תחלואה נלווית (הפרעות פסיכיאטריות, התפתחותיות, נוירולוגיות ואורגניות). אבחנה מבדלת היא קריטית לאבחון נכון של הק´ר, מכמה סיבות:
א. כדי למנוע מתן מיותר של ריטלין, כאשר מדובר בהפרעות ובמחלות אחרות, שסימניהן דומים לסימני הק´ר.
ב. כדי לטפל כראוי בתחלואה הנלווית.

אבחון
האבחון הוא תמיד קליני. הוא מבוסס על הערכת דפוסי התנהגות ותפקודים לימודיים וחברתיים, ריאיון ההורה והילד, הערכה רפואית ומבחני השלמה שונים.
לפי הנחיות משרד הבריאות, רק נוירולוג ילדים, או פסיכיאטר ילדים ונוער, או רופא מומחה ברפואת ילדים, בעל התמחות וניסיון בתחום התפתחות הילד - הם בלבד רשאים לאבחן ולתת מרשם תרופתי לריטלין. על הילד להיות במעקב מתמיד לגבי המינונים ותופעות הלוואי, לפחות פעמיים בשנה.
בפועל, האבחנה סובייקטיבית. הילד מופנה לאבחון ע´י גורם חינוכי שלוחץ ´להרגיע´ את הילד, לטובתו ולטובת הכיתה. מורה או גננת יכולות בקלות להטות את שאלון ההערכה שהן ממלאות, כך שהילד יאובחן כסובל מהק´ר (גם מתוך כוונה תמימה ואמונה שהדבר נעשה למען הילד). משיקולי תקציב ואילוצים שונים, האבחון אינו כולל מבדק פיזי אבחוני, וכלל לא ברור כמה מבין המאובחנים אכן סובלים מפגם מוחי או כימי אמיתי בעיבוד מידע. המבדקים בסך הכל חוזרים על התסמינים הנצפים בהתנהגות היום יומית, רק בסביבה מבוקרת יותר. אבחונים רבים מתבצעים בתקציב מוגבל והם אינם מקיפים ומעמיקים. פעמים רבות נוירולוגים מאשרים אבחונים שנעשו ע´י בעלי מקצוע אחרים בתחום (מורים להוראה מתקנת, ועוד).

טיפול
הטיפול הקונוונציונלי מבוסס על שילוב של תרופות מעוררות (בעיקר ריטלין) עם טיפול תומך ומעצב התנהגות, לעתים עם התערבות משפחתית. התמדה בפרוטוקול הטיפולי דורשת שיתוף פעולה של ההורים, הילד ולעתים צוות ביה´ס.
הטיפול התרופתי אינו מביא להחלמה אלא מאפשר שליטה בתסמינים בלבד. הוא משפר מדדים התנהגותיים וקוגניטיביים והוא יעיל, לפחות בטווח הקצר. השפעתו נמשכת 3-12 שעות, בתלות בתכשיר. ילדים רבים סובלים מהופעה מוגברת של סימנים בתום ההשפעה (תופעת rebound).
הגישה הטיפולית לילד עם הק´ר חייבת להיות כוללנית ורב ממדית. לעתים נחוצים גם הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול התנהגותי, תמיכה רגשית, פעילות גופנית, ייעוץ תזונתי, הדרכה להורים, טיפול משפחתי ועוד. לצערנו, כאשר מפסיקים את הטיפולים, התסמינים חוזרים.
בעיה נוספת: בגלל אילוצים כלכליים ואחרים, ברמה הפרטית והציבורית, ילדים עם הק´ר מקבלים טיפול תרופתי כטיפול יחיד, ללא כל טיפול תומך ומשקם.
יש לשקול ברצינות רבה אפשרות של שינוי מסגרת, כך שתתאים יותר לילד (למשל: מעבר לבי´ס אחר, מעבר לסביבה מובנית יותר או לחילופין לסביבה מאפשרת יותר - לפי המתאים לילד).

מס הפרעות קשב וריכוז בראייה הוליסטית
בפילוסופיה ההוליסטית, היקום כולו הוא אחד ולכל דבר יש בו חלק ותפקיד בעל משמעות, שבלעדיו לא היה קיים השלם. בהתאם לכך, לכל אדם - ילד או בוגר - יש תפקיד ייחודי משלו, רצונות וצרכים משלו, קווי אופי וכישרונות משלו.
התרבות המערבית נוטה להכניס את הילד לתוך מטריצת החיים של המבוגרים - עליו להתאים לדפוסים שאחרים יצרו עבורו. ילד עם הק´ר מהווה מעמסה על משפחתו ועל מערכת החינוך, שבד´כ טרודות בענייניהן ואינן פנויות להעניק לילד בעל המאפיינים הייחודיים את היחס המיוחד המתבקש.
טיפול תרופתי שמיועד ´למקד´ את הילד למשך מספר שעות, כדי שיהיה שקט וילמד בבית הספר, אינו פותר את הבעיה מהשורש. לטעמי, השפעה מהותית לטווח הארוך ניתן להשיג רק בטיפול כוללני - טיפול שמתייחס לילד - אבל גם, ואולי בעיקר - למשפחה; טיפול שמטרתו לשנות גישה ודפוסי התנהגות של הילד אבל גם כלפי הילד. תפיסה כזו וטיפול כזה מבראשית, יכולים להביא לשינוי ממשי.
מגוון גישות אלטרנטיביות ומשלימות מציעות טיפולים בהק´ר. במאמר זה אתייחס רק לטיפול בצמחי מרפא.

טיפול בעזרת צמחי מרפא
ההשפעה של צמחי מרפא בהק´ר עדיין לא ברורה במלואה, בעיקר כיוון שלא נחקרה דיה.
יתרון הטיפול הצמחי נובע מהיכולת להתאמה אישית של פורמולה, הן בהשפעתה הפיזית והן בהשפעתה האנרגטית–רגשית.
יעילות התרופות המעוררות, שהוכחה קלינית וגם במחקרים מתקדמים, היא אינדיקטור ביולוגי חשוב, שיש ליישמו גם כאשר משתמשים בצמחי מרפא. שימוש בצמחים בעלי השפעה היפנוטית-סדטיבית בלבד - לא תמיד יביא לתוצאות הרצויות. [1]

צמחים מעוררים, נוגדי פגיעה חמצונית מוחית ומאזנים עצביים
צמחים שונים ידועים בהשפעתם הממריצה על מערכת העצבים. פרנסיס ברינקר[1,4,5] כינה אותם ´צמחים מגבירי ערנות´ (enhancers alertness).
גינקו דו-אונתי - Ginko biloba - מגביר זרימת דם מקומית במוח וכך מביא לחמצון טוב יותר של הרקמה. במקביל הוא פועל כנוגד חמצון למערכת העצבים. גינקו משפר את מטבוליזם הסוכר וע´י כך משפר את רמות המעבירים העצביים במוח. השפעות אלה מתגברות בשימוש ממושך.
באקופה - Bacopa monniera - לצמח איורוודי זה יש היסטוריה ארוכה של שימוש כמגביר קוגניטיבי (מגביר תהליכי חשיבה הכרתיים). הוא מגן על המוח מנזקי רדיקלים חופשיים וכן משפר וממריץ לימוד ותפקוד קוגניטיבי.[1,3 ]
ג´ינסנג סיבירי - Eleutherococcus senticosus - צמח אדפטוגני, מאזן את תגובות הגוף לדחק ע´י נרמול הפעילות הפיזיולוגית. משפר תפוקת אנרגיה בגוף, מיטיב עם קצב הגדילה. ממריץ פעילות מוחית ועוזר לשמירת הזיכרון. נראה שההשפעה נוגדת המתח נגזרת מפעילותו הכמו-סטרואידיאלית, המשפיעה על תפקוד הציר ההורמונלי היפותלמוס-היפופיזה–אדרנל. גינקו משפר הסתגלות לזרימת דם מופחתת במוח ומעלה את רמות המעבירים העצביים במוח ובבלוטת יותרת הכליה.
ספלילה - סנטלה - Centella [Hydrocotyle] asiatica
- הצמח מכיל גליקוזידים טריטרפנואידיים שמורידים את רמת הקורטיקוסטרון האדרנלי בדם בעת דחק ועוזרים בהפרעות קוגניטיביות ועצביות ובבעיות כלי דם במוח.
שיבולת שועל - Avena sativa - נוגד עווית מתוּן ומאתן עצבי מזין. בניגוד לקפאין, השפעתו אינה מעוררת מיידית אלא מצטברת ומחזקת בשימוש לאורך זמן.[1]

שילובי צמחים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז
שילובי צמחים מערביים
מטפלים מערביים מציעים צירופים שונים, ורובם ממליצים גם על שינוי תזונתי ונטילת תוספים. למרות שיעילות הפורמולות המערביות עדיין לא הוכחה במחקרים – ויש מקום לבצע מחקרים - הרי שסקירה של צירופים מומלצים, ממקורות שונים, מגלה דמיון מעניין באסטרטגיות הטיפול. להלן כמה מהצירופים המומלצים ע´י מומחים מערביים שונים. כדאי לשים לב, שרובם מכילים מרכיבים מעוררים וגם מרכיבים מרגיעים.

שילוב הצמחים הבא שימש במחקר והוּכח כיעיל ביותר לטיפול בהפרעות חרדה במבוגרים:
עוזרר (Cartagus)
בלוטה (Ballota)
שעונית (Passiflora)
ולריאנה (Valeriana)
קולה (Cola)
פאוליניה (Paullinia)

ארבעת הצמחים הראשונים הם בעלי השפעה סדטיבית קלה, השניים האחרונים בעיקר מעוררים.
צריכת הפורמולה הפחיתה חרדה בשיעור גבוה פי 2 מאשר בקבוצה שצרכה פלסבו.[9]
הערה: מחקר זה אמנם עסק בחרדה - אבל צמחים אלו יכולים להיות רלוונטיים גם לטיפול בהק´ר. דהיינו, ניתן לטפל בהק´ר בעזרת פורמולות צמחיות מתאימות, ואפילו במעוררים מתאימים, גם במטופלים שסובלים מחרדה נלווית.[1,9]

Focus Formula
מאת David Winston, מחבר הספר:
Herbal Therapeutics: Specific Indications for Herbs and Herbal Formulas

שיבולת שועל (Avena sativa)
מליסה רפואית (Melissa officinalis)
עוזרר (Crataegus monogyna)
גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba)
קערורית (Scutellaria laterifolia)

מליסה, שיבולת שועל וקערורית מזינים ומאזנים את מערכת העצבים. עוזרר מחזק את הלב וכלי הדם, וברפואה הסינית מרגיע את השֶן (mind). גינקו מגביר זרימת דם במוח ומשפר זיכרון וריכוז.
התוויות: צירוף עדין לילדים עם הק´ר והיפראקטיביות. מתאים גם לעצבנות כללית, ריכוז ירוד ודפוסי שינה חסרי מנוחה. מבוגרים יכולים להשתמש בו לריכוז ירוד וחוסר מנוחה.
מינון: 20 טיפות 2-4 פעמים ביום.[11, 1]

Mellisa Supreme
מאת ד´ר Mary Bove, מחברת הספר:
An Encyclopedia of Natural Healing for Children and Infants

מליסה רפואית (Melissa officinalis)
בבונג דו-גוני (Matricaria recutitta)
שעונית (Passiflora incarnata)
קערורית (Scutellaria lateriflora)
שיבולת שועל (Avena sativa)
ספלילה (Centella [Hydrocotyle] asiatica)
מיצוי של מלחי מינרלים שמקורם בטחב אירי (Chondrus crispus), אצות שונות (kelp), ועוד.
שילוב צמחים זה מכיל מאתנים עצביים התומכים במוח וממריצים את מערכת העצבים. הוא מרגיע חוסר שקט וריגוש יתר של מערכת העצבים מבלי לגרום לישנוניות.
נטען שהשילוב יעיל לטיפול בהיפראקטיביות, חרדה, רגישות עצבנית והפרעות קשב בילדים. התוויות: ביום להורדת היפראקטיביות; בלילה כסיוע לשינה נינוחה.
מינון: 20-30 טיפות 3-4 פעמים ביום.[1]

הפרעות קשב וריכוז בראייה הסינית
הרפואה הסינית אינה מסתפקת באבחון המחלה, אלא מחפשת ברובד עמוק יותר את מקורותיה. בהתאם, הטיפול הסיני אינו מכוּון לתסמיני המחלה, אלא לגורמים שהביאו להתפתחותה.
בעוד שהרפואה המערבית מטפלת בהק´ר בעיקר בעזרת תכשירים מעוררים, הרפואה הסינית מציעה אסטרטגיות שונות, שמטרתן לאזן תפקודים או מערכות שיצאו מאיזון.
בראייה הסינית, הק´ר יכול להיגרם מעודף ליחה, עודף חום ולחות, חוסר דם, קור וחוסר צ´י, חום פנימי, רוח. אבחון מדויק של גורם ההפרעה מאפשר להתאים אסטרטגיית טיפול יעילה, הכוללת המלצות תזונתיות, פעילות גופנית, צמחי מרפא בעלי השפעות שונות, ועוד.[13 ]
ריטלין בראייה הסינית: גם בסין, טיפול קונוונציונלי בהק´ר כולל מתן מעוררים כמו ריטלין. מנקודת ראות סינית, ריטלין יוצר חום ורוח. חום ורוח מסייעים בפתיחת תקיעוּת של ליחה ולכן מועילים משמעותית בהפרעות קשב. יש לשלב את הטיפול עם הנחיה התנהגותית, הוראה מתקנת, הנחיות תזונה וטיפול משלים לפינוי הליחה.
מתן ריטלין לילד הסובל מחום ללא לחות, עלול לעורר או להחמיר תופעות לא רצויות כמו רעד, טיקים או הפרעות התנהגות אחרות. במקרה זה מומלץ לנסות שיטות טיפול משלימות לפני שמתחילים עם הטיפול התרופתי.[ 13]

פורמולות צמחיות סיניות
התפיסה הערכית של ´החזרת האיזון´ והמסורת הארוכה של שימוש בצמחים, מתאימים מאוד לטיפול בהק´ר. ואכן, מספר מחקרים סיניים הוכיחו את יעילותן של פורמולות צמחיות לטיפול בהפרעה.1,2,6,8,10
Wang (1995) בדק 100 ילדים עם הק´ר, שטופלו בפורמולת צמחים סינית הנקראת Tiaoshen Liquor. נצפה שיפור התנהגותי, שיפור בקשב ושיפור בהישגים אקדמיים, ובסך הכל נצפתה יעילות של 94%. הפורמולה נמצאה יעילה גם בחיות. המחבר ייחס את השיפור להגברת הסבילות של רקמות המוח לחוסר חמצן (hypoxia).[7]
Sun ((1994 בדק 66 ילדים היפראקטיביים, שטופלו בפורמולה צמחית סינית הנקראת Yizhi. נצפתה יעילות של 84.8% במדדים התנהגותיים ולימודיים. ממצא מעניין נוסף: הגדלה משמעותית ברמות הדופמין, נוראדרנלין ומרכיבים נוספים בשתן. דופמין ונוראדרנלין אחראים לפעילות מחשבתית ורגשית במוח; חוסר בהם יוצר אי שקט, חרדה ודיכאון. מחקרים ראשוניים מצביעים על אפשרות למעורבותם בהק´ר.[6 ]
Zhang (1990) בדק 80 ילדים, שטופלו בפורמולה להורדת היפראקטיביות של הכבד והמרצת תפקוד הטחול. הפורמולה הכילה:
Bupleurium chinense, Scutellaria baicalensis, Astragalus membranaceus, Codonopsis pilosula, Ligustrum lucidum, Lophatherum gracile
ו- thread of ivory.
במקביל נבדקה קבוצת ביקורת של 20 ילדים, שקיבלו ריטלין במינון 5-15 מ´ג, פעמיים ביום. כל מחזור טיפולי נמשך חודש, והקבוצות עברו הערכות אחרי 1-3 מחזורים. התוצאות שנצפו – בקבוצת המחקר: 23 ילדים נרפאו - כל התסמינים והסימנים של ההפרעה נעלמו, נוספו 10 יחידות IQ במבדקי אינטליגנציה,EEG לא תקין חזר לנורמה, ההפרעה לא חזרה ב-6 החודשים הראשונים לאחר ההחלמה. 46 ילדים הראו שיפור ניכר בתסמינים הקליניים, הוסיפו 4 יחידות IQ במבדקי אינטליגנציה ושיפרו EEG. ב-11 ילדים הטיפול לא היה אפקטיבי. סה´כ יעילות: 86.25%.
בקבוצת הביקורת 6 ילדים נרפאו, 12 ילדים השתפרו וב-2 ילדים הטיפול לא היה אפקטיבי. סה´כ יעילות קלינית: 90%.
לא היה הבדל משמעותי סטטיסטית בין שתי הקבוצות. עם זאת, תופעות הלוואי בקבוצת המחקר היו מעטות בהרבה מאשר בקבוצת הביקורת, וכן היה שיפור טוב יותר של האינטליגנציה.[8]

הדרקון הרגוע[ 1,12]
Chai hu jai long gu mu li tang
המלצה של Dr. Yong Deng, OMD, L Ac,
ראש המחלקה לרפואה מזרחית ב- Southwest College of Naturopathic Medicine

צלע השור (Bupleurium chinense - Chai Hu)
מניע צ´י ואדפטוגן, בעל אפקט מרגיע.
קערורית סינית (Scutellaria baicalensis - Huang Qin)
מרגיע את מערכת העצבים המרכזית, מפחית תנועתיות ורפלקסים.
פינליה (Pinellia ternate - Ban Xia)
משפיע על מערכת העצבים האוטונומית (מכייח ומסלק ליחה).
ג´ינסנג לבן (Panax ginseng Radix)
Ji Lin Bai Ren Shen
מאתן, מחזק ומזין.
קינמון (Cinnamomi cassia - Qui Zhi)
מחמם, מרומם, מזרים ומניע.
פוריה (Poria cocos - Fu Ling)
בעל אפקט מרגיע, גם על שריר חלק. מוריד רמות סוכר.
שיזף (Zizyphus jujubae - Hong Zao)
מזין, מאתן ומרגיע.
גרדניה (Gardeniae jasminoidis - Zhi Zi)
מרגיע את מערכת העצבים האוטונומית.
צדפה - Mu Li - Calcined oyster shell
בעל השפעה מרגיעה
עצמות מאובנות, בד´כ של יונקים - Long Gu
מרגיע. לפלפיטציות עם חרדה, מצוקה רגשית, או לשיפור מצב הרוח.
המטיט – Haematitum - Dai Zhe Shi

בתערובת זו אין שימוש בצמחים מעוררים, רוב הצמחים מרגיעים. חלקם עובדים ישירות על מערכת העצבים המרכזית והאוטונומית וחלקם חסרי השפעה ישירה על מערכת העצבים. התערובת מכילה מספר צמחים מזינים ומאתנים ומשלבת צמחים מחממים עם צמחים מקררים, חלקם מנקזי כבד. רוב הצמחים מייבשים ומסלקים לחות.
התערובת מתאימה גם להק´ר וגם להפרעות היפראקטיביות.

הפורמולות הצמחיות השונות משתמשות בצמחים דומים, במטרה לאזן את פעילות מערכת העצבים ובמקביל לתמוך בכל המערכות.

לסיום:
לאור הגידול המדאיג בצריכת ריטלין, על כל תופעות הלוואי שלו, ולאור העובדה שריטלין איננו מרפא הפרעות קשב וריכוז אלא רק מדכא את תסמיניהן, יש התעניינות גוברת והולכת בטיפול אלטרנטיבי.
הטיפול בצמחי מרפא עשוי להציע אלטרנטיבה בטוחה, יעילה ומותאמת אישית. אני מאמינה שבשילוב עם טיפולים נוספים, הוא יכול אפילו להביא לריפוי מוחלט בחלק מהמטופלים.
יש צורך וחשיבות רבה במחקרים שיבדקו את יעילות השיטות האלטרנטיביות השונות ויאששו את ההנחה בדבר יעילות הטיפול הצמחי.
כפי שהובא במאמר זה, יש כבר עתה סימנים מעודדים, הנתמכים במחקרים ומראים תוצאות מבטיחות.

הגרסה המתפרסמת כאן מקוצרת ביותר מפאת אילוצי מקום. לקבלת המאמר המלא אנא פנו אל ד´ר בן דור בדוא´ל או חפשו באתר העמותה הישראלית לצמחי מרפא:
לאתר העמותה הישראלית לצמחי מרפא

ד"ר מיכל בן דור
רופאת ילדים
מטפלת הוליסטית בצמחי מרפא ושיטות נוספות
טל: 039349321
mbendor@netvision.net.il t

מקורות
1. John M. Dye. Traditional Chinese Medicine, natural treatments for children with attention-deficit hyperactivity disorder (ADHD). ADHD: Treatments, Herbal Medicine & Treatments. http://www.healing-arts.org/children/ADHD/herbal.htm
2. Cantwell D. (1996) Attention Deficit Disorder: A Review of the Past 10 years J Am Acad Child Adolesc. Psychiatry, 35: 8; 978-987
3. Bhattacharya SK, Bhattacharya A, Kumar A, Ghosal S; Antioxidant Activity of Bacopa monniera in Rat Frontal Cortex, Striatum, and Hippocampus. Phytother Res 2000 May;14(3):174-9
4. Brinker, F; Formulas For Healthful Living; Eclectic Medical Publications, 1995; pp 115-18
5. Brinker, F; Herb Contraindications And Drug Interactions, Second Edition ; Eclectic Medical Publications, 1998
6. Sun Y, Wang Y, Qu X, Wang J, Fang J, Zhang L; Clinical Observation and Treatment of Hyperkinesia in Children by Traditional Chinese Medicine. J Tradit Chin Med 1994 Jun;14(2):105-9
7. Wang LH, Li CS, Li GZ; Clinical and Experimental Studies on Tiaoshen Liquor for Infantile Hyperkinetic Syndrome. Chung Kuo Chung Hsi I Chieh Ho Tsa Chih 1995 Jun;15(6):337-
8. Zhang H, Huang J; Preliminary Study of Traditional Chinese Medicine Treatment of Minimal Brain Dysfunction: Analysis of 100 Cases. Chung Hsi I Chieh Ho Tsa Chih 1990 May;10(5):278-9, 260
9. Bourin M, Bougerol T, Guitton B, Broutin E; A Combination of Plant Extracts in the Treatment of Outpatients with Adjustment Disorder with Anxious Mood: Controlled Study Versus Placebo . GIS Medicament, Faculte de Medecine, Unite de Psychopharmacologie, Nantes, France. Fundam Clin Pharmacol 1997;11(2):127-32
10. Subhuti Dahrmananda. Chinese Herbal Treatment for Attention Deficit Disorder. Institute for Traditional Medicine, Portland, Oregon. http://www.itmonline.org/arts/add.htm
11. Focus ADHD Formula. www.nativeremedies.com/focus_ingredients.shtml
12. Bensky & Gamble. Chinese Herbal Medicine – Materia Medica. Revised Edition.
13. ד´ר טלי שגיא וד´ר ניר עמיר. הפרעות קשב והיפראקטיביות בראיית הרפואה הסינית.

חומר זה מוגש כשירות ע"י אתר תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.