כאבי ראש ובעיקר מיגרנות הם תופעה שכיחה. אך במקרים מסוימים כאבי הראש עלולים להיות סימן לבעיה מדאיגה יותר. היבטים אילו ידונו, בשיעור זה, במסגרת לימוד האבחנה המבדלת, תוך מתן דגש על כללי זהירות ו"דגלים אדומים" בעת קבלת המטופל. שיעור זה יתייחס גם לכאבי "ראש" הקשורים לבעיות בפנים, בסינוסים, בלסת ובמבנה הגולגולת.
אנו מאחלים לך הנאה ותועלת
צוות הקורס
חלק א - סיווג כאבי הראש לפי מיקום הבעיה
אנו מבחינים בין שני סוגים של כאבי ראש:
כאב אקסטרקרניאלי - כלומר, כאב חוץ גולגלתי. נובע מלחץ של שרירי הראש והצוואר, כלי דם החוצים את אזור העור והקרקפת והפריאוסטאום (מעטפת העצם).
כאב אינטרקרניאלי - כלומר, כאב תוך גולגלתי. נובע מדלקת, לחץ תוך גולגלתי (בצקת או גידול למשל) או הפרעה בזרימת הדם התוך גולגלתית.
שאלה א
יש למיין את רשימת הבעיות להלן לפי כאבים הנובעים מסיבות תוך גולגלתיות לכאבים הנובעים מסיבות חוץ גולגלתיות.
כאב ראש הנובע ממתח שרירים, אירוע מוחי - CVA, Trigeminal neuralgia, כאבי ראש פסיכוגניים, לחץ תוך גולגלתי מוגבר, גידול ממאיר, תסחיף של קריש דם, כאב בסינוסים (סינוסיטיס), דלקת אוזן תיכונה, מיגרנות, Temporal arteritis, כאב פוסט הרפטי (לאחר הרפס), אנאוריזמה של כלי דם במוח, לחץ תוך גולגלתי נמוך, כאב במפרק הטמפורומנדיבולרי - TMJ, דלקת קרום המוח - מנינגיטיס, דימום סאב-ארכנואידי
|
כאב אקסטרקרניאלי
|
כאב אינטרקרניאלי
|
|
כאב אקסטרקרניאלי
|
כאב אינטרקרניאלי
|
|
כאב ראש הנובע ממתח שרירים
כאב בסינוסים (סינוסיטיס)
כאבי ראש פסיכוגניים
Temporal arteritis
דלקת אוזן תיכונה
כאב במפרק הטמפורומנדיבולרי - TMJ
Trigeminal neuralgia
כאב פוסט הרפטי (לאחר הרפס)
|
מיגרנות
דלקת קרום המוח - מנינגיטיס
אירוע מוחי - CVA
אנאוריזמה של כלי דם במוח
לחץ תוך גולגלתי מוגבר
לחץ תוך גולגלתי נמוך
דימום סאב-ארכנואידי
גידול ממאיר
תסחיף של קריש דם
|
כאבי ראש עלולים לנבוע מסיבות רבות מאוד. אמנם הכאבים השכיחים ביותר נגרמים על רקע מתח שרירים או מיגרנות, אך הרופא צריך לשלול בעיות של לחץ דם גבוה, בעיות סינוסים, הפרעות בראייה ובמקרים חמורים יותר (אך פחות שכיחים) גם זיהומים במוח, גידולים = Space Occupying Lesion , דימום או קריש דם תוך גולגלתי ומחלות כמו עגבת, שחפת, קריפטוקוקוס, סרקואידוזיס וסרטן.
|
אורגניות אינטרקרניאלי
|
אורגני אקסטרקרניאלי
|
וסקולרי
|
זיהומי
|
הרעלות
|
פסיכוגני
|
|
אורגניות אינטרקרניאלי
|
אורגני אקסטרקרניאלי
|
וסקולרי
|
זיהומי
|
הרעלות
|
פסיכוגני
|
|
אבצס,
גידול,
המטומה
|
גידול בעין, גלאוקומה,
גידול באוזן, דלקת מסטואיד, בעיות שיניים, סינוסיטיס
|
מיגרנה,
יתר לחץ דם,
כאב ראש מצררי
|
חיידקים: מנינגיטיס
סיפיליס
טוברקולוזיס - TB
פטריה: קריפטוקוקוס,
וירוס: הרפס זוסטר
|
אלכוהול, מורפין
חד תחמוצת הפחמן - CO ,
אורמיה, עופרת,
ארסניק - ארסן
|
היסטריה קונוורסיבית,
מתח שרירים,
פוסט טראומה
|
המטומה, גלאוקומה, היסטריה קונוורסיבית, הרפס זוסטר, טוברקולוזיס, מנינגיטיס, אבצס, קריפטוקוקוס, הרעלת עופרת, אורמיה.
א - מורסה. אזור מוגלתי המוקף ברקמות מתות על העור או ברקמות פנימיות, אפילו במוח.
ב - שטף דם פנימי. במוח מתבטא כהמטומה אפידורלית, סאבדוראלית וסאב ארכנואידית.
ג - נזק לעצב הראייה עד עיוורון. לרוב, עקב עליית לחץ תוך עיני בשל ניקוז נוזלים לא תקין, אך יכול להתרחש גם בלחצים רגילים.
ד - דלקת קרום המוח על רקע חיידקי כמו המופילוס אינפלואנזה, פנוימוקוק, סטרפטוקוק ואחרים, אך יכול להיות ויראלי. מלווה בקשיון עורף.
ה - שחפת. מחלה הנגרמת מחיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס שפוגעת בעיקר בריאות אך ללא טיפול יכולה לפגוע בכמעט כל מקום בגוף.
ו - פטרייה הנשאפת דרך הנשימה אך גורמת לדלקת קרומי המוח, בעיקר אצל חולים עם חסר חיסוני. הנזק מתבטא בדלקת ריאות ובמוקדים במוח.
ז - שלבקת חוגרת. דלקת מכאיבה לאורך עצב, בדרך כלל באזור החזה והגב, נרגמת על ידי וירוס Varicella Zoster שגורם גם לאבעבועות רוח. כולל חום וכאבי ראש.
ח - עודף שיינן (אוראה) על רקע אי ספיקה כלייתית המתבטא בבחילות, הקאות, תשישות, נמנום. לעתים מטופל בדיאליזה.
ט - נוכחות מתכת כבדה בדם או בעצמות המתבטא בפגיעה במח העצמות ובדם, הפרעות שינה, תופעות פסיכיאטריות, איבוד זיכרון, פגיעה
בתפקוד כלייתי ועוד.
י - הפרעה סומטופורמית, כלומר הפרעה המתבטאת בתסמינים גופניים ללא ממצאים רפואיים. פיתוח כאב (או עיוורון או אובדן תחושה) בשל חרדה.
חלק ב - כאבי ראש חוץ גולגלתיים
כאמור, כאבי ראש יכולים לנבוע מסיבות אקסטרה-קרניאליות ואינטרה-קרניאליות. בין הסיבות האקסטרה-קרניאליות אנו מונים כאבי ראש הנובעים ממתח, כאב עיניים הנובע ממתח, כאבי ראש על רקע נפשי, טמפורל ארתריטיס, סינוסיטיס, כאבי אוזניים ועוד. אחדות מהתופעות אינן שייכות כלל לקבוצת המחלות הנוירולוגיות, אך נכלל, ואפילו מורחב, בשיעור זה כיוון שהן מהוות חלק מהאבחנה המבדלת.
שאלה א
מה נכון לגבי Tension Headaches?
א - מופיע בעיקר בבוקר לפני העבודה
ב - מערב יותר את שרירי העורף
ג - הכאב מחמיר בשכיבה
ד - התווית נגד ברפואה סינית
Tension Headaches הוא כאב ראש הנובע ממתח. לרוב, מופיע בערב ובזמן ובעייפות. הוא נובע מכיווץ שרירים הצמודים לגולגולת, בעיקר שרירים אוקסיפיטליים (של העורף) אך לעתים מערב גם את האזור הפרונטלי. הכאב מוקל לאחר מנוחה, הרפיה או עיסוי שרירי העורף והראש. לכל אדם יתאים טיפול ספציפי משלו ולכן הרפואה הסינית עשויה לתת מענה מצוין לבעיה. בוודאי שאין שום איסור לטפל בבעיה כזו, להיפך...
Eye strain הוא מתח בעיניים. כנראה שמדובר בווריאציה של Tension Headaches עם אתיולוגיה דומה. אלא שכאן הכאב לא מתמקד בעורף אלא באזור העיניים. מאמץ יתר של העיניים נחשב לגורם אתיולוגי עיקרי ומסיבה זו, לעתים, התאמת משקפיים וזמני עבודה מול מסך מחשב עשויים לתרום. גם כאן, רפואה סינית עשויה לתרום משמעותית (בתנאי שעניין המשקפיים נשלל).
Psychogenic origin הוא כאב הנובע מסיבות נוירוטיות, היפוכונדריות או היסטריות. בד"כ הכאב מופיע באזור הורטיקלי (רום הגולגולת) או בצורה היקפית (צורת קסדה) ומתואר בצורה דרמטית ומוגזמת (דבר האופייני לנוירוטיות). הכאב פוקד מידי יום ולרוב מלווה בבעיה נוספת כמו חוסר סיפוק בעבודה (או בבית ספר). חולים בעלי אופי דפרסיבי (דיכאוני) יתלוננו יותר על כאבים בבוקר. חולים רבים גם סובלים, על רקע המתח הנלווה, מ Tension Headaches שמתבטא בסוף היום.
בכל המקרים האילו יש להתייחס לתלונה ברצינות ולשלול בעיות פיזיולוגיות, לרבות בעיות של שימוש לא נכון בתרופות, חבלת ראש, הפרעות שינה ובעיות אורגניות (גידולים או שינויים אנטומיים פנים גולגלתיים) ורק אז לטפל בבעיה כאילו היתה כאב ראש ממתח. מרכיבים נפשיים דומיננטיים דורשים התערבות של טיפולים משולבים.
ד - הטיפול מתמקד באנלגטיקה עד חלוף ההתקף
Giant cell arthritis = Temporal arthritis הוא כאב ראש על רקע דלקתי בעורק הטמפורלי. כלומר, זהו סוג של וסקוליטיס (העורק בולט בבירור בתמונה, בין שני החיצים). המחלה שכיחה בגיל המבוגר ויותר בנשים. שכיחותה 12:100,000 ומופיעה בשכיחות גבוהה (20%-40%) בחולי פולימיאלגיה ראומטיקה.
בשל פגיעה בכלי הדם הטמפורלי, צפויה בעיית ראיה, כאבי ראש קשים והפרעות באספקת דם ללשון, ללסת ולגפיים. זהו סוג של מצב חירום רפואי שכן, ללא טיפול, אספקת הדם המקומית נפגעת עד כדי פגיעה בלתי הפיכה בראיה. לכן צריך לתת טיפול מידי באמצעות סטרואידים להפחתת הדלקת. מובן שתינתן אנלגטיקה (נוגדי כאב) אך זהו הטיפול הנלווה ולא העיקרי.
נאורלגיה פוסט-הרפטית בקשיש
הסינוס המקסילרי נמצא בלסת העליונה היישר מתחת לעניין ומשני צידי האף. בצד שמאל (א') בצד ימין (ב') אנו רואים חלל גדוש בנוזלים.
הסינוסים הם חללים שמקלים על משקל הגולגולת ומשפרים את תהודת הקול. הם מתפתחים בגיל מאוחר יחסית ולכן תופעת הסינוסיטיס מתפתחת, לרוב, בגיל 5-6 לאחר התפתחות הסינוסים. בגיל מאוחר יותר, הניזוק משתפר ולכן התופעה חולפת מעצמה.
האבחון הקליני נעשה על ידי תלונת המטופל על כאבים קדמיים בפנים, הכאב מחמיר כשהראש מורכן או כשטופחים על האזור המודלק. תמונת רנטגן תאושש את האבחנה.
סיבוך של סינוסיטיס אקוטי יכול להיות דלקת באוזן תיכונה, אבצס, אוסטאומיליטיס ומנינגיטיס. ציסטיק פיברוזיס יכול להיות גורם לסינוסיטיס אך לא סיבוך שלו.
הטיפול הוא ניקוז מערות האף ואנטיביוטיקה.
התבוננו בתמונה להלן ומפו מיקום ואזור השליטה של כל ענף היוצא מהעצב הטריג'מינלי.
שאלה י
Trigeminal neuralgia(=tic douloureux ) הוא תופעת כאב המתואר ככאב פתאומי, מחטים מלובנות, נמשך רגעים אך חוזר על עצמו (לסירוגין) כאשר בין התקף להתקף נותר כאב עמום. הכאב אינו מתפשט מעבר לאזור המוגדר שלו (אזור אחד או יותר מהפנים) ואינו חוצה את קו האמצע. כאב כזה יכול להמשך לאורך ימים, שבועות או חודשים בעוצמות ותדירות משתנה. התופעה יותר שכיחה בנשים ובד"כ תופיע לאחר גיל המעבר.
הערה: Postherpetic neuralgia נכלל באבחנה המבדלת ויכול להטעות בזיהוי הבעיה.
בין התקף להתקף יכולה לבוא רמיסיה הנמשכת בין ימים לשנים רבות. על אף הכאבים העזים, מדובר ב מחלה שפירה שאינה פוגעת בתוחלת החיים.
שאלה יא
מהו הטיפול המתאים לתופעת ה Trigeminal neuralgia ?
א - עיסוי פנים עדין
ב - שיאצו או טווינא
ג - שיתוק הגנגליון
ד - תרופות נוגדות דיכאון
עיסוי פנים לרבות שיאצו או טווינא ואפילו דיבור, מגע פשוט או גילוח, יכולים לעורר את הכאב או להחמיר אותו. לכן הם נחשבים להתוויות נגד בטיפול. מובן שניתן לטפל בכל מקום שאינו הפנים וטיפול כזה, יחד עם דיקור וצמחים, עשוי להקל או לשפר את המצב.
טיפול תרופתי כולל תרופות נוגדות כאבים מאותו סוג שמשתמשים למיגרנות חזקות, מה שמחזק את ההנחה לגבי המנגנון הוסקולרי. במקרים קיצוניים פוגעים בגנגליון כדי לשתק את מוצא הסעיף של העצב הטריג'מינלי (אפשר לפגוע בו על ידי הזרקת חומר רעיל לגנגליון כמו אלכוהול או להזריק חומר משתק כמו בוטוקס).
לפעמים אנלגטיקה קלה יכולה להועיל. בד"כ הטיפול מוצע ע"י רופאי שיניים (סד) אלא אם המחלה סיסטמית.
שאלה יב
לעיסת מסטיק דווקא עלולה להחמיר את הכאב. הרגעת כאבים ותרופה אנטי דלקתית יכולה להוות קו טיפולי ראשון. עם זאת, זה אינו פיתרון ארוך טווח ויש לטפל בגורם. במקרים רבים הגורם הוא מתח שרירי המוביל ללחץ על המפרק ולשחיקתו, זאת במקביל לשחיקת שיניים על רקע ברוקסיזם (חריקת שיניים). רופאי שיניים עשויים להמליץ על סד לילה למניעת חריקות השיניים. הסד אמנם תורם למניעת הפגיעה בשיניים אך אינו מועיל במיוחד למפרק משום שלחץ השרירים ממשיך לפגוע באזור.
טיפולים להרפיית שרירי המפרק ולהפגת הדלקת המקומית נחשבים למועילים ביותר. טיפולים אילו יכולים לכלול הרפיה ודמיון מודרך, סיגול הרגלים למניעת כיווץ שרירי המקום, דיקור להקלה על הדלקת (ואולי גם צמחים או תוספי מזון) ולא פחות חשוב: שיאצו וטווינא שאם יקפידו עליהם יום יום (על ידי הנחיות להמשך טיפול עצמי בבית), יתכנו תוצאות טיפוליות טובות.
חלק ג - מיגרנות
כאבים אינטרה-קרניאלים יכולים לנבוע מסיבות רבות: זיהומים כמו במנינגיטיס, שטפי דם, גידולים, יתר או תת לחץ תוך גולגלתי ומיגרנות. על המיגרנות אנו מייחדים שלב מיוחד בשיעור זה. בחלק זה של השיעור נתמקד בתופעת המיגרנות. בשלב הבא נתמקד בסיבות פחות שכיחות שחלקן עלולות להוות דגל אדום לטיפולים משלימים.
שאלה א
מה נכון, מבחינה אפידמיולוגית, בתופעת המיגרנה?
א - פי שלוש יותר נשים מגברים
ב - תופעה נדירה בילדים
ג - ילדות סובלות יותר מילדים
ד - כל התשובות לעיל נכונות
מגרנה היא הפרעה נוירולוגית שכיחה וגורם עיקרי לכאבי ראש. 18% מהנשים ו 6% מהגברים סובלים ממיגרנה, כלומר פי שלוש יותר נשים. תופעה זו שכיחה גם בקרב ילדים ומגיעה לקרוב ל 4% מהם, אך אצלם הסימנים שונים. דווקא בגיל ילדות התופעה שכיחה יותר בבנים אולם לאחר ההתבגרות השכיחות בקרב הבנות עולה משמעותית. נקודה חשובה נוספת היא שקיים קשר משפחתי חזק אצל הסובלים ממיגרנות.
המיגרנה יכולה לפקוד גם ילדים אלא שפעמים רבות האבחנה מוחמצת בשל אנמנזה לא מדויקת. בילדים היא יכולה להתבטא ככאב ראש רגיל ואפילו בצורה של כאבי בטן. המיגרנה יותר שכיחה בנשים אך לקראת גיל 50 היא, במקרים רבים, חולפת.
אף שסימני אאורה מקדימים מאוד מאפיינים את המיגרנה הקלאסית, רק ל 10-20% מהסובלים ממיגרנה יש תופעות כאילו. המשותף לרוב המיגרנוטים הוא תיאור של סיפור משפחתי, כלומר ציון שמשהו במשפחה סבל אף הוא ממיגרנה.
מהו מנגנון המיגרנה?
התקף מיגרנוטי מתחולל כאשר עורקים המובילים דם למוח מתכווצים וכ 10-30 דקות אחרי כן הם מתרחבים. מנגנון השינויים אינו ברור אולם נראה כי סרוטונין מתווך בפעולת ההתכווצות. עיקר הכאב מתחולל בעת הרחבת העורקים, כך שטיפול תרופתי יעיל בעיקר טרם ההתרחבות.
עם זאת, קיימות הצעות נוספות למנגנוני מיגרנה שונים, כמו למשל הפרעה בתעלות הסידן ופגיעה נוירולוגית בעצבים. גישה אחרת מתמקדת באפשרות שמדובר באלרגיה למזונות או בסיבות מטבוליות אחרות. יתכן שיש מספר מנגנונים שחלקם טרם פוענח.
במיגרנה יש סיפור משפחתי. אם לאחד ההורים היתה מיגרנה, אז יש לילד 50% סיכויים לסבול מבעיה דומה. התגלו מוטציות גנטיות ובעתיד, מן הסתם, יגלו מוטציות נוספות המצביעות על ההקשרים הגנטיים במיגרנה.
הערה: יש המשערים ששוקולד מגביר את הסרוטונין במוח ולכן גורם למיגרנה.
ההילה - אאורה מופיעה רק אצל ב 10% מהמקרים. היא יכולה לכלול תופעות של הבזקי ראיה, שינויים בתחושה ולפעמים אפילו סוג של הזיות או חוסר יכולת לדבר.
שאלה ה
סימני המיגרנה השכיחים ביותר הם:
א – פרודרום מסוים
ב – פוטופוביה ופונופוביה
ג – תסמונת ריינו
ד – סקוטומה
הערה: לעתים כדאי לבצע דיאטת אלימינציה ולהפסיק לזמן מה את כל המוצרים לעיל. במידה וחל שיפור, ניתן להחזיר בהדרגה, כל פעם מוצר אחד ולראות אם המיגרנה לא חוזרת.
סווגו את הטיפולים לאילו שמתאימים לזמן התקף ולטיפולים פרופילקטיים (מונעים).
|
טיפולים פרופילקטיים
|
טיפולים בזמן התקף
|
|
טיפולים פרופילקטיים
|
טיפולים בזמן התקף
|
|
* סילוק טריגרים אפשריים כמו מזון ואלרגניים.
* שלילת HTN יתר לחץ דם ואבחנה מבדלת אחרת.
* שלילת הקשר ל PMS תסמונת קדם וויסתית.
* תרופות להרפיית כלי דם כמו קלונידין או דראלין.
* בוטוקס להרפיית שרירים מקומיים.
* בקשה ליומן כאבי ראש כדי לאתר את הטריגרים.
* רפואה סינית: דיקור, צמחים, מגע, תזונה והמלצות לאורח חיים מאוזן.
|
* NSAIDs או כל תרופה אנלגטית אחרת.
* ארגוטאמין או תרופות המונעות התרחבות כלי דם.
* ואליום לאפשר למטופל לעבור את ההתקף בשינה.
* פראמין כתרופה נוגדת הקאות (לפעמים בזריקה כדי שלא יקיאו אותה).
* טריפטנים שהם אגוניסטים לרצפטורים של סרוטונין, לכיווץ כלי דם ולהפחתת כאב.
|
שאלה ז
לפעמים יש גודש בנחיריים של הצד הכואב ודמעת. ההתקפים יכולים להופיע לאחר צריכת אלכוהול וואזודיליטטורים (מרחיבי כלי דם) אחרים.
שאלה ח
סווגו כל כאב ראש בהתאם לאות שמצביעה על מיקומו ובהתאם למפתח המושגים להלן:
Migraine, Cluster headaches, Costen’s syndrome, Tension headache, Sinusitis
ב - כאב מצררי - Cluster headaches
ג - סינוסיטיס - Sinusitis
ד - כאב ראש ממתח - Tension headache
ה - Costen’s syndrome - Temporomandibular joint syndrome
חלק ד - כאבי ראש פנים גולגלתיים אחרים
בחלק זה נדון בבעיות אינטרה-קרניאליות אחרות. אילו יכולות לכלול גידולים שפירים או סרטניים, מורסה, מבנים לא תקינים של כלי דם (מלפורמציות), דלקת קרום המוח או דלקת במוח עצמו, סוגי דימום שונים ועוד.
שיעור זה אינו כולל הרחבה בתחום כאבי הראש הואסקולריים (של כלי הדם) כגון: מלפורציות (תקלות אנטומיות בכלי הדם), שטפי דם, לחץ דם מוגבר, אנאוריזציה, וסקוליטיס ואירוע מוחי. תחומים אילו יפורטו במסגרת שיעור נפרד. סוג ה Vascular headache היחידי שפורט בהרחבה היה המיגרנות.
סוג אחר הם כאבי ראש זיהומיים הגורמים לדלקת קרום המוח: Diffuse meningeal inflammation .
תופעה זו יכולה להיגרם מזיהומים שונים כמו:
זיהומים חיידקיים (ניסריה מנינגיטיס, סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה, פסאודומונס אארוגינוזה, סטאפילוקוקוס אאוראוס ועוד). טוברקולוזיס מנינגיטיס (שחפת), ברוצלוזיס (מחלת פרקים וחום בשל חלב לא מפוסטר), סרקואידוזיס, אבצסים.
זיהומים ויראלים (חזרת, חצבת, כלבת, אדמת, דלקת קרום המוח היפאני, דנגה (וירוס הגורם לדימומים), קדחת צהובה, פוליו (שיתוק ילדים), אבעבועות רוח, איידס, הרפס, מונונוקלאוזיס ועוד).
ספירוכטות (סיפיליס, לפטוספירוזיס, ליים).
פטריות (קריפטוקוקוס).
פרזיטים (מלריה, טוקסופלזמה, בילהרציה).
שאלה א
כאב ראש פתאומי היכול לגרום לשינויים במצב ההכרה מחשיד ב:
א – גידול סרטני
ב – מיגרנה
ג – מנינגיטיס
ד –דימום סאב-דוראלי
גידול סרטני או מורסה אמנם עלולים במרוצת הזמן להוביל לשינויים במצב ההכרה אך שינויים אילו אינם פתאומיים. מיגרנה אומנם פתאומית אך נדיר שתשפיע על מצב ההכרה. מנינגיטיס מלווה בחום וקשיון עורף אך מצב ההכרה מתדרדר עם החמרת המחלה ולא באופן פתאומי. דימום תת גולגולתי, מתחת לקרום הדורה-מטר, עלול להוביל לחוסר הכרה פתאומי. דימום כזה יכול להתרחש על רקע טראומה, מפרצת, אירוע מוחי ועוד.
|
Reduced Intracranial Pressure
|
Increased Intracranial Pressure
|
|
Reduced Intracranial Pressure
|
Increased Intracranial Pressure
|
|
מצב, לרוב יאטרוגני, לאחר ביצוע ניקור מותני ( P.L ) או לאחר הרדמה אפידורלית לקראת לידה, במהלכה הוקז CSF דרך הדורמטר של חוט השדרה.
הפרוגנוזה טובה והכאב חולף לאחר מספר שעות או ימים של מנוחה. מזכיר כאבי ראש המופיעים בהתייבשות או בhangover המלווה בהתייבשות על רקע השתנה מרובה.
|
כתוצאה מגידול, בצקת על רקע דלקתי, שטף דם או ניקוז לקוי של נוזלי המוח.
התופעה בעיקר מסוכנת כאשר גזע המוח נלחץ אל ה dens .
הכאב מחמיר בתנועה מהירה של הראש, בשכיבה, בשיעול או עיטוש.
במצבים של תהליך תופס מקום (גידול או אבצס) צפויות הקאות ופפילאדמה (בצקת בקרקעית העין).
|
חלק ו - סיכום
אז מה למדנו בשיעור זה?
מה ההבדל בין כאבי ראש ממקור חוץ גולגלתי לפנים גולגלתי
סוגי כאבים כמו Tension Headaches, Eye strain, Temporal arthritis, Postherpetic neuralgia , Trigeminal neuralgia, Costen’s syndrome, Cluster headaches, סינוסיטיס וכאבים ממקור פסיכוגני.
מיגרנות, סיבות, מנגנונים וטיפולים
כאבי ראש וסקולריים וכאבי ראש על רקע דלקת קרום המוח
כאבי ראש על רקע עודף או תת לחץ תוך גולגלתי
חטיבת רפואה מערבית - תמורות
חומר זה מוגש כשירות עי צוות ההדרכה של תמורות © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.