בעיות קשב ריכוז והיפראקטיביות נכנסו חזק לתמונה במאה הזו. זו היא בעיה המאפיינת דור ומאובחנים בה עוד ועוד אנשים. יש לה מאפיינים מיוחדים והיא משפיעה על כל תחומי החיים. לפניכם תקציר העבודה שעשינו.
רקע מערבי:
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-ביולוגית מורכבת המשפיעה על מספר נרחב של תחומי חיי אלו הלוקים בה. ישנם מספר גורמים שהשילוב שלהם יכול להוביל להפרעת קשב ולהשפיע על אופן הביטוי של התסמינים עבור אדם מסוים. בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית ומתמדת במספר האנשים המאובחנים בה והנתונים כיום בישראל עומדים על כ 15%-20% מהילדים. הפרעה זו מתבטאת בחוסר יכולת להקשיב, להטמיע חומר לימוד, בריחוף וחוסר יכולת להתרכז, ועוד. הפרעת ההיפראקטיביות מאופיינת בתזזיתיות, חוסר שקט, הנעת הידיים והרגליים בעת ישיבה ודברנות מופרזת.
באבחנה של הפרעות אלו נעזרים המוסמכים לכך (פסיכיאטרים או רופאים נוירולוגים) במבחנים שנועדו לבחון רמת קשב וריכוז, וכמו כן האבחנה מסתמכת על קריטריונים (אלו שצוינו לעיל). בד"כ אם נענים בחיוב ששה מתוך כל הקריטריונים אז האדם מאובחן כסובל מההפרעה.
חשוב לעשות בדיקות שונות כדי לשלול תופעות אחרות העלולות לגרום לאותם תסמין – החל בהפרעות נפשיות, וכלה בהפרעות פיסיות כמו גידול, או בעיות שמיעה וראיה.
הטיפול בפרעה זו ממוקד בעיקר במתן תרופות ממשפחת הריטלין שתפקידן למקד את תשומת ליבו של המטופל ולהרגיע אותו. חשוב לציין שבד"כ תרופות אלו לא מטפלות בבעיה מהשורש ונותנת מענה זמני (כמשך השפעת התרופה) לבעיה. כמו כן יש להן תופעות לוואי מגוונות. בנוסף ניתן לשלב טיפולים התנהגותיים ופסיכותרפיים.
לפי הראיה הסינית:
הרפואה הסינית מתייחסת להפרעה זו כבעיה בחמשת איברי ה - Zang וכל מרכיבי הShen. כיום ישנה התייחסות ענפה לאור העובדה שסינים רבים סובלים מהפרעה זו. האטיולוגיה יכולה לנוע החל מתזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית, מסכים ופלאפונים אשר מדכאים את הShen- וכלה בפתוגניים חיצוניים (לחות , רוח) ופנימיים – חוסר איזון פנימי.
הפתולוגיות העיקריות להפרעות קשב הן :
ליחה (אחת מהפתולוגיות הנפוצות ביותר) , חסר דם , חסר צ'י וקור.
הפתולוגיות העיקריות בהיפראקטיביות הן :
חום פנימי (שנוצר בעקבות סטגנציה), רוח וחום ולחות.
בכל אחת מהפתולוגיות הטיפול הוא בהתאם לפרוטוקול של אותה הפתולוגיה.
גוף העבודה:
כל אחד מאתנו בחר מטופל אשר סובל מההפרעה ואובחן בה ע"י גורם מקצועי. למאיה הייתה מטופלת בת 16 שסבלה מבעיית קשב, וברקע סבלה גם מבעיות מחזור, וכאבי ראש. האבחנה העיקרית שלה הייתה חסר דם.
לענת היה מטופל בן 25 שסבל מקשב והיפראקטיביות מילדותו המוקדמת וברקע גם סבל מדיכאון, שתיה מוגזמת של אלכוהול בלילה ואלרגיות. האבחנה העיקרית שלו הייתה חולשת בריאות וטחול וסטגנציה בכבד.
לשמעון הגיעה מטופלת בת 25 שסבלה גם כן מקשב והיפראקטיביות, במקרה שלה היו תופעות של חום ולחות ובעיות רגשיות עם האם.
כולנו עברנו תהליך עם המטופלים. היו התקדמויות משמעותיות – המטופלת של מאיה חדלה מלסבול מהתופעות שהיו לה, המטופלת של שמעון חוותה התקדמות מהירה בחייה, ועשתה צעדים גדולים לשינויי והמטופל של ענת הפסיק לשתות באופן מוגזם והחל לעשות צעדים לקראת שיפור מצבו בחייו.
ובכל זאת, אף אחד מהמטופלים לא נפתר מבעית הקשב והריכוז שלו.
לתחושתנו השיאצו היווה כלי מדהים להתחברות עם המטופלים – ולמרות שכל מטופל שונה באבחנותיו ובמרכיבי הסיפור שלו ניתן לסכם כמה מסקנות.
סיכום :
האבחנה המבדלת מאוד חשובה בטיפול במקרי קשב, ריכוז והיפראקטיביות. כמו כן חשובים גורמים כמו משך הזמן ממנה סובל המטופל מההפרעה, ומה היה ברקע של התפרצות ההפרעה אצלו בחיים.
ברגע שמבינים גורמים אלו קל יותר לגשת לטיפול באדם עם הפרעה זו.
לא ניתן לומר חד משמעית ששיאצו עוזר או לא עוזר באופן גורף. לדוגמא : יכול להיות שאם המטופלת של מאיה הייתה משתפת פעולה עם הנחיות התזונה שניתנו לה אולי מצבה היה משתפר פלאים. דוגמא נוספת היא המטופל של ענת- שההפרעה מלווה אותו מילדות ובמצב כזה קשה לצפות שמשהו דרמתי ישתנה מטיפול שיאצו בלבד – טוב ככל שיהיה.
להבנתנו שילוב של מספר שיטות טיפול יכול להיות מאוד יעיל להפרעה זו בכללם דיקור, צמחים, תזונה, פעילות גופנית ופסיכותרפיה.
כמו כן צריך לקחת בחשבון שזהו ניסוי מאוד מוגבל מפני שהשתתפו בו שלושה מטופלים בלבד.
ולאחר שכל זה נאמר ברצוננו דווקא לתמוך בשיאצו ככלי טיפול שמוכיח עצמו בפשטותו ועוצמתו, לגעת באנשים ולאפשר להם ריפוי, אפילו אם הוא מאוד עדין ולא נראה על פני השטח.