צמחים

/צמחים/
שם סיני: Bai Bu
קטגוריה: מפסיקי שיעול וצפצופים
שם פרמקולוגי: Radix Stemonae
שם עברי: 100 חלקים
אנרגיה: חמים
טעמים: מר, מתוק
איברים: ריאות
קבוצה פרמקולוגית: נוגד שיעול
תפקידים:

מלחלח את הריאות ומפסיק שיעול
לשיעול כרוני ואקוטי- בעיקר מחוסר (בפרט YIN XU)
מסלק כינים ופרזיטים (טיפול חיצוני או בחוקן) – פחות חשוב

צואה רכה מחולשת טחול

פרמקולוגיה:

אלקלואידים כמו: Stemonines , Stemonidine , Isostemonidine Protostemonine , tuberostemonine ועוד.

חומרים פעילים: Stemonines , Stemonidine , Isostemonidine Protostemonine , tuberostemonine
התוויות נגד:

תופעות לוואי
כצמח בודד ובשימוש פנימי (שתיית המיצוי) עלול לגרום לצריבה, יובש בריריות הפה, לוע ואף, קוצר נשימה ואיבוד תאבון. מעריכים ש 20-30% מהנוטלים את המיצוי יסבלו מתופעות הלוואי.
נראה שאין מניעה להכלילו במינון קטן כחלק מפורמולה שלמה Neotuberostemonine- מסייע בהקלה על שיעול כרוני יבש או שיעול נבחני, כמו בשעלת - pertussis על ידי השפעה על מערכת העצבים המרכזית.
Stemonine - חומר פוטנטי בשימוש חיצוני לכינים - Pediculus capitus בעיקר באזורים גניטליים. חומר להדברת יתושים וחרקים מזיקים אחרים!

שם סיני: San Leng
קטגוריה: מניעי דם
שם פרמקולוגי: Rhizoma Sparganii Stoloniferi
שם עברי: 3, קצוות (על שם צורת עלי הצמח)
אנרגיה: ניטרלי
טעמים: חריף, מר
איברים: טחול, כבד
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

שובר סטגנציה של דם בחוזקה, מניע צ'י ומשכך כאב
אמנוריאה, דיסמנוריאה, כאב בטן לאחר לידה, גושים בבטן
מפרק הצטברויות ומטפל בסטגנציה של מזון
כאב בטן חמור

הערות:

השוואה: San Leng = Rhizoma Sparganii ניטרלי, מניע חזק יותר את הדם. E Zhu = Rhizoma Curcumae חמים, מניע חזק יותר את הצ'י.
יחד הם משלימים זה את זה ומתאימים במיוחד לגושים כמו ציסטות, מיומות ותקיעות מזון חזקה עם כאבים וכשהבטן מתוחה וקשה. לשניהם אפקט אנטי ניאופלסטי - חשובים לטיפול בסרטן.

הריון, דימום וסתי חזק, בזהירות במצבי חולשה

שם סיני: Jue Ming Zi
קטגוריה: מטהרי אש
שם פרמקולוגי: Semen Cassiae
שם עברי: Seed of Brightness
אנרגיה: קריר
טעמים: מר, מתוק
איברים: כבד, כליות, מעי גס
קבוצה פרמקולוגית: אנטי דיאבטי, מדלל דם, נוגד לחץ דם
תפקידים:

מטהר את הכבד ומשפר ראיה
עיניים מגרדות, אדומות, כואבות ודומעות, רגישות לאור, עודף דמע – על רקע רוח חום או חום פנימי של הכבד
מלחלח את המעיים ומטפל בעצירות
מוריד לחץ דם וכולסטרול ("מרכך" את כלי הדם).

שלשול, לחץ דם נמוך
להימנע משימוש עם Huo Ma Ren - Semen Cannabis

פרמקולוגיה:

מכיל: cinnamaldehyde , tannins, mannitol , coumarins, שמנים אתרים כמו: aldehydes eugenol , pinene Emodin, Aloe-emodin . mucilage .

חומרים פעילים: cinnamaldehyde , tannins, mannitol , coumarins, שמנים אתרים כמו: aldehydes eugenol , pinene Emodin, Aloe-emodin . mucilage .
התוויות נגד:

מכיל cinnamaldehyde (החומר הפעיל בקינמון) , tannins (חומר מכווץ), mannitol (חומר סוכרי משתן), coumarins (מדללי דם) ושמנים אתרים כמו: aldehydes eugenol , pinene.
בנוסף מכילים חומרים פעילים כמו Emodin וAloe-emodin .
כמו כן, הזרעים מכילים סוכרים, שרפים וחומרים ריריים - mucilage .
על פי מחקרים סיניים:
נוגד יתר לחץ דם (גם במיצוי מיימי וגם באלכוהולי).
אנטי היפר-ליפידמי - מפחית כולסטרול ומעלה HDL
משלשל - Purgative כאשר היעילות המקסימלית מגיעה לאחר 3-5 שעות.
כיווץ רחם - מגביר כיווץ רחם
בשימוש מוגזם בחולדות (32% מהתזונה היומית!) הן פתחו אנמיה, הפחתה בתאי זרע ועליה בלימפוציטים.
Emodin שרף פורגטיבי (משלשל) המצוי בצמחים כמו Rhubarb = Da Huang או אלוורה.
מעכב גלוקוקורטיקוסטרואידים ולכן משפר מצב עמידות לאינסולין בסוכרת סוג II .
מחקרים שונים מייחסים לו תכונות נוירו-פרוטקטיביות בשל יכולתו לעכב רעילות גלוטאמאט.

שם סיני: Xi Gua
קטגוריה: מטהרי חום קיץ
שם פרמקולוגי: Fructus Citrulli Vulgaris
שם עברי: אבטיח
אנרגיה: קר
טעמים: מתוק
איברים: לב, קיבה, שלפוחית שתן
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מטהר חום קיץ ומייצר נוזלים
צמא, שתן כהה ומועט, הקאות יבשות
מעודד מתן שתן ומטפל בצהבת

עודף קור ולחות או קור מחולשה במחמם האמצעי

פרמקולוגיה:

מכיל: ויטמין C,קרטנואיד בשם לייקופן ועוד.

התוויות נגד:

לאבטיח 91% מים, 6% סוכרים.
לאבטיח ממש מעט ריכוזי ויטמינים, למעט ויטמין C בנמצא ברמה יפה.
באבטיח יש קרטנואיד בשם לייקופן שמסייע לבריאות הלב. (עם זאת, בעגבניה יש הרבה יותר).
הערה: הלייקופן אמנם חשוב לגוף אולם ספיגתו יעילה בעיקר בנוכחות שמן וכאשר הצמח מבושל (למשל ברוטב עבגניות לפסטה).

שם סיני: Shi Jue Ming
קטגוריה: מפסיקי רוח פנימית
שם פרמקולוגי: Concha Haliotidis
שם עברי: אבן, חוש, בהירות ראיה
אנרגיה: קר
טעמים: מלוח
איברים: כבד, כליות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מטהר אש ומוריד יאנג עולה
כאב ראש, סחרחורות, עיניים אדומות
מטהר חום מהכבד ומיטיב עם הראיה
עיניים אדומות נפוחות וכואבות, מיסוך בראיה, פוטופוביה, ראיה חלשה מחולשת כליות וכבד

הערות:

צדף. עליו 7 חורים (האיכותי ביותר) או יותר.

חוסר וקור בטחול ובקיבה

שם סיני: Qian Cao Gen
קטגוריה: מפסיקי דימום
שם פרמקולוגי: Radix Rubiae
שם עברי: אדום, עשב, שורש
אנרגיה: קר
טעמים: מר
איברים: כבד, לב
קבוצה פרמקולוגית: אנטי ספסמודי, נוגד אבנים בדרכי שתן, נוגד שיעול
תפקידים:

מקרר דם ומפסיק דימום
הקאה דמית, דימום מהאף, שיעול דמי, צואה דמית, שתן דמי.
מניע דם ומפזר סטאזיס
כאב בחזה ובגפיים, כאב מטראומה, כאבי מפרקים, היתקעות שלייה, שלב ראשוני של קרבונקלים.

קור וחוסר במחמם האמצעי, חוסר דם, אש מחוסר Yin. לא לשימוש לאורך זמן.

פרמקולוגיה:

מכיל: Purpurin , Purpuroxanthin , alizarin , munijistin, pseudopurpurin , physcion , quinizarin ועוד.

התוויות נגד:

המוסטטי: מוריד זמן דימום בארנבות תוך 2-48 שעות. השפעת הצמח החרוך (מפוחם) יעילה יותר משמעותית מזו של הטרי.
אקספקטורנטי ונוגד שיעול: מיצוי מיימי הראה השפעה נוגדת שיעול וליחה. למיצוי האלכוהולי לא היה כל אפקט בנידון.
אנטי ספסמודי: מיצוי מיימי מרפה שרירים חלקים במעיים ולכן מקל על עוויתות.
Urolithiasis: מיצוי הצמח הראה יכולת לצמצם משמעותית היווצרות אבנים בדרכי הכליות והשתן.

שם סיני: Chi Shao
קטגוריה: מקררי דם
שם פרמקולוגי: Radix Paeoniae Rubra
שם עברי: אדום, פאוני (אדמונית)
אנרגיה: קריר
טעמים: חמוץ, מר
איברים: טחול, כבד
קבוצה פרמקולוגית: אנטי ספסמודי, מדלל דם, נוגד לחץ דם
תפקידים:

מניע דם
דיסמנוריאה, אמנוריאה, כאב בטן, גושים בבטן, כאבים ונפיחויות מטראומה.
מטהר חום מרמת הדם ומפסיק דימום
חום, לשון סגולה, תופעות עוריות, דימומים, תופעות גניקולוגיות.
מטהר אש הכבד
עיניים אדומות וכואבות.

הערות:

לעתים מסווג כמניע דם. חמוץ, מווסת את הכבד ומאזן כבד-טחול

פרמקולוגיה:

מכיל: Paeoniflorin, d-catechin, Daucosterol

חומרים פעילים: Paeoniflorin, d-catechin, Daucosterol
התוויות נגד:

אנטי אנדרוגני: החומר Paeoniflorin הוא מדכא ייצור טסטוסטרון ומפעיל את אנזים הארומאטאז - האנזים שהופך טסטוסטרון לאסטרוגן.
Paeoniflorin הוא מונוטרפן גלוקוזידי שמוצה במיצוי אלכוהולי. נמצא מוריד רמות כולסטרול בעכברים שהשרו בהם היפרליפידמיה.
מדלל דם באמצעות מניעת אגרגציה של טסיות, מונע טרומבוזות.
קרדיווסקולרי: מוריד לחץ דם ומרחיב כלי דם קורונרים אך אינו כרונוטרופי.
מעלה תנגודת לנזקי היפוקסיה.
אנטי ספסמודי: מרפה שרירים חלקים במעיים וברחם.
סדאטיבי: אנטי פירטי ואנטי פירכוסי.
d-catechin :מצוי בתה ירוק, קקאו ורכיבים נוספים. הוא אנטי אוקסידנט חזק ומונע התפתחות קרישי דם וטרשת עורקים (בנוסף לתכונות נוגדות סרטן שיש לו).
Daucosterol: גלוקוזיד מסוג β-sitosterol (פיטוסטרול בעל צורת כולסטרול). מעריכים שהוא מקטין רמות כולסטרול בדם וכן מקטין סיכון לסרטן הערמונית. עם זאת, ריכוזים גבוהים (בתוספי תזונה) עלולים להחמיר מצב של מחלות לב קיימות!

שם סיני: Hong Hua
קטגוריה: מניעי דם
שם פרמקולוגי: Flos Carthami Tinctorii
שם עברי: אדום, פרח (דומה לזעפרן)
אנרגיה: חמים
טעמים: חריף
איברים: כבד, לב
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מניע דם, מיטיב עם המחזור החודשי ומשכך כאב
אמנוריאה, כאב בטן, מצבים לאחר לידה (סחרחורות, היתקעות שליה, גושים בבטן).
מניע דם ומיטיב עם העור
פצעים פתוחים, קרבונקלים, פרונקלים, שטפי דם.
מניע דם בחזה
כאב ולחץ בחזה.

הערות:

במינון גבוה - מניע יותר בחוזקה
במינון נמוך - מהרמן את הדם (כמות, איכות, זרימה)

הריון, דימומים

פרמקולוגיה:

מכיל: Carthamin

התוויות נגד:

השימוש בעיקר בזרעים להפקת שמן חריע (לטיגון ולמרגרינה).
משמש תחליף זול לזעפרן.
הערך התזונתי של הזרעים דומה לחמניות (בעיקר אומגה 6).
השימוש ברפואה הסינית הוא בפרח עצמו.
הפרח מכיל חומרים פעילים רבים ובניהם ה Carthamin .
לא ברור תפקיד של כל חומר בנפרד ויתכן שההשפעה הסינרגיסטית שלהם מעניקה לצמח את תכונותיו.
Carthamin: משמש כצבע מאכל טבעי (Natural Red 26).
מצמצם צמיגות דם ומעכב אגרגציה של טסיות.
נוירו-פרוטקטיבי לאחר אירוע מוחי מקריש דם.

שם סיני: Dan Shen
קטגוריה: מניעי דם
שם פרמקולוגי: Radix Salviae Miltiorrhizae
שם עברי: אדום, שורש
אנרגיה: קריר
טעמים: מר
איברים: כבד, לב, מעטפת הלב
קבוצה פרמקולוגית: מגביר אנגיוגנזה, מגן כבד, מדלל דם
תפקידים:

מניע דם, שובר סטגנציה של דם ומשכך כאב
דיסמנוריאה, אמנוריאה, גושים, היתקעות שליה, כאבים בחזה,
בצלעות ובאפיגסטריום, טראומה, כאבי מפרקים (עם חום), דלקת בשד (אש ורעילות).
מטהר חום ומרגיע אי שקט (של הלב והכבד)
אי שקט, עצבנות, פלפיטציות, נדודי שינה

הערות:

צמח חשוב ביותר בטיפול באנגינה פקטוריס

תופעות לוואי עשויות לכלול כאב בטן, תיאבון מופחת, גירוי וגרד בעור.
מינון יתר עלול לגרום ליובש בפה, סחרחורות, חולשה וקוצר נשימה.
מינון גבוה בזמן הווסת עלול להגביר את הדימום.
תיאורטית הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מהפרעות בקרישיות הדם אך אין ממצאים קליניים התומכים בטענה זו.
עם זאת, הצמח אינו רעיל ובטוח לשימוש במינונים המקובלים.
הצמח מגביר את פעילותן של תרופות נוגדות קרישה.
זהירות בשילוב הצמח עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו ואליום), בשל עיכוב פירוק תרופות אלו בכבד.
הריון: אין מספיק מידע. עדיף להימנע
הנקה: אין מספיק מידע.

פרמקולוגיה:

מכיל: salvianolic acids, Tanshinone.

התוויות נגד:

מסייע באנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים)
מפחית צמיגות דם משום שהוא מעכב את יכולת ההצמתה של לוחיות הדם ומשום שהוא מפחית את ייצור הפיברין. בנוסף, הצמח מרחיב כלי דם ולכן משפר זרימה.
מגביר את זרימת הדם לכבד ומונע פיברוזיס על רקע מחלות כבד כרוניות.
לצמח מיוחסות תכונות של אוסטאוגנזה וכן, ישנם מחקרים התומכים ביכולתו לסייע בטיפול בסרטן.
במחקר שנעשה על חולדות נבדקה יכולת תמצית סלביה על הפחתת גודל אוטם בהתקף לב. כמו כן, נבחנה השפעת הצמח על רמת אנזימי הלב המופרשים על רקע הנזק וכן יכולת הצמח למנוע הצטברות של טסיות דם (טרומבוזיס).
salvianolic acids הם קבוצת חומרים פעילים מהצמח Salviae.
חומצות אילו מעבירות איתותים בתאים אנדותליאלים, בשרירים חלקים של עורקים גדולים ובתאי לב.
חומצות אילו גם מגנות על הלב בכך שהן מפחיתות הידבקות תאים לבנים לאנדותל ומדכאות את הדלקתיות בדופן כלי הדם.
מחקרים בוחנים את salvianolic acid B בהקשר להגנה על המוח לאחר אירועים מוחיים.
מחקרים תומכים באפשרות שהחומצה (בעיקר סוג B) מסייעת בשיקום אפיתל טובולרי של הנפרונים ובמניעת פיברוזיס של הכליות.
חומר פעיל אחר אשר ממלא פונקציות דומות הוא Tanshinone (למעשה, יש כמה נגזרות וה Tanshinone IIA הוא הרלבנטי ביותר). החומר משמש לטיפול ולמניעה מחלות קרדיו-וסקולריות ומחלות נוירו-וסקולריות.

שם סיני: Ren Shen
קטגוריה: מחזקי צ'י
שם פרמקולוגי: Radix Panax Ginseng
שם עברי: אדם, שורש
אנרגיה: חמים
טעמים: מר, מתוק
איברים: טחול, ריאות
קבוצה פרמקולוגית: אדפטוגני, נוגד סטרס
תפקידים:

מחזק את הצ'י המקורי בעוצמה ומטפל בהתמוטטות הצ'י: גפיים קרות, הזעה מרובה, דופק חלש, לאחר אובדן דם רב
מחזק את צ'י הטחול והקיבה: חוסר תאבון, חולשה, כאב בטן וחזה, שלשול כרוני, צניחת רחם, צניחת קיבה וצניחת פי הטבעת
מחזק את צ'י הריאות: צפצופי נשימה, קוצר נשימה, נשימה מאומצת (מתאים גם כשיש חולשת כליות לעגן את הצ'י)
מייצר נוזלים ומטפל בצמא: לסכרת או מחלות חום עם חוסר נוזלים
מיטיב עם צ'י הלב ומרגיע את הנפש: פלפיטציות, חרדה, נדודי שינה, אי שקט, שכחה

הערות:

כצמח בודד: לאיבוד דם רב (שוק) שגורם להזעות וגפיים קרות. גם אחרי לידה עם איבוד דם רב בזמן הלידה או אחריה. עד 30 גרם ליום/
מבושל בנפרד למיצוי מקסימאלי בגלל מחירו היקר.
בעל אפקט מעורר. לא לקחת לפני השינה.
לפי כתבים מסורתיים: מומלץ לא לשתות תה או לאכול לפת בזמן שלוקחים את הצמח– מורידים אפקטיביות.
Anti-stress properties, אדפטוגנים: השפעה על מערכות הגוף השונות להגברת היכולת להתמודד עם מצבי לחץ. ההשפעה נובעת מרגולציה של מערכות הלב, הנשימה והעצבים.
נטען שיכול לגרום לדימום עם קומדין. למרות שאין ממצאים ברורים (ויש הטוענים שלהיפך, עלול להסמיך את הדם) יש לנקוט בזהירות עם אספירין ותרופות מדללות דם

כמו צמחים מחזקי צ'י רבים (ואפילו סוכר או שוקולד), גם עודף ג'ינסנג מייצר ליחה. שילוב של ליחה וחום עלולים להחמיר מצבים שונים.
חום וליחה עלולים להתבטא בתופעות כמו עליית לחץ דם, החמרת תופעה של שחלות פוליציסטיות או כאבי ראש ליחתיים. כמו כן, הוא עלול להוביל לאפיסטקסיס (דימום מהאף על רקע הגברת החום) או לבחילות (על רקע הליחה).
התוויות נגד: חוסר יין עם סימני חום, חום מעודף, עלייה של יאנג הכבד, לחץ דם גבוה. טוקסיות והתוויות נגד:
כמו בצמחים רבים, ג´ינסנג הראה טוקסיות נמוכה גם במינונים מאד גבוהים.
בגלל תכונותיו הממריצות של הצמח יש להימנע משימוש בו במצבי לחץ דם גבוה, כאבי ראש, נדודי שינה, מחלות חום גבוה ובעיות לב.
נשים בהריון צריכות להימנע ממנו עקב השפעותיו הסטימולנטיות (למרות שבמחקרים קוריאנים הראה הג´ינסנג יכולת טובה דווקא בהריון)
יש להיזהר במתן הצמח לילדים עקב חוזקו. שימוש מופרז עלול לגרום עצבנות, נדודי שינה שלשול ופצעים בעור.
יתכן שלצמח תכונות אנדרוגניות והוא עלול לגרום להירסוטיזם.
לג'ינסנג חומרים פעילים (ג'ינסנואידים) שלחלקם השפעות דמויות קורטיזון (גם מבנה המולקולה דומה). לכן, הוא יכול לשמש כצמח אדפטוגני מחד אך להתערב בפעולות הורמונליות מאידך.

פרמקולוגיה:

מחקרים:
סטרס – הג'ינסנג משפיע ישירות על ההיפוטלמוס ומייעל את השפעתו על בלוטות האדרנל. בלוטות אלו מייצרות הורמוני סטרס כתגובה למצבי מתח ולחץ. מחקרים בחיות הראו שבזכות יכולת זו, בסיום מצבי סטרס בלוטות אדרנל שהוזנו בג'ינסנג מפסיקות לייצר הורמוני סטרס מהר יותר מאשר בלוטות אדרנל של חיות שלא הוזנו בצמח. כאשר האריכו את משך מצב הסטרס, שמרו בלוטות האדרנל של החיות שהוזנו בצמח על רמת ייצור טובה של הורמוני סטרס, דבר שכמובן הגביר את הסיבולת של החיה למצבי מתח ולחץ. תכונה זו היא תכונה המכונה אדפטוגנית.
הערה: מדובר בממצא חשוב שחזר על עצמו במספר מחקרים. הג'ינסנג מעלה הורמוני סטרס בעת מצוקה אך משיב את הגוף לאיזון מהיר יותר. נוכחות של הורמוני סטרס (סטרואידים ואדרנלין) לאורך זמן הם מקור למחלות רבות ולכן השבת המערכת לאיזונה היא פעולה חשובה! אנמיה - מחקר על 50 איש הסובלים מאנמיה ושתרופות אנמיה לא עזרו להם הראה שיפור ייצור תאי דם אדומים, עליה בספירת תאי דם לבנים ובטסיות דם.
הערה: ברפואה הסינית ניתן לתת ג'ינסנג לשיקום מצבים של אובדן דם או אנמיה קשה. יש לזכור כי הג'ינסנג לבדו לא יעשה את הפעולה הנדרשת אך, בסיוע צמחים מייצרי דם, הוא עשוי להחיש את ייצור הדם.
תפקוד מיני ופוריות - ניסויים קליניים הראו שיפור חד משמעי בתוצאות ספירת זרע, וביכולת טובה של תנועת הזרעונים, זאת בזכות השפעת הצמח על ההיפופיזה ושחרור הורמונים המגבירים הפרשת טסטוסטרון אצל הגבר. אצל האישה הראה הג'ינסנג יכולת הסדרת המחזור.
הערה: בעיות פוריות בזכר מתקשרות למבנה הזרע ולתנועת הזרע. מבנה הזרע מטופל באמצעות צמחים לחיזוק ג'ינג בעוד שתנועת הזרע משתפרת בהשפעת צמחים לחיזוק הצ'י (כדוגמת ג'ינסנג או אסטרגלוס). סרטן – ג'ינסנג אינו תרופה לסרטן, אך הוא מחזק את מערכת החיסון ומשתלב יפה עם תרופות. שימוש בג'ינסנג בזמן הקרנות הראה הגנה על תאי כבד בריאים והקטין התפשטות של תאים סרטניים. חלק מהג'ינסנואידים הוכחו כבעלי יכולת לצמצם גרורות והעלאת רמת אימונוגלובולינים.
מחקרים מרמזים על כך שתמצית תקנית (כלומר, מיצוי הצמח באופן שניתן למדוד את כמות החומרים הפעילים) העלתה את מספר התאים החיסוניים, כולל ספירת תאי T, B, מקרופאג'ים ותאי הרג. כמו כן העלתה רמות ייצור אינטרפרון.
הערה: שילוב של ג'ינסנג בחולי סרטן שנוי מאוד במחלוקת משום שקיים חשש שלא רק הגוף מתחזק אלא גם התאים הסרטניים. מסיבה זו, עדיף לתת ג'ינסנג רק לאחר הריפוי ולא במהלך הטיפולים!
מנופאוזה - במחקר קליני בו השתתפו 83 נשים הסובלות מגלי חום, חולשה ועייפות דיווחו 70 מהן על הקלה משמעותית בהרגשה לאחר 8 שבועות שימוש בג'ינסנג.
הערה: עם זאת, יש לסייג את הממצאים משום שג'ינסנג הוא צמח מחמם ולאורך זמן עלול להביא לתופעה הפוכה. בנוסף, שימוש ממושך בג'ינסנג אצל נשים נחשד בתור גורם אנדרוגני (זכרי) ועלול להוביל להירסוטיזם (שיעור יתר).
ספורט - מחקרים בבני אדם הראו שהג'ינסנג משפר אספקת חמצן, מוריד קצב לב בתרגילים מתונים, מקטין את זמן הרגעת הדופק לאחר פעילות בעומס, מקטין שחרור חומצה לקטית לאחר ביצוע תרגילים, ומשפר את זמן התגובה. מחקר בעכברים הראה יכולת עמידות במאמצים גבוהים ושיפור בניצול חומצות שומן ע"י השריר.
הערה: פעולה זו מחזקת את ההנחה שג'ינסנג הוא צמח אדפטוגני.

חומרים פעילים: ginsenoside
התוויות נגד:

ג'ינסנוזידים הם קבוצת חומרים פעילים בשורש הג'ינסנג ובצמחים דומים. הם נחשבים לגורם המשפיע ביותר של הצמח אך אינם מסבירים את כל פעילותו. אילו הם טריטרפנים ספונינים. יש כ 150 סוגי ג'ינסנואידים שכולם מצויים בעיקר במין ה Panax .
זמינותו הביולוגית (ספיגתו מהמעיים) נמוכה וקצב הפירוק שלו גבוה ולכן לוקח זמן עד שהוא משפיע. יתכן כי צמחים אחרים מגבירים את ספיגתו ואת שהותו במחזור הדם.
לג'ינסנואידים מבנה מולקולרי דומה לקורטיזול. ספיגה משמעותית של ג'ינסנואידים מאפשרת פעילות אגוניסטית על רצפטורים לסטרואידים ולפיכך ממלאת תפקיד דומה או תחליף לסטרואידים עצמם. עם זאת, יש לקחת בחשבון תופעות לוואי (מתונות בהרבה מהסטרואידים כתרופה).
הג'ינסנואידים עוברים מטבוליזם בקיבה על ידי חומצות או במעיים על ידי חיידקים. שילוב ליקוריץ או צמחים אחרים עשוי להפחית את הפגיעה בקיבה ולשפר את הספיגה במעי. גם אידוי של צמח הג'ינסנג נחשב למשפר ספיגה.