חוק העיסוק באקופונקטורה

1. הגדרת חוק העיסוק
2. ייחוד העיסוק באקופונקטורה
3. הגדרת הוועדה המייעצת
4. הפנייה לרופא לצורך אישור טיפול
5. הסמכת רופאים לדיקור
6. מעמד בוגרי בתי ספר טרם החלת החוק
7. תנאים להכרה בתכנית לימודים ובתי ספרשנת 2002 תיזכר כנקודת מפנה בתחום הרפואה המשלימה בישראל. החוק הראשון המסדיר תחום מתוך הרפואה המשלימה יצא לדרך: חוק העיסוק באקופונקטורה, התשס´ב 2002 . למרות שהחוק לא עבר ונתקע בוועדה, מיוחסת לו חשיבות מהפכנית משום שרוב בתי הספר בישראל ישרו קו עם הצעת החוק והתאימו את תכנית הלימודים שלהם להצעה. חקיקה כזו תוביל לעיצוב לדורות של כלל הרפואה המשלימה בארץ:א – לראשונה מוגדר מי רשאי לעסוק בדיקור, מהי הכשרתו, מהן הדרישות המגנות על המטופלים בארץ מפני שרלטניות או טעויות צפויות.
ב – חוק זה מהווה תשתית לשיטות טיפול אחרות ברפואה המשלימה, משיאצו, טווינה וצמחי מרפא השייכים לעולם הרפואה הסינית ועד הומיאופתיה או רפלקסולוגיה המתייחסים שיטות טיפול שהתפתחו במערב.

יחד עם זאת, וכמו בכל חוק, סעיפים שונים מעלים שאלות מעניינות. חלקן יותר בתחום החדשותי שבעניין וחלקן משום הבעיות שעלולות להיווצר עם הפעלתו. מאמר זה סוקר סעיפי חוק אילו ומעלה אחד לאחד את סימני השאלה, הבעיות והמחלוקות המתייחסות לסעיפים הבאים.

הגדרת חוק העיסוק

מתוך: פרק א´ : פרשנות

´אקופונקטורה´ – טיפול לריפוי חולי או למניעת חולי או לכל מטרה טיפולית אחרת, המתבצע באמצעות דיקור בשיטת הרפואה הסינית או כל שיטת דיקור אחרת, באזורים בגוף האדם המוגדרים כנקודות דיקור, לרבות אלקטרו-אקופונקטורה ומוקסיבוציה, בשיטת הטיפול המבוססת על האבחון, התסמונת והפתולוגיה שברפואה הסינית המסורתית, ה- TCM (Traditional Chinese Medicine).
´דיקור´-חדירה לגוף האדם במחטים המיועדות לכך בנקודות דיקור.

פרשנות:
סעיף זה מעלה בפנינו שתי נקודות. האחת מתייחסת לעצם הגדרת הדיקור כפעולה פולשנית הכוללת החדרת מחט לגוף האדם. הווה אומר שמתוקף הצעת החוק, אין כאן התייחסות לוטרינריה וכל אדם ללא הכשרה יכול להכריז על עצמו כמטפל בחיות. סוגיה נוספת בנידון היא המוקסה. האם משתמע מעצם החוק שעיסוק במוקסה יהיה תחת הגדרת הדיקור. ומה לגבי אלפי המטפלים בשיטות המגע השונות המפעילים מוקסה? בא סעיף הדיקור לציין מעורבות של חדירה לגוף. הווה אומר אלקטרו-אקופונקטורה ללא חדירה עם מחט לגוף או מוקסה ללא הפעלת מחט תחתיה אינן נחשבות לצורך העניין חלק מחוק העיסוק באקופונקטורה.

הסוגיה השנייה מעניינת יותר: שיטות הטיפול באקופונקטורה מבוססות על ה TCM . במחי יד פותר החוק ויכוחים בני שנים רבות וקובע: TCM הוא הבסיס וכל העוסק בשיטות אחרות כמו חמש הפאזות, למשל, חייב להיות בקיא ב TCM ולהתבסס עליו. אפשר שזו התפלפלות, אך אפשר זהו החץ המכוון את מהותם העתידית של בתי הספר להכשרת מטפלים בישראל.

ייחוד העיסוק באקופונקטורה

מתוך: פרק ב´: ייחוד העיסוק באקופונקטורה

לא יעסוק באקופונקטורה אדם שאינו מורשה לאקופונקטורה, אלא אם כן בידו ייחוד העיסוק והתואר. רישיון בר תוקף שניתן לו לפי חוק זה בהתאם לתנאיו, ולא יתחזה אדם ולא יציג עצמו כמורשה לאקופונקטורה, אם אין בידו רשיון כאמור;
לא ישתמש אדם בתואר מורשה לאקופונקטורה, או בכל תואר דומה המרמז או עלול להטעות על היותו בעל רשיון אם אין בידו רשיון תקף כאמור.

מתוך: פרק ה: הלכות עיסוק ומשמעת, סעיף 10

מורשה לאקופונקטורה לא ישתמש בכינוי או הגדר שיש בהם כדי להצביע, או לרמוז על מעמד, או כשירות מקצועיים מעבר לרשיון שלו לעסוק באקופונקטורה ולא ישתמש לעניין עבודתו המקצועית בכינוי כלשהו זולת הכינוי ´מורשה לאקופונקטורה´.
לא ישתמש מורשה לאקופונקטורה בתואר דוקטור (´ד´ר´) בכל הקשור לעיסוקו באקופונקטורה, אלא אם כן הוענק לו תואר זה באקופונקטורה והתואר והמוסד מוכרים על ידי המנהל, ובכפוף לאישור המנהל מראש ובכתב בהתאם ולתנאים שקבע. ובכפוף להכרת המועצה להשכלה גבוהה.
לא ישתמש רופא מורשה בתואר מורשה לאקופונקטורה, אלא אם כן הוא קיבל רשיון לעסוק באקופונקטורה לפי חוק זה, תוארו של רופא מורשה אשר קיבל רישיון לעסוק באקופונקטורה יהיה ´ד´ר לרופאה ומורשה לאקופונקטורה´.

מתוך: פרק ז: עונשין

העוסק באקופונקטורה או המעסיק אדם באקופונקטורה בניגוד להוראות סעיף 2, דינו מאסר שנה או קנס הקבוע בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, התשל´ו-1977 (להלן – חוק העונשין).
המשתמש בתואר מורשה לאקופונקטורה בניגוד להוראות סעיף 2, או מפר הלכות עיסוק ומשמעת לפי סעיף 14, דינו-מאסר ששה חודשים או קנס כקבוע בסעיף 61 (א) (1) לחוק העונשין.
מורשה לאקופונקטורה המפר הוראה מהליכות העיסוק המפורטות בסעיף 14, דינו מאסר 6 חודשים או קנס כקבוע בסעיף 61 (א) (1) לחוק העונשין.

פרשנות:
אין ספק שמדובר במהפכה. מדינת ישראל קובעת באופן מפורש מי מורשה לשאת את הגדרת המטפל. כל מי שאין בידיו רשיון ישראלי תקף מוגדר כמתחזה ועלול לעמוד בהגדרת העונש המתייחסת לכך, כלומר שישה חודשי מאסר או קנס מתאים. אולי לא שיא ההרתעה אבל התחזות היא כתם מספיק כדי להרוס למשהו את המוניטין. יותר לא נתבסם במודעות ענק בעיתונים על ´הכוהנת הגדולה ברפואה סינית´ שמרפאה כל.
נקודה מעניינת יותר היא עניין הגדרת התואר. החוק דורש רשיון עיסוק בדיקור שיוענק על ידי משרד הבריאות ובהמשך, על פי הצעת החוק, הסדרת התואר. לעניין זה נתייחס בהמשך, אך נקודה אקראית מבצבצת לנו בין השורות: שימוש בתואר ד´ר מחייב הכרה אקדמאית על ידי המועצה להשכלה גבוהה. מכאן לא יצוצו לנו יותר דוקטורים לרפואה סינית שקבלתו תעודתם במכללה עלומת שם שאינה מוכרת אפילו בארץ מולדתם. המועצה להשכלה גבוהה נוקשה דיה גם כדי להימנע מלהכיר באוניברסיטאות בסין לצורך העניין, ולכן, לפי שעה, נושא הדוקטוראט בדיקור נדחה לשנים רבות. האם זו אבידה קשה? לא בדיוק. מרגע שהמקצוע יוכר לצרכי תואר ראשון, אפשר יהיה להתקדם בו בסולם האקדמי לתואר שני ושלישי. מי מאתנו שעשה תואר שלישי: (Ph.D) יודע שהגשת עבודה בנוסף הדרישות הקיימות כיום רחוקה מאוד מלהשביע את רצון המועצה להשכלה גבוהה.

הגדרת הוועדה המייעצת

מתוך: פרק ד: ועדה מייעצת

השר ימנה ועדה מייעצת שתהיה מורכבת משבעה חברים והם -
המנהל והוא יהיה היושב ראש;
שני מורשים לאקופונקטורה אשר עסקו באקופונקטורה במשך חמש שנים לפחות, ואשר אותם ימנה השר על פי המלצת הארגון היציג של המורשים לעסוק באקופונקטורה; לא הגיש הארגון היציג, שמות נציגים לועדה המייעצת תוך 60 ימים ממועד דרישת השר, ימנה השר שני חברים מורשים לאקופונקטורה;

שני רופאים מורשים לעסוק באקופונקטורה, אשר עסקו באקופונקטורה במשך חמש שנים לפחות; אחד מהרופאים ימונה על-פי המלצת המנהל, והרופא השני ימונה לפי המלצת הארגון היציג של הרופאים המורשים בישראל; לא הוגש שם נציג תוך 60 ימים ממועד דרישת השר, ימנה השר רופא מורשה לעסוק באקופונקטורה;
נציג אחד מורשה לאקופונקטורה, מתוך רשימה שהגישו המוסדות המוכרים ללימודי אקופונקטורה בישראל לשר;
נציג ציבור אחד, שימונה על ידי השר.

(א) תפקיד הועדה המייעצת יהיה לייעץ לשר ולמנהל בעניינים הנוגעים לעיסוק באקופונקטורה, לרבות נושאים אלה –
קביעת כללים ותנאים בנושא הסטאז´;
קביעת כללי אתיקה ומשמעת לעיסוק באקופונקטורה;
הכרה בהשכלה והכשרה מקצועית של מבקשי רשיון לעסוק באקופונקטורה;
קביעת כללים בנושא בחינת הרישוי הממשלתית.

פרשנות:
לוועדה המייעצת תפקיד חשוב. סמכויות הוועדה גדולות וחשובות. היא זו שתאפשר הכרה בבתי הספר, בתכנית הסטאז´, תכתיב את דרישות ההשכלה המתבקשות מעוסק בדיקור וכללים בנושא בחינות הרישוי. ברור שהשפעתה בכל הנוגע לדיקור וכפועל יוצא, לכל שיטות הטיפול האחרות, מכרעת. לאור חשיבותה – הבה נבחן את מי היא כוללת:
קודם כל היא כוללת את המנהל אשר מוגדר כ ´המנהל הכללי של משרד הבריאות, משנהו, מנהל האגף למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, או עובד המדינה שהמנהל הכללי הסמיך לעניין חוק זה´.
שני מורשים לאקופונקטורה יומלצו על ידי העמותה לרפואה סינית. היום העמותה היא פעילה ומקובלת על רוב המגזרים. עם זאת, מניעים פוליטיים ואינטרסנטים שונים דוחפים מטפלים בתחום להקים עמותה אלטרנטיבית במקום לפעול במסגרת הקיימת. מדובר בסיכון שיכול לפגוע באמינות העמותה ויכולתה לייצג את האינטרסים של הרפואה הסינית (ולא של בית ספר זה או אחר) בעמותה. יש לקוות כי העמותה הנוכחית תשכיל למנוע השפעות מעין אילו ותאחד את כלל המטפלים הכשירים בארץ.
שני רופאים מורשים לאקופונקטורה ייוצגו בוועדה. יש להבין את הרצון של המערכת הממסדית לכלול רופאים M.D בוועדה. כיוון שהחוק הנוכחי מגדיר גם מי מורשה ומקשה מאוד על רוב הרופאים בארץ שלא עברו הכשרתם במסגרת נאותה (ומדובר ברוב כמעט מוחלט) יש להניח שאותם רופאים מעטים שימצאו מתאימים לכך ייצגו את הנושא בצורה הוגנת ורצינית.
נציג בתי הספר המורשים יכול להיות מינוי מסובך. האם יש להניח שבתי הספר המורשים יסכימו על נציג אחד מביניהם. או אולי על נציג מוסכם חיצוני שאינו שייך לאף אחד מבתי הספר המוכרים ולכן אינו ´נגוע´ במניעים כלכליים או תדמיתיים שונים.
מכל מקום נראה שמדובר בסעיף חוק טוב עם בעיות שעלולות לאפיין כל הרכב אחר שהיה מומלץ.

הפנייה לרופא לצורך אישור טיפול

מתוך: פרק ה´: הלכות עיסוק ומשמעת, סעיף 16 א וב. הלכות עיסוק.

א. (1) מורשה לאקופונקטורה ימליץ למטופל לבצע בדיקה כללית אצל רופא בסמוך לאחר התחלת הטיפול.
(2) מורשה לאקופונקטורה יחתים את המטופל על טופס הצהרה לגבי מצבו הבריאותי של המטופל, אשר
ימולא ע´י המטופל וממליץ לו לפנות לבדיקת רופא, לפי הטופס הקבוע בתוספת לחוק.

ב. לא ייעץ מורשה לאקופונקטורה למטופל להפסיק טיפול רפואי שהוצע למטופל על ידי רופא, או לשנותו, אלא אם כן הרופא אישר זאת מראש.

ו. לא הוטב מצבו של מטופל באקופונקטורה בתקופה הסבירה לבעיה אשר בגינה פנה, ימליץ המורשה לאקופונקטורה למטופל לפנות לרופא ויחתימו על טופס המציין את אחריותו כמטופל.

פרשנות:
בניגוד להצעת החוק הקודמת לפיה על המטפל להפנות את החולה לביקורת רפואית לאחר 8 שבועות טיפול הצעת החוק הנוכחית מרככת את תנאי הקבלה וההתקשרות עם רופאים ומציגה אתגרים מעניינים בפני מקצועות הרפואה המשלימה:

יתרונות ההצעה:
א - ציבור המטופלים והמטפלים לא יהיה תלוי ברצונו הטוב של הרופא להפנות את המטופלים.
ב - יחסך זמן וכסף למערכת הן הקונוונציונלית והן המשלימה.
ג - כבוד האדם וחירותו להחליט על הטיפול המתאים לו יקבע בחוק.

סיכונים ובעיות בהצעה:
א - האחריות הכמעט מלאה על מצבו של המטופל, החמצת אבחונים ונזקים אפשריים תחול, קודם כל, על המטפל. במידה ויתברר שמטופל קיבל טיפול ועקב כך עוקבה או הוחמצה אבחנה שהייתה עשויה להשפיע על משך או איכות חייו המטפל עלול להיות צפוי לתביעת נזקים משמעותית. דבר זה יגרום לייקור עלות הביטוחים וכפועל יוצא גם ליקור השירות הניתן למטופלים.

ב - הצעת חוק זו מקבעת את המצב לפיו קיים ניתוק מלא בין המטפל לבין הרופא. קיימת כאן אפשרות שבעיות הידועות לרופא אינן מדווחות למטפל ולכן המעקב ילקה בחסר. יתרה מכך, כיוון שאחריות המעקב על המטופל חלה על המטפל שאינו רופא, תתכן החמצה של אבחנות או תוצאות בדיקה הראויות לשיקול.

ג – לעתים מטופל מפסיק טיפול משלים על דעת עצמו קודם שהטיפול מוצע. במצבים אילו המטפל עלול להחמיץ את הסיבה העיקרית להפסקת הטיפול היכולה להיות חוסר התקדמות ואולי אף התדרדרות במצב. נתון כה חשוב זה ראוי שיהיה בידי המטפל על מנת לבקר את עצמו ולשפר טיפול בעתיד.

ד - מעבר לכל זאת ישנה כאן החמצה הסטורית להוביל לשיתוף פעולה מלא בין הרופא למטפל המשלים. רופא שמקבל מטופל לבקורת ומתרשם מתוצאות טיפול מוצלח, יש להניח שבמרוצת הזמן גם יפנה מטופלים שלו לרפואה הסינית.

מסקנות:
אין ספק שהצעה זו נוחה בהרבה מן ההצעה הקודמת למטופלים, לרופאים ולמטפלים כאחד. ההצעה מצמצמת ביורוקרטיה, ניירת והפניות, ומונעת עיקובים בטיפול או תלות במערכת הממסדית.
מאידך, ההצעה מטילה הרבה יותר כובד אחריות על המטפל (כפי שהדברים מתרחשים היום בפועל). על המטפל ליזום באופן עצמאי את הקשר עם הרופא, המעקב אחר תוצאות הבדיקה והערכת המצב לאחר תקופת טיפולים.
הכשרה מתאימה של בית ספר הדואג לשלב את המידע המערבי והסיני יחד ותרגול הנושא בתקופת הסטאז´ תאפשר אינטגרציה יעילה יותר בין המערכת המערבית לסינית לטובת כל הצדדים.

הסמכת רופאים לדיקור

מתוך: פרק ח: הוראות שונות, סעיף 17 ב.

במקום סעיף 59 א´ בפקודת הרופאים יבוא – רופא מורשה לאקופונקטורה´
59א´. רופא מורשה רשאי לקבל רישיון לעסוק באקופונקטורה אם עמד בכל אלה:
סיום בהצלחה תוכנית לימודים ברפואה סינית מסורתית (TCM) שהכיר בה המנהל, במוסד שהכיר בו המנהל, ובלבד שהתוכנית לא תפחת מ-500 שעות ובהן 400 שעות בפילוסופיה סינית, פתולוגיה סינית, סינדרומים סינים, מבנה המרידיאנים ונקודת הדיקור ובנוסף 100 שעות בעבודה קלינית בדיקור;
עמד בהצלחה בבחינה שקבע המנהל למורשים לרפואה המבקשים רישיון לעסוק באקופונקטורה.

פרשנות:
מדהים. הממסד הרפואי מגביל את הרופאים המעוניינים לעסוק באקופונקטורה ודורש מהם מסגרת לימודים מהגדולות בעולם (בארה´ב הם נדרשים לעבור הכשרה של 100 שעות ולא לעמוד בשום מבחנים ממשלתיים). יתרה מכך, הרופא נדרש לעמוד באותן בחינות שעומד מי שאינו רופא. הוראת חוק זו משאירה מאחור את כל הדואגים להשתלטות הרופאים הקונוונציונלים על המקצוע ולתחרות בלתי הוגנת. כמה רופאים יעברו הכשרה מקיפה כזו, וכמה יעמדו בבחינות הקשות בהן עומדים בוגרי בתי ספר של ארבע שנות לימוד?

מעמד בוגרי בתי ספר טרם החלת החוק

מתוך: פרק ח: הוראות כלליות, סעיף 22 א

הוראות מעבר
(א) המנהל לאחר התייעצות בוועדה המייעצת, רשאי ליתן היתר זמני למבקש שהגיש בקשה תוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, אם מתקיימים בו אחד מאלה:-
(1) למד 1200 שעות לימוד בתחום הרפואה הסינית המסורתית, שהכיר בהן המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובהן 400 שעות לפחות באקופונקטורה, כולל התנסות קלינית, שהכיר בהן המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובלבד שלמד קורס אחד ברציפות של 400 שעות לימוד ובנוסף, 250 שעות לימוד ברפואה מערבית וקורס באתיקה מקצועית (להלן: בעל השכלה לעניין הוראות המעבר) וכן עסק באקופונקטורה בישראל במשך 10 שנים רצופות ומעלה או עסק באקופונקטורה בישראל 8 שנים רצופות לפחות, בהן לא פחות משלוש שנים במוסד רפואי;
(2) בעל השכלה לעניין הוראת המעבר אשר עסק באקופונקטורה ערב פרסומו של חוק זה, להנחת דעתו של המנהל בהיקף של ממש במשך תקופה של למעלה מ-5 שנים, יהיה פטור מסטאז´, אך יהיה זכאי לקבל רישיון לעסוק באקופונקטורה אם עמד בהצלחה בבחינת הרישוי הממשלתית באקופונקטורה.
(3) בעל השכלה לעניין הוראת המעבר אשר עסק באקופונקטורה בישראל ערב פרסומו של חוק זה, להנחת דעתו של המנהל, בהיקף של ממש, במשך תקופה של למעלה מ-3 שנים, יהיה זכאי לקבל רישיון לעסוק באקופונקטורה אם השלים סטאז´ מוכר, ואם עמד בהצלחה בבחינת הרישוי הממשלתית באקופונקטורה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להכיר בתקופת המעבר בהשלמת לימודים בתנאים הנזכרים בתוספת, אם מוסד הלימודים הוכר על ידו בתקופת המעבר.

פרשנות:
ברור מלשון חוק זה שכוונת המחוקק לגרום לרוב העוסקים בדיקור לעמוד במבחני רישוי במהלך השנים הקרובות. אולי אין זה צודק לחלוטין לגבי מי שהשקיע ועמד בכל הדרישות עד כה, אך יש לזכור שמצב זה תקף לגבי כל רופא המגיע מארץ אחרת לישראל. ה´מרוויחים´ מן המצב הם בוגרי המכללות של השנתיים האחרונות והתלמידים הלומדים כרגע, אשר אצלם, יש להניח, חומר הלימודים עדיין ´טרי´.
מאידך, קיימת אורכת זמן סבירה לכל המעוניינים לגשת למבחן הרישוי ובמהלכה יוכל המטפל לעסוק כחוק.

תנאים להכרה בתכנית לימודים ובתי ספר

מתוך: תוספת לסעיף 5 ב´ סעיף 3 :

התנאים להכרה במוסד לתקופת המעבר :
מוסד יוכר כמוסד לתקופת המעבר אם לימודי האקופונקטורה כוללים של 2800 שעות לפחות לפי החלוקה הבאה:
רפואה סינית 1900 שעות הכוללות:
(א) מבוא, עקרונות, פילוסופיה, פיסיולוגיה סינית, פתולוגיה סינית, סינדרומים סיניים (כולל ניתוח מקרים): 750 שעות.

(ב) אנטומיה טופוגרפית, מבנה המרידיאנים, נקודות דיקור, מרידיאנים מיוחדים, נקודות מיוחדות, מיקום ותפקוד הנקודות, טכניקות דיקור, מוקסיבוציה, כוסות רוח, אוריקולואקופונקטורה (דיקור באוזן) : 450 שעות.

(ג) מבוא לצמחי מרפא סיניים ותזונה סינית - 300 שעות.

(ד) צפייה ועבודה קלינית בדיקור בפיקוח מדריך, תוך מילוי דוחות טיפול והערכה על ידי המדריך/חונך, במהלך הלימודים – 400 שעות.

שיטות מנואליות ושיטות תרגול גופני מזרחי - 300 שעות.

רפואה מערבית: אנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, מבואות בביולוגיה, כימיה וגנטיקה, שיטות הדמיה, הערכת בדיקות מעבדה: - 500 שעות.

קורסי בחירה והעשרה, הכוללים: ניהול מרפאה, יחסי מטפל-מטופל - 100 שעות.

קורס מוכר ברפואת חירום, מבין הקורסים המוכרים ע´י משרד הבריאות ומאושר ע´י המנהל;

חובת הגשה של עבודת גמר;

אתיקה מקצועית.

סגל ההוראה יהא קבוע; המרצים במקצועות האקדמיים יהיו בעלי תואר אקדמי מתאים במקצועות הרלוונטיים, כמקובל במוסדות האקדמיים המוכרים על-ידי המועצה להשכלה גבוהה;
תנאי קבלה בסיסי: תעודת בגרות.

פרשנות:
תמו ימי בתי הספר האינסטנט. מעתה לא יאושרו לימודים (וגם יפסלו כל אילו שלמדו במקומות כאילו בעבר) חד שבועיים למשך שנה שנתיים. אין קיצורי דרך. המעוניין לטפל בדיקור ילמד לפחות 2800 שעות לימוד מסודרות.
מעניין לציין שדגש לא קטן ניתן לתחום המגע והצמחים, בהתחשב שכך שהחוק עוסק בדיקור בלבד. מן הסתם, לכשיגיעו לדון בצמחים תתווספנה שעות לימוד בהתאם. ומן הסתם, עיסוק במגע יכלול הרבה יותר מ 300 שעות העשרה בתחום.

להורדת הצעת החוק באקופונקטורה יש ללחוץ כאן- לפי אוקטובר 2003.

מאמרים קשורים:
מסלול השלמה לרפואה סינית בתמורות
הצורך בלימודי שיאצו / טווינה רמה אקדמית