לפני שמתחילים
שיעור למידה מרחוק זה נועד לקדם את עבודת המחקר שלך, על בסיס ידע שנרכש בשיעורים קודמים. בשיעור זה נכיר את חשיבות ואופן בניית שאלון. בסוף השיעור אף נבנה שאלון משל עצמנו. מומלץ להקצות לשיעור זמן של כשלוש שעות לעבודה עצמית ועוד כשעתיים לעבודה משותפת (או קבוצתית) לבניית שאלון המחקר שבחרתם.
תודה למירי לוצקי וליעל גבינט, מרצות בתחום המחקר בתמורות, על תרומתן לבניית שיעור זה.
אנו מאחלים לך הנאה ותועלת
צוות הקורס
שלב א' - הצורך בניסוח מדויק של שאלון
בשיעור זה נלמד כיצד לבנות שאלון (questionnaires) המתאים לנושא המחקר שבחרנו. בניית שאלון היא חלק קריטי של המחקר משום ששאלה לא נכונה עלולה להטות את תוצאות המחקר לכיוון לא נכון. אם למשל, אנו חוקרים את השפעת הרפואה הסינית על הריכוז בלימודים, עלינו לבנות שאלון שיינתן לנבדק לפני ואחרי יישום הפרויקט.
נתמקד, לצורך הדוגמא, במחקר העוסק בהשפעת הטיפולים על הריכוז בלימודים. לצורך המחקר אנו דוגמים מספר מוגדר של מתנדבים ובוחנים את רמת הריכוז שלהם לפני ואחרי.
נניח שאנו מציבים את השאלה: "עד כמה אתה סובל מבעיית ריכוז" ולבקש לסמן את התשובה המתאימה ביותר:
במידה והאדם אינו יודע עד כמה הוא סובל מבעיית ריכוז, יתכן שיסמן את התשובה "בד"כ לא".
לאחר סדרת טיפולים, בסוף המחקר, התבקש המטופל למלא את השאלון מחדש. עכשיו קיבלנו את התוצאה הבאה:
על פניו, נראה שחלה החמרה במצב. כלומר, סדרת הטיפולים שנתנו החמירה את מצב המטופל. מובן שמדובר בתוצאה של נבדק אחד ממספר רב של נבדקים, אך תוצאה זו עלולה לאפיין גם נבדקים אחרים במחקר.
הבה נבחן את האפשרויות לפרש את התוצאות. אחרי סדרת טיפולים יתכנו המצבים הבאים:
א - חלה הטבה במצב
ב - לא חל שינוי
ג - חלה החמרה במצב
שימו לב שגם ההטבה וגם ההחמרה יכולים להתרחש על רקע נסיבות שאינן קשורות למחקר ולטיפולים שלנו. למשל, בתקופת המחקר המטופל עבר משבר אישי או רפואי.
אבל - בכל אחת מהאפשרויות יתכנו גם המצבים הבאים:
א - המטופל מודע לשינוי (כלומר הוא שם לב שחלה הטבה או שם לב שחלה החמרה).
ב - המטופל אינו מודע לשינוי (כלומר הוא לא מודע להטבה או להחמרה שחלו בו).
ג - המטופל תופס את התהליך הטיפולי הפוך מהתוצאה האמיתית (כלומר חלה הטבה אבל הוא חושב שחלה החמרה, או להיפך).
מכאן שיש לנו לפחות תשע דרכים לפרש את תוצאת המחקר.
לדוגמא:
חלה הטבה במצב + המטופל אינו מודע לשינוי. במקרה זה המטופל יסמן את אותה תוצאה שסימן בפעם הראשונה" "לפעמים".
שאלה 1
מה היה גורם ההטיה בתוצאות המחקר (או בפירושו)?
א - המטפל הזיק למטופל והחמיר את מצב הקשב
ב - למרות הטיפול, מצב הקשב במטופל לא השתנה
ג - מצב הקשב השתפר, מה שבא לידי ביטוי במענה לשאלון
ד - הטיפול קידם אצל המטופל מודעות יתר לבעיית הקשב
לפני המחקר המטופל הצהיר שבדרך כלל הוא אינו סובל מחוסר ריכוז. אחרי סדרת הטיפולים המטופל הצהיר שהוא סובל די הרבה מבעיות ריכוז. כיצד אנו יכולים לפרש נתונים אילו?
א - שהמצב של המטופל החמיר לאחר סידרת הטיפולים
ב - שהמצב של המטופל לא השתנה או השתפר עד סיום המחקר.
התוצאה הראשונה נראית, לכאורה, ברורה. אך חשוב לבחון גם את האפשרות השניה. יתכן שבמהלך הטיפולים המטופל נעשה יותר מודע לבעיות הריכוז שלו (משום שהמטפל הסביר למטופל על הבעיה או משום שהמטופל החליט להתעניין ולקרוא עליה יותר או לחשוב עליה יותר). אם בהתחלת התהליך המטופל לא היה מודע לכך שהוא סובל מבעיית ריכוז, הרי שעתה הוא מודע. כך שבאופן תיאורטי, גם אם חל שיפור במצב המטופל, העובדה שהוא נעשה מודע לבעיה גרמה לו לרשום תוצאה אחרת בטופס השאלון.
המסקנה היא שחשוב מאוד לנסח שאלה שתהיה ברורה ושהסקת המסקנות תהיה חד משמעית. מטרת השיעור הנוכחי היא ללמוד כיצד לנסח ולפרש שאלות בשאלון מעקב.
שלב ב' - מתי צריך שאלון?
כל מחקר כולל נתונים. את הנתונים עלינו לארגן באופן שנוכל לפרש את תוצאות המחקר. קיימים סוגי מחקר רבים, אך לא כולם נחשבים למחקרים קליניים: לפעמים אנו מעוניינים לחקור תופעה מוכרת וידועה כדי לראות אם היא אכן נכונה. למשל: האם חסר דם מתקשר לדיכאון.
מחקר מסוג זה כולל סקר של נדגמים שחלקם סובלים מחסר דם וחלקם לא. אנו בודקים האם בין אילו שסובלים מחסר דם יש יותר דיכאון מאשר אצל האחרים.
במידה וכן, הרי שהטענות המקובלות ברפואה הסינית נכונות. במידה ולא, הרי שעלינו לערער על כמה תפיסות יסוד ולנסות לבנות להן אלטרנטיבות.
הערה: מחקר זה בוצע והתגלה שאצל גברים יש קשר בין חוסר דם לדיכאון. עם זאת, קשר זה לא נמצא אצל נשים. יתכן שנשים עם חסר דם מוגנות יותר מחסר דם?
דוגמאות למחקרים אפשריים:
השערת החוקר: קיים קשר בין כולסטרול גבוה לבין ליחה סטגננטית של הכבד.
מה נבדוק?
השערת החוקר: קיים קשר בין קטרקט לתופעת לחות סינית.
מה נבדוק?
השערת החוקר: קיים קשר בין חסר צי ויין הריאות לעישון.
מה נבדוק?
השערת החוקר: קיים קשר בין מתן פניצילין בילדים לחולשה בטחול.
מה נבדוק?
הערה: הבעיה כאן היא שיתכן שאילו שקיבלו פניצילין סובלים מחולשת הטחול מלכתחילה ולא בגלל הפניצילין. לכן חשוב לבנות שאלון שיבודד את הגורמים להטיית המחקר.
השערת החוקר: קיים קשר בין דיקור לזירוז לידה.
מה נבדוק?
השערת החוקר: קיים קשר בין טיפולי שיאצו להטבה בכאבי ראש בילדים.
מה נבדוק?
שלב ג' - תכונות כלי חקר המאפשרים איסוף נתונים מהשטח:
כלי החקר המשמשים אותנו לאיסוף נתונים יכולים להתבסס על שאלונים, ראיונות או תיעוד תצפיות. לכל אחד יש יתרונות וחסרונות:
שאלה:
בטבלה זו יש למיין את היתרונות והחסרונות של כל שיטה בהתאם לרשימה הבאה:
א - כלי המאפשר להתרשם ממה שקורה בשטח הנבדק.
ב - כלי המאפשר איסוף נתונים על אוכלוסייה תוך זמן קצר.
ג - כלי יותר פתוח שמאפשר לבודק לאסוף נתונים נוספים שלא תמיד חשבו עליהם מראש.
ד - הכלי מחייב מגע ישיר בין הבודק לנבדק ולכן מחייב כישורים תקשורתיים בניהם.
ה - הכלי מספק נתונים חלקיים וראשוניים. בדרך כלל, צריך כלי מחקר נוסף כדי לאמת אותם.
ו - ניתן לסכם ולנתח נתונים בקלות יחסית.
ז - קיים קושי לנתח את הנתונים.
ח - הכלי אינו מחייב קשר ישיר בין השואל לנשאל.
ט - הכלי מאפשר לנבדק לענות רק על מה שנשאל ולא על דברים נוספים.
י - כלי המאפשר התרשמות משפת הגוף ומהאופן בו נאמרו הדברים.
יא - תכנון לא נכון יכול להטות את המחקר.
שלב ד' - שאלון חדש או שאלון קיים, מה כדאי?
כאשר אנו מעוניינים להיעזר בשאלון לצורך המחקר שלנו אנו יכולים:
א - לבנות שאלון בהתאם לכללים שנלמד
ב - להשתמש בשאלון מוכן שכבר נבדק ותוקף
שאלה 1
מיינו את היתרונות והחסרונות של שאלון חדש לעומת שאלון קיים, על פי הרשימה להלן:
א - אין צורך להמציא את הגלגל מחדש.
ב - צריך לוודא שהשאלון תואם את הממצאים, כלומר שהוא תקף ואמין. זה דורש זמן ולעתים אף מחקר בפני עצמו.
ג - השאלון מותאם לפי צרכי המחקר.
ד - דרך השאלון ניתן להגיע לתמונה רחבה ולמסקנות נוספות על פני שאלת המחקר.
ה - צריך לבקש אישור להשתמש בשאלונים רבים (לחלק אין זכויות).
ו - חקרו את השאלון ביחס ל Golden standard והוא נמצא תקף ואמין.
ז - לא תמיד השאלון מתאים לשאלת המחקר.
ח - אנו עלולים לגלות שאלות שמטעות את הנדגמים ומטות את המחקר.
ט - השאלון מתייחס לדברים שכבר נחקרו, אז קשה לחדש איתו משהו.
אז מה עדיף?
לנסות לאתר שאלון או שאלונים קיימים בתחומים המשיקים או חופפים את שאלת המחקר שלנו ולהיעזר בחלק מהשאלות, אך במקביל, להוסיף שאלות שיכוונו, יותר ספציפית, לשאלת המחקר שלנו.
דוגמאות לשאלונים שניתן להתבסס עליהם:
הערה: יש רבים מהם ברשת, בעברית ובשפות אחרות. על החוקרים לבחור את השאלון המתאים ביותר ולהתאימו למחקר שאותו הם מריצים. מקור הפניות אפשרי לשאלונים כאילו עשוי להיות ויקיפדיה.
- שאלון איכות חיים - Quality of life - QOL, Well-being questionnaire
- שאלון תדירות האכילה - Food frequency questionnaire
- סולם דיכאון בקשישים - Geriatric Depression Scale - GDS
נניח שאנו מחפשים שאלון מוכן על איכות החיים. במקרה זה ניתן להתבסס על מילות המפתח: Well-being self-questionnaire.
שימו לב שכאשר אנו מקלידים במנוע החיפוש (של גוגל למשל) את מילות המפתח, נפתח חלון המאפשר לנו לבחור בין מספר אפשרויות. לדוגמא:
Psychological wellbeing questionnaire
Wellbeing questionnaire pdf
Wellbeing questionnaire for students
General wellbeing questionnaire
Mental wellbeing questionnaire
דוגמא של חלק משאלון מתוך Scottish Health Survey 2012:
שימו לב שהשאלות ממוספרות (בצד שמאל) וליד כל מקום לתשובה מציינים: מלאו תיבה אחת (כנראה שלא סומכים על האינטליגנציה של ממלאי השאלונים... 🙂 ).
משימה
חפשו ברשת שאלון מתאים המאפשר הערכת איכות החיים שלכם. מלאו אותו והעריכו את איכות החיים שלכם ביחס לאנשים אחרים.
אנו נבחר (לא חייבים, אפשר אחר): https://www.nhs.uk/Tools/Pages/Wellbeing-self-assessment.aspx ונבדוק מהי איכות החיים שלנו (בדיקה עצמית).
נסו את השאלון גם במצבים אופטימיים או פסימיים יותר כדי לראות מהו מיקומכם בסקלה האנושית המקובלת בעולם המערבי.
אם אנו מתכוונים לבנות שאלון, על אילו כללים נסתמך?
על ידע תיאורטי - למשל, כדי לבנות שאלון שבוחן את הקשר בין חסר דם להפרעות קשב, עלינו להשיג מידע על חסר דם מבחינה סינית ועל הפרעות קשב מבחינה מערבית.
אילו מילות מפתח נחפש ברשת?
Questionnaire = שאלון
Score = ניקוד, דירוג
במקרה של הפרעות קשב, האינטרנט משופע בשאלונים מסוגים שונים (שברובם חופפים במידה כזו או אחרת). די להקיש במנוע חיפוש (כדוגמת גוגל, למשל) ADHD score או ADHD Questionnaire ולברור מבין האפשרויות את השאלון הרצוי.
לדוגמא:
- Adult ADHD Self-Report Scale. שימו לב שבעמוד הראשון יש פרשנות איך למלא ולנתח את השאלון.
- Connors Parent Questionnaire. שימו לב שישנם שאלונים מקוצרים בהרבה ולא לכל הורה לילד עם הפרעות קשב יש סבלנות למלא שאלון כזה (בהתחשב בעובדה שהילד ירש את הפרעות הקשב ממישהו...).
הערה: הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו להסתדר כמעט בלי לדעת שפות זרות. היעזרו במנועי תרגום על מנת להבין את השאלון ולשפר את האנגלית. חשוב מאוד שהשאלה תהיה מובנת במלואה משום שכל סטייה מהשאלה עלולה להוביל לתוצאות מוטעות.
אז מצאנו שאלון על הפרעות קשב. איך נרחיב אותו לשאלון שבודק גם מצב של חסר דם?
נחפש מידע על חסר דם. למשל בספר של ג'ובאני או באתר תמורות. כיוון שישנם סוגים שונים של חסר דם, עלינו לרכז תחילה את כל התסמינים האופייניים לכל סוגי חסר הדם (על ידי מעבר שיטתי על סוגי חסר הדם לפי האיברים השונים) ואחר כך להתמקד בתופעות ספציפיות. למשל:
חסר דם בלב - פלפיטציות, סחרחורת, אינסומניה, הפרעות בחלימה, זיכרון לקוי, חרדה, קיפאון במצבי פחד, דיכאון וחסר תאבון לחיים, פנים חיוורות, שפתיים חיוורות. לשון חיוורת, דקה, מעט יבשה. דופק: סוער או דק.
חסר דם בכבד - סחרחורות, נימול בגפיים, אינסומניה, טשטוש ראייה, אמנוריאה, שפתיים חיוורות, מראה חלש, חולשת שרירים, כיווצי שרירים, התכווצויות, ציפורניים שבירות. לשון חיוורת בעיקר בצדדים ויבשה. דופק סוער או רך.
אנו רואים שבכל מצבי חסר הדם יש סחרחורות (יותר מסוג Dizziness ולא Vertigo), חיוורון, לשון חיוורת וכו' בעוד שלכל איבר יש גם תסמינים ספציפיים משלו כמו פלפיטציות במקרה של מעורבות הלב או התכווצויות שרירים במקרה של מעורבות הכבד.
הערה: מובן שמדובר בדוגמא בלבד וצריך לבצע בירור יותר יסודי כדי להרכיב שאלון.
| תזכורת: בכל שאלון יש נתונים משתנים.
מהו משתנה? איך אנו מבטאים את המשתנה? מהו משתנה תלוי ומהו משתנה בלתי תלוי? כדי לבחון טענה זו נגדיר את הגיל כמשתנה בלתי תלוי (משום שאין לנו השפעה עליו. זהו המשתנה "המסביר", זה שבאמצעותו ננבא את התוצאות. המשתנה התלוי יהיה ההצלחה בלימודים, משום שזהו הגורם (שאנו חושבים) שתלוי בגיל. |
שאלה 2
אנו חוקרים האם יש קשר בין מצבי חסר יין למין הנבדק (זכר או נקבה).
מיהו המשתנה התלוי?
א - מצב חסר היין
ב - מין הנבדק
ג - שניהם
ד - אף לא אחד מהם
חסר היין תלוי במין הנבדק אך מין הנבדק לא תלוי בחסר היין. מכאן שהמשתנה התלוי הוא חסר היין בעוד שהמשתנה הבלתי תלוי הוא מין הנבדק. אם נמצא שחסר יין נפוץ יותר בנשים מבוגרות נוכל לטעון שחסר יין תלוי בנשים מבוגרות. לפיכך, זהו המשתנה התלוי.
שלב ה' - איך וכמה שאלות נחבר?
בשלב הבא נרכז את כל התסמינים שאנו מעוניינים לבדוק ונמיר אותם לשאלות. כך למשל, אם אנו רוצים לדעת שלאדם מסוים יש חסר דם בכבד, נבנה שאלות קצרות מהסוג:
- האם הנך סובל/ת מסחרחורות?
- האם בדרך כלל יותר קר לך מהאחרים?
- האם הציפורניים שלך נוטות להיסדק או להישבר?
- האם השיער שלך נוטה להיות יבש או מתפצל?
- האם יש לך תחושה של יובש בפה?
שימו לב שהשאיפה היא לשאול שאלות שמתאימות בניסוחן לשני המינים. לכן, שאלה כמו: האם השיער שלך נוטה להיות יבש או מתפצל עדיפה על השאלה האם את סובלת משיער יבש או מתפצל. בשאלות שאין ברירה, ננסח זאת כפניה לשני המינים. כמובן שאם השאלון מופנה לנשים בלבד או לגברים בלבד, אז אין לנו בעיה דיקדוקית כזו.
מספר שאלות בשאלון
למספר גדול של שאלות בשאלון יש יתרונות אך גם חסרונות:
יתרונות:
א - אנו מקיפים יותר תחומים וכך נוכל להגיע למסקנות שהיו נמנעות מאיתנו אילו הסתפקנו במעט שאלות
ב - אנו יכולים לשאול אותו דבר בניסוחים שונים ובכך לוודא שהנדגם עקבי ועונה תמיד באותו אופן.
אך ישנו גם חסרון גדול:
שאלה 1
מהו החסרון הגדול ביותר של שאלון ארוך?
א - ניתן לטעות יותר בניתוח הנתונים
ב - המטופל עלול "לחפף" בתשובות
ג - המטופל נתון ליותר בלבול
ד - מכביד על החוקר ומעמיס נתונים
היענות הנדגם = Compliance (כלומר, מידת המוכנות שלו לשתף פעולה)! זו הבעיה העיקרית!
בעידן המחשב, לנתח מאה שאלות של מאה נדגמים אינו לוקח הרבה יותר זמן מלנתח 10 שאלות של 10 נדגמים. דווקא יותר נתונים תורמים לסיכוי לגלות ממצאים חדשים. אבל הגורם האנושי עדיין בעייתי.
לא כל אחד שש לענות על שאלות סקר (יעידו על כך טריקות הטלפון המרובות במקרים שבהם מבקשים להשתתף בסקר כלשהו). במקרים מסוימים האדם אפילו יתן תשובות מוטעות או בלי מחשבה מוקדמת (למשל בסקרי בחירות). ככל שהשאלון ארוך יותר המוטיבציה למלא אותו פוחתת. אז מה עושים?
א - מנסים לקצר את השאלון ככל שניתן.
ב - מראיינים את הנדגם פנים אל פנים (לא בטלפון!).
ג - מתגמלים את הנדגם (ערכה קוסמטית לכל מי שממלא שאלון על מוצרים קוסמטיים).
ד - אוספים יותר שאלונים מהנדרש (ובכך מצמצמים טעויות סטטיסטיות).
ה - מסבירים לנדגם את חשיבות המחקר ורותמים אותו "למטרה".
הערה: על שיפור ההיענות נדון בהרחבה בשלב יב'.
אז איך מצמצמים שאלון בלי לפגוע באיכותו?
א - מתמקדים בשאלת המחקר ככל שניתן
הערה: לעתים כדאי לסטות משאלת המחקר המקורית כדי להרחיב את השאלה וגם כדי למנוע הטיות. למשל, אני מעוניין לבדוק קיום חסר דם. אז שאלה על חולשה ועייפות בזמן לימודים יכולה להעיד על חסר דם אבל תופעה זו יכולה להעיד גם על חוסר שעות שינה ולפעמים אפילו על שעמום או חוסר הבנה בשיעור.
ב - מאחדים שאלות דומות
שאלה 2
איזו שאלה תהווה איחוד תקין של מספר שאלות שונות?
א - האם הנך סובל/ת מכאבי ראש, פרקים או כאבי בטן?
ב - האם הנך סובל/ת משיער, שפתיים או עור יבש?
ג - האם הנך סובל/ת מעצירות או משלשול?
ד - האם הנך סובל/ת מדיכאון, שינויים במצבי רוח או מחרדות לעתים קרובות?
סעיף ב'
סעיף א' מקיף יותר מידי אזורי גוף שאין בינם קשר.
סעיף ג' מכיל שתי שאלות סותרות.
סעיף ד' מכיל מספר בעיות שלא בהכרח קשורות זו לזו. יובש בשיער, שפתיים או עור יכולים לרמז על יובש או על חסר דם, בראיה סינית, ואם זה מה שאנו מחפשים, הרי שאיחוד שהאלות לגיטימי.
הסבר: שאלות כמו האם השיער שלך יבש? האם העור שלך יבש? האם השפתיים שלך יבשות? יכולות להתאחד לשאלה אחת: האם הנך סובל/ת מיובש בעור, בשפתיים או בשיער?
שימו לב שמדובר באותו נושא. אסור לנו לשאול שאלה כמו: האם הנך סובל/ת מיובש בעור, סחרחורת ונטייה לעצירות. שאלה כזו כוללת היגדים שאינם קשורים זה לזה ועליה להתפצל לשלוש שאלות שונות.
שלב ו' - כיצד נמנע מהטיה בשאלות?
לפעמים אנו יכולים לשתול תשובה בתוך שאלה. למשל: נכון שסחרחורות גורמות לך לחוסר ריכוז?
המילה נכון מטה את השאלה כי היא מכוונת את הנגדם לענות בחיוב. האופן הנכון יהיה לפצל את השאלה לשתיים ומאוחר יותר, לבדוק בעזרת כלים סטטיסטיים האם קיים מתאם בין שתי הטענות. למשל:
- האם יש לך סחרחורות?
- האם יש לך בעיות ריכוז?
דוגמאות לניסוחים מטעים:
משימה: בדקו מה בעייתי בכל סעיף או טיעון.
האם את סובלת מסחרחורות?
זוהי שאלה בעייתית. אולי יש לנדגמת סחרחורות אבל היא לא סובלת מהן?
האם יש לך סחרחורות לעתים קרובות?
תשובה שלילית משאירה אותנו בתהייה: האם אין בכלל סחרחורות או שיש לנדגמת סחרחורות כל הזמן ולא לעתים קרובות. עדיף להשאיר את השאלה פתוחה ולאפשר יותר אופציות במתן התשובות.
האם הנך סובל מעצירות?
כיוון שכל אדם מפרש עצירות בצורה שונה, יתכן שאדם שיש לו יציאה פעם ביום יגיד שכן ואדם אחר, שיש לו יציאה פעם בשלושה ימים יגיד שלא. עדיף לשאול: מה תדירות היציאות שלך.
האם אתה שולל את העמדה שאין למנוע מאדם לא לאכול פחמימות פשוטות כאשר הוא נמצא בסיכון מוקטן לסוכרת?
שאלה ארוכה, מורכבת, דורשת לוגיקה של פסיכומטרי. האמת? אפילו אחרי שהמצאתי אותה אין לי מושג איך עונים עליה...
רוב האנשים חושבים שסחרחורות קשורות לאנמיה. מה עמדתך?
ברגע שמשתילים בשאלה עמדה (של החוקרים או של אנשים אחרים), חלה הטיה בתשובת הנדגם. גם אם הוא חושב אחרת, יתכן שיעדיף לענות כפי שרוב האנשים חושבים (או אולי להיפך, להתמרד ולהראות שיש לו חשיבה עצמאית). בכל מקרה, הנדגם עלול לתת תשובה לא מדויקת.
נסכם את העקרונות לניסוח שאלות:
- לנסח שאלות קצרות.
- להימנע מהצגת דעה.
- לאחד שאלות דומות.
- להימנע מעירוב נושאים שונים באותה שאלה.
- לנסח שאלות בפשטות וקצרות ככל שניתן.
- לשאול שאלות שהנשאל ידע לענות עליהן.
- על השאלות להיות ברורות ולא עם פירוש כפול (דו משמעות).
- יש להיזהר בניסוח ולא לצור שאלות פוגעניות (למשל שאלות על מין לאוכלוסיה חרדית).
- יש לוודא שהשאלות לא מטות את הנשאל.
- מומלץ להתחיל עם שאלות מעניינות או ברורות וכלליות ולהשאיר את השאלות הקשות או המביכות לסוף.
הערה: גם אחרי שניסחנו שאלות, סביר להניח שטעינו בחלק מהן. לנושא זה נתייחס בהמשך השיעור (הפרונטלי) כאשר נדבר על תיקוף.
שלב ז' - הצגת תשובות
בכל שאלון, ניתן להציב שאלות פתוחות או סגורות. שאלה פתוחה תהיה:
אם הנך סובל/ת מכאבי ראש, תאר/י אותו כאן.
תשובה לשאלה כזו יכולה להיות:
ברק: אוי, אני כל כך סובל מכאבי ראש. הם מטריפים אותו. חיי אינם חיים. אני זועק לעזרה ועדיין, שום רופא לא עזר לי. יש לי את הכאבים כל הזמן ואני מרגיש שהראש שלי מתפוצץ.
דבורה: יש לי כאבי ראש בחמש השנים האחרונות. נבדקתי והרופא טוען שזו מיגרנה. אני מרגישה את הכאב בעיקר בימים בהם אני עובדת יותר. יש לי מתח בצוואר ולחץ בעיניים שמקרין אל המצח והרקות. לרוב, הכאב מופיע בתחילת השבוע. הוא מופיע בתדירות של 1-2 פעמים בשבוע ונמשך כ 2-6 שעות בכל פעם בעוצמה שמונעת ממני לבצע כל פעילות אחרת לבד ממנוחה בחדר שקט וחשוך. כדור נוגד כאבים עוזר באופן מהיר ביותר.
שאלה 1
מי ענה באופן שיתרום יותר למחקר?
א - ברק
ב - דבורה
ג - שניהם
ד - אף לא אחד מהם
ברק מתמקד בסימפטומים. מדובר בהרגשה שקשה מאוד לכמת או להשוות בין נדגמים. דבורה מתעדת בעיות שניתנות לכימות: תדירות, משך, מה מחמיר ומה עוזר, אופי הכאב ומה הרופא אמר. ככלל, מדובר בשבע שאלות הזהב שאנו נוהגים לשאול בתשאול סיני רגיל (ממתי, משך, תדירות, אופי, מה מחמיר, מה מיטיב, מה הרופא אמר).
מהם היתרונות לשאלה פתוחה?
- מאפשרת לנדגם לבטא את עצמו.
- מעבירה גם תחושות ולא רק מידע טכני.
- מאפשרת העלאת נושאים חדשים שאולי לא יכללו בשאלה סגורה (למשל דיכאון, כפי שניתן לראות בתשובה של ברק).
מהם החסרונות לשאלה פתוחה?
קשה לכמת את הסבל. יותר קל לכמת את תוצאותיו. אם אנו רוצים למדוד שינויים או הבדלים, חשוב שהשאלות והתשובות יהיו ברמת אחידות מיטבית.
אז למה נעדיף שאלות סגורות?
גם שאלה של כמה כואב לך הראש בסולם של 1 עד 10 אינו נותן נתון מדויק מכיוון שהוא מסתמך על תחושות סובייקטיביות ששונות ממטופל למטופל. עדיף לשאול שאלה כמו: מה תדירות כאבי הראש שלך? כמה זמן זה נמשך? מכמה פעילויות פנאי בשבוע אתה נמנע בגלל כאבי הראש? כמה ימי עבודה החסרת בחודש האחרון...?
נראה כיצד ניתן לנסח את השאלות הנוגעות לכאבי ראש של דבורה:
שאלה 2
יש למיין את השאלות לשתי קבוצות: אילו שעדיף שתהיינה פתוחות ואילו שעדיף שתהיינה סגורות.
א - פרטים דמוגרפים
ב - מגבלות בשל הבעיה
ג - מקצוע
ד - עד כמה התרופות משפיעות על הכאב?
ה - תלונה עיקרית
ו - תחביבים
ז - תדירות הבעיה
ח - אבחנה רפואית
ט - משך הבעיה עד שהיא חולפת
- פרטים דמוגרפים (עיר מגורים, ארץ לידה, שפת אם וכו')
- תלונה עיקרית
- אבחנה רפואית
- מקצוע
- תחביבים
שאלות שעדיף שתהיינה סגורות:
- תדירות הבעיה (כל כמה זמן יש לך כאב ראש?)
- משך הבעיה עד שהיא חולפת (כמה זמן נמשך התקף הכאב?)
- מגבלות בשל הבעיה (כמה ימי עבודה הנך מפסיד/ה בגלל הכאבים?)
- עד כמה התרופות משפיעות על הכאב?
שלב ח' - שיטות לניסוח תשובות לשאלות
כיוון שאנו מדברים על שאלון סגור, נבחר בסקלה הניתנת לכימות באופן ברור ומדויק. סקלה כזו יכולה להתבסס על הסולם על שם לייקרט - LIKERT scale- אחת השיטות הנפוצות לאומדן שאלונים. בשיטה זו מחלקים את התשובות לפי ארבע או חמש סקלות. למשל:
או
לכל סעיף נותנים ניקוד. למשל 4 נקודות ל"כמעט תמיד" או ל"מסכים מאוד" ואפס נקודות ל"אף פעם" או ל"מאוד לא מסכים".
הסתכלו על השאלון להערכת כאבי ראש הבא:
הערה: שימו לב שלשאלה 4 נוסחו תשובות אחרות משום שהתשובות שלמעלה לא ממש מתאימות. עדיף להשאיר שאלות עם ניסוח תשובות שונה לסוף הטבלה.
עוד הערה: שיטה זו עדיפה בהרבה על דירוג באמצעות מספרים (למשל סולם של 1-5 כאשר 1 - הפחות מוסכם, 5 - המוסכם ביותר), משום שאנשים לא תמיד מתחברים למספרים ועלולים להתבלבל (למשל להעריך את המספר 1 כמוסכם ביותר משום שהוא המספר הראשון).
עוד דוגמא לדירוג על פי לייקרט. הסתכלו על השאלון להערכת שביעות רצון בעבודה:
בקידוד השאלון אני נותן לכל תשובה ניקוד משלה (שימו לב שבשאלון המחולק לנדגמים עדיף שלא להכניס את המספרים. הם נועדו עבורנו, לצורך הבנת הנושא בלבד)
שאלה 1
מהו טווח הנקודות (מינימום ומקסימום) שניתן לקבל בשאלון זה?
א - 1-5
ב - 0-20
ג - 1-20
ד - 4-20
הציון המקסימלי (כלומר שביעות רצון מירבית) יתן ניקוד של 20 (5 נקודות לכל שאלה, סך הכל 4 שאלות) בעוד שחוסר שביעות רצון מקסימלי יתן ציון 4 (נקודה אחת לכל שאלה, סך הכל 4 שאלות).
הערה: ישנם שאלונים בהם אנו נותנים ציון אפס או אפילו ציון שלילי לחלק מהשאלות.
שלב ט' - היכרות עם עוד סולמות הערכה - Scales
Measurement scales in questionnaires
סולם על שם גוטמן - Guttman Scale משמש בעיקר להערכת עמדות, הרגלי אכילה או ביטויים קליניים של מחלה. במה הוא שונה מהסולם על שם לייקרט?
סולם זה מתבסס על הערכה מצטברת, כלומר, ישנה סדרה של שאלות וההנחה היא שאם המרואיין הסכים עם תשובה מסוימת הוא אמור להסכים עם כל השאלות שקדמו לה. אם זה לא קרה, סימן שהמטופל לא דייק בתשובותיו ומכאן שיהיה לנו סולם מוטעה.
שיטה זו מתבססת על סדרת משתנים שבודקת את אותו רעיון. מכאן שאם המשתנים מייצגים את אותו נושא אז תהיה היררכיה מסוימת במתן התשובות.
שאלה 1
להלן רצף טיעונים שאינם מסודרים לפי הסדר. סדרו אותם כל שכל טיעון יהיה מבוסס על הטיעון שקודם לו.
א - אני מאמין שהמדינה צריכה לקלוט מהגרים
ב - אני מרגיש בנוח אם הילד שלי יצא עם מהגרת חדשה
ג - אני מרגיש בנוח עם מהגרים חדשים יעברו לרחוב המגורים שלי
ד - אני מרגיש בנוח אם הילד שלי יתחתן עם מהגרת חדשה
ה - אני מרגיש בנוח עם המעבר של מהגרים לקהילה שלי
ו - אני מרגיש בנוח אם מהגרים יגורו בדלת שמול בייתי
2 - אני מרגיש בנוח עם המעבר של מהגרים לקהילה שלי
3 - אני מרגיש בנוח עם מהגרים חדשים יעברו לרחוב המגורים שלי
4 - אני מרגיש בנוח אם מהגרים יגורו בדלת שמול בייתי
5 - אני מרגיש בנוח אם הילד שלי יצא עם מהגרת חדשה
6 - אני מרגיש בנוח אם הילד שלי יתחתן עם מהגרת חדשה
אנו רואים שאם מישהו מסכים לטיעון השישי הרי שהוא מסכים גם לכל הטיעונים שלפני כן (אך לא בהכרח להיפך. כלומר, אם הוא מתנגד לסעיף 6 יתכן שיסכים עם חמשת הקודמים).
שימו לב: ניתן לערבב את השאלות בשאלון. ככה, אם מי שעונה אינו עקבי, הדבר יתגלה בקלות רבה!
שלב י' - סולמות מדידה
אנו יכולים לחלק את סולמות המדידה של תשובות הנדגמים לסולמות שבהם המספר מבטא סדר או דירוג (בדומה למה שעשינו עד כה עם סולם לייקרט או סולם גוטמן) או לסולמות שהמספר מבטא הגדרות שאין להם משמעות דירוגית, למשל זכר = 1 ונקבה = 2.
נפרט על חלק מהם:
סולם שמי = nominal scale
אין קשר טבעי בין הקטגוריות ואין משמעות למספרים.
למשל: 1 = זכר / 2 = נקבה. או למשל: 1 = יהודי / 2 = מוסלמי / 3 = נוצרי / 4 = דרוזי / 5 = צ'רקסי
סולם סדר = ordinal scale
הקטגוריות נמצאות בסדר מסוים.
למשל: הכנסה נמוכה = 1 / הכנסה בינונית = 2 / הכנסה גבוהה = 3. או פצוע קל = 1 / פצוע בינוני = 2 / פצוע קשה = 3 / פצוע אנוש = 4 / חלל = 5
שאלה 1
מי מבין הבאים הוא סולם שמי (נומינאלי)?
א - וותק במקום העבודה
ב - רמת הכנסה
ג - מספר שפות בשליטה
ד - ארץ או יבשת לידה
ארץ לידה (ברזיל, רוסיה, מקדוניה, ווייטנאם, ישראל..) או יבשת לידה (אסיה, אירופה, אמריקה, אפריקה, אוסטרליה) נכללים בקרב הסולמות השמיים. לא ניתן לכמת מספרית כל מדינה או יבשת ולפיכך המספר שיוצמד לה (לצרכי העברת המידע לתוכנה סטטיסטית) יהיה מספר טכני ולא משהו שניתן לעשות עליו מניפולציות סטטיסטיות (לא נוכל לחשב כאן ממוצע או סכום המספרים..).
בשאר המקרים מדובר בסולם סודר, כלומר שניתן להגדיר מספרים נמוכים (למשל מעט שנות וותק או רמת הכנסה נמוכה) ועד גבוהים (הרבה שנות וותק או רמת הכנסה גבוהה).
לפעמים הנתונים רציפים. במקרים אילו אנו מגדירים טווחים. למשל: רמת הכנסה עד 5000 ₪, מ 5000-7000 ₪, 7000-10,000 ₪ או יותר.
סולם מעורב (שמי + סדר)
זהו סולם סודר שבו יש גם שאלות שפוגעות בהיררכיה הטבעית.
למשל: סולם סודר שיש בו גם מקום לתשובות מהסולם השמי, כמו: "לא יודע" "לא רלבנטי" או של "מסרב לענות"
סולם מדידה דירוגי (סידורי-אורדינלי):
כאן המספרים מבטאים סדר או דירוג. נניח שאנו משווים בין שתי קבוצות תלמידים. האחת עברה טיפול נגד חרדת בחינות והשנייה לא עברה התערבות כזו. כדי להשוות בין הקבוצות חולקו שאלונים המדרגים את רמת החרדה של התלמידים לפני ואחרי ביצוע המחקר.
כדאי לזכור, שישנם משתנים כמותיים שניתן לשאול בשאלון ולהקליד למחשב כפי שהם.
שאלה 2
אילו משתנים ניתן להקליד כמו שהם (בלי צורך בסולם מדידה דירוגי)?
א - גיל
ב - כאב גב
ג - שמחת חיים
ד - לחץ דם
ה - משקל
ו - שביעות רצון מהמשקל
ז - BMI
נתונים אילו ניתן לדרג מ:
1 = לא כואב בכלל, 4 = כואב חזק וכל הזמן, או:
1 = מאוד לא שבע רצון, 4 = שבע רצון כל הזמן.
הערה: שימו לב שניתן לדרג בסולם של 4 ערכים או חמישה ערכים לפי הצורך והמקרה.
שאלה 3
איך נהפוך את הנתון: "כאב גב" ממשתנה דירוגי לנתון מספרי שניתן להקליד כמו שהוא?
נשנה את השאלה מ: "עד כמה אתה סובל מכאבי גב" (שהתשובה עליה היא: בכלל לא, מעט, לפעמים, לעתים קרובות, כמעט תמיד), לשאלה: "כמה ימים בחודש אתה סובל מכאבי גב (שהתשובה עליה היא 1-2 ימים, 3-7 ימים, 7-14 ימים, 14-30 ימים, למשל).
שאלה 4
איך נהפוך את הנתון: "משקל גוף" ממשתנה דירוגי לנתון מספרי שניתן להקליד כמו שהוא?
מה משקל הגוף?
מהו הגובה?
שקלול שני נתונים אילו יכול לתת לנו את ה BMI שהוא משתנה כמותי שניתן להקלידו כמו שהוא.
הערה: את חישוב ה BMI עושה התוכנה הסטטיסטית או אקסל. אנו לא צריכים לחשב זאת בעצמנו.
עוד על סולם מדידה נומינלי (שמי)
כאמור, לא כל השאלות ניתנות לכימות. למשל מצב משפחתי או מין הנדגם אינם משקפים מספר שניתן לכמת ובוודאי הם לא מספר שניתן לחסר ל Score . למרות האמור כאן, מקובל לסמן את הנתונים במספרים על מנת שיהיה קל יותר לנתח את הממצאים הסטטיסטיים בתוכנות מתאימות. לשם כך נאמץ סולם מדידה נומינלי.
למשל משתנה מין הוא משתנה שמי. יש זכר, יש נקבה והקידוד יכול להיות ז / נ או ז = 1 , נ = 2 . עם זאת, למספרים אין משמעות כמספר, כלומר לא ניתן לבצע מניפולציות מתמטיות על הערכים של המשתנה (זאת אומרת, אי אפשר לעשות את הסכום של כל הנתונים).
עוד דוגמא: מצב משפחתי: רווק/ה = 1 , בזוגיות = 2 , גרוש/גרושה = 3 , אחר = 4
שימו לב שנתונים אילו לא תואמים אוכלוסיות באזורים מסוימים בעולם, שם ישנן גם משפחות יחידניות או מסגרות אחרות עם וללא ילדים.
שאלה 5
נתונה השאלה: מהי ההשכלה שלך? יסודית, תיכונית, על תיכונית. ניתן להגדיר כל משתנה במספר: יסודית = 1 , תיכונית = 2, על תיכונית = 3. כיצד נשנה שאלה זו לסולם דירוגי?
1-6
7-9
10-12
13-15
16 ויותר
אפשרות אחרת היא לתת ניקוד לכל שלב לימודי:
ב"ס יסודי = 1
חטיבת ביניים = 2
בית ספר תיכון = 3
תואר ראשון = 4
תואר שני = 5
תואר שלישי = 6
במקומות מסוימים הסטנדרט הוא סיום 12 שנות לימוד. במקרים אילו ניתן לשאול כך:
עד 12 שנות לימוד = 1
תעודת בגרות מוכרת = 2
תואר ראשון מוכר = 3
תואר שני מוכר = 4
דוקטורט (תואר שלישי) = 5
גם כאן יתכנו הטיות משום שישנם אנשים שיציינו שהם בוגרי תואר ראשון בעוד שהם למדו התמחויות שונות שלא מוכרות לתואר שני. במקרים אילו, מספר שנות הלימוד מתאים יותר.
אנו רואים שחלק מהנתונים יכולים להכיל אין סוף ערכים וחלק, רק מספר מוגבל. לאילו שמכילים אין סוף ערכים קוראים משתנה רציף. לאחרים - משתנה בדיד.
שאלה 6
מיין את הנתונים הבאים למשתנים רציפים ולמשתנים בדידים
א - משקל גו
ב - גובה
ג - מספר ילדים במשפחה
ד - מספר הדירות שבבעלותך
ה - לחץ דם סיסטולי
ו - מספר החדרים בדירתך
מספר ילדים במשפחה, מספר דירות או מספר חדרים הם נתונים הניתנים לכימות (1-6 חדרים, 0-10 ילדים...). אילו הם משתנים מדויקים שכל נתון עומד בודד בפני עצמו ולכן הם נחשבים למשתנים בדידים.
לב י"א - ניתוח שאלון עם בעיות
עברו ברפרוף על השאלון הבא ואז התמקדו בשאלות שאחריו:
בשאלות הבאות יש להקיף בעיגול את התשובה המתאימה נכון לתקופה האחרונה:
שאלה 1
מה חסר בשאלון?
א - כותרת
ב - הסבר על מטרת המחקר
ג - פרטים דמוגרפים
ד - כל הנ"ל
בשאלון אין כותרת, אין הסבר קצר על מטרת השאלון, אין פניה לנדגמים, אין הבטחה לחיסיון רפואי, אין פרטים דמוגרפים ולמעשה, חסרות בו שאלות רבות.
מובן שנתונים אילו קיימים בשאלון המקורי, אך לא מוצגות כאן.
שאלה 2
במה סביר שעוסק המחקר?
א - הקשר בין שימוש ברואקוטן (תרופה לאקנה) ובעיות חום בכבד
ב - הקשר בין בחילות בהריון לבין תופעת ליחה בילדים
ג - הקשר בין שימוש בפניצילין לתופעת ליחה / לחות של הטחול
ד - הקשר בין הפרעות קשב לבין הפרעה בכליות
אנו רואים שעיקר השאלון עוסק בתחומים הקשורים לחסר צ'י או לבעיות ליחה לחות בטחול. מכאן שהסביר ביותר הוא שאנו בוחנים את השפעת השימוש בפניצילין בילדים על הטחול.
שאלה 3
מה הבעיה העיקרית של השאלון המוצג?
א - שאין מדרג אפשרויות למענה (על פי סולם לייקרט)
ב - שהשאלות אינן מסודרות לפי סולם גוטמן
ג - שישנן שאלות סותרות רבות
ד - שיש יותר מידי שאלות
השאלון סוקר מגוון תסמינים קליניים במטרה לאתר תופעה של הפרעה בטחול ואת מידת חוזקה. כיוון שלא מדובר בשאלון על דעות או עמדות, הרי שיש לצפות לתשובות כנות (ככל שניתן). מכאן שאין צורך להשתמש בשאלון גוטמן למטרה כזו.
לגבי התשובות, יש כאן מדרג של חמש תשובות אפשריות לפי סולם לייקרט וזה בהחלט טוב.
אנו לא רואים שאלות סותרות מהותיות. נכון שיש שאלות שבוחנות מצב והיפוכו: למשל - האם קר לך / האם חם לך... אך אילו אינן סותרות אלא משלימות זו את זו.
עם איזו בעיה נותרנו? עם אורך השאלון. ככל שיש יותר שאלות, הנדגם מתעייף יותר ונוטה להשיב באופן פחות מדויק. מצד שני, אם כבר אנו עושים מחקר, אנו מעוניינים להקיף כמה שיותר תחומים שעשויים לתרום לנו בשלב התוצאות.
אגב, 49 שאלות הן לא כל כך הרבה, אבל מדובר כאן בחלק מהשאלון ולא בכולו, ולכן זהו שאלון ארוך.
שאלה 4
מה הבעיה בתשובות?
ברוב המקרים "הרבה" משמעותו "כמעט תמיד", וכך היה צריך לכתוב.
שאלה 5
מה הבעיה בשאלה "האם הילד מתלונן על בטם כואבת או נפוחה אחרי האוכל?"
א - היא מנוסחת בצורה לא ברורה
ב - התשובות לא חד משמעיות
ג - יש בה שגיאת כתיב
ד - אין לה סימן שאלה
בשאלה 4 רשום: האם ילד מתלונן על בטם כואבת או נפוחה אחרי האוכל? כמובן שצריך להיות בטן.
שאלה 6
מה הבעיה בשאלה מספר 14?
א - יש לה בעיית ניסוח ופיסוק
ב - התשובות לא חד משמעיות
ג - יש בה שגיאות כתיב
ד - היא לא תורמת לנושא המחקר
שאלה מספר 14: "האם צריך לנקות אחריו הרבה את האסלה ואותו" לוקה בשתי בעיות: היא לא מנוסחת טוב ואין בסופה סימן שאלה. עדיף לשאול: האם צריך לנקות את האסלה ואת הילד?"
שאלה 7
מה הבעיה בשאלה 15?
א - יש לה בעיית ניסוח ופיסוק
ב - השאלה לא חד משמעיות
ג - יש בה שגיאות כתיב
ד - היא לא תורמת לנושא המחקר
שימו לב לשאלה 15: האם הצואה יוצאת בקלות או שהוא יושב הרבה זמן? [הרבה | לעיתים קרובות | לפעמים | לעיתים רחוקות | אף פעם] בעצם יש כאן שתי שאלות:
- האם הצואה יוצאת בקלות?
- האם הוא יושב הרבה זמן (בשירותים)?
מענה על כל אחת מהן יהיה הפוך לתשובה של השני (כלומר אם הצואה יוצאת בקלות נוכל לכתוב "הרבה" בעוד שאם הוא לא יושב הרבה זמן בשירותים נכתוב "לעתים רחוקות"). בקיצור - קשה יהיה להסיק מסקנות משאלה כזו!
שאלה 8
מה הבעיה בשאלה "האם הילד אוכל הרבה מאכלים שומניים? (לדוגמא- מיונז,צ'יפס, המבורגר...)"?
א - יש לה בעיית פיסוק
ב - התשובות לא חד משמעיות
ג - היא לא תורמת לנושא המחקר
ד - כל התשובות נכונות
- בעיית פיסוק: אחרי כל פסיק צריך לבוא רווח. כך נכתוב את השאלה: האם הילד אוכל הרבה מאכלים שומניים? (לדוגמא: מיונז, צ'יפס, המבורגר...)
- בעיית תשובות: לתפיסתו של אדם אחד, מעט צ'יפס נחשב ל"הרבה מאכלים שומניים". אדם אחר יחשוב שמדובר בממש מעט. מכאן שהשאלה הנכונה היתה צריכה להיות: כמה שמן / שומן צורך הילד בשבוע. מובן שזו שאלה מורכבת שרק בשבילה צריך לבנות שאלון משל עצמו. אנשים לא יודעים לכמת את כמות השומן שהם צורכים ביום או בשבוע. יתרה מכך, הרי יש הבדל משמעותי בין סוגי השומן, אז אם נרצה להסיק מסקנות נצטרך לייצר מספיק שאלות שיוכלו לכוון אותנו לכמות השמן שהילד אוכל מכל סוג. זהו עניין מאוד מסובך ודורש מחקר בפני עצמו.
- רלבנטיות למחקר: ברגע שלא ניתן להסיק מסקנות מהשאלה, עדיף שלא לשאול אותה מלכתחילה.
שלב י"ב - מה עושים כדי לשפר היענות למענה על השאלון?
אין ערך לשאלון בלי שימלאו אותו ברצינות. כדי לשפר את היענות ( compliance) הנדגם, חשוב להקפיד על הכללים הבאים:
א - פניית פתיחה - זוהי פניה קצרה המבהירה את חשיבות המחקר, מי העומדים מאחוריו והבטחה שמתקיימת סודיות רפואית. פניה כזו מעלה את ערך המחקר בעיני הנדגם ומשפרת את אמינותו ולפיכך מעודדת את הנדגם "להשקיע" יותר בעת המילוי.
ב - ראיון אישי - אם נמצאים יחד עם הנדגם וממלאים איתו את השאלון (בצורה של ראיון), מצמצמים טעויות או אי הבנות. עם זאת, כשמדובר במחקר רחב היקף, קשה לראיין כל כך הרבה נדגמים (אלא אם המחקר מתוקצב והמראיינים עובדים בתשלום).
במידה ולא ניתן לקיים ראיון אישי, ניתן להסתפק בבקשה אישית: "אני מאוד מעריכה את הזמן המוקדש למילוי השאלון. בכל בעיה, אל תהסס לפנות אלי...".
ג - אורך השאלון - נדגם שיקבל לידיו "חבילת ניירת" עלול לקבל פיק ברכיים ובמקרה הטוב ימלא חלקים או "יחפף" במילוי השאלון. עדיף שאלון של עמוד פתיחה + 2-3 עמודים, לכל היותר, של שאלות. על איחוד שאלות דנו בשלבים הראשונים של השיעור.
ד - נוחות לממלא - שאלון בצורת טבלה, שאלות קצרות, מנוסחות היטב, מהירות ונוחות לקריאה, מקצר את משך המילוי, מפשט אותו ולכן משפר את היענות הנדגם.
שלב י"ג - פרויקט אישי
התבססו על שאלון "הערכת הילד לפני שימוש בריטלין" ובנו לכם שאלון בפורמט דומה, העונה על דרישות המחקר שלכם. שימו לב: מדובר בעבודה ראשונית, מעין "חומר גלם" אותו תוכלו לעבד יחד עם המורה בכיתה.
בעבודתכם נסו להקפיד על:
- מבוא דומה
- טבלה תואמת
- שאלות ממוקדות
הערה: בהמשך נלמד כיצד הסטטיסטיקאי/ת מעבדים את הנתונים וכיצד ניתן להסיק מהם מסקנות. לאחר שנבין פרטים אילו, נוכל לשפר את השאלון, לנסות אותו על מספר נדגמים מצומצם, לתקן בהתאם לצורך ואז לקדם את המחקר.
את השאלון יש לשלוח למורה לפני השיעור ולהציג בשיעור האפידמיולוגיה ומחקר הקרובים. אנא, דאגו להביאו על גבי מחשב / דיסק און קי.
בהצלחה
שלב י"ד - סיכום
אז מה למדנו בשיעור זה?
הבנו למה צריך שאלון ולמה חשוב להקפיד על ניסוח מדויק שלו
הכרנו דוגמאות למחקרים אפשריים וחשבנו על שאלות מתאימות לכל נושא
למדנו על תכונות של כלי חקר: שאלון, ראיון ותצפית. מהם היתרונות והחסרונות של כל כלי
התלבטנו האם עדיף להסתמך על שאלון קיים או לבנות אחד לגמרי לבד
דנו בשאלה כיצד מקצרים שאלון בלי לפגוע באיכותו וכיצד נמנעים מהטיה בשאלות
התמקדנו, לא פחות, באופן הצגת התשובות. מתי עדיף שאלות פתוחות ומתי סגורות
הכרנו סולמות הערכה ומדידה, בהם נשתמש בהמשך לניתוח תוצאות המחקר
העלנו את סוגיית ההיענות למענה לשאלון
המשכנו בפרויקט האישי שלנו
סיום שיעור אפידמיולוגיה ושיטות מחקר - כיצד לבנות שאלון למחקר
חטיבת אפידמיולוגיה - רפואה מערבית - תמורות