| סדנת טיפולים בחולי פרקינסון אשר נערכה בספטמבר השנה הותירה רשמים בין המטפלים והמטופלים. על הסדנא וחוויותיה מספרת רויטל הילל, ממארגניה, בלשון קולחת ומרגשת. 15 מטפלים ומטפלות בשיאצו נסעו לכנס הארצי של עמותת חולי הפרקינסון וחוו חוויה של תרומה הדדית, למידה וקבלה. אל הכתבה מקושר מידע בתחום מחלת הפרקינסון וצעדים מעשיים לטיפול בכלים של שיאצו וטווינה. | |
| מאת: רוויטל הילל | |
|
תודה ענקית לאולגה יעקובלבה, אייל חכם, אלי רונן, ברוניק פרלמוטר, דניאלה הפט, יניב עמרם, מורן ורדי, מיכל גיסין, מיכל לוי, מעיין בן אהרון, עופר עבדת, שירה וולמן, ירון גיסין וג´אנה וויס.
שיאצו לפרקינסון – מרגש כל פעם מחדש הסתכלתי על החבר´ה, הם רואים אותו בפעם הראשונה, מטפלים בוגרי שנה א´, בוגרי שנה ב´ ומעט בוגרי שנה ג´. לאחר ההרצאה של קותי, אמרתי להם שאני מתנצלת, אבל לא כולם יוכלו להגיע לכנס האגודה (הגיעו מעט יותר מ 30 חבר´ה), שאין לנו מספיק מקום בהסעה ומספיק מקום פיזית לטפל. הייתה התרעמות... אבל יכולתי להישבע ששמעתי גם אנחת רווחה מחלק מהחבר´ה, בתחושה של – אני עדיין לא מוכן... לבסוף, נבחרו לצאת בוגרי שנה ב´ וג´ וביתרת המקום, הכנסנו מעט בוגרי שנה א´. נפגשנו ביום שני בבוקר (15.9.08), מוקדם בבוקר, ב 7:00 נפגשנו מחוץ לתמורות, העמסנו מיטות טיפולים על הרכבים ויצאנו לכיוון ירושלים. הגענו ב 9:00 למלון, התמקמנו, חשבנו על קפה ואיזה רוגלעך... המטפלים, נראו מעט לחוצים, אבל הראו ביטחון מלא. מלאים בחיוכים ומלאים בחששות.. והם הגיעו – חולים, חולים קשים, חולים קלים, חולים בינוניים... טיפול אחד אחרי השני, חולה במצב בינוני וחולה במצב קל ובן זוג שכל הגוף כואב לו כי הוא תומך כל היום באשתו, עוזר לה לקום, לשבת, לצחצח שיניים, לשתות קפה... היה מרגש לראות את כולם מטפלים, לראות סטודנט הופך למטפל, לראות חששות ופחדים נמוגים, לראות את הכוח העצום של המגע, מגע מרגיע, מגע מרפא, לעזור, לראות איך החשש הופך לחיוך... לראות אנשים הופכים למטפלים, לא יכולתי שלא להתפעל, להעריך, להיות גאה. אם תחפש בכל אדם מלאך תודה לכולכם, ד´ר ניר עמיר, רויטל הלל רשמים מסדנת פרקינסון באשקלון, יוני – 2007 עצירה קטנה על הדרך לקפה בתחנת הרכבת ´עד הלום´ – לאסוף את החבר´ה מהצפון, איסוף נוסף מהכניסה לאשקלון – לאסוף חבר´ה מהדרום. 9:30 – הגענו למלון, המקום שהקצו לנו – מרפסת בחצר המלון הפונה לבריכה ולים עם מלא צל ובריזה מדהימה – לא יכולנו לדמיין מקום טוב יותר. כולנו ביחד באותו המתחם (יש !), סידרנו מיטות, מזרונים, סדינים, כיסאות, מוזיקת טיפולים . . . תוך פחות מ 3 דקות וכבר לכל אחד היה מטופל, מודה, קצת חששנו, לא כל כך ידענו מה הולך להיות, איזה מטופלים נקבל, חולי פרקינסון בדרגה כזו או אחרת, היות והם לא ראו את החששות שלנו, הם מייד נשכבו על המזרונים, על המיטות על הכיסאות, פטפטו איתנו, צחקו איתנו, ובלי לשים לב, לאט לאט הורידו מאיתנו את המתח והחרדה. אתה לא יכול שלא להתפעל ולהעריך. אין מה להגיד, ניר וקותי הכינו אותנו כמו שצריך, ההרצאה הייתה מאלפת, הם הסבירו בדיוק מה שראינו, כל מה שאמרו בהרצאה בא לידי ביטוי בטיפולים. תודה רבה לעמותת הפרקינסון בישראל, לקותי וריקי נבון. החוויה עצומה. הכימיה בין המטפלים הייתה מעולה והעצימה את החוויה. תודה. תמונות מהמפגש ובהמשך רשמים משנים קודמות:     הכל התחיל משיחת טלפון בה הודיעה לי אימי כי בחודש יוני מתקיים כנס חולי הפרקינסון השנתי בזיכרון יעקב, והיא ואבי שחולה במחלה, התנדבו לארגן חלק מהתכנית. ניב, היא אמרה, בשנה שעברה היה ביקוש גדול לרפואה טבעית, אולי תבדוק אם ניתן לארגן קבוצה של מטפלי שיאצו מבית הספר שלך ? הו, כמה מרגש היה לראות את אבי, מורה בעברו ואיש ציבור, אשר נאומים בפני קבוצות היה עניין יום יומי עבורו, מרצה לנו במקצועיות אשר לא הייתה מביישת רופא על המחלה. וכמה היה זה מרגש עבורו לגלות כי כושר הנאום לא אבד לו ולו במעט. בתאריך ה- 16/6/03 יום שני, יצאנו רכובים בסוואנה מפוארת למלון ´עדן-אין´ בזיכרון יעקב. העמסנו מיטות טיפולים, ומצב רוח טוב, אשר לא אבד לנו גם כשהקפנו את העיירה מספר פעמים בניסיונות למצוא את המקום... תודות רבות מגיעות לכולם: לתמורות, לד´ר ניר עמיר, לאבא קותי ולאמא ריקי נבון, למטפלים: הגר נתן, עליזה האן, אלי ספיר, הדס רדא, דנה ליבוביץ´, מיכל פילמר, שלומית פישמן, נאוה רינאל, נגה פנחסי, מיכל אלון, תמר בוסתן, נעמה בירן בן-נון, רינת אלון, עינב שדמי, שלמה וייס, מישל אקרמן, שי יעלי, ליזי הורביץ. להפניות
חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot |
|
