מאת: השפים של תמורות

היפאנים אולי משתמשים בטופו יותר מכל, אבל בתור בעלי חוש אומנותי מפותח, הם מתייחסים אליו כאל מזון לנוי ולא ככזה שצריך להשפיע על חושי הטעם. כך נמצא במקרים רבים את הטופו צף לו בצורה משמימה באיזה מרק בלתי מזוהה או מוגש בפאר ובנוי כרכיכה עם מעט בצל ירוק ורוטב סויה מעליו.

אם תוזמנו פעם לארוחה עם יפאנים, שכחו מהנימוסים. טופו כזה לא ניתן לאכול עם מקלות ותוך שניות הוא הופך למחית לקול צחוקם הבלתי מנומס של היפאנים. והפיתרון? לקרב את הצלחת ולגרור אל הפה את המירב שניתן. במחשבה שנייה, עדיף לאכול אותו בסגנון תאילנדי.

אנרגטיקה:
מאכל ממקור תאילנדי הכולל מספר מרכיבים המנוגדים באופיים: הפטריות והטופו נחשבים למזון קריר, כאשר פטריות מייבשות ואילו הטופו מלחלח ומייצר יין. למרות שלבצל הירוק המוסף יש אפקט חמים, הרי בעיקרו זהו מזון התומך ביין כאשר הטופו הוא החלק החשוב וכל השאר נועד להפוך אותו לטעים. במחשבה שנייה, ראוי לקרוא למנה זו: טופו ברוטב חלב קוקוס ופטריות (אבל זה פחות מתאים מטעמי יחסי ציבור…).

חומרים לבסיס: פטריות שטופות הפרוסות דק לאורכן 2-3 בצלים ירוקים קצוצים לאורך של כ 2 ס´מ שמן טיגון

חומרים לטיבול:
1 קופסת טופו רך חצי שקית אבקת חלב קוקוס רוטב פטריות סיני או כפית אבקת מרק פטריות (רצוי ללא מונוסודיום גלוטמאט)

כלים: מחבת שטוחה (עדיף של טפלון)

הוראות: יש לפרוס את הפטריות לאורכן ולטגן במעט שמן טיגון. במקביל, יש לשטוף את הבצל הירוק ולקצוץ לחתיכות באורך עד שני ס´מ (את החלק הבצלי יש לקצוץ יותר דק), להוסיף למחבת ולהמשיך לטגן עד שיזהיב. לפתוח חבילת טופו ולרוקן את הנוזלים לכיור. להעביר את התוכן בשלמותו למחבת ולמעוך גס עם מזלג. לערבב בתוך צלוחית או כוס את אבקת חלב הקוקוס עם שליש כוס מים ולשפוך לתבשיל במחבת. להוסיף 2 כפות רוטב פטריות סיני (או אבק מרק פטריות) ולטעום. אם הטעם אינו מודגש יש להוסיף עוד 1-4 כפות רוטב בהדרגה. חשוב לטעום לאחר הוספת כל כף כדי שלא נמליח יותר מדי!

הגשה: מתאים ללוות מנת אורז (מניחים בצד האורז ואוכלים במעורבב) או כממרח ללחם או לפריכיות אורז.

לעזאזל עם האנרגטיקה:
חבל על הזמן, יוצא טעים כמו שזה.

בחזרה לאינדקס מתכוני מאפים ותבשילים