ל-דופה היא תרופה ידועה המטפלת במחלת הפרקינסון. התרופה חודרת למערכת העצבים המרכזית והופכת לדופאמין. מאמר זה סוקר את השפעותיה של התרופה, תופעות הלוואי שלה, אינטראקציות עם תזונה ותרופות נוספות ומציע מודל אנרגטי הסיני אפשרי. המאמר מקושר למאמר נרחב הנוגע למחלת הפרקינסון.
מאת: צוות הקליניקה של תמורות
מבוא:
Levadopa הוא חומר המוצא לדופאמין. הדופאמין אינו עובר את מחסום הדם - מוח. מנגנוני הפעולה של לבדופה אינם ידועים לגמרי. הלבדופה חודר למערכת העצבים המרכזית והופך בעזרת אנזימים לדופאמין בבאזל גנגליה.
במחלת הפרקינסון יש חוסר בדופאמין כך שהאפקט המיטיב על הסימפטומים של המחלה נובע כנראה מהעלאת ריכוזי הדופאמין במוח בעזרת הלבדופה. בנוסף, מנסים את התרופה בתרדמת כבדית (Coma Encephalopatica ) והאפקט המיטיב אינו ברור. ייתכן שהוא נובע מסילוק נוירוטרנסימטורים כוזבים.
למאמר המפרט על מחלת הפרקינסון בראייה מערבית וסינית לחץ כאן.

פרמקוקינטיקה:
לבדופה נספגת במהירות וביעילות במערכת העיכול למרות שחלק ניכר עובר מטבוליזם בקיבה ובמעי. מזון מפחית את הספיגה. לא הוכח הקשר בין ריכוז התרופה בדם ואפקט קליני. השיפור הקליני מתקבל לאחר לקיחת כל מנה ונעלמת לאחר 5 שעות. השיפור לטווח ארוך מתקבל לאחר טיפול ממושך ונמשך עד 3-5 ימים לאחר הפסקת התרופה.
פחות מ 1% מהתרופה נספג למוח.
לבדופה מתפרק בעיקר בכבד ובמערכת העיכול. בטיפול ממושך תתכן אינדוקציה עצמית ולכן עלייה בפירוק. חלק מהלבדופה מתפרק לכמויות קטנות של אדרנלין, נוראדרנלין ומתוקסיתיראמין או עוברות מתילציה למתילדופה. המתילדופה מצטבר במערכת העיכול ומצטברת במערכת העצבים בגלל זמן מחצית החיים הארוכה שלו. הוא עלול לדכא את המטבוליזם של לבדופה ולגרום תופעות נוירולוגיות כגון פסיכוזות, ובמקביל, הוא יכול להגביר את השיפור הקליני בחולי הפרקינסון.
רוב הלבדופה מופרש בשתן.

הטיפול בפרקינסון:
המינון הוא אינדיבידואלי ויש להעלות את המנה בהדרגה. לעתים צריך טיפול של 3-6 חודשים לפני שרואים את מרב השיפור. ייתכנו הפסקות זמניות ביעילות התרופה במהלך הטיפול. את התרופה יש לקחת עם האוכל או לאחריו.

קשר עם תרופות אחרות:
מזון: מזון עלול להאט את ספיגתו של לבדופה אולם מומלץ לקחת את התרופה עם מזון בתנאי שאינו עשיר בחלבונים המפריעים לספיגה, כדי להפחית את האפקט המרכזי של התרופה הגורם להקאה.
מומלץ להמנע משימוש בנוגדי שלשול המכילים פוראזולידול.
יש להזהיר את החולה מפני שימוש בתרופות לשינה או הרגעה המורידות את אפקט הלבדופה.
יתכן ביטול פעילותו הפרמקולוגית של הלבדופה כתוצאה ממטבוליזם מוחש בעקבות שימוש בויטמין הפירדוכסין. יש למעט באכילת מזונות העשירים בויטמין זה כמו דגנים.
אין לשלב תרופות כמו אפדרין, אמפיתאמין, אדרנלין או איזופרוטרנול ללא ידיעת רופא. אילו הן תרופות המגבירות קצב לב ולעתים נמצאות בשימוש בתרופות להצטננות או אסטמה.

תופעות לוואי:
בחילות, הקאות, חוסר תאבון, איבוד משקל, כיבים ודימומים במערכת העיכול, שלשול ועצירות, צרבת, נפיחות בבטן, שיהוק, הגרת רוק, טעם מר בפה, שינויים בחוש הטעם, יובש בפה, קשיים בבליעה, תחושת שריפה בלשון, עווית בשרירי הלסת, תנועות בלתי רצוניות בעיקר באזור הראש, הפה, הצוואר והגפיים, רעד , עוויתות שרירים, סחרחורת
ירידה בלחץ הדם, איבוד זיכרון, עצבנות, חוסר מנוחה ובלבול, הפרעות שינה, ביעותי לילה, חזיונות שווא, שינוי בהתנהגות המינית, עייפות, חולשה, כאבי ראש, הרגשת אופוריה, דיכאון, צרידות, נזלת, הפרעות במתן שתן, פריחות על העור, טשטוש ראיה.
התרופה עלולה לתת גוון כהה לשתן או לזיעה.
תתכן הפסקות זמניות ביעילות התרופה.

בנוסף:
יכול לשבש תוצאות ספירת דם, לגרום לשינויים בדם (אנמיה המוליטית, תרומבוציטופניה, אגראנולוציטוזיס) ולפסיכוזות.
יצוין כי לא כל תופעות הלוואי מופיעות וחלקן מופיעות רק לאחר שנים רבות וברמות שונות של עוצמה.

אנרגטיקה:
על פי תופעות הלוואי ניתן להסיק שהתרופה יוצרת חום. דבר זה בא לידי ביטוי בפריחות, דימומים, תחושת שריפה, עצירות, ושתן כהה.
התרופה מעלה, דבר הבא לדי ביטוי בנטייה להקאות, רעד בעיקר בחלקים העליונים של הגוף וגלי חום.
האבר הנפגע ביותר הוא הכבד, הן משום דרך ההתפרקות של התרופה, וכן על רקע כאבי הראש, כיווצי שרירים,
חום במקרים אילו יכול לנבוע או מחסר יין או מחסר דם עם עליית רוח. העלייה בלחץ הדם מחשידה יותר לכיוון של חסר יין מאשר לכיוון חוסר דם אך בכל מקרה ניתן להסיק שהתרופה פוגעת בדם וביין לאורך זמן.
אפשרות זו משונה בהתחשב בהנחה שהאבחנה המבדלת הראשונית של פרקינסון היא רוח הבאה מן הכבד, קרוב לוודאי על רקע חסר יין.

אנו יכולים לשקול שתי אפשרויות:
* לטפל בתרופה הגורמת לחוסר יין במצבי חסר יין היא אפשרות לא מקובלת ברפואה סינית אבל לא ניתנת לפסילה. ייתכן שניתן לנתב את הרוח למסילות אחרות (למשל לשחרר לחצים של רוח מהכבד דרך מרידיאן הקיבה) ובכך לצור הקלה סימפטומאטית תוך פגיעה בקיבה והחמרה מתמדת בחוסר היין של הכבד.

* טענה מעניינת שיש לברר. השאלה לכמה אנשים הלבדופה באמת מועילה ובאיזו עוצמה. יתכן שתועלת התרופה מצומצמת ביותר ומשמעותית בעיקר לאילו שאינם סובלים מפרקינסון על רקע חסר יין בכבד (אלא על רקע חסר דם או מה שפחות שכיח - רוח המגיעה על רקע ליחה).

* שילוב של שתי ההנחות לעיל.

להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.