הרואין ואופיואידים אחרים

האופיואידים הם משפחה של חומרים המופקים מצמח האופיום ומכילים כ 20 אלקלואידים. הרואין, מורפין וקודאין הם דוגמאות לחומרים אופיאטים.קבוצת מכורים אחת מתאפיינת במטופלים הסובלים מכאבים שונים ומתמכרים למינונים הולכים וגדלים של משכחי כאבים. בד´כ הם מכחישים היותם מכורים, למרות הסימנים המאפיינים התמכרות שמופיעים אצלם.
קבוצה אחרת, היא משתמשים במודע של סמים כמו הרואין. בד´כ מדובר במתבגרים המפתחים תלות לאחר פרק זמן קצר יחסית של שימוש בסם. לא ידוע כמה אנשים ניסו הרואין והפסיקו עם השימוש. אילו הממשיכים בשימוש, מפתחים תלות וסבילות לחומר. מהר מאוד הם מגלים, שעליהם להשתמש בסם מדי יום כדי למנוע סימני גמילה.המינון של ההרואין הנרכש ברחוב משתנה מפעם לפעם, בהתאם לפעילות הציבורית ומשטרתית. לעיתים רמתו אינה עולה על עוצמת מינון של מורפיום הניתן במטרות רפואיות. משתמשים רבים מגלים, כי מרשם רפואי הינו אמין יותר מכזה הנרכש ברחוב. למשל הידרומורפון הוא סם רפואי אשר לא ניתן להבדיל בינו לבין ההרואין אפילו אצל צרכנים מנוסים.
יש צרכנים המשתמשים בתרופות כמו פנטאזוצין בטבליות. הם ממיסים אותם במים ומזריקים לוריד. כדי לעקוף את הבעיה, החלו לשווק אותם עם חומר נוגד אופיאטים: הנאלוקסון. חומר זה בא לידי פעולה רק כשהוא מוחדר דרך הוריד ולא דרך הפה.

שימוש אחר הוא בנגזרות של קודאין המעורב עם גלוטטימיד - חומר סדאטיבי (מרגיע) אף הוא. לאחרונה מתגלים מקרים רבים של צרכני קוקאין אשר משתמשים גם בהרואין כדי להקל על התסמינים הנלווים. תופעה זו עדיין אינה שכיחה בארץ אך עלולה להופיע כמו כל דבר אמריקאי אחר.

פרמקולוגיה:

האופיואידים פועלים על רצפטורים (קולטנים) ספציפיים, המפוזרים בכל רחבי ומערכות הגוף. ההרואין הוא בעל מקדם מסיסות גבוה בשומן ולכן חודר בקלות למוח. הידרוליזה (פירוק עם מים) שלו נותנת מורפין. לאופיאטים אחרים אין חדירות כה טובה אל המוח, אך השפעתם הסיסטמית (כלל גופנית) דומה. נאלוקסון יכול למנוע השפעת אופיאט, או לבטל את השפעתו לאחר שניתן.

לאחר מתן הרואין, ניתן לגלות שרידי מורפין בשתן, עד 48 שעות מזמן הצריכה. חומר המעורבב בד´כ עם הרואין - הקינין, נשמר אפילו זמן ממושך יותר, אך הוא עלול להופיע בשתן גם אחרי צריכת מי טוניק תמימים. <

עצמת ומשך ההשפעה:

זריקת מתאדון או מורפין נמשכת בהשפעתה זמן דומה - כ 4-6 שעות. השפעת המתאדון נמשכת זמן רב יותר אם הוא נלקח דרך הפה (עד 30 שעות), אך היא פחות חזקה. עוצמת הקודאין קטנה פי 10 מזו של המורפין ואילו עוצמת ההרואין גדולה פי שלוש מזו של המורפין.

מינון יתר:
במצב אקוטי, השפעות האופיאטים מובילות לציאנוזיס (צבע סגול על רקע חסר חמצן בתאים), בצקת ריאות, קוצר נשימה, ירידה ברמת ההכרה עד חוסר הכרה. יתכנו חום גבוה והתכווצויות, מיוזיס (התכווצות אישוני העין לגודל של ראש סיכה), במצב היפוקסיה (חסר חמצן) האישונים עלולים להתרחב. לעיתים נראה גם בצקת מוחית.

שימוש כרוני:
בשימוש לזמן ממושך האופיאטים אינם רעילים. מתאדון גורם לאמנוריאה בנשים, אך המחזור חוזר תוך 6-12 חודשים מזמן הפסקתו. נצפית ירידה ברמת הטסטוסטרון, קורטיזול וה LH. בגברים - ירידה בספירת הזרע ובנפחו.
בשימוש כרוני מופיעה עצירות כרונית.
בעיות שכיחות נלוות הן אבצסים, הנובעים מההזרקה וזיהומים שונים כמו צלוליטיס, תרומבופלסיטיס (קרישי דם) ופגיעה בשרירים. תתכן ספטיסמיה (זיהום כללי בדם) ובקטריאל אנדוקרדיטיס (זיהום בדפנות הלב) על רקע זיהום סטאפילוקוקי בצד הימני של הלב. שכיחות גבוהה להפטיטיס (דלקת בכבד) ויראלי ואידס.

ברוב המשתמשים בהרואין נצפה בתפקודי כבד לקויים. סביר שזה קשור להפטיטיס, צריכה מוגברת של אלכוהול ותת תזונה המאפיינת את המשתמשים.
כן נצפה, בשכיחות גבוהה, הפרעות נוירולוגיות ונזקים מולדים בילדים לנשים נרקומניות. באחרונים תתפתח תסמונת גמילה המצריכה תהליך גמילה אצל חמישים אחוז מהם.

טיפול:
קיימות שיטות רבות לטיפול (מה שמצביע שאף אחת אינה מוצלחת באופן אבסולוטי). במצב אקוטי יש לתת נאלוקסון וחמצון נאות.
תהליך הגמילה מהרואין כולל חרדה, איריטאביליות (חוסר שקט), הזעות, נזלת, פיהוק רב. אילו מלווים בהרחבת אישונים, זקפה, אנורקסיה, בחילות, הקאות, שלשול, כיווצי בטן, כאבי עצמות, מיאלגיה, רעד, הפרעות שינה ולעיתים נדירות הפרעות לב. סימנים אילו נמשכים כ 36-48 שעות ופוחתים בהדרגה במשך 5-10 ימים. מקובל לתת מתאדון או כלונידין למשך פרק זמן זה כדי להקל על תסמיני הגמילה.

המודל האנרגטי:

בבדיקת הפרג על פי הרפואה הסינית נמצא כי צמח המרפא Pericarpium somniferi הוא חמוץ, ניטראלי ובגרסה אחרת: קר ומר.

תפקידיו:
* מונע בריחת צ´י מהריאות, מטפל בשיעול כרוני.
* מונע בריחת צ´י מהמעיים. מטפל בשלשול כרוני.
* מייצב את המחמם התחתון, לכן טוב בפוליאוריה (ריבוי שתן), ספרמטוריאה (דליפת זרע) ולויקוריאה (הפרשה לבנה מהנרתיק).
* מקל על כאבים מכל סוג ובעיקר כאבי עצמות, גידים, או אפיגסטריום (בטן עליונה).

התוויות נגד לצמח:

אין לתת במצבי שיעול או שלשול אקוטי.
יש להשתמש במינונים קטנים בלבד בתוך הפורמולה המתאימה. לא בילדים. לא בהיפותיירואידיזם, לא בחלשים או עם בעיית דיכוי נשימתי, לא לאורך זמן.

השפעה אנרגטית של ההירואין:
נראה כי ההרואין או האופיאטים החזקים אינם בעלי תכונות כה דומות לצמח הטבעי.
הבחילות, טשטוש ונמנום מכוונות למצב של ליחה. עודף ליחה יכול לגרום גם לעצירות דביקה (דבר שיש לבדוק), אם כי יתכן שהעצירות נובעת מסטגנציה לאורך זמן (הצ´י לא מתקדם בליחה) או מחום, הנוצר עקב הסטגנציה. נראה שהשפעת האופיאטים היא בעיקר על הטחול ודרכו על הלב.
הליחה מאיטה את קצב הלב, מכבידה על הנשימה ובמצבים קשים גורמת לבצקת ריאות. הליחה גורמת לבלבול ואיטיות נפשית, מעין פלגמטיות קשה. ליחה גם מונעת התכווצויות שרירים (נוגד את ההנחה שההרואין חמוץ ואכן במצבו המזוקק יש לשער שהוא יותר מר).
גם הפעילות האנדוקרינית (הורמונלית) מתאימה לעודף ליחה, אם כי ליחה אינה נחשבת כאבחנה מבדלת שכיחה במצב של אמנוריאה (הפסקת מחזור).

לאור כל זאת נראה, שהטיפול בגמילה צריך לכלול מזונות וצמחים המסלקים ליחה מכל מערכות הגוף. יש לשתן את המטופל ולרוקן אותו בעזרת צמחים מסלקי ליחה שאינם משפיעים על הכליות. הטיפול במחטים עשוי להועיל בדרך של הרגעת כאבים, אם כי המחקרים בנידון אינם חד משמעיים. נראה לי שטיפול בשיאצו עשוי לעזור בכל מצב של טיפול בגמילה (לאו דוקא אופיאטים), להרגיע, להעלות את היענות המטופל לטיפול ולחבר את המטופל למשהו פיזי ומוחשי.

אדם הבוחר לחיות עם ההירואין יכול לעתים לתפקד בחברה, אם התלות בסם אינה גוררת אותו למעשי פשע. כיוון שאחוז הנגמלים קטן וההשקעה בגמילה לעתים מאוד גדולה, יש לקחת בחשבון את האפשרות שעלינו להתמודד עם מטופל שממשיך להיות מכור. במצבים אילו יש לבדוק, האם השפעת הסם דומיננטית יותר באספקט של יצירת ליחה, חום או סטגנציה ולהתמודד, הן תזונתית והן בצמחי מרפא, בהתאם.

טבלה זו נועדה להערכה כללית והיא אינה מהווה בשום אופן המלצה או הכוונה רפואית.

	הרואין	קוקאין	אקסטזי	אלכוהול	מריחואנה	טבק
תלות פיזית	חזקה מאוד	חלשה	חלשה מאוד	חזקה מאוד	חלשה	חזקה
תלות נפשית	חזקה מאוד	חזקה אך משתנה	לא ידוע	חזקה מאוד	חלשה	חזקה מאוד
נזקים לעצבים	חמורים	חמורים	חמורים מאוד	חמורים	אין	אין
נזקים סיסטמים	חמורים	חמורים	כנראה חמורים מאוד	חמורים	מועטים מאוד	חמורים מאוד
סיכון חברתי	גבוה מאוד	גבוה מאוד	כנראה נמוך	גבוה	נמוך	אין

להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות.
© Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.