בתי ספר שונים לשיאצו טוענים לשיטתם כאילו הייתה הנכונה והטובה ביותר. גם הקרבות המכוערים בין בתי הספר לשיאצו ביפאן (נאמיקושי ומצונאגה) לא תרמו להגשמת 'קנאת סופרים תרבה חוכמה'. גישה מונופוליסטית מגבילה את המטפל, סותרת את התפיסה הפלורליסטית הסינית ומאפיינת כת דתית ולא רפואה. לקראת פתיחת שנת הלימודים אנו מצרפים מאמר זה, הסוקר את התכונות הנדרשות כדי להיות מטפל טוב ומהם תחומי ההכשרה שעליו לעבור כדי להגיע לכך.

מאת: ד"ר ניר עמיר וגיורא ליכט


מהו מטפל שיאצו טוב?

אחד שלמד וחושב שיודע? אחד ששולט בטכניקה? אחד שהוכשר שלוש שנים לקבלת תעודה? או אולי אחד שיודע לתת אמפטיה למטופל? שיתחבר אל הצ´י (קי) של הגוף? שיטפל מהלב ולא מהמוח?
כל האמור לעיל יכול להוות נדבך חשוב בבניית מטפל טוב, אך רק זה שיודע להוציא תוצאות טיפול טובות הוא מטפל טוב באמת!

מטפל יכול להפגין הרבה אמפטיה או ´רוחניות´, אך אם כאבי הראש, בעיות מחזור או חרדות של המטופל נמשכות בעוצמה ותדירות דומה הוא לא עשה מאום.
כל מטפל, לרבות רופא קונוונציונלי, צריך לדעת לתת אמפטיה. כבר הוכח שתוצאות טיפוליות, גם קונוונציונליות, משתפרות כשהמטפל מעורב בכנות ברצון לסייע למטופל, אך חוסר ידע, הצמדות לשיטת טיפול אחת והתעלמות מבעיות שונות של המטופל לא יחפו על רצון טוב ולא יובילו לתוצאות טיפול מקובלות.בשיאצו קיימות שיטות וטכניקות טיפול רבות: נמיקושי, מצונאגה, סוטיי וזן-שיאצו (שהתפתחה לכיוונים שונים). כל השיטות הללו התפתחו על בסיס התפיסה הפילוסופית והרפואית הסינית ושאבו את מקורן מן האנמה - אמנות המגע הסינית המקורית. לשום שיטה אין מונופול על שיטה אחרת וכל אחת עשויה לתרום לאיזון המטופל בדרכה שלה. קונפליקטים בין השיטות נובעים מבורות וחוסר כבוד הדדי, ולא משוני בניהן! יתרה מכך: מטופלים שונים מגיבים אחרת לשיטות שונות. כמו שכל מטופל, על פי הרפואה המזרחית, הוא אינדיבידואל בפני עצמו, כך גם גישת הטיפול צריכה ´להיתפר´ על פי צרכיו, אישיותו וגורמים רפואיים שונים העלולים להזיק לו.
כלומר, מטפל טוב צריך גם לדעת ולשלב בין שיטות הטיפול המתאימות ביותר למטופל בהתאם לבעיה המוצגת לפניו. גישה מונופוליסטית מגבילה את המטפל, סותרת את התפיסה הפלורליסטית הסינית ומאפיינת כת דתית ולא רפואה.מטפל טוב צריך להכיר את הרפואה הסינית בהיבטיה השונים. הצמדות לגישת אבחנה אחת, ובעיקר כזו שפועלת אינטואיטיבית, עלולה להוביל למסקנות שונות או מוטעות. אבחנה נכונה היא כזו שניתנת ע´י מספר מטפלים שיצביעו על בעיה דומה. אבחנה של מטפל בדיקור, בצמחי מרפא, בתזונה על פי הרפואה הסינית ובשיאצו צריכה להיות דומה כיוון שהיא מבוססת על מושגים דומים. התכחשות לעובדה זו מרמזת שהמטפל אינו בקיא או מבין בשיטות האבחנה השונות ברפואה הסינית. להזכירנו: אבחנה סינית מתבססת על מגע, התבוננות, תשאול, הרחה ושמיעה.
אינטואיציה זה דבר טוב, אבל אין אינטואיציה בלי ידע!מטפל טוב צריך לדעת יסודות ברפואה המערבית. אמנם בימי קדם לא למדו רפואה מערבית, אך זאת משום שלא הכירו אותה. היום השיאצו התפתח מאוד, ובישראל נמצאים מרכזי שיאצו מהגדולים בעולם. אנו עובדים בסביבה מערבית ועלינו לאמץ ולשלב כלים כאילו בעולמו של המטפל. הקדים ועשה כך נמיקושי שחיבר את האנמה ויסודות הרפואה הסינית עם יסודות בפיזיולוגיה וביומכניקה הומנית לפיתוח אחד הזרמים המובילים בשיאצו.
הימנעות מלימוד האדם ומבנה גופו יוצרת מטפל מוגבל, בעל חשיבה צרה ומנותבת לתפיסה כמעט דתית ולא בקורתית. אותו מטפל לא יבין את הסיכונים הקיימים בשיאצו ובמקרה הצורך לא ידע להפנות את המטופל לרופא.יתרה מכך, מטפל בלי רקע מערבי אינו יודע לאמוד את התקדמות הטיפול. למשל במטופל עם קיצורי גידים על רקע אירוע מוחי יש למדוד טווחי תנועה לפני ואחרי מספר טיפולים כדי להשוות תוצאות. או לדוגמא: בילד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות יש למדוד את התוצאות על פי סולם מדידות מקובל ולפי זה להשוות אובייקטיבית את התוצאות.
התבססות על הלב בלבד מובילה לאינטרפרטציה מוטעית של המטפל והטעיית המטופל. כך, חלק מהתוצאות עלולות להיחשב כתוצאות טיפוליות טובות, בעוד שבפועל הן תחושתו הסובייקטיבית של המטופל (פלצבו).
רק שילוב היסודות הנכונים של הרפואה המערבית עם כלי הטיפול והאבחנה בשיאצו לגווניו יוצר את הבסיס לבניית מטפל טוב. דבר זה עומד בתפיסה הבסיסית הסינית המשלבת את כל האלמנטים באדם המאוזן ולא שמה דגש רק על אלמנט אחד.כיוון שהשיאצו, בדומה לרפואה הסינית, עובר התפתחות רבה, גם כישורי מטפל מלפני מספר שנים אינם דומים לאילו של היום. הרפואה האנרגטית השתנתה מאוד בשנים האחרונות ולכן יש לעשות שימוש בפיתוחים ולהיחשף לשיטות נוספות וגם לביקורת. מטפל שאינו יודע לתת ביקורת לעצמו לא ידע לבקר את איכות הטיפול שהוא נותן ולכן יתקשה להשתפר.

וכיוון שדברתי על המטפל ועל שיטת הטיפול, אני רוצה להקדיש מספר מילים על המורה:
מורה טוב משחרר את תלמידיו לעוף ברוח ולהתפתח בהתאם לאופי, כישורים וניסיון. מורה טוב מייעץ ולא גורו. הוא מצביע על מגבלות השיטה אותה הוא מלמד, מספר גם על כישלונותיו ובונה מטפל שידע לעשות זאת כך גם הוא.

בשיטת טיפול בה המורה בלבד (ולא המטופל או המתורגל) קובע מה נכון ומה לא נכון עלולה להבנות תחושה של התפתחות ולמידה שלא תמיד מתאימה למציאות. כדי שזו תבנה באמת, על התלמיד להבין בכל שלב ושלב מה עליו לעשות ומהן התוצאות המצופות ממנו בשלב זה. אינטואיציה נבנית על בסיס ידע (גם ניוטון שגילה את כוח המשיכה כשתפוח נפל עליו לא עשה זאת בזכות האינטואיציה אלא בזכות ידע פיזיקלי קודם שהיה בידיו).

חשיפה למספר מגוון של מורים משיטות וגישות שונות מאפשרת לתלמיד לבחור ולפתח בבוא העת את הדרך - הטאו האישי שלו. הינעלות לתפיסה אחת מפתחת מערכת של שכנועים עצמיים המעוורת לעתים את המטפל ומונעת ממנו ביקורת עצמית וחופש פעולה כפי שנדרש לא פעם ממטפל טוב.

מאמרים בנושאים דומים:
איך בוחרים מטפל בדיוק לך?
שאלות ותשובות בנושא בחירת מטפל
מדריך המטפלים של תמורות

ומכיוון אחר, למטפלים: איך להמנע מנזקים רפואיים ומשפטיים

להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב
מידע על לימודי ההשלמה בשיאצו וברפואה סינית

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.