גולש הנפגש לראשונה עם הרפואה הסינית, כדאי שייקרא מאמר זה תחילה. מה היא 'רפואה סינית'? איך הגיעה הרפואה הסינית מסין למערב? מהם הרעיונות העומדים מאחורי השיטה? במאמר המבוא ניתן תשובות לשאלות אלו, נסביר את המונחים הבסיסיים המשמשים אות הרפואה הסינית: יין, יאנג וצ'י ונעשה היכרות עם מערכת המרידיאנים – ערוצי האנרגיה בגופנו. נסביר גם איך קשורים 'עודף', 'חסר' וחסימות לאיזון האנרגטי של הגוף, מה קורה כשיוצאים מאיזון, וכמובן – איך אפשר להחזירו…

מאת: ד"ר ניר עמיר

במאמר זה אנו פותחים במסע אל תוך עולמה הקסום של הרפואה הסינית והמזרחית. אך קודם שנבאר את משמעות המושג נסקור בקצרה את התפתחות הרפואה המזרחית.

קצת היסטוריה
עד לפני כשלושים שנה טכניקות הטיפול בשיטת הרפואה הסינית היו נחלת ´רופאי אליל´ זקנים אשר קיבלו היתר מיוחד להגר מסין לקראת סוף ימיהם. ´קוריוז´ זה ניתן היה לגלות רק במקומות כמו צ´יינה-טאון בארה´ב או מספר אזורים בודדים באירופה, אך הידע לא חרג מגדר היותו קוריוז ובוודאי שלא התקבל ברצינות על-ידי הקהילה הרפואית המערבית. קבלתה מחדש של הרפואה הסינית שנים לאחר פרוץ המהפכה התרבותית היוותה ציון דרך, אך פריצת הדרך המשמעותית אל המערב נעשתה לאחר ביקורו ההיסטורי של ניקסון בסין. בזמן שהותו לקה אחד מאנשי פמלייתו בהתקף חריף של אפנדציט. הנ´ל נותח וקיים כל משך הניתוח קשר מילולי ישיר עם רופאיו תוך מעקב אחר מהלך האירוע בערנות מפתיעה. הניתוח שתועד במצלמת הווידאו של אחד הצלמים שכנע כי טכניקת האקופונקטורה - דיקור במחטים - פוטנטית ושווה התייחסות רצינית. למרבית המבוכה, בשלב מאוחר יותר התגלה שהסינים נעזרו בשיטות היפנוטיות (ויש הטוענים שגם הוזרם לוריד שלו מורפיום) אבל הם כבר השיגו את שלהם והצליחו להביא את התעניינות המערב לנושא.
היום, רוב חילוקי הדעות בתחום זה אינם אם הדיקור הסיני מפחית כאבים או לא, אלא אם מיקום הנקודה ודרך הדיקור שלה משנה את תוצאות הטיפול.
במקביל, החלה יפן להפיץ אל המערב שתי אסכולות נוספות בתחום הרפואה המזרחית: המקרוביוטיקה - תורת תזונה על-פי גישות היסוד בפילוסופיה הסינית והשיאצו - טכניקת מגע, לחיצות (שי = אצבע אצו= לחץ), מניפולציות ותרגילי נשימה.

מה מנע מרפואה יעילה ומעשית לתפוס את מקומה הראוי בעולם המערבי?
אין אנו יכולים להאשים את סגירותה של סין באופן בלעדי. כל התפיסה הסינית נובעת מצורת חשיבה שונה, אשר לא תמיד עומדת בחפיפה עם הנחות היסוד המערביות. יתר על כן, המידע על רפואה זו הוצפן בשירה. תארו לעצמכם תלמיד רפואה, תלמיד שנה רביעית באוניברסיטת תל-אביב, לומד על-פה את תפקודיו הפיסיולוגיים של הלבלב ופיו אומר שירה וחרוזים. לכל העוסקים בספרות מדעית הרעיון יעורר חיוך אך בסין העתיקה הרפואה והמדע בכללו נתפסו כאמנות אותה יש לתאר בצורה הפיוטית ביותר. כך קרה גם לספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב, יצירה ספרותית-רפואית המתפרסמת על כרכים רבים. כדי לחדד היבט זה נביא קטע מתוך פרק המתאר את הרפואה הסינית לגווניה ומקורותיה השונים:
´הכל נפגש במרכז. מרכז סין מישורי ולח. התושבים סובלים משיתוקים שונים, צמרמורות וחום. במחלות אילו חייבים לטפל על-ידי עיסוי, תרגול גופני ותרגילי נשימה´.
הנה אנו רואים, כי בנוסף לשימוש בטכניקות המקובלות כמו דיקור במחטים, תרמותרפיה (טיפול ע´י חימום), תזונה וצמחי מרפא, הרי שטכניקת הריפוי המרכזית הינה טכניקת המגע והתנועה - השיאצו.

המודל של הרפואה הסינית
במהלך דיוננו במסגרת סקירה זו ניתקל לא פעם במושגים השונים קצת מתפיסת הרציו שלנו. לכן אקדים ואזכיר מושג חשוב המלווה את המדע המודרני של ימינו: מודל. בכל מחקר מדעי מניח תחילה החוקר כמה הנחות יסוד הנובעות מכוח דמיונו ומניסיון העבר שלו. הנחות אלו יש לאמת או להפריך. אם המבחנים מחזקים את ההנחות, אפשר להתבסס עליהם ולארגנם לתיאוריה, הווה אומר מודל. כדוגמה נציב את מודל המבנה של האטום. עד לפני מספר שנים לא הייתה בנמצא תמונה של אטום. עם זאת, גם הורינו גדלו והתחנכו על ההנחה, שהחומר מורכב מחלקיקים בשם אטומים. כל הניסיון האמפירי שהצטבר אושש הנחה זו. כך גם בשיאצו. אין אנו יודעים אם התיאוריה קדמה לשימוש הפרקטי של הרפואה או להפך (כדוגמת בעיית האפרוח והביצה).

ההשתלשלות ההיסטורית מצביעה, כפי הנראה, כי בעקבות הניסיון העשיר שהיה לסינים בתחומים אלו (וברוך השם - היה להם הרבה על מי לנסות...) נבנה מודל מוצלח ביותר להסביר את התוצאות המוצלחות שהתקבלו. ואם ברפואה אנו מתדיינים - הרי שהמודל מסביר בהצלחה אותה ´קופסה שחורה´ ששמה ´האדם´: אנו יודעים מה אנו מכניסים לתוכה, אנו יודעים מה אנו מוציאים ממנה וכל מה שנותר לנו זה לנחש באמצעות אותו מודל מה אירע בפנים.

התפיסה המזרחית הכללית מניחה כי העולם מושתת על חוקים פיסיקלים, חלקם ידועים וחלקם פחות. גופנו (המיקרוקוסמוס) עובד לפי אותם חוקי יקום (המקרוקוסמוס). אם לא ננהג בהתאם לחוקיות זו הרי שגופנו ייצא מתוך אותה הרמוניה קוסמית ויחלה. על כן עלינו לשמור על אותו איזון פנימי כחיצוני.

דוגמא:
נניח שאת/ה הקורא/ת ואני נסענו יחד באוטובוס. לפנינו ישב אדם מצונן שהתעטש ללא הרף.
אני הצטננתי ואילו את/ה יצאת ללא פגע מהנסיעה. בפנייה לרופא מערבי אני מקבל טיפות לכאב האוזניים שלי, טיפות אף לנזלת, פרוגרון לגרון ואולי אף אנטיביוטיקה לדלקת שפקדה אותי, אקמול לחום ומנוחה שלמה. מחמת הספק אני מחליט לפנות למרפא בשיטה הסינית. כך הוא בוודאי יגיב: ´רגע, רגע, הרי שניכם נסעתם חשופים לאותם חיידקים. לא ייתכן שאותם יצורים זעירים יתעלמו מחברך ויעדיפו דווקא אותך. קרוב לוודאי שהמערכת שלך לא הייתה מאוזנת באותו זמן, ולכן נחשפת למחלה. הבה נאזן את גופך על-ידי צמחים, תזונה, שיאצו ותרגילי נשימה וכך יוכל גופך להתמודד לבדו עם המחלה, להיפטר ממנה ואף לצאת מחוזק יותר מקודם.´
ברור כי גם ללא התערבות תרופתית, קונוונציונאלית או סינית, יחלים האדם ברוב המקרים. מבחן התוצאה מתקיים כאשר אדם סובל מהצטננויות חוזרות. מטרת הרפואה הסינית היא לא רק להקל על התסמינים (כפי שהרפואה הקונוונציונאלית עושה זאת בהצלחה רבה) אלא גם למנוע או לצמצם את תדירות ועוצמת החזרה של מחלות שונות.
יצוין כי הרפואה המערבית עושה בעשרות השנים האחרונות צעדים עצומים בתפיסתה את המחלה על ידי פיתוח אמצעי מניעה למחלות שונות (כמו בחיסונים, למשל) ובכך מייישרת קו עם התפיסה הסינית לפיה הרמה הגבוהה ביותר של מטפל היא חינוך לאורח חיים בריא ולמניעת מחלות.
הרפואה הסינית מדברת על רמות טיפול שונות. התחתונה - זו המתייחסת לסימפטומים, האמצעית – זו המתייחסת לאיזון הצ´י ורפואה העליונה / האצילה – זו המתייחסת למניעת מחלות.

איזון המערכת – יין ויאנג

כדי לאזן את הגוף עלינו לאזן את ה-YIN וה-YANG בגופנו. אלו הם עמודי התווך של עולם השיאצו. מכיוון שמושגים אלו הנם כלי הרכב העיקרי שלנו להמשך המסע, נבאר את משמעותם המילולית והפילוסופית:
YANG = המדרון המואר של ההר, כשהשמש מאירה לעברו.
YIN = הצד המוצל של ההר, מוסתר מעיני השמש.
לחצו כאן לקבלת מידע על האידיאוגרמות (הכתב הסיני) של מונחים אילו.

בהתאם להנחת היסוד, לפיה לכל דבר ביקום יש כוח שקול אך הופכי לו בערכו, שיחד הם משלימים זה את זה, החלו הסינים ואחרים בעקבותיהם לייחס מושגים שונים ולסווגם כ-YIN או כ-YANG. על-פי מודל זה ´חם´ הינו יאנג, לעומת ´קר´ שהינו יין. כך גם ´מואר´ לעומת ´חשוך´, ´גבוה´ (קרוב לשמש) לעומת ´נמוך´, ´בולט´ לעומת ´שקוע´ וכדומה.

yinyangmountain320

אם נפלוש לעולם הרפואה נוכל גם כאן למצוא הקבלות: נאפיין יאנג כמצבים אקוטיים (=חריף)/חיצוניים, לעומת מצבים כרוניים/פנימיים (יין). כן נאפיין את המערכת הסימפתטית כיאנגית לעומת המערכת הפרה-סימפטית, כיינית.

בהנחה שבשחר הימים הלכנו כפופים כדוגמת הקופים, נוכל להסיק גם שגב יחסית לבטן הינו יאנג (שכן זה היה הצד המופנה ביותר לשמש). בהתאם לעיקרון זה ניתן להבין כי העורף הוא האזור היאנגי ביותר בגופנו. הוא גם הגבוה ביותר וגם אחורי (רק צריך להיזכר מה נשרף ראשון בשמש...). מכאן ברור למה צוואר תפוס נחשב לתופעה יאנגית ביותר: חם, מתוח, קשה, אקוטי (בדרך כלל) וכואב. בטיפולים אנו ננסה להזיז יאנג לעבר אזורים יותר יינים בגופנו כמו גב תחתון (המתאפיין בכאבים כרוניים, פנימיים שחום רק מיטיב אתם).

בעצם, זה קצת יותר מסובך
מרפא לא מיומן עלול לעתים לטעות ולהסיק כי הטיפול מתמצה רק בפיזור היאנג שלמעלה ולכאורה הדבר פשוט ביותר (הטכניקה תפורט להלן). אך מרפא מיומן יודע, כי לא תמיד מצב של עודף יאנג באזור מסוים מצביע על מצב טעון כללי (ראה תמונה 1 ´האיזון בין יין ליאנג´). לעתים קרובות קורה, שאותו אדם המתלונן על תסמינים זהים אינו סובל מעודף יאנג באזור אלא מחסר יין דווקא. כך קורה שהיאנג מתבטא יותר. פיזור היאנג בנסיבות אלו יותיר את האדם המטופל בחסר מוחלט (גם של יין וגם של יאנג) ויסכן את האיזון בגופו (המערכת החיסונית).

yinyang_graph_600
האיזון בין יין ליאנג

רופא או מרפא לא מיומן העוסק ברפואה סינית יכול לפזר מתוך חוסר אחריות (או משום שאינו מתחשב במודל המוצע) את ה´עודף´ מבלי להטעין את ה´חסר´. בשיאצו, הסכנה פחותה בהרבה. קודם כל לומד המטפל להבחין בין מצבי עודף אמיתי למדומה. בעודף אמיתי יפזר המטפל ללא קושי את המתח שהצטבר במקום. במצב של עודף מדומה, הטיפול יהיה יותר ממושך ובנוסף להקלה על התסמינים המיידיים ישית המטפל את ליבו להטענת החסרים בגוף המטופל ולחיזוקו.

עודף, חסר ומה שביניהם

נתאר מצב גוף מאוזן של יין ויאנג כעיגול מושלם.
מצב עודף, לפי דימוי זה, יתואר כעיגול, בעל בליטה נוספת.

excess_yang_circle
מצב של עודף

אך כידוע, כמו בחיים, עודף במקום אחד נובע בדרך כלל מחסר במקום אחר…

yin_deficiency_circle
מצב עודף על רקע חסר

בעוד שבאמצעות האקופונקטורה על המטפל לגלות מיומנות מדויקת בבחירת הנקודות עליהן יבצע מניפולציה לחיזוק או פיזור, הרי שבשיאצו אנו מתייחסים אל הגוף כיחידה אחת שלמה. לכן, כמו בחוק הכלים השלובים, טיפול נכון ימלא את החסרים ויעביר למקומות מחסור עודפים - כלומר יאזן את הגוף.

מודל המעלית
התפיסה הסינית מניחה שמערכות שונות בגוף שומרות על איזון פנימי (הומיאוסטאזיס). לכל כוח יאנגי יש כוח מנוגד ייני שמשלים אותו. מערכות שונות מווסתות את מהירות הלב (סימפטתית ופרהסימפטתית), איזונים בין חומצה לבסיס, הורמונים (למשל אינסולין וגלוקגון) ועוד.
לצורך המשלמה בלבד, נתאר מעלית המייצגת מערכת איזונים אילו. כאשר הכוחות היינים (שמושכים מטה) והכוחות היאנגים (שמושכים מעלה) מאוזנים, המעלית תמצא באמצע, כלומר בנקודת איזון.

maalit_norm460
יתכנו מספר מצבים בהם המעלית תחרוג מהאיזון. למשל, אם יצטרף ´כוח יאנגי´ לקיים, הרי שהמעלית תעלה למעלה. מצב זה מתואר כעודף יאנג.

maalit_yangex460

אך המעלית יכולה לעלות גם במצב נוסף: אם במקום שיתווסף ´כוח יאנגי´ למערכת, יפגע ה´כוח הייני´.

maalit_yindef460

בדומה לכך ניתן לחשוב על שני מצבים נוספים. מצב בו מתווסף ´כוח ייני´ המושך את המעלית מטה:

maalit_yinex460

או מצב בו מותש ´הכוח היאנגי´ ופוחתת יכולתו להחזיק את המעלית מעלה. גם במצב זה המעלית תרד...

maalit_yangdef460

כדי להבהיר את הדוגמאות, נציג שני מקרים:
בחור בן 35, הולך במדבר מספר שעות ולמרות ששותה מספיק מים הוא מרגיש: תחושות חום, סומק, עור חם, פה יבש, אי שקט, איריטאביליות (חוסר שקט וסבלנות), עצירות.
לעומתו - גברת בת 53, מזה שנתיים מתלוננת על בעיות ההולכות ומחמירות: תחושות חום, סומק, עור חם, פה יבש, אי שקט, איריטאביליות (חוסר שקט וסבלנות), עצירות.

אנו רואים כי שני המקרים מגלים תסמינים דומים ביותר. אך בעוד שהבחור סובל ממכת חום שהיא ´תוספת´ או עודף יאנג שמקורו מחום וקרינת השמש, הרי שהאישה סובלת מבעיית גיל המעבר המאפויינת בחסר יין. תופעת חסר יין מתבטאת באובדן חומר כדוגמת מסת עצם או אסטרוגן.

חשוב לציין, שבנוסף לאספקט הטכני, יש בשיאצו היבט אנושי חשוב. לאנשים רבים במערב חסר מגע אנוש. מי מאתנו נוגע בחופשיות בבני משפחתו (מעבר לנשיקת פרידה לאמא), שלא לדבר על חברים. השיאצו מעניק לנו לגיטימציה למגע הנובע מתוך אותו צורך קיומי עמוק של האדם להיות בקשר עם סביבתו. כך למשל ניתן לקבל תמונה כמעט פסטוראלית על משפחה בה הבעל חוזר עייף מהעבודה ומקבל הרפיה קלה מול הטלוויזיה, או האם חזרה עצבנית מאסיפת הורים והבן היוצלח מרגיע אותה בעזרת הלחיצות הנכונות. כמה הרמוניה דבר זה יכול להביא למשפחה ולחברה...

מה זה צ´י?
נצעד צעד נוסף לקראת סיום מסענו בפרק זה. מושג יסוד שלישי בעולם הרפואה המזרחית הינו QI (קרי צ´י). בכל מצב בו קיים יין ויאנג תתקיים תנועה. זו יכולה להיות תנועת הרוח בהפרשים בין לחצים ברומטרים, או תנועה חשמלית בהפרשים בין פוטנציאלים או תנועת העובר באינטראקציה בין הזכר לנקבה. הסינים מכנים את ה- QI בתור הכוח הגורם לדברים להשתנות. זהו הכוח שעוזר לגדילה ולהתפתחות, דמיון וחשיבה, זרימת הדם והומאוסטזיס, מניעת מחלות ולוחמה בהן במידה שפלשו לגוף. במערב נכנה כוח זה - אנרגיה.

מנין אנו מקבלים ´אספקת´ QI תקינה לגוף?
מהמזון, מהאוויר וכמובן מן ההורים. במפגש בין הזרע לביצית (היאנג ליין) מועבר QI ראשוני זה אל הילד. ה-QI הזה, כמותו סופית ואין הוא ניתן לאגירה, אלא רק לניצול. כעת ברור לנו למה קיימים אנשים שאוכלים ´ג´אנק´ כל היום, אינם מתעמלים, שותים אלכוהול ומעשנים, מתהוללים לילות שלמים ובכל זאת חיים עד מאה ועשרים, בעוד אחרים מתעמלים יום יום, אוכלים עשב, נזהרים מכל משמר מכל דבר שאינו בריא ונפטרים בגיל שלושים מסרטן. היכן הצדק? ברור שזו אינה שאלה של צדק אלא של גנים ותורשה, או כדברי הסינים - ה-QI המולד. אם לאדם יש כמות נכבדה מ- QI זה, הרי שהוא בר מזל ויוכל לנהוג גם שלא בהתאם לחוקי הטבע (איזון בין היין ליאנג). לעומתו, לאחר יש כמות מועטה מאותה מתנת חיים זו וכל חייו הוא חולני. אדם זה ייאלץ להקפיד לקבל מספיק QI ממזון בריא ודרך האוויר (תרגילי נשימה ושיאצו, למשל) כדי לא לכלות את מאגריו.
האמת, כרגיל, נמצאת אי שם באמצע: לרוב האנשים יש כמות זו או אחרת של QI מולד (לצערנו אין ´צ´ימטר´ למדידה, אך כמובן יש כלים עקיפים אחרים). אם ננהג בו במתינות, ללא בזבוז ראוותני ובו בזמן נשמור (לא בקיצוניות) על תזונה נכונה, תרגילי התעמלות ונשימה, הרי שחיינו יהיו בדרך כלל מאוזנים וגם בסטיות קלות (מחלות) נוכל לחזור לאיזון במהרה מחוזקים כשהיינו.

היכן נמצא כל ה QI הזה?
למעשה, בכל דבר! תנועה (אנרגיה), כידוע, ניתן למצוא בכל דבר, דומם, צומח וחי. כמובן, שאיכות ה-QI משתנה וגדלה בחי לעומת הדומם. על-פי הפילוסופיה המזרחית, האדם הינו ´בועת QI ´ אשר הולכת ונעשית ´דחוסה´ כלפי פנים, עד הפיכתה לחומר. זוהי אמנם המחשה אבל הרעיון לפיו אנרגיה וחומר הן השלכות שונות של אותו דבר (הנחה שאומתה על-ידי אינשטיין לאחר 3500 שנים) לא היו זרות לסינים. הם הניחו שניתן להמיר אנרגיה לחומר וחומר לאנרגיה ושילבו הנחה זו בעולם הרפואה שלהם. כיום מיטיבה הרפואה המערבית לנצל אפשרויות אליו (למשל בליזר, הקרנות או טיפולים חשמליים) כדי להשפיע באמצעות אנרגיות על החומר, וכך גם להיפך: תרופות הניתנות כדי לשנות פעילות חשמלית בלב או במוח, למשל.
השימוש הסיני המסורתי מתייחס גם לאנרגיות בעוצמות נמוכות וגם כאילו שעדיין לא מצאו דרך למדוד אותן.

כיום מתווספות ראיות רבות להשפעת הדיקור והמגע. לדוגמא, נמצא שמגע (חיבוק או ליטוף) פגים מזרז את התפתחותם הפיזית והקוגניטיבית. מדובר בדברים נמדדים אף שהמנגנון לא לגמרי ברור.

מרידיאנים
כל אחד מאתנו שטס מעבר לקו המשווה חצה מרידיאן (קו אורך) זה. למרות זאת איש לא ראה אותו. חישבו לרגע, האם הטייס היה מביא אותנו בשלום ללא התחשבות במרידיאנים? קרוב לוודאי שלא! כך גם במודל המיוחס ברפואה המזרחית. ללא התחשבות במידע זה לא נוכל לאתר את מקור חוסר האיזון בגוף החולה ולהבריא אותו. עם זאת, לחטא ייחשב אם לא נבהיר שבתפיסה המזרחית המרידיאנים הינם דבר נתפס ומוחשי לא פחות ממערכת העצבים, שרירים, כלי דם ואחרים.
בדומה לזרימת הדם בכליו, גם הצ´י זורם ב´צינורות´ משלו. אמנם יש ויכוח האם מדובר בדבר מוחשי (כפי שהסינים חושבים), או במודל מופשט שמייצג נקודות רגישות בעלות השפעות מרוחקות בגוף, אך, נכון לעכשיו, מקובל להניח ששימוש במודל זה מחייב התמצאות במסלולי הערוצים האנרגטיים המוגדרים ברפואה הסינית כמרדיאנים

אנו יכולים להמשיל את המרידיאנים כמערכת השקיה או כיבוי אש המורכבת מצינורות גומי המזרימים את המים – ה-QI. אם המים יזרמו בצורה תקינה, הצינור יהיה גמיש למגע. כך גם העור שלנו. כשה-QI זורם בכמות מספקת, העור יהיה בעל טונוס אחיד וטוב ויקרין חיוניות [א]. לא כן במצב חסר. אז, בדומה לצינור גומי שרוקן ממימיו, העור ייראה מקומט ונפול, חסר חיות ובצקתי [ב]. במקרה ההפוך, בעודף QI, יגלה העור מתח חזק (שרירים תפוסים למשל), יהיה כואב למגע וחם (כמו בדלקת למשל) [ג]. בכל מקרה לגופו נחזק או נפזר עודפים מהמקומות המתאימים בעזרת מניפולציות ידניות על אזורי ה-QI המרוכזים יותר. (אלו הן הנקודות הנפוצות לשימוש בדיקור, אקופרסורה או טכניקות אחרות.)

ה QI, מסיבות שונות שאין המקום לפרטן כאן, יכול גם להיחסם [ד]. בדומה לאותו צינור שקופל, כך גם במרידיאן יכולה להיווצר חסימה (סטגנציה). במקרה זה נגלה עודף לפני מקום החסימה וחסר לאחריה. מקום הסטגנציה יהיה כואב ומאופיין בבעיה מקומית. במקרה זה נעבוד בעזרת השיאצו בכיוון המרידיאן כדי לפתוח את החסימה, לא לפני שווידאנו למה היא נוצרה.

´תקלה´ נוספת שעלולה להיווצר במערכת היא שינוי כיוון זרימת ה-QI. כך לדוגמא, אם ה-QI של הקיבה נוהג לזרום כלפי מטה, הרי שאם ´יתחרט´ ויעלה, תהיינה הקאות [ה]. גם כאן עלינו לבחון מה גרם לחסימה המאלצת את ה-QI ´להתמרד´ ולווסת את זרימתו.

qidisharmony200

לסיכום
:
אנו רואים כי הרפואה הסינית, שיטה חדשה/עתיקה, יכולה להביא איזון לחיי האדם המערבי. אחריותו של המטפל היא לעבוד בתיאום עם רופא מערבי (M.D) מחד ולספק לרפואה המערבית כלים להתמודדות במצבים בהם אין היא מטפלת כראוי מאידך.

למידע נוסף:

למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית  בתמורות
למידע אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) לימודי רפואה משלימה
למידע אודות מסלול לימודי שיאצו  בתמורות

נכתב על ידי ד"ר ניר עמיר.
איורים ועריכה מחודשת על ידי עמרי כהן

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.