איך אנחנו יכולים לטפל בעצמנו? תרגול יוגה יכול להיות תשובה טובה, אבל תרגול יוגה בשילוב של טיפול עצמי בשיאצו - יכול להיות אפילו יותר טוב. עבודה יסודית שנכתבה על ידי מורה בכירה ליוגה ומטפלת בכירה בשיאצו וטווינה.

מאת: מיכל לביא
צילומים: דובי פיינר © עבודה זו הוגשה כעבודת גמר בקורס מורים בכירים ליוגה (מכללת זינמן, מכון וינגייט), אפריל 2005.

הורדת העבודה כולה בקובץ אחד (455 Kb). הקובץ כולל תמונות רבות המדגימות את התנוחות.

תוכן העבודה:
פרק 1: מבוא

פרק 2: המערכת האנרגטית בגוף:
א. גישת הפילוסופיה והרפואה הסינית
ב. גישת הפילוסופיה היוגית
ג. השוואה בין תיאורי המערכות האנרגטיות בגוף לפי הגישה היוגית ולפי גישת הרפואה הסינית.

פרק 3: להביא את השיאצו ליוגה – תאור תרגול יוגה בשילוב שיאצו עצמי:
א. מתיחות מרידיאניםב. עבודה על מרידיאנים ואקופרסורה בתנוחות יוגה שונות:
א. תנוחות עמידה:
ב. תנוחות שיווי משקל על הידיים
ג. כפיפות לאחור
ד. תנוחות ישיבה וכפיפות קדימה
ה. תנוחות הפוכות
ו. שיאצו עצמי לביצוע בשכיבה על הגב
ז. שיאצו עצמי לבטן (בתנוחות שונות)

פרק 4: וגם… להביא את היוגה לשיאצו – התרומה של תרגול יוגה לטיפול שיאצו

פרק 5: סיכום

פרק 6: מקורות

נספחים:
א. התוויות נגד לתרגול
ב. טבלא: זוגות המרידיאנים (כולל חלוקה לפי מרידיאנים יינים/יאנגיים
ג. טבלא: מיקום אנטומי של נקודות המוזכרות בעבודה

פרק 1: מבוא

יוגה ושיאצו, או טיפול במגע בכלל, הם שני תחומים המלווים את חיי כבר שנים רבות. תרגול יומיומי של יוגה הפך מזמן לחלק משגרת חיי. הטיפול במגע היה כנראה תמיד חלק ממני, כי גיליתי שאני רגילה ´לראות´ עם הידיים, ולא רק לחוש, את המצב של הגוף שלי, או של מטופלים, או חברים. לכן, השילוב של מגע וטיפול במגע בתחומים רבים של החיים הוא טבעי עבורי, וכמעט בלי להרגיש, השתלב גם בתרגול שלי.
כשיש לנו שריר תפוס, או אם קיבלנו מכה, הדבר הטבעי ביותר שאנו עושים, הוא להניח את היד על המקום הכואב. במהלך תרגול, אנו נהיים יותר קשובים לגופנו, ומגלים את האזורים החלשים והחזקים יותר שלנו, אזורים שצריכים תמיכה, אזורים שצריכים שחרור והרפיה, ואזורים שסתם מרגישים קצת חלשים, או זקוקים למגע. מגוון התנוחות שאנו עוברים במהלך אימון מאפשר לנו להגיע לאזורים שונים בגוף מזוויות לא רגילות, שאנחנו לא נתקלים בהם בחיי היום יום. למשל, קירבה יתרה לכפות הרגליים, או אפשרויות נפלאות לשחרור של הגב.
במהלך השנים, הלכו שני התחומים הללו, היוגה והמגע, והשתלבו בחיי ובאימון היומי שלי. כשהתחלתי ללמד, גיליתי שלעתים אני משלבת גישה זו גם בשעורים שלי, או בתשובות לשאלות אישיות של התלמידים המבקשים סיוע בבעיות גופניות שונות שמתעוררות אצלם, ולכן החלטתי להקדיש גם את עבודת הגמר לנושא זה.
העבודה פונה לקהל יעד של אנשים המנוסים בתרגול יוגה ומכירים את שמות התנוחות, אך אין צורך בידע מוקדם בתחום המגע. מכיוון שקהל היעד בקיא באסאנות, לא התעכבתי על הסברים על התנוחות עצמן. במקום זאת, הדגשתי את השינויים והתוספות שאפשר להוסיף מבחינת הטיפול העצמי בעת ביצוע התנוחות.
העבודה פותחת בפרק הקדמה קצר (פרק 2) המיועד לתת לקורא רקע כללי על המערכת האנרגטית של האדם, כפי שרואות אותה הפילוסופיה והרפואה היוגית והסינית (השיאצו ותחומי הטיפול במגע שאני עוסקת בהם התפתחו מתוך הרפואה הסינית). פרק זה נועד להציג בפני הקורא את המונחים הבסיסיים המשמשים את שתי הגישות, היוגית והסינית, על מנת שיהיו מוכרים כאשר אזכיר אותם בפרק המעשי. לא הרחבתי בתחומים התאורטיים בשל רצוני לשים את הדגש בעבודה על הפרק המעשי, המכיל ההנחיות לתרגול עצמי (פרק 3, ´להביא את השיאצו ליוגה´). הנחיות התרגול המעשי מלוות בתמונות, ומחולקות לפרקים לפי סוגי האסאנות היוגיות (תנוחות עמידה, כפיפות קדימה וכו´). שני פרקים עוסקים בטיפול עצמי לשני אזורי גוף ספציפיים: הבטן והגב, באסאנות שונות.
בפרק 4 מוצגת התייחסות קצרה לצד השני של המטבע – שילוב של יוגה בטיפול במגע. למרות שזה אינו הנושא המרכזי של העבודה, לא יכולתי להתעלם מן התרומה וההפריה ההדדית של שני התחומים, היוגה והשיאצו, וכן מן השילוב המוצלח ביניהם בחיים שלי. פרק 5 מסכם את העבודה.
לבסוף, ברצוני להודות למורים הרבים שלימדו אותי שיאצו ויוגה, ועודדו את פיתוח הגישה האישית שלי לשני התחומים. בעיקר אני רוצה להודות לנירה יורב ולאורית סן-גופטה שהרחיבו מאד את הראיה שלי את היוגה כדרך חיים.
תודה מיוחדת גם לדובי פיינר, האחראי על כל הצילומים המופיעים בעבודה זו, על תרומתו המקצועית ועל ההשקעה בהעמדה ובצילום התנוחות.
חזרה לתוכן

פרק 2: המערכת האנרגטית בגוף

לפי תורות מזרחיות רבות, ביניהן היוגה והרפואה הסינית, הגוף מורכב, מעבר למערכות הפיזיולוגיות הנראות לעיין בלתי מזוינת, גם ממערכות אנרגטיות. לפי גישות אלו, המערכות האנרגטיות מהוות חלק בלתי נפרד, גם אם סמוי, מהגוף ומשלמותו הפיסית והנפשית של האדם.
בפרק זה אציג בקצרה מושגים עיקריים הקשורים למערכות האנרגטיות לפי הראיה הסינית והיוגית, אך לא ארחיב על המבנים האנרגטיים משום שזהו אינו הנושא המרכזי בעבודה זו ומוצג לקורא כחומר רקע בלבד, ולכן הפרק מוגבל בהיקף ובעומק. עיקר העבודה מתמקדת בפן המעשי, בתרגול האישי ולכן מירב המשאבים הושקעו בפרק המציג את הנושאים המעשיים.

א. גישת הפילוסופיה והרפואה הסינית
לפי הפילוסופיה הסינית, העולם מורכב משני כוחות מנוגדים ומשלימים אחד את השני: יין ויאנג. ההגדרה המילונית ל´יין´ היא ´הצד המוצל של הגבעה´, והיאנג הוא ´הצד המואר של הגבעה´. מתוך הגדרה זו נגזר שהצדדים המוארים, חמים, גבוהים ודינאמיים יותר (וגם ה´רוחניים´ יותר, עולם הרוח) הם הצדדים היאנגיים של הקיום, ואילו הצדדים החשוכים, קרים, נמוכים וסטאטיים יותר (וגם ה´גשמיים´ יותר, עולם החומר) הם הצדדים היינים של הקיום. בין שני האספקטים הללו של הקיום מתקיים מתח קבוע, שהוא המקור לכל התנועה המתקיימת בעולם, ובעצם לכל הקיום. זהו הצ´י – התנועה שבין היין ליאנג. בשפה ה´מערבית´ מתייחסים הרבה פעמים אל הצ´י כ´אנרגיה´.
על פי התפיסה הסינית, האדם הוא מיקרוקוסמוס ומתקיימים בו אותם כוחות בדיוק המתקיימים בעולם, במאקרוקוסמוס. לכן, גם באדם קיימים אספקטים יינים ויאנגיים, וחיותו של האדם נקבעת על פי זרימת הצ´י. האדם הוא בעצם בועה דחוסה של צ´י.
הצ´י זורם באדם במסלולים מוגדרים, הנקראים ´מרידיאנים´. ישנם 12 מרידיאנים בסיסיים, הזורמים במעגל סגור. כל מרידיאן משויך לאיבר בגוף, ולכל איבר משייכים הסינים תפקודים פיזיולוגיים, מנטליים ונפשיים. המרידיאנים נקראים על שם האיבר שאליו הם משויכים ומחולקים לזוגות, כל זוג מורכב ממרידיאן ´ייני´ ובן זוגו ה´יאנגי´, כך שיש שישה מרידיאנים ´יינים´ ושישה מרידיאנים ´יאנגיים´. בנספח ב´ מופיעים שמות זוגות האיברים והמרידיאנים הנקראים על שמם.
הפרה של האיזון בגוף נגרמת כתוצאה מהפרה באיזון של זרימת הצ´י במרידיאנים ולכן הטיפול, על פי הרפואה הסינית, מתבסס על איזון מחדש של מערכת המרידיאנים בגוף: הוספה במקום שיש חסר, סילוק העודפים ופתיחת המסלולים במקום שבו הצ´י נתקע.
לאורך המרידיאנים ישנם ריכוזים אנרגטיים, בהם יש הצטברויות של אנרגיה. אזורים אלו נקראים ´נקודות טצובו´ או ´נקודות דיקור´ (נקודות אקופונקטורה) והם משמעותיים במיוחד לטיפול בחוסר איזון במרידיאנים. נקודות הדיקור נמצאות במיקום דומה אצל כל האנשים, אולם ישנן וריאציות קטנות במיקום, לפי המערכת האנרגטית האישית של כל אדם. לחיצה או דיקור של נקודות הדיקור יכולה להשפיע על זרימת הצ´י במרידיאן המסוים או אפילו להיות בעלת השפעה על מערכות נוספות או על הגוף כולו. בנספח ג´ מופיעה טבלא המכילה את כל הנקודות שיוזכרו במהלך העבודה, כולל שמות הנקודות, המיקום האנטומי שלהן ותפקודיהן.

ב. גישת הפילוסופיה והרפואה היוגית (איורוודה)
על פי הפילוסופיה היוגית, הטבע, המציאות הוא עולם החומר (פרקריטי) והוא מורכב משלושה ´מצבי חומר´ (´גונות´) – טאמאס, ראג´אס וסטווה. כל חלק בעולם מורכב מתמהיל שונה של שלושת מצבי החומר הללו, וכך גם האדם. שלושת מצבי החומר מתבטאים באדם בתכונות פיסיות, מנטליות ורגשיות שונות.
מעבר לגוף הפיסי, האדם מורכב גם מגופים אנרגטיים ברמות שונות. במבוא הנוכחי אתייחס רק לרמת גוף הפראנה. המילה ´פראנה´ מתורגמת אף היא בעולם המערבי ל´אנרגיה´. הפראנה זורמת בגוף האדם במערכת של ערוצים או תעלות הנקראות ´נאדי´ (nadi). ישנם אלפי נאדיס בגוף, אולם ישנם 3 ערוצים מרכזיים: העוברים במרכז הגוף. ערוץ אחד עובר מתחתית עמוד השדרה ועד לראש ונקרא סושומנה, ערוץ אחד עובר קצת מימין למרכז הגוף ונקרא פינגלא וערוץ נוסף עובר קצת משמאל למרכז הגוף ונקרא אידא. לאורך עמוד השדרה, החל מבסיסו ועד לקדקד הראש, נמצאים שבעה מרכזים בהם יש ריכוז של אנרגיה (פראנה), הנקראים צ´אקרות. האיזון הגופני והנפשי נשמר כאשר כל ערוצי מעבר האנרגיה פתוחים והאנרגיה זורמת בחופשיות ברחבי הגוף. חסימה באחד הערוצים או חוסר איזון באחד המרכזים האנרגטיים (הצ´אקרות) יכול לגרום לכאב או מחלה באדם.
נקודות מארמה:
באיורוודה (תורת הרפואה היוגית) מוזכרות נקודות הנקראות ´מארמה´. פירוש המילה בסנסקריט הוא ´נקודות רגישות´. נקודות המארמה בגוף משמשות מצד אחד לריפוי (באיורוודה), ומצד שני ניתן להשתמש בהן על מנת לפגוע באדם ולכך הן שימשו באומנויות לחימה הודיות. הנקודות פזורות באזורים קבועים בגוף, אך מיקומן וגודלן (מנקודה מקומית ועד לגודל של איזורים שלמים בגוף) משתנה מאדם לאדם, לפי המצב האנרגטי בו האדם מצוי. נקודות המארמה מקושרות למערכת האנרגטית היוגית של צ´אקרות ונאדי, ולכן קשורות באופן הדוק למערכת הפראנה של הגוף ומשפיעות עליה. הטיפול בנקודות מארמה יכול להיעשות, בדומה לטיפול בנקודות דיקור, באמצעות דיקור במחטים, או עיסוי ידני (בד´כ עם שמנים).

ג. השוואה בין תיאורי המערכות הארגטיות בגוף לפי הגישה היוגית ולפי גישת הרפואה הסינית
הדומה בין הגישות:
שתי הגישות שהוצגו, הגישה היוגית וגישת הרפואה הסינית, מתייחסות למערכת האנרגטית האנושית ומציעות הגדרות דומות למבנה מערכת זו. בשתי הגישות, חוסר איזון במערכת האנרגטית יתבטא בחוסר איזון במערכת הפיסיולוגית ו/או המנטלית/נפשית של האדם, ולכן יש מטרה להביא לאיזון המערכת האנרגטית. ישנן התייחסויות דומות נוספות:
• שתי התאוריות מתייחסות למונח ´אנרגיה´. ברפואה הסינית זהו צ´י, וביוגה זוהי הפראנה, אך מונחים שונים אלו מתייחסים בעצם לאיכות אחת.
• הצ´י או הפראנה זורמים בערוצים מיוחדים בגוף האדם – מרידיאנים ברפואה הסינית ונאדיס ביוגה.
• בגוף קיימים מרכזים אנרגטיים – נקודות טצובו ברפואה הסינית, ונקודות מארמה באיורוודה, הרפואה היוגית. בשני המקרים, הנקודות נמצאות במיקומים אנטומיים מוגדרים ויחסיים לגוף האדם, אך מיקומן וגודלן יכול להשתנות במקצת לפי המצב האנרגטי של האדם.
• שתי הגישות, הרפואה הסינית והאיורוודה, מדגישות את חשיבות התרגול הגופני לבריאות האדם, וכן את חשיבותם של תרגילי הנשימה.

הבדלים בין הגישות:
ברפואה הסינית יש קישור של מערכת המרידיאנים למערכת האיברים בגוף. קישור זה לא קיים ביוגה.
המונחים יין ויאנג הם ספציפיים לרפואה הסינית, ואילו ההתייחסות לשלושת מצבי החומר היא ספציפית ליוגה. שתי התורות מתייחסות לחמישה אלמנטים המתקיימים בטבע, אולם החלוקה היא מעט שונה (ולא ארחיב בנושא זה בעבודה זו).
ביוגה קיימת התייחסות נרחבת יותר לרמות שונות של גופים אנרגטיים. ברפואה הסינית יש התייחסות מוגבלת יותר לנושא זה.
חזרה לתוכן

פרק 3: להביא את השיאצו ליוגה – תאור של תרגול יוגה בשילוב שיאצו עצמי

הקדמה לחלק המעשי:

כשניגשתי לכתיבת העבודה, התלבטתי רבות באשר לדרך הצגתה. אספתי רעיונות רבים, מתרגול, צפייה, הוראה, טיפול והנחיית מטופלים וחיפשתי את הדרך הטובה, היעילה והברורה ביותר להציג את הרעיונות הללו. עבורי, כל התחומים שאני עוסקת בהם משתלבים בתוכי לשלמות אחת, המתבטאת כלפי חוץ באופן שונה בעיסוקים שונים בחיי: תרגול עצמי, הוראה, טיפול באדם אחר ועוד. עם זאת, על מנת להעביר את הרעיונות לאחרים, יש צורך לפרק את השלמות הזאת לחלקים, פרקים ברורים שניתן להבין ביתר קלות, ולאפשר לכל קורא לחבר בתוכו את החלקים לתמונה שלמה.
אפשרויות רבות עמדו בפני לחלוקת הפרקים, ובסוף החלטתי על הפרדה פונקציונלית, יישומית: חלק א´ עוסק במתיחות מרידיאנים – תנוחות יוגיות המשמשות באופן ממוקד למתיחת מרידיאנים מסוימים. חלק ב´ מציג הנחיות לטיפול שיאצו עצמי, המשולב בתרגול האסאנות. בחלק ב´ יש סקירה של קבוצות של תנוחות יוגה שונות ושילוב עקרונות ותרגילים מעולם הרפואה הסינית והשיאצו האפשריים בכל אחת מקבוצות התנוחות.
בפרק נפרד בהמשך (פרק 4), אתייחס בקצרה לשילוב של דרכי תרגול מעולם היוגה במסגרת של טיפול שיאצו.
לאורך כל העבודה, אני יוצאת מנקודת הנחה שהקורא מכיר את שמות התנוחות ואופן הביצוע שלהן. שמות התנוחות יובאו בתעתיק לעברית, ובפעם הראשונה שיוזכר שם של תנוחה, אכתוב גם את המקור באנגלית, בסוגריים.
בפרק זה יוזכרו שמות של מרידיאנים ושל נקודות אקופרסורה (זהות לנקודות דיקור, רק שאנו עובדים עליהם באמצעות לחץ עם האצבע ולא עם מחט). ברשימת המקורות מופיעה כתובת אינטרנט בה אפשר למצוא מפות של המרידיאנים (באתר של תמורות). בנספח ג´ מוצגת טבלא עם שמות הנקודות, מיקום אנטומי שלהן ותפקודיהן.

א. אסאנות המשמשות למתיחות מרידיאנים

לצפיה בקובץ - מתיחות מרידיאנים (93 Kb) - הקובץ כולל הדגמות של התנוחות בתמונות.

פרק זה עוסק בזיהוי המרידיאנים המופעלים באסאנות יוגיות. בכל אסאנה מופעלים מרידיאנים (ערוצי האנרגיה, הוזכרו בפרק 2) שונים, על ידי מתיחה, כיווץ או הרפיה הנוצרים באסאנה. ניתן לנתח כל אסאנה ולמצוא מהם המרידיאנים המופעלים או נמתחים כאשר אנו מבצעים אותה.
בעבודה זו אתמקד בהצגת מספר אסאנות המשמשות למתיחת מרידיאנים מסוימים, לפי מאסטר מצונגה (מקור 1, 2). על פי הרפואה הסינית הקלאסית, שלושה מתוך ששת זוגות המרידיאנים עוברים בגפיים העליונות, ושלושת הזוגות הנותרים עוברים בגפיים התחתונות. אולם, לפי שיטתו של מצונגה, כל ששת זוגות המרידיאנים נמצאים גם בידיים וגם ברגליים ולכן אנו מותחים את כל הגפיים בכל תרגיל.
המיוחד באסאנות הללו הוא, שכל אחת מהן מדגישה עבודה על מרידיאן או זוג מרידיאנים מסוימים, ובדרך כלל מאפשרת הפעלה של המרידיאן לכל אורכו (לעומת אסאנות אחרות, שהיינו יכולים לבחור באקראי, והיו עובדות אולי על סדרה של כמה מרידיאנים ביחד, או על חלקי מרידיאנים). תרגול האסאנות הספציפיות למרידיאן מסוים, בשילוב ידע ותחושה על מסלול המרידיאן, יכול לשמש גם לאבחון מצב המרידיאן וגם לתיקון תפקוד לקוי של המרידיאן.
תרגול של סדרת אסאנות הכולל עבודה על אסאנות המפעילות כל אחד מ- 12 המרידיאנים העיקריים יכול להיות תרגול מושלם, מאוזן ובעל תרומה כפולה ומכופלת, משום שבנוסף לתרגול מגוון של תנוחות יוגה, אנו עובדים במקביל גם על איזון המערכת האנרגטית של המרידיאנים.
האסאנות מוצגות לפי זוגות המרידיאנים עליהם הן משפיעות, לפי סדר זרימת המרידיאנים בגוף. כפי שהזכרתי קודם לכן בפרק 2, המרידיאנים מחולקים לזוגות, על פי תפקודיהם ומיקומם בגוף. בכל זוג יש מרידיאן אחד ייני ובן זוגו היאנגי. התרגילים המוצגים כאן הם התרגילים הבסיסיים ביותר. בספרים המופיעים ברשימת המקורות (מקור 1, 2) ניתן למצוא עוד תרגילים רבים הפועלים באופן ספציפי על המרידיאנים השונים.
התרגילים מתוארים בשלבים, בליווי תמונות להדגמה. אם יש קושי או כאב בביצוע התרגיל, אפשר לבצע רק חלק מן התרגיל ולהתקדם בהדרגה. לא כדאי לבצע תרגיל שהוא מעבר לכוחכם, על מנת שלא לפגוע בעצמכם.
אנא עיינו בהתוויות הנגד המופיעות בנספח א´ לפני התחלת התרגול.

ב. עבודה על מרידיאנים ואקופרסורה בתנוחות יוגה שונות

לצפיה בקובץ - שיאצו בתנוחות יוגה שונות (344 Kb) - הקובץ כולל תמונות של התנוחות

בפרק זה מוצגות הנחיות והדגמות להוספה של טיפול שיאצו עצמי בעת ביצוע אסאנות יוגיות. תוספת הטיפול העצמי באסאנות שונות יכול לכלול טיפול במרידיאנים, נקודות מסוימות על המרידיאנים ו/או טיפול כללי בשיאצו באזור גוף מסוים (ללא התמקדות במרידיאן או בנקודה מסוימת). העיקרון שהנחה אותי בהוספת השיאצו לתנוחות הוא קודם כל הנוחות – שיהיה קל ונעים לבצע את השיאצו בשילוב עם האסאנה. רוב הרעיונות הגיעו פשוט מתוך התרגול העצמי שלי, וחלקם נוסו עם תלמידי בשעורי היוגה.
הפרק מחולק לנושאים, לפי סוגי האסאנות: תנוחות עמידה, שווי משקל על הידיים, כפיפות לאחור, תנוחות ישיבה וכפיפות קדימה (כולל פיתולים), ותנוחות הפוכות. בכל נושא, אציג מספר אפשרויות מפורטות להוספת שיאצו לאסאנות מסוימות, בשילוב תמונות המדגימות את ההנחיות.
אפשרות אחרת לחלוקה הייתה לפי אזורי הגוף שעובדים עליהם בשיאצו, אולם החלטתי לוותר על דרך הצגה זו של החומר, הדורשת ערבוב של אסאנות מקבוצות שונות, על מנת להקל על הקורא הבקיא בתנוחות היוגה. חלוקת הפרק לפי סוגי האסאנות מאפשרת לקורא להבין את העיקרון וההיגיון העומדים מאחורי הוספת טכניקות השיאצו המסוימות לתנוחה וליישם את אותם עקרונות בתנוחות נוספות, מאותה ´משפחה´, אשר לא הוזכרו באופן מפורש.
´בונוס´: בנוסף לחלוקה לפי סוגי האסאנות, בסוף הפרק מופיע לקט הצעות לעבודה על שני אזורים חשובים ביותר בגוף: הבטן והגב, המרכז אפשרויות לעבודה על אזורים אלו באסאנות שונות.
טיפ: איך תדעו שמצאתם את הנקודה? בד´כ יש תחושה מיוחדת כשלוחצים על נקודת אקופרסורה, בהשוואה ללחיצה באזור סתמי כלשהו. ב´תחושה מיוחדת´ כוונתי, שלחיצה על הנקודה מורגשת באופן שונה מלחיצה על מקום אחר בסביבה. התחושה יכולה להתבטא בכאב, אבל לא בהכרח. יכולה להיות תחושה נעימה, תחושה של ריק או של עודף, גודש או מתח בנקודה. בנוסף יש לזכור שמיקומן של נקודות האקופרסורה יכול להשתנות במעט בין אדם לאדם ובזמנים שונים, לכן אם ´איבדתם´ נקודה, כדאי לחפש בקרבתה (לפעמים היא זזה במילימטר), או באותו מקום בו ציפיתם למצוא אותה, אך בזווית לחיצה שונה.
חזרה לתוכן

פרק 4: וגם… להביא את היוגה לשיאצו – התרומה של תרגול יוגה לטיפול שיאצו


רוב העבודה הציגה שילוב של תרגול עצמי בשיאצו, בעת תרגול יוגה. בהיותי מטפלת העוסקת בטיפול במגע, אינני יכולה להתעלם מצידו השני של המטבע: התרומה הרבה של תרגול היוגה לטיפול בשיאצו. כל מרכיבי היוגה יכולים לתרום תרומה משמעותית לטיפול בשיאצו: הישיבה, האסאנות ותרגילי הנשימה. כמו כן, התרומה אינה מסתכמת בסיוע למטופל בלבד, אלא גם למטפל.
ישיבה:
הגברת התחושה של ´כאן ועכשיו´, למטפל ולמטופל – נוכחות מלאה של המטפל והמטופל בטיפול ובחיים.
כשעורי בית למטופל, הישיבה יכולה לסייע במצבים של חוסר מיקוד ו´ריחוף´ וכן במצבים מסוימים של חרדות (דורש הדרכה מתאימה וצמודה) או אף מתח כללי בחיים.
פרניאמה:
באופן ממוקד, תרגילי נשימה, אפילו פשוטים, יכולים לסייע מאד בפתרון בעיות נשימה ולסייע במצבים של אלרגיות, אסטמה וכו´.
באופן כללי, תרגול קבוע של תרגילי נשימה או אפילו תשומת לב לנשימה בלבד, יכול לסייע במצבים מגוונים של מתח, לחץ, חרדה, התמודדות עם שינויים בחיים ועוד, ולשפר את ההשפעות הגופניות המופיעות בעקבות מצבים אלו ומצבים נוספים.
בכיוון ההפוך, תרגול של תשומת לב ונשימה יכול לסייע בהתמודדות של האדם עם מצבים של מחלה וכאב ולהפחית את הסבל הנפשי הנגרם מהמצב.
אסאנות:
למטפל, תרגול של אסאנות יכול לשפר את היציבה והתנועה בזמן מתן הטיפול. כמו כן, ניתן להשתמש באסאנות שונות באופן פאסיבי על המטופל – כלומר להביא את המטופל לאסאנות (כלומר – מנחים) שונים בזמן הטיפול עצמו, כך שהוא בעצם מבצע את האסאנה באופן פאסיבי.
שימוש נוסף הוא לתת למטופל ´שעורי בית´ – תרגול עצמי המבוסס על אסאנות נבחרות, או וריאציות שלהן, לפי הצרכים והיכולת של המטופל.
כללי:
מעבר לתרגול הספציפי, כאשר המטפל מתרגל יוגה באופן קבוע, מתגברת התרומה הכללית של התרגול לטיפול (בלי להתייחס לחלק מסוים בתרגול). ניתן לראות תרומה זו באספקטים הבאים:
- הגברת הריכוז והמיקוד בזמן הטיפול
- שכלול יכולת ההתבוננות – של המטפל בעצמו ובמטופל, מה שמאפשר למטפל לראות טוב יותר את צרכי המטופל ואת אפשרויות הטיפול העומדות בפניו.
- שכלול היכולת הגופנית – שיפור מנח העבודה של המטפל, מאפשר לטיפול להיות זורם יותר וטוב יותר עבור המטופל, ונוח יותר עבור המטפל (מניעת נזקים גופניים למטפל ושיפור היכולת לבצע מספר טיפולים ברצף).
חזרה לתוכן

פרק 5: סיכום

היוגה והטיפול במגע (שיאצו, למשל) הן שתי גישות המאפשרות לנו לסייע לעצמנו ולזולת, הן בהתפתחות העצמית והן בפתרון בעיות גופניות ונפשיות שונות, באמצעות תרגול עצמי ו/או טיפול או הדרכה ממורה או מטפל מוסמך. שילוב של טיפול שיאצו עצמי המתבצע במהלך תרגול האסאנות היוגיות, כפי שהוצג בעבודה זו, הוא שילוב סינרגיסטי, המגביר את יעילותן של כל אחת מהגישות ויוצר שילוב יעיל ונעים לתרגול.
בעבודה זו הוצגו דרכים רבות לעבודה עצמית בשיאצו על אזורים בגוף, מרידיאנים ונקודות אקופרסורה בתנוחות (אסאנות) שונות ומגוונות. אולם, האפשרויות שהוצגו בעבודה זו מהוות רק דוגמא לסוג העבודה העצמית שניתן לבצע, ויש עוד תנוחות ואפשרויות רבות שלא הוזכרו. יכול להיות שעבור הקורא, יהיו תנוחות שבהן יהיה קל יותר לבצע את השיאצו העצמי, ומצד שני יכולות להיות תנוחות בהן זה יהיה יותר קשה או אף ייראה בלתי אפשרי. התרגילים המוצעים בעבודה זו הם בגדר המלצה ודוגמא בלבד, והקורא מוזמן להתנסות בשילוב עבודה עצמית בשיאצו גם בתנוחות נוספות, כיד הדמיון הטובה עליכם..
בעבודה זו התמקדתי בעיקר באספקט המעשי של שילוב של טיפול עצמי בשיאצו בזמן תרגול אסאנות יוגיות. בעבודה הוזכרו בקצרה תחומים נוספים, שיש מקום להרחיב את ההתעמקות, החקירה והפירוט בהם בעבודות עתידיות. בעיקר יש מקום להרחיב בעתיד בשני הנושאים הבאים:
1. הצדדים התיאורטיים של השיאצו והיוגה – המערכת האנרגטית של האדם על פי ראיית הפילוסופיה והרפואה היוגית והסינית, והשוואה בין שתי הגישות.
2. התרומה של היוגה לטיפול במגע – למטפל ולמטופל.
אשמח לענות על שאלות, לשמוע חוויות מתרגול בעקבות העבודה המוצגת כאן, או לקבל רעיונות חדשים שמצאתם לתרגול וטיפול עצמי. לצורך כך, אפשר ליצור איתי קשר בדוא´ל
lavymic@gmail.com

בברכת אימון מהנה ומועיל,
מיכל לביא.

חזרה לתוכן

פרק 6 מקורות:

1. זן שיאצו. איך להביא להרמוניה בין ין ויאנג ולהשיג בריאות טובה יותר. מאת שיזוטו מסונגה יחד עם ווטרו אוהשי. ´אסטרולוג´ הוצאה לאור בע´מ, 1999. תרגום: שלה מאיר ואהובה נסגר.
2. תרגילי מרידיאנים. הגישה המזרחית לבריאות ולחיוניות. מאת שיזוטו מסונגה, עם סטפן בראון. ´אסטרולוג´ הוצאה לאור בע´מ, 1999.
3. אור על היוגה. ב.ק.ס. איינגר, הוצאת אסטרולוג. 2000. עברית: אהובה גסנר ושלה מאיר.
4.Light on pranayama: the yogic art of breathing. B.K.S Iyengar. Aquarian/Thorsons, 1995.
5. דממה וחירות ביוגה הקלאסית. יוחנן גרינשפון. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, ספריית ´אוניברסיטה משודרת´, 2002.
6. מקורות מאתרי אינטרנט:
א. www.tmurot.org.il - עמוד הבית של האתר של ´תמורות – המרכז ללימודי רפואה משולבת´. באתר ניתן למצוא חומר מקצועי וגם לציבור הרחב בנוגע לרפואה סינית, מרידיאנים ונקודות לחיצה.
ב. http://www.yogajournal.com/poses/index.cfm - אינדקס תנוחות יוגה בעיתון המקוון ´יוגה ג´ורנל´.
ג. http://www.vedanet.com/marma.htm/ - חומר על איורוודה ונקודות מארמה.

חזרה לתוכן

נספחים:

נספח א´: התוויות נגד:

לגבי ביצוע האסאנות, אותם כללים התופסים בשיעורי היוגה, חלים גם על האסאנות המתוארות בעבודה זו. מי שמבצע את האסאנות המתוארות בשיעורי היוגה הרגילים, יכול גם לבצע את התנוחות המתוארות בעבודה. כמובן שיש לבצע את האסאנות רק עד לגבול היכולת, ואין לבצע תנוחה הגורמת לכאב, או למאמץ-יתר, מעבר לגבול היכולת של המתרגל.
לגבי הטיפולים העצמיים, חלים אותם כללים, אך בנוסף ישנן כמה התוויות נוספות לנשים בזמן דימום ווסתי או בהריון:
האזורים הפנימיים של הרגל (של הירך, השוק וכף רגל) ובמיוחד נקודת הדיקור Sp6- יש להמעיט בעבודה על איזורים אלו בימים הראשונים של הדימום הווסתי, במיוחד במקרים של דימום חזק במיוחד, ובזמן הריון. אסור לעבוד על נקודה Sp6 בזמן הריון!.
נקודה נוספת שאסורה בהריון והוזכרה בעבודה: Liv 3 (בחלק הדורסלי של כף הרגל, בין העצמות המטה-קרפליות הראשונה והשנייה).
בטן – אין לבצע לחיצות עמוקות על הבטן בזמן הריון.
- יש למעט בלחיצות על הבטן התחתונה בימים הראשונים של הדימום הווסתי, במיוחד במקרים של דימום חזק במיוחד.
חשוב! בכל מקרה של ספק או בעיה רפואית שמתעוררת, יש להתייעץ עם רופא לפני המשך התרגול.

החומר המופיע בעבודה זו אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לידע כללי בלבד. כל תרגול המבוצע לפי ההנחיות המופיעות בעבודה זו הוא על אחריות המתרגל בלבד.

נספח ב´: טבלא של זוגות המרידיאנים, וחלוקה לפי יין/יאנג
נספח ג´: נקודות דיקור/אקופרסורה שהוזכרו בעבודה

לצפיה בקובץ הנספחים (71 Kb)

עבודה זו נכתבה על ידי מיכל לביא כעבודת גמר במסגרת קורס מורים בכירים ליוגה (בהדרכת אורית סן-גופטה) במכון וינגייט.
מיכל לביא- M.sc. בביולוגיה, דוקטור (Ph.D.) לעבודה-סוציאלית, מטפלת בכירה בשיאצו וטווינה ומורה ב´תמורות´ ומורה בכירה ליוגה.

חומר זה מוגש כשירות ע"י אתר תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.