מוסר השכל על החראות חשובות – רפואה סינית

החמור והבאר

אל באר חרבה נפל לו חמור
קרא לעזרה והחל הוא לנעור
אך אדון החמור לא ידע מה לעשות
מול פתח הבאר עמד אובד עצות
וכיוון שחמורינו היה זקן וקשיש
ובבאר שבסיפור לא התעניין אף לא איש
החליט שהגיע הזמן להפטר מן החמור
לסתום את הבאר ואותו לקבור

כינס אדון החמור את שכניו הקרובים
וצייד את כולם באתים ומעדרים
את האדמה חיש גרפו לבאר
בעוד החמור זועק ונוער
אך מקץ רגעים או דקות ספורות
דממה הבאר, פסקו הקולות
השכנים החרוצים התמידו בזממם
אך החמור לא נוער, דומם, דומם

הסתקרן האדון והציץ אל הבור
האם מת וחנוק שם קבור החמור?
אך פליאה אחזה בו, שוק לא קטן
עומד לו חמור במצב מצוין
כל אימת שכף רפש וחול הושלכה
ניערה מגבו, הכשירה לדריכה
כך החול הצטבר והמשיך לטפס
והחמור בכל רגע עולה ודורס
כל כף אדמה את החמור מעלה
עד שכל הבאר עד תומה התמלאה
החמור מגבו זרזיף אחרון הוא ניער
ונפרד בנעירה מאותה הבאר

ומוסר השכל, ידידים
שאם עליך מחרבנים
לא הבכי והיבבות
יוציאוך מצרות
אם על הרפש תסכיל לדרוך
בחוכמה תצא מהברוך

אלא שהעורך (זה אני) נותר קצת לא מסופק
כי לעתים המצב הוא כזה פקקט
והחרא כל כך רך, אין מה לקוות
שיטת הדריכה פשוט לא תעבוד
על כן חובבי המשלים שבאתר
ישמחו לקבל עוד מוסר השכל מיותר
עם ריחו החביב, יהיה קל לגלות
שלחרא גיבורנו, יש עוד מספר מעלות:

הסנונית הקפואה

סנונית המריאה ביום חורף סוער
אל הקיץ לאחיותיה בקשה למהר
אך קור ושלג וסופה נוראית
הפילוה קפואה אל אדמה אכזרית
בינות לקרח שכבה, והיא כבר גוועת
והנה לפתע פרה אליה פוסעת
בלי לדעת שיש שם סנונית במצוקה
עומדת ומחרבנת בכיף יציקה
בתוך החרא החמים הסנונית מפשירה
את ראשה היא זוקפת, פוצחת בשירה
הן החרא בחמימות את גופה הוא עוטף
אך לקולה קרב נשר, אותה הוא חוטף...

וכיוון שמוסר ההשכל כאן יותר מדי רציני
לא אמשיך לחרוז אלא אסתפק בכתיבתו:

א – לא כל מי שמחרבן עליך חפץ ברעתך
ב – לא כל מי שמוציא אותך מן החרא חפץ בטובתך
ג – ואם אתה כבר בתוך החרא, תשתוק!!

מוסרי השכל אילו נמצאו ברשת ללא ציון שמות המחברים. נערכו והועברו לחריזה על ידי ניר עמיר

למידע נוסף:
מסלול לימודי רפואה סינית בתמורות
קישור למאמר הדן באבחנה לפי יציאות
למאמר הדן בתופעות האושר והעצב
למאמר הדן במשמעות ההצלחה בחיים
למאמר אודות תמורות ומייסדיה