שלבים בהכנת המטפל והמטופל: ההליך הטיפולי בשיאצו מורכב מאבחנה, טיפול, הנחייה לבית ומעקב. מאמר זה מתמקד ביציבה של המטפל, ביכולתו להגן על עצמו מפני נזקים, וביכולתו להעביר צ'י למטופל בצורה הטובה ביותר. כדי להפיק את מירב התועלת הטיפולית, וכדי לא להקשות על המטופל, יש לנקוט במספר הכנות לטיפול, ואחר להשכיב את המטופל במנח המתאים לו (ולטיפול) באופן אופטימלי.
מאת: צוות הקליניקה המשולבת של תמורות

שיאצו - שלבים בהכנת המטפל והמטופל

בטיפולי השיאצו לסוגיהם (נאמיקושי, מצונאגה, קיו שיאצו המבוסס על הזן שיאצו), אנו לוחצים בעזרת חלקי גוף שונים כמו אצבעות הידיים, כפות ידיים, מרפקים, אמות, ואפילו כפות רגליים וברכיים. אנו משתדלים להתחיל במגע רחב ושטוח, בדרך כלל בעזרת כפות הידיים, ואחר כך, בהתאם לצורכי המטופל ומיומנותנו, לעבור לשימוש בחלקי גוף אחרים. המטפל צריך לדעת להעביר את המשקל הנכון לכל אחד מהאיברים הללו. העברת המשקל היא אחד מעמודי התווך של הטכניקה הטיפולית. אם המטפל יודע לעבוד בצורה נכונה, ואם הוא מכיר את התנוחות הבסיסיות (אלו המונעות ממנו פגיעה במפרקיו ובאנרגיה שלו), ואם הוא יודע להעביר משקל כראוי - אזי הוא ישמור על בריאותו ויוכל לטפל מבלי להתעייף, ואפילו יצא מחוזק בתום יום טיפולים.
ידי המטפל בשיאצו מהוות שלוחה של הלב. במצב אופטימלי יש העברה והבעה של חמלה ואהבה מצד המטפל.

נקודת המפתח ברוב שיטות הטיפול בשיאצו, היא עבודה במרפקים ישרים, ולא כפופים. כשהמרפקים כפופים אנו נאלצים להשתמש בכוח, הידיים רועדות והמטופל לא יכול שלא לחוש ברעד הזה. יש לשמור על עמידה נכונה ועל מרחק גוף נכון מהמטופל ,כך שיתאפשר למטפל להעביר משקל. למשל עמידה במצב שהברכיים קרובות אל כפות הידיים תזיק לפרקי כפות הידיים ולא תאפשר להעביר את המשקל האופטימלי למטופל, ואף עלולה לסכן את המטופל בשל איבוד שיווי המשקל.

מטפל שאינו נשמע לגופו ומשתמש בכוח ולא בצ´י, יתעייף, ובסוף יום הטיפולים יהיה זקוק בעצמו לטיפול. מטפל כזה יהיה עסוק בזמן הטיפול בכאבים שלו ויהיה קשוב פחות למטופל. כשהמטפל ינסה להעביר משקל ומרפקיו לא יהיו ישרים ירגיש המטופל את הרעד בידיו, ואי-השקט יהיה משותף לשניהם. סודו של טיפול מוצלח הוא להיות קשוב לנוחות הגוף בזמן הטיפול. אם המטפל מקפיד על כללי יסוד אלה יהיו טיפוליו טובים, הוא יוכל להיות פנוי להקשיב ולחוש את המטופל: כמה לחץ הוא מעדיף בגב, מה משך הלחיצה הדרוש במקום זה או אחר וללחוץ ולהעביר משקל בתואם עם נשימותיו של המטופל.

המטופל הוא שותף מלא בתהליך הטיפולי, והוא מקבל תרגילי בית. ככל שיקפיד לתרגל יושגו תוצאות מהירות יותר. למטופל פסיבי, המגיע פעם בשבוע לקבלת טיפול מבלי לבצע תרגילים בעצמו, יהיה משך הטיפול ארוך יותר.

הכנות לטיפול

את המטופל יש לקבל במפגש ראשון לאחר וידוא שאין כל התווית נגד בעייתית. אחת האפשרויות לקביעת אסטרטגיה טיפולית, היא לקיים את המפגש הראשון במתכונת כללית סימפטומתית מתוך מטרה לתת למטופל מושג על השיאצו, לצור היכרות הדדית ולבחון מספר גישות טיפול אפשריות על גוף המטופל. (כדאי לבדוק גם את המאמר מה נברר לפני שאנחנו מקבלים מטופל).
אם לאחר טיפול ההכרות הזה, המטופל מתעניין בסדרת טיפולים, תיוחד הפגישה השניה לתשאול. פגישה כזו אורכת כשעה וחצי בהן המטפל בוחן את התלונה העיקרית באמצעות שאלות מגוונות אודות כל מערכות הגוף כולל הנשימה, העור, העיכול, מערכת הרבייה והשתן. המטפל משתדל לאסוף את מרב המידע על המטופל, באופן שיאפשר להגיע לאבחנה המובילה לטיפול בעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר.

לאחר התשאול נערך שלב האבחון, המורכב מכמה בדיקות. המטפל בודק את הבטן, הגב והלשון.

תנוחת הגוף

תנוחת הגוף של המטופל בזמן הטיפול תיקבע על פי העדפתו האישית של המטופל , על פי הצורך הטיפולי (באילו מרידיאנים אנו רוצים לטפל) ועל פי מגבלותיו הפיזיות. אדם שאינו יכול לשכב על בטנו יקבל טיפול צד או טיפול קדמי בשכיבה על הגב. נשים בהריון מתקדם אינן שוכבות על הבטן, וכן גם אנשים מבוגרים או אנשים עם בעיות נשימה. המטפל מיומן לתת טיפול בכל אחת מהתנוחות ולהגיע לאותן תוצאות.

בתנוחה על הצד מטפלים בצדי הראש והצוואר, מבצעים רוטציות של הידיים ומתיחתן, עובדים על צדי הצלעות, על הגב, על הישבן ועל הרגליים. בהחלט ייתכן טיפול שבו המטופל שוכב רק על גבו, וייתכנו טיפולים שבהם תנוחת המטופל משתנה במהלך הטיפול לכל תנוחה אפשרית: כשהוא שוכב על הבטן, הוא מקבל טיפול גב ועבודה על השכמות, על הישבן, על הגב וכמובן על אחורי וצדי הרגליים. בשכיבה על הגב הוא יקבל טיפול לראש, לפנים, לצוואר, לחזה, לבטן, רוטציות ומתיחות לידיים ולרגליים ועבודה על הערוצים הרלבנטיים עבורו.

המטפל יזמין את המטופל לשכב על מצע מזרונים, על פוטון או על מיטה בחדר הטיפולים. רוב המטופלים נשכבים על בטנם או שוכבים שכיבת צד (תנוחה המזכירה תנוחת עובר) אולם ישנם גם כאלה הנשכבים על גבם וידיהם פרושות לצדדים.
המטפל מסתכל על אופן השכיבה כדי ללמוד ממנה על בריאות והעדפות המטופל. הוא בודק האם קיימת סימטריה או א-סימטריה בתנוחת הגוף. הוא בוחן כיצד מונחות כפות הרגליים והידיים, האם עצמות האגן והכתפיים נמצאות באותו גובה, לאן מופנה הראש, האם הוא במרכז? אם המטופל שוכב על הבטן בוחן המטפל לאיזה כיוון מעדיף המטופל להפנות את פניו. המטפל אומר למטופל היכן מצא חוסר איזון, ולאט לאט ידאג המטופל בעצמו לשמור על סימטריה .

כשכפות הידיים מונחות על מעל הראש נוצר מתח בין שרירי הרומבואיד שבתווך שתי השכמות. התחושה היא של משהו סגור ולא פתוח, לכן המטפל בוחן גם את ההרגל הזה, ומדריך את המטופל להעדיף להניח לפחות יד אחת לאורך הגוף. מובן שדבר זה תלוי בשיטה שבה בחר המטפל לבצע.

לא פעם אנו קונים הרגלים המשפיעים עם הזמן על היציבה ומתבטאים בכאבים שונים, בנטייה למתוח שרירים ובתלונות נשנות על אזורים מסוימים. לדוגמה ישיבה ברגליים מוצלבות, הליכה כפופה, הליכה בכתפיים מורמות ללא צורך או הטיית הראש לכיוון מסוים. עומס רצוף על צד אחד של הגוף יחזק שרירים של צד זה, שישפיעו על מבנה עמוד השדרה ויגרמו כאבים במשך שנים ארוכות. כאבי גב תחתון הם סימן שכיח הנובע, בין היתר, מיציבה לא נכונה. בטיפול צריך לזהות הרגלים מסוג זה והגביר את מודעות המטופל לצורך השינוי המצופה. המגע מהווה חוויה מתקנת המשפרת את דימוי הגוף העצמי. כמו כן המגע מעניק כלים להרפיית אזורי מתח ותיקון יציבה גם בעת שאנו לא מטופלים. תרגילי יציבה תוך התבוננות בראי עשויים להשלים את הטיפול.

לקריאה נוספת:
יסודות הטיפול בשיאצו
איך בוחרים מטפל בשיאצו?
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.