אתי שמעה על המטפל ההוא רק מילים טובות. בטיפול החמישי המטפל ביקש מהמטופלת להסיר את חולצתה וטיפול בה בחזה בעזרת שמנים. האם זו תוספת מקצועית לטיפול השיאצו או שזו 'תוספת' הגובלת בהטרדה מינית? אתי יצאה עם תחושת אי-נוחות, מרירות ועלבון שהלכה והתגברה לאחר הטיפול והחליטה שלא לחזור לשם עוד. בקשתי את עזרתה של אתי להירתם לכתיבתו של מאמר זה מתוך תקווה שהוא יעזור להגדיר את הגבולות, למטפלים במגע, ובעיקר אצל מטפלים בשיאצו העוסקים בתחומי טיפול במגע נוספים.

מאת: ניר עמיר

אתי שמעה על המטפל ההוא רק מילים טובות. הוא מטפל מנוסה, אמפטי ואיש נעים שיחה. למרות עומס הזמנים היא מצאה בטיפול שיאצו ערך שיכול לתרום לניתוב מתחים ועייפות ולהקל על תקופה עמוסה במיוחד בחייה. הטיפולים הראשונים עמדו בצפיות והגבירו את תחושת האמון שנתנה במטפל.
לאחר מספר טיפולים הציע המטפל לשלב שמנים אתרים עם השיאצו. כיוון שלא היה מקום לערער על כישורי המטפל והכשרתו בתחום המוצע הסכימה אתי לטיפול שמנים. הטיפול בוצע בגב לאחר הורדת חולצה והיה נעים ביותר. במהלך הטיפול שאחריו המטפל ביקש מהמטופלת להסיר את חולצתה וטיפול בה בחזה בעזרת שמנים. אתי אכן קבלה את הוראות המטפל אך רגשות בלבול ואי בהירות לוו את המשך הטיפול. האם זו תוספת מקצועית לטיפול השיאצו או שזו ´תוספת´ הגובלת בהטרדה. האם עלי לקום ברגע זה או להמתין עד לסוף הטיפול? האם הבעיה בטיפול או בתחושות הלא נעימות הקשורות לחוויות אישיות שלי? המטופלת יצאה עם תחושת אי-נוחות, מרירות ועלבון שהלכה והתגברה לאחר הטיפול והחליטה שלא לחזור לשם עוד.
כמעט שבוע חלף עד שקבל המטפל מכתב מאתי המודיע לו על הפסקת טיפול על רקע הטרדה מינית והמשך שקילת הצעדים הבאים. המכתב היה נחרץ, הלם בו קשות והציב בפניו ראי. תגובת ההלם והחרדה התערבבו בשאלה: מה עשיתי לא נכון והאם חרגתי ממסגרת הטיפולים (בשמנים אתרים) שלמדתי.בקשתי את עזרתה של אתי להירתם לכתיבתו של מאמר זה מתוך תקווה שהוא יעזור להגדיר את הגבולות, למטפלים במגע, ובעיקר אצל מטפלים בשיאצו העוסקים בתחומי טיפול במגע נוספים.´מבחינתי כמטופלת חשוב לשים דגש על האמון שמטופל, או במקרה הזה מטופלת, נותנים במטפל. זהו מצב שבו לא עוצרים לבחון או להטיל ספק בהחלטות שהמטפל עושה במהלך הטיפול, למעט מצבים חריגים.
בנוסף, כאשה, חשוב לי להדגיש שיש פה בעיה: מבחינת הנשים – הלוואי שהיינו כולנו מספיק מודעות לעצמנו ולגופנו, מספיק יודעות מה אנחנו רוצות ומה אנחנו לא רוצות, ומספיק בטוחות בעצמנו כדי לבטא את זה. לצערי זה לא המצב, ומטפלים צריכים להיות מודעים לזה ולקחת את זה בחשבון. מה זה אומר? זה בעיקר אומר להיות מאד ברורים בגישה, בכוונות ובהסברים שנותנים למטופלת. אם מטפל מחליט שטיפול באיזור החזה ייטיב עם המטופלת שלו – אדרבא, אבל שיסביר בתחילת המפגש מה הוא הולך לעשות ולמה זה טוב. זה לא טריוויאלי לאשה שנוגעים לה בחזה! זה לא כמו מגע ביד או בגב. וכאן אני מגיעה לצד ה´גברי´ של הבעיה: הרבה גברים, גם כאלו שיש להם כוונות נפלאות, נוטים להמעיט מחשיבות העניין בנוסח: ´אז מה בסך הכל קרה? הרי בקונטקסט אחר לא היתה לה בעיה עם זה...´ – הקונטקסט חשוב ביותר!!! הוא מגדיר ציפיות וגבולות. אולי אשה תהיה מעוניינת בטיפול חזה, ואולי לא, אבל זו זכותה המלאה להחליט על כך, ולא תוך כדי הטיפול. לרובנו קשה להבין באותו רגע שמשהו פוגע בנו או לא נעים לנו, וגם אם אנחנו מבינות קשה לנו להגיד ´לא´. לכן מראש לא צריך להעמיד אותנו בניסיון הזה, כי בדרך כלל זה נגמר בזה שהאשה הולכת הביתה עם טעם רע בפה, ולוקח לה זמן להבין מה בכלל קרה.
גופה של אשה (ובכלל גופו של אדם) הוא דבר קדוש, והיא, ורק היא, תחליט מי, מתי ואיך יגעו בו.
ברפואה יש מושג שנקרא ´הסכמה מדעת´. כלומר הסכמה שנובעת מידיעה מה הולך לקרות, מה התועלת בזה, מה הסיכון בזה וכו´. אני לא חושבת שגם הרפואה המשלימה צריכה להפוך ´מתגוננת´ כמו הרפואה הקונבנציונאלית, כי זה בטח לא יעשה אותה טובה יותר, אבל כן יש מקום ליותר מודעות ותשומת לב בתחום קבלת ההחלטות הטיפוליות, כשמדובר באיזורי גוף אינטימיים.
כל הנושא הוא רגיש ביותר, ולכן התנאי הראשון הוא שהמטפל יבוא עם הרבה כבוד ורגישות. כך יקרו פחות טעויות, וגם טעויות שיקרו יגרמו פחות נזק ויהיו קלות יותר לתיקון. ´
לאחר שיחה משותפת בין המטפל לאתי החליטה אתי שלא להגיש תלונה מתוך תחושה שיותר משכוונת המטפל הייתה רעה, היה כאן מקרה קשה של טשטוש גבולות. הכוונה כאן הייתה למנוע הישנות מקרים כאילו ולצמצם ככל שניתן את התופעה בקרב מטפלים אחרים.

הסיפור שלפנינו הוא בעייתי. הייתה כאן הטרדה מינית ברורה, אך ייתכן כי למטפל לא הייתה כוונה מודעת לגרום לה. לא הייתה כאן מניפולציה רגשית שלפיה המטפל טען שלמטופלת בעיה במישור המיני והוא יכול לפתור אותה. אחת המניפולציות השכיחות במצבים של הטרדה מינית מובהקת הוא לטעון שהמטופלת חסומה או שיש לה בעיה במיניות, ובעיה זו יכולה להיפתר דרך תרגול עם משהו מקצועי במסגרת הטיפול הזה. התייחסות לסביבה הקלינית כאל מעבדה לחיים יכולה להיות רלוונטית במצבים שונים כמו סיגול יכולת נשימה, יציבה נכונה, הרפיה מודעת ושליטה על דחפים. אנו מעריכים שטיפולים במגע עשויים להסיר חסימות ולכן להקל על חוויות יום יומיות וגם חוויות במישור האינטימי, אך דווקא משום שהטיפול אמור להסיר חסימות, צריך מאוד להיזהר שלא לנצל את הפגיעות והחולשה של המטופל/ת ולא להוביל אותו למקומות שרק יחמירו את החסימה בהמשך.

´במקרה הספציפי שלי, אני מאמינה שלא הייתה כוונה רעה, אבל הבה נודה, היה כאן חוסר מודעות די מהותי, וכן חוסר רגישות. וזה לא מטושטש או לא ברור, וזה לא בגלל חוויות עבר שלי. מגע בחזה של אשה דורש את הסכמתה המפורשת מראש, אם בכלל, לא בתחילת המפגש, אלא בתחילת סדרת הטיפולים. צריך להסביר למטופלת שקיימת אפשרות כזו, ושאם תהייה מעוניינת בה באיזה שהוא שלב, שתגיד.
וכן, כוונת המטפל חשובה מאד, והמודעות שלו לכוונה שלו חשובה אף יותר, ואני חושבת שמטופלות מרגישות בזה די מהר, אם המטפל באמת ´נקי´ ועניינו מקצועי בלבד. אני מניחה ומקווה שלרוב המטפלים יש מספיק מודעות לגבי כוונתם והרגשתם, ואם אין להם – עדיף שלא יתקרבו לאזורי גוף אינטימיים ויתמקדו בשאר חלקי הגוף...´

טשטוש גבולות בן מטפל למטופל הוא גורם מזיק לשני הצדדים ויכול להיעשות במישורים רבים. במאמר זה נתמקד באותם מקרים בהם הטיפול גובל בהטרדה מינית. לעתים הדברים ברורים מאליהם ואין לפרש את התנהגותו של המטפל לשני פנים, אך במקרים רבים השאלה מורכבת יותר, אם משום שהמטפל לא נגע באיברים אינטימיים (למשל שדיים) אך העביר בטיפול שלו מסרים מיניים, ואם משום שהוא כן נגע, אך שידר שזה חלק מן הטיפול. התופעה עלולה לבלבל יותר כאשר לא בטוחים אם המטפל עושה את הטיפול כפי שמקובל בדיציפלינת הטיפול שלו (למשל עיסוי בשמנים) או שהוא מנצל את הטיפול לסיפוק מטרותיו האישיות.

כיוון שמאמר זה מופנה, בראש ובראשונה, לציבור המטפלים, הוא נועד לחדד את אי הבהירות המאפיינת הטרדה מינית. המאמר אינו מתייחס אל המקרים הברורים בהם המטפל עושה שימוש ציני בהכשרתו (ולפעמים ללא כל הכשרה או הסמכה) כדי להטריד מינית. מטפל זה מודע למעשיו ולנזק שהוא עושה ואינו צריך כל מאמר כדי להבין עד כמה הוא פוגע ומזיק. קיימים מטפלים שמטרידים באופן לא לגמרי מודע אלא שהאינטרפרטציה של המטופל/ת חשובה לא פחות ממה שהמטפל משדר. מעבר לכך חשוב להבין שהאחריות הבלעדית היא של המטפל, (לא לבריאות המטופל, אלא לכול מה שקורה בחדר הטיפולים) המטופל בא מראש כשהוא במצב משברי עם פחות הגנות ואנו מבקשים ממנו ואף שואפים לאפשר לו ´להתפשט´ מחלק מהגנותיו על מנת שנוכל לטפל בו – (לדבר בכנות על רגשותיו לדוגמא) ולכן האחריות היא עלינו !

בשונה מסיטואציה רפואית גבולות המגע בין המטפל למטופל/ת אינם מוגדרים. אין מדובר במגע טכני של חיפוש גוש חשוד בשד אלא במצב בו המטופל/ת שוכבים בחדר מעומעם אורות, באווירה מיוחדת, מוזיקה רכה ומפקירים את גופם לטיפול במגע, לעתים בעירום חלקי. במצב זה חלק מהגנות המטופלים נחלשות ומידת האמון במטפל תופסת מקום חשוב על חשבון יכולת השיפוט של ה´כאן ועכשיו´. דווקא במצבים בהם המטופל/ת נמצאים בחוסר אונים צריך המטפל לפתח רגישות יתר לאפשרות שהטיפול שלו יהפוך להטרדה מינית.
יש לזכור שהטרדה מינית אינה בהכרח טיפול בעל אופי מיני מובהק כמו הערות בעלות אופי מיני או מגע באזורים אינטימיים (חזה, מפשעה). גם חיזור עדין מצד מטפל או מגע שאין לו קשר למטרות הטיפול הוא עניין לפגיעה, ושוב, משום שבסיטואציה הטיפולית הקיימת, הגנות המטופלים חלשות יותר והגבולות הפיזיים לא ברורים.

הטמעת גבולות המטפל אינה תהליך חד פעמי. אין מדובר בסדנא או קורס להגדרת גבולות. בסדנא ניתן להגדיר את החוק והאתיקה המתייחסים למטפל אך בתהליך הטיפולי הגבולות עלולים להיפרץ ויש להיצמד לכללים המוגדרים במאמר: יכול מטפל לבצע טיפול באזורים כמעט אינטימיים של מטופלת (או מטופל) בלי שהטיפול יפרוץ את הגבולות המוסכמים, ויכול מטפל לגעת באצבע הקטנה של המטופל/ת באופן מביך שיהווה הטרדה!

הליך ההטמעה של גבולות אילו נעשה לאורך כל שנות הכשרת המטפלים. הדברים ידועים ואף על פי כן מוצגים פעם נוספת.

כללי הגבולות:
* הטיפול בשיאצו נעשה בבגדים. במידה ועל המטופל/ת להחליף בגדים יש לאפשר החלפתם בחדר הטיפולים, מאחורי וילון או במקום נוח אחר, ללא נוכחות המטפל.

* יש להימנע מטיפול באזורי המפשעה באופן מוחלט. לגבי אזורים אחרים בגוף ההגדרה כאן יותר מטושטשת. מקובל לבצע טיפול חזה בשיאצו ללא מגע באזור הפטמות (באישה) אך לעתים מומלץ להימנע כליל מטיפול באזור החזה למרות חשיבותו ברמת בעיות נשימה ופתיחת סטגנציות. כמו כן טיפול ישבן הוא טיפול חיוני אך יש להימנע מקרבה לחריץ הישבן. בתמורות מקובל שאצל נוער וילדים (מתחת לגיל 18) נמנעים לחלוטין מטיפולים בחזה ובישבן. ההחלטה על כך נבעה מתהליך של החלטות וניסיון המצביע שיכולת השליטה של נוער עלולה להיות בעייתית ולעתים להתפרש לא נכון גם כשהכוונה המקורית לא הייתה כך.

* פעולות עיסוי בירך מבוצעות בכיוון כפות הרגליים. למרות ששיטות שונות בשיאצו ממליצות על טיפול בכיוון זרימת הצ´י במרידיאן הרי שבאזור הירך הפנימי מקובל ללכת בניגוד לכיוון הזרימה עד לברך, או לפחות עד מרחק שלוש לחיצות מאזור המפשעה. הליכה בכיוון המרידיאנים היינים באזור הירך עלולה להעביר למטופל מסרים שגם אם המטפל לא התכוון להעבירם, עלולים להסיט את הטיפול למישורים של אקסיטציה (ריגוש) או לחילופין הגברת הסטגנציה כתוצאה מלחץ (מה לא בסדר איתי או מה לא בסדר בטיפול).

אלא שמטפל/ת בשיאצו במקרים רבים משלב שיטות טיפול נוספות. שיטות טיפול של שמנים ארומאטיים, למשל, או של עיסוי לסוגיו דורש מגע ישיר בין גוף המטפל/ת למטופל/ת. אין בעיה בסוגי טיפול אילו, גם כשהם משולבים בטכניקות מתוך השיאצו (או לחילופין לטפל בשיאצו גם כשזה משולב עם טכניקות עיסוי) והאפשרות הזו לא רק קיימת אלא מומלצת מאוד. אלא שכאן הגבולות מתחילים להיות פחות ברורים ולכן נדרשת הקפדת יתר.

חשוב לזכור, כפי שנאמר, כי מדובר כאן בתהליך ארוך וממושך (שברמה מעודנת יותר ויותר לא נגמר אף פעם) תהליך זה דורש את המודעות של המטפל, יכולת ההתבוננות שלו בעצמו, שיתוף, התייעצות עם עמיתים והדרכה.

צריך לזכור שלא רק כוונת המטפל נחשבת (אף שהיא חשובה מאוד) אלא האינטרפרטציה של המטופל/ת. גם במקרים שכוונת המטפל לא הייתה רעה או בעלת שיפוט לקוי יכולים המטופלים לחוש אי נוחות ומצוקה. אי נוחות זו יכולה לנבוע כתוצאה ממעשי המטופל אך גם מזיכרונות ומשקעים שעולים דרך טיפולים פותחי סטגנציות. יש להיות מוכנים לאפשרות זו ולצמצם את סבירותה על ידי הקפדת יתר על הכללים ובעיקר על ידי תאום ציפיות. הרוב המקרים, כאשר תופעה כזו עולה, המטפל צריך לקחת על עצמו אחריות ולבדוק האם הוא חרג מהגבולות המתאימים.

כללים
* הטיפול נועד להיטיב עם המטופל/ת ולא עם המטפל!
* מטרת הטיפול היא להביא את המטופל/ת לאיזון בריאותי ונפשי טוב יותר בטווח הקרוב והרחוק. על המטפל לשקול אם מעשיו מקדמים את מטרות הטיפול. בעניינים אילו יש לשקול לא רק את התועלת הנובעת מן הטיפול עצמו אלא גם אפשרות של יצירת תלות (העלולה לפגוע במטופל/ת עם סיום ההליך הטיפולי).

ממה המטפל יכול ליהנות גם כן?
מהטיפול עצמו. טוב וראוי שהמטפל ייהנה מההליך הטיפולי עצמו. ללא סיפוק מהעבודה קשה לטפל ובעיקר קשה לטפל במטופל/ת שסובלים מהם. ההנאה צריכה להיות מעצם הטיפול והסיפוק לשפר את מצב המטופל/ת, מהתנועה והזרימה בטיפול, מהמצב המדיטטיבי שאליו יכול המטפל להיכנס ומהמשוב שהמטופל/ת נותנים.

מה מותר לעשות בטיפול ללא בגדים?
בדומה לטיפול עם בגדים יש לתאם ציפיות עם המטופל/ת. להגדיר לו/ה מה יעשה במהלך הטיפול ולציין בפניו/ה את הנורמות לפיהן הטיפול פועל כפי שמתואר להלן:
א – החלפת או הסרת בגדים תעשה ללא נוכחות המטפל.
ב – על המטופל/ת להישאר עם כסות מסוימת כל משך הטיפול. זה יכול להיות חלוק, תחתון, סדין או מגבת.
ג – בכל הטיפול רק החלק המטופל בגוף צריך להיות חשוף. כל השאר מכוסה.
ד – יש להקפיד על אותם כללים המוזכרים לעיל (בשיאצו) גם בעבודה עם שמנים או טלק או גוף חשוף.
ה – בסוף הטיפול יש לאפשר למטופל/ת להתאושש ולהתלבש לבדו.

מה קורה כשהמטפל חש משיכה מינית או התאהבות?
משיכה מינית היא הליך ביולוגי נורמאלי אשר עלול להתרחש במקרים שונים. יחד עם זאת על המטפל להיות ער ומודע לרגשותיו / מחשבותיו לנטרל כל רגש ובשאיפה לכול מעשה הנובע מתחושות אילו. כאשר המטפל מרגיש שקשה לו לשמור על גבולות עליו לבצע בהקדם את הפעולות הבאות:
הפסקת טיפול – הפסקת הטיפול יכולה להיות על ידי העברת המטופל/ת למטפל אחר (בהמלצה ובהסכמה). רצוי שההסבר להפסקה לא יכול לכלול תרוץ לא אמיתי כמו לוחות זמנים אלא או הסבר יותר אמיתי כמו: ´אני מרגיש שבכלים שלי אני לא יכול לעזור יותר´. במקרה של ביטחון עצמי ביכולתו הרגשית( של המטפל) לחשוף את עצמו בצורה מעודנת שתשרת את המשך הטיפול –כלומר את התהליך של המטופל ) ו/ או במקרה שלמטפל יש צפיות להמשך קשר שלא במסגרת טיפולית הוא יכול להגיד שהוא מרגיש שקשה לו לשמור על גבולות מטפל מטופל כיוון שהוא חש שהוא נסחף רגשית לתוך הטיפול. מובן שהסבר זה הוא לא תמיד על רקע מיני, אך הוא מהווה נקודת מוצא לברור המשך הקשר במישורים אחרים.

בכל מקרה, גם אם הקשר בין המטפל/ת למטופל/ת נשמרים על בסיס אישי – חברי – אינטימי, יש להפסיק מידית כל התייחסות לטיפול עצמו, לציין את ההפסקה בתיק המטופל/ת, לכתוב מכתב סיכום למטופל/ת (ולשמור העתק בתיק) ולהפסיק כל התקשרות כספית או אחרת הנובעת מסטאטוס של מטפלים. דברים מעין אילו יכולים לקרוא ואין אפשרות למנוע אותם, אך יש להם כללים ברורים המאפשרים מעבר מסטאטוס אחד לאחר בלי לפגוע ולהיפגע.

ומה לעשות אם חוויתם טיפול מטריד? למי לפנות?
במצבים של פגיעה מובהקת ובוטה יש לפנות מידית למרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. קיימים מספר מרכזים כאילו אשר מספרי הטלפון שלהם מפורסמים בעיתונים מדי שבוע. במקרי חירום ניתן לפנות לקו טלפון חירום מספר 1202 . כמו כן חשוב להגיש תלונה במשטרה כדי למנוע המשך פגיעה במטופלים נוספים בהמשך.

במצבים בהם הגבולות מטושטשים וקיימת אי בהירות לגבי מהות הטיפול ואם הייתה כאן הטרדה מינית בפועל מומלץ להפסיק את הטיפול מיידית, להציג את הבעיה בפני המטפל. במידה והמטפל מציג אמפתיה ומביע צער על מעשיו אפשר לשקול שלא להגיש תלונה כלפי המטפל, ובכל מקרה, להערכתי, עדיף להפסיק טיפול ולפנות למטפל/ת אחר/ת. כאן חשוב שישמר רצף טיפולי, כך שבהחלט חשוב להמשיך את הטיפול אצל מטפל/ת אחר, כדי לחוות חוויה מתקנת ולא להישאר עם משקעים לא מעובדים.

כאשר חל טשטוש בין ההליך הטיפולי לקרבה אינטימית יכול/ה המטופל/ת לעזוב, אך במקרים רבים התחושה מבלבלת. במצבים שונים קיים עירוב בין תחושות משיכה, אימון או הערכה למטפל לבין תחושת התקיפה או ההטרדה. לא תמיד ברור גם מהם גבולות הטיפול עצמו. האם הטיפול כאן מקצועי ונעשה לטובת נושא הטיפול או שיש כאן כוונות מעבר.

הכלל למטופלים (וכמובן גם למטפלים) הוא פשוט. יש לשאול:
האם המטפל היה נוקט במגע דומה עם למטופל/ת בן 80?
אם התשובה היא לא, זה מעלה את הסבירות לטיפול לא הוגן. חייב להיות יחס שווה בין מטופלת צעירה לקשיש מבוגר. אם התשובה לא ברורה זה דורש עיבוד חוויה. לעתים ניתן להציג סוגיה זו בפני המטפל אך במידה של אי נוחות חשוב להתייעץ עם גורם חיצוני.

כפי שכבר צוין מומלץ וחשוב, לעתים, לעבד את החוויה הטיפולית דרך שיחה עם קרוב, חבר, מטפל/ת אחר/ת או איש מקצוע בתחום. בתמורות אנו ממליצים לפנות אל אחד המורים, או במקרים בעייתיים יותר לדיקן הסטודנטים דניאל דוגון.

כמובן שבכל מצב בזמן הטיפול, אם משהו אינו נוח, יש להתריע מידית בפני המטפל ולעצור את האי-נוחות. מצב זה ימנע אי נעימות בטיפולים הבאים. אי נוחות אינה חייבת להיות רק במישורים מיניים ולכן, כמו שמטופל מתלונן שמשהו מסוים מכאיב לו, כך יש להתלונן שמשהו מסוים לא נוח לו בכל משור אחר. אם אי-נוחות זו ממשיכה למרות התראת המטופל (ואין מדובר על כאב או אי נוחות הנובע ממתיחת שריר או לחיצה, כמובן), יש להתייחס לכך כהטרדה.

אנו מודים לצוות תמורות שסייע בכתיבת המאמר ומעל לכל לאתי, שהביאה נושא זה למודעותנו. כל תגובה תתקבל בברכה בפורום המטפלים של תמורות.

למאמר אודות יחסי מטפל מטופל ניתן ללחוץ כאן: יחסי מטפל מטופל
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות