ריקות החיים הוא מושג פילוסופי עתיק יומין. ריקות אינה בהכרח ריקנות אך מרמזת על דבר חסר, או על דבר שניתן למלא. קאטה של אמנות לחימה או שיאצו, בהקשר זה, מהווה שלד או מטריקס הניתן למילוי על פי רצונות הפועל. מילוי זה מאפשר לקאטת הטיפול להתאים למטופל ולחיינו. חיבור זה מבוסס על הבהגות גיטה ומקורות הודים אינדו-בודהיסטים המתאימים לרוח זן-שיאצו.

מאת: הדר הגאי

למי מאיתנו שבמהלך התבגרותו, התפתחותו, חיפושו האישי, חש או חווה את ריקות הדברים. שחווה/תה כי ´הכול ריק´ וכי התוכן נשר לגמרי מאובייקטים, מכל הדברים החומרים, ממושגים, תפישות, רגשות, מוסכמות ומשמעויות, הסיכום הזה מיועד לו.
אנסה על פי תפיסתי ´למלא´ ריקות זו באמצעות אבחנה במבנה או בשלד המסתתר בריקות.ההבנה שהכול ריק לא לגמרי נכונה: שכן גם בזמן פרוק מנטאלי של העולם לאובייקטים ריקים שאין כל קשר בניהם, הנשימה ממשיכה ´לפעול´ בתוכנו והיא נוכחות שאין עליה עוררין. היא פשוט נמצאת שם בלי צידוק, סיבה, מסובב או מחשבה ידועה. פעולת פירוק זו מבוצעת על ידי המוח – המחשב האנושי (הכוונה ל mind ).
כל מה שאנו תופסים באמצעות המחשב האנושי שלנו * ריק. כל התבניות שהגדרנו לעצמנו: הגבולות, האיסורים, ההרגלים, הדעות, הג´סטות, תנועות הגוף, הבעות הפנים ,זיכרונות ,טינות, תסכולים, רגשות, כל מה שנתפס בעבר או נחווה בהווה באמצעות המחשב - הוא ריק.
זאת אומרת שהריקות שומטת כל מוצקות לחוויית החיים.הבחנה בריקות זו עלולה להיות מטעה וניתן לחשוב שאין משמעות לחיים כי הכול ריק. אך רק מה שנתפס במחשב הוא ריק. רק המחשב, או האגו הכוזב שמפריד ביני לבין היקום, הוא בלבד ריק.
מכיוון שאנו תופסים היום את העולם בעיקר באמצעות המחשב ואנו כל כך רגילים לחוות את העולם דרכו, אנו עלולים לטעות בין העולם למחשב בזמן חווית ה´עולם´ כריק.
המחשב תופס את העולם באמצעות החושים. אין הוא העולם. אין הוא היקום הסובב אותנו.
כל עוד במחשב מתקיים אגו שטוען ל ´אני´, הוא מפריד בינו לבין העולם. הפרדה זו יוצרת מרחק כוזב בין האדם לעולם ומגדירה זרות בין כל מה שנמצא במחשב ובין כל מה שנמצא ´בחוץ´ במציאות החיצונית לנו.משמעות החיים נתלית בנשימה. אין להתכחש אליה. היא מציבה עובדה מוגמרת ונותנת תשובה אחת: אני חי. אני בחיים וזהו.

יש לנצל תובנה זו (ריקות המחשב) לחידוד שתי אבחנות חשובות מאוד.
הראשונה וכל נגזרותיה, מתייחסת לריקות. אם לרגע נדמה ריקות זו לחלל שבין הנשימות, היא מגדירה למעשה מחדש את משמעות החיים.
במהבהרטה (האפוס ההודי הגדול) מסופר על הפנדאווים ועל בני קורו רגע לפני היציאה לקרב הגדול ביותר בהיסטוריה. אחרי שהבחינו בריקות המוחלטת שבמעשה המלחמה ובחיים עצמם, יוצאים ארג´ונה וצבאותיו למלחמה על החיים, למלחמה במישור המטפורי והפיזי על הגדרת החיים. רגע לפני היציאה לקרב שח קרישנה לארג´ונה את הבהגוד גיטה [ 16 ]. יודעי האמת הסיקו כי חסר הממשות (הגוף החומרי) הינו בן חלוף, והנצחי (הנשמה) אינה משתנה ... [ 18 ]. כליון הגוף החומרי של ישות החיים הבלתי נכחדת, בלתי מדידה והנצחית, הוא ודאי. לכן, הו נצר בהרתה, קום והילחם ´ .
ניתן לדמות אבחנה זו למודל שהוא ריק מתוכן, חלל או זמן, ויש בו רק מקצב או הבהובים כמשל לנשימה. מתוך הריקות הנפלאה הזו ניתן, בין ההבהובים, ליצור עולם להתהלך בו. להיות הבורא והשותף למעשה הבריאה, כי כאשר הכול ריק ניתנת בידך הבחירה, וכל האחריות לבצע את הבחירות בחייך מוטלת עליך בלבד. אז אתה יכול למלא את כל הריק בכל אשר אתה חפץ.

האבחנה השנייה מתייחסת ל ´מבנה´. ניתן לדמות את מודל ההבהובים לשלד או קאטה.
הקאטה - אם זו קאטה בקראטה, קונג פו, טאי צי או קאטה טיפולית כגון עיסוי תאילנדי או זן שיאצו - היא ריקה.
הקאטה היא שלד. מבצע הקאטה, כשהיא מושלמת, מבצע אותה ללא מחשבה. היא הופכת אוטומטית, היא הופכת לשלד ריק שאת החללים הריקים בין צלעותיו ניתן להרחיב עד אין סוף כמו ציר הזמן עצמו.
מי ששולט בקאטה מבחין בחללים בין צלעות השלד. אבחנה זו מעניקה למטפל, למודט או למתאבק שהות. שהות ´נקייה´ מכל פעילות של המחשב, שבגלל הריקות שבה היא מאפשרת לו למלא אותה בצמיחה אמיתית. למעשה, מתוך ריקות שכזו, יכולה לבוא צמיחה. הריקות מאפשרת צמיחה כיוון שהיא שמה בצד, לרגע, את הדפוסים המקובעים של המחשב, ורק כאשר הם נעלמים מתפנה מקום ללמידה חדשה. למידה זו מתרחשת בהווה והיא ´נקייה´ מאגו ומכל רשמי העבר והדפוסים שנושא איתו המחשב.

לכן חייה בתוך הקאטה מתוך התבוננות מתמדת בחיים תוך כדי חווית ההווה.
מתוך מצב תודעה זה צומח חופש מוחלט, והוא - התמוססות מוחלטת של דפוסי המחשב . חופש מוחלט הוא לקיחת אחריות טוטאלית על מעשיך.
התמוססות דפוסי המחשב מפסיקה מיד את ההפרדה ביני לבין היקום. הפרדה זו היא התחלת כל הקונפליקטים הפנימיים שלנו, היא הפיצול הראשוני שמפריעה לנו לראות את אחדות היקום.
מי ייתן וההפרדה הכוזבת בין אני, בין מחשב, לכל היקום הסובב אותנו, תתמוסס.

הערות:
* מהבהראטה – אחד משני האפוסים הגדולים של הודו נתחברה בין המאה הרבעית לפנה´ס למאה הרביעית לספירה. ערב רב של סיפורים הנפרשים על פני שמונה עשרה כרכים. היצירה כתובה בסנסקריט ועיקר העלילה עוסקת בסכסוך בין חמשת הפנדאווים לבין מאה בני דודם בני קורו ומסתיים במלחמה עקובה מדם.

הערות העורך
חיבור זה מתייחס לרוח הבהגות גיטה. השקפות זניות וטאואיסטיות שונות מתחברות לתפיסה זו (ולכן מתאימות לשיטת זן-שיאצו וטאו-שיאצו). כך, למשל, הזן מתייחס לבול עץ לא מעובד כדבר עליון כיוון שממנו יכולים להיפסל כל הפסלים בעוד שמפסל עץ מוכן לא ניתן לעבד דבר חדש.
מכאן שהקאטה בשיאצו היא בול העץ הראשוני. המטפל מפסל לו את הטיפול בהתאם לצרכי המטופל ורוחו האמנותית.
למאמר על קיו שיאצו, גישה טיפולית של הזן-שיאצו המבוססת על קאטה כאן

אך משמעות הריקות נדונה בתפיסות פילוסופיות שונות, ולא תמיד ברוח זו. מושג ההריק מתפרש במקורות שונים כאין. משמעות האין לעומת היש היא קונפליקט במערב והרמוניה במזרח.
הנחה כמו ש´היש ישנו והאין איננו´ מקובלת על הכל. פארמדינס, פילוסוף יווני, ניסה להוביל אותנו למסקנה שהעולם הוא היין המוחלט, ובהיעדר היאנג אין צ´י. הפילוסופיה הסינית פותרת פרדוקס רב שנים זה. את האין צריך להגדיר כמהות של יין ויאנג. החלוקה היא לא בין היש הייני לאין היאנגי אלא בין האין היאנגי לאין הייני. מבלבל? המאמר פשוט ונוח מזומן לכם כאן אם רק תלחצו: היש ישנו והאין איננו

לקריאת מאמר אודות שיטות הטיפול השונות בשיאצו ניתן ללחוץ כאן