תקציר עבודה מרתקת של קבוצת סטודנטים לשיאצו / טווינא המתעדת פרויקט טיפולים שנעשה במחלקות נוער סגורות בב"ח אברבנאל לחולי נפש בבתי ים. העבודה סוקרת הפרעות מגוונות בתחום אוטיזם, סכיזופרניה, פיגור, פוסט טראומה וטרשת קשרית הן בראיה מערבית והן בראיה של ה רפואה סינית. לעבודה מקושר מידע מפורט וכן תיעוד על מהלך הטיפולים ותוצאותיהם.

מאת: דורית, הילה, עדי, ארבל ואריק בוגרי תמורות

תקציר העבודה
עבודה זו מתעדת פרויקט טיפולים שנעשו במחלקות נוער סגורות בביה"ח אברבנאל לחולי נפש בבת ים. בעבודה נסקור את ההפרעות שהמטופלים שלנו סבלו מהם בראייה מערבית ובראייה סינית וכמו כן נתן דגש על חוויית הטיפולים במחלקה.

מחלקת הנוער בביה"ח אברבנאל בבת-ים מתחלקת לשניים. מחלקת נוער א' הינה מחלקה סגורה לנוער אליה מגיעים נערים בגילאי 12 ועד 21 הנמצאים במשבר נפשי מסוים המסכן את עצמם ואת סביבתם. במחלקה מאושפזים בסביבות העשרים מטופלים ובניגוד למצופה רק 20-30% מהם מאובחנים כחולי סכיזופרניה פסיכוטיים. בתקופת הפרויקט נתקלנו בנפגעי טראומה, הפרעות אישיות גבולית (Border Line), דיכאון ואובדנות, הפרעות אכילה וכו'. כמו כן נתקלנו גם במאושפזים הסובלים מהפרעות התנהגות שונות שלאו דווקא נלוו למחלת נפש פסיכיאטרית, אלא כהפרעה נלוות לבעיות כמו הפרעות קשב והיפראקטיביות, קשיים חברתיים, גדילה בבית הרסני וגורמים סביבתיים נוספים.

אל מחלקת נוער ב' מגיעים נערים ונערות המאובחנים באוטיזם ו/או בפיגור, ולרוב גם בהפרעות נפש שונות. הנמצאים במצב בו מסכנים את עצמם ואת סביבתם. במקרים רבים הם מאושפזים חודשים עד שנים.
בעבודה ישנו תיעוד של טיפול בשלושה מקרים מנוער א' ובשניים מנוער ב'. האבחנות שהמטופלים אובחנו בהן: הפרעת דחק פוסט טראומטית, סכיזופרניה, PDD NOS, טוברוס סקלרוזיס ופיגור.

בני הנוער שטופלו במסגרת הפרויקט היו מאובחנים באופן שונה זה מזה, כאשר קשת הבעיות כללה:
 
הפרעת התפתחות מקיפה לא מובחנת - PDD NOS
קטגוריה של הפרעות הכוללת הפרעה מקיפה וחמורה בהתפתחות יחסי גומלין חברתיים, המלווה בליקוי משמעותי במיומנויות תקשורת מילוליות ולא מילוליות (מרחק פיזי, קשר עין, קושי להבין ולהפיק ג'סטות, אפקט לקוי וקושי להבין הבעות פנים) או בדפוסי התנהגות, התעניינות ופעילות, שהינם מוגבלים ותבניתיים. אם למאובחן יש תופעות המזוהות עם אוטיזם, אך לא מתקיימים אצלו כל התנאים הדרושים לאבחנה, והוא אינו עונה על הקריטריונים של אחד מארבעת ההפרעות הנ"ל, וגם נשללו האפשרויות לסכיזופרניה, להפרעת אישיות סכיזוטיפית (Schizotypal Personality Disorder) ולהפרעת אישיות נמנעת (Avoidant PersonalityDisorder), הוא יאובחן כלוקה ב PDD NOS.
 
הגישה על פי הרפואה סינית מתייחסת לתופעה כאל "שכל סטגנטיבי", מצב היכול להיגרם מחום בכבד הגורם לחוסר יציבות רגשית, חסר בטחול הגורם לליחה או פגיעה בכליות הגורמת לעיכוב בדיבור ולפגיעה בריכוז (מוח).
האבחנה המבדלת כוללת עודף בכבד ובלב, חסר בטחול עם ליחה החוסמת את הכבד, ליחה החוסמת את פתחי הלב, חולשת כליות, חסר צ'י בריאות.
הטיפול ברפואה סינית נעשה על ידי פורמולות של צמחים ועל ידי תזונה. טיפולי שיאצו יעילים למצבי אוטיזם שונים, הנחה זו נקבעת על פי כך שאלה אוהבים לחץ עמוק על הגוף.
 
 
הפרעת דחק פוסט טראומתית - PTSD
הינה הפרעת חרדה פסיכיאטרית המתרחשת לאחר אירוע טראומטי, וגורמת ללוקים בה לחוות תחושות של פחד וחוסר אונים. ישנם שילקו בה לאחר תאונת דרכים קלה וישנם שיפתחו אותה עקב אסון טבע, פיגוע או אירועים קשים אחרים.
ההפרעה מתבטאת בשלושה סוגים של סימפטומים:
1. הימנעות - מכל חוויה, מחשבה או דיבור שעלולים להזכיר את האירוע הטראומתי.
2. זיכרונות חוזרים - סיוטים, פלאשבקים, החולה נזכר שוב ושוב ואינו מסוגל לשחרר את הזיכרון.
3. עוררות יתר - החולה עצבני, דרוך, טרוד ואגיטטיבי.
האבחנה ל PTSD מתקבלת באם הסימפטומים נמשכים מעל חודש לאחר האירוע הטראומטי.
שכיחות התסמונת באוכלוסייה עומד על8%, עם שכיחות גבוהה יותר בנשים.
הטיפולים המערביים המוצעים כוללים טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי, טיפול פסיכולוגי משפחתי, טיפול תרופתי וטיפול בהיפנוזה הנקרא EMDR. כמו כן נעשה שימוש בקבוצות תמיכה.
האבחנה ב רפואה הסינית מתייחסת לתופעה כפגיעה מתמשכת של שבע הרגשות הפוגעת בעיקר בלב, בכבד ובטחול. פגיעה זו לאורך זמן עלולה להוביל לבסוף לחסר דם, סטגנציה של דם, ליחה, פגיעה בשן, סטגנציה של צ'י ועד לריקון התמצית שבכליות.
הסינדרומים המפורטים בעבודה כוללים: חום ולחות בכיס המרה, חסר צ'י בלב ובטחול עם סטגנציה של דם, סטגנציה של דם בלב, חסר צ'י ודם בלב עם חסר צ'י בטחול, דיסהרמוניה בין הלב לכליות, חסר דם בלב ובכבד.
 
סכיזופרניהSchizophrenia –
הינה מחלה המתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כגון: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון דיבור וחשיבה, פגיעה בכוח הרצון והיוזמה, בעיות קוגניטיביות, בעיות בזיכרון וקשב. לחולה יהיו התנהגויות מוזרויות שמגיעות על רקע עולם החוויות הפנימיות ועקב בעיות קוגניטיביות, קשיים בתחום החברתי והתעסוקתי. כמו כן ישנן הפרעות במצב רוח, הפרעות בתחושה, הפרעות בחשיבה, מחשבות שווא, כושר שיפוט לקוי ולעיתים התאבדויות.
שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית היא 1%-1.5%. הגורם העיקרי לסכיזופרניה הוא תורשה.
האבחנה על פי הרפואה סינית מתחלקת לשניים:
פסיכוזה דפרסיבית - לחות וסטגנציה של צ'י. מדובר בסוג השקט של החולים בעלי תגובות איטיות ושינויי מצב רוח.
פסיכוזה מאנית - התפרצות אש וליחה. מדובר בסוג הרועש של החולים הנוטים לכעוס, להזות ולהיות פעלתנים.
פיגור שכליMental retardation -
הינו מצב של תפקוד אינטלקטואלי ירוד המלווה בהגבלה ניכרת במיומנויות יומיומיות הנדרשות להסתגלות בלפחות שניים מהתחומים הבאים: תקשורת אישית וחברתית, עצמאות, התמצאות, הישגים אקדמאים, תעסוקה , בריאות ובטיחות. תנאי נוסף להגדרה הוא שמצב זה החל לפני גיל 18 שנה. גורמי סיכון וסיבות לפיגור שכלי הם אורגניות, סביבתיות והתנהגותיות.
הגישה ברפואה הסינית יש התייחסות מועטה בלבד לפיגור שכלי והוא מיוחד לחסר Jing בכליות. ג'ינג מוגדר כתמצית החיים וממוקם בכליות ביחד עם הצ'י המולד ושולט על ייצור דם דרך מח העצם, על תהליכי רבייה והתפתחות, ועל אספקטים שונים של המוח. המקבילה המערבית שלו היא המאגר הגנטי.
טרשת קשרית –  Tuberous Sclerosis
זוהי מחלה העוברת בתורשה גנטית דומיננטית, בה החולה מפתח גידולים במספר איברים הכוללים לב, עיניים, כליות, ריאות ועור. למרבית החולים הילדים יש גידולים בכליות. כמו כן הגידולים יוצרים סיבוכים שונים. הילדים הפגועים יכולים לחוות התקפים, מוגבלויות אינטלקטואליות, אוטיזם, קשיי למידה והפרעות התנהגות. דיאגנוזה נעשית על ידי בדיקות גנטיות ועל ידי הדמיות באיברים פגועים. נוסף לכך על ידי סממנים קליניים.
חומרת הסימפטומים מכתיבה את הפרוגנוזה.
הטיפול סימפטומטי.
 
הגישה ב רפואה סינית, אין סינדרום אחד ברור עקב המגוון הרחב של הסימפטומים המופיעים. כמעט תמיד ישנה פגיעה של הTW עוד מתקופת העוברות (שכבת הShao Yang האחראית על רקמות חיבור) וכמו כן של הכליות. בנוסף, תתכן מעורבות של הלב, של מרידיאן החוצה האחורי והקדמי ושל הראות.
על פי גישת ארבע הרמות קיימת הפרעה ברמת ה Xue וה- Ying.
 
הגישה ב רפואה סינית למחלות נפש - הקדמה לתיעוד המקרים
ברפואה הסינית, כמו ברפואה המערבית, המושג "נפש" ((Spirit-Shen מציין את האספקט הלא-פיזי בהוויית האדם; אך שלא כמו במערב, הסינים לא התייחסו אליה כנפרדת ומובחנת מהגוף.
Xue-HaiZhou כתב: "חמשת ה-Shen הם המזג, האופי של הדם והצ'י. התרוממות רוח, כעס, הרהורים, עצבות ופחד - לכולם יש בסיס ברקיע. אדם שחסר תכונות אלה, ייתפס כמשעמם, האישיות שלו תהיה מתה". מכאן, שברפואה הסינית התייחסו להפרעות הנפש כאל התבטאויות המונעות מהאדם לחיות את חייו באופן יאות.
מבחינה היסטורית, בכל תקופה הייתה התייחסות שונה לנפש ולטיפול בה: בשושלת האן, בספר Discussion of Cold Damage and Essential from the Golden Cabinet, מדגישים באופן כללי את הסדרת הצ'י המזין (Ying) והמגן (Wei) ע"י ניקוז אש, הרמון המחמם האמצעי או העשרת הדם. משושלת טאנג והלאה, ובמיוחד בתקופת שושלת ג'ן-יואן, האש הפכה לדאגה העיקרית בניסיון להרגיע את הנפש. לכן, ההתמקדות הגדולה יותר הייתה במערכת האיברים (מאשר בצ'י ובדם) והובילה לטיפול בלב כאיבר הקרוב ביותר והמקושר גם לאש וגם לנפש. הדיון על האש המיניסטריאלית והאינטראקציה שלה עם הלב הביאו לטיפול במערכת היחסים שבין הלב והכליות. טרנדים אלה המשיכו גם בתקופת שושלת מינג ועד לשושלת צ'ינג. שילבו זאת יחד עם הופעת הפרעת הלחות החמה כדאגה העיקרית. גם חסר יין משך תשומת לב רבה, וכך גם הכבד, שרופאים סיניים רבים מהתקופה הנוכחית, רואים בו כאיבר החשוב ביותר בטיפול כל סוגי ההפרעות הפנימיות.
מהתקופה הרפובליקנית והלאה, כמו גם בתקופה של סין אחרי מאו, הושאל הקונספט מהרפואה המערבית, ותופעות כמו תשישות עצבים (Neurasthenia), הפכו להיות חשובות מאוד בסין וברפואה הסינית. שינויים אלה גרמו למערכת האיברים להפוך שוב לחשובה ביותר. [Formulas& Strategies 2nd edition, Chapter 10 – Scheid, Bensky, Ellis, Barolet ].
לעומת זאת, למרות שקרוב לודאי לאורך כל ההיסטוריה, אנשים סבלו ממחלות נפש והפרעות התנהגותיות, בעבר הן לא אובחנו בנפרד ממחלות גוף רגילות ולכן הן נחשבות לסיווג חדש יחסית בעולם הסיני. מסיבה זו, המידע המוצג לגביהן בספרות הסינית דל יחסית.
בעבודה זו כיסינו מגוון של מחלות נפש והפרעות התנהגותיות, בתקווה לנסות לשפוך מעט אור בנושא, למרות המדגם הלא מייצג. העבודה, לחלקיה השונים, עוסקת באוטיזם עם התמקדות ב-PDD NOS, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD),Tuberous Sclerosis - טרשת קשרית, סכיזופרניה, פיגור שכלי והפרעות התנהגות. לרוב המטופלים יש בעיות נוספות ברקע, אך כמטפלים בחרנו להתמקד בבעיה המרכזית של המטופל.
עבודה זו מסכמת כשלושה חודשי התנדבות (בשנת 2011) במחלקת הנוער בבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל בבת-ים. במסגרת ההתנדבות, ניתנו טיפולים חד-שבועיים לשבעה ממטופלי מחלקת נוער א' ו-ב' בבית החולים, במטרה להקל על הסימפטומים הנפשיים והגופניים, המלווים את בעיותיהם הנפשיות, המנטאליות, ההתנהגותיות והרגשיות. כל זאת נעשה באמצעות טיפול במגע - שיאצו וגישתו הייחודית של כל מטפל.
 
המסע שעברנו, הן ברכישת הידע בנושא וחקירתו והן בליווי המטופלים, היה עמוק מרתק, ואנו מקווים כי עבודתנו זו תשקף זאת ותשפוך, ולו מעט, אור על הנושא.
 
 
תיעוד כלל המקרים שטופלו במסגרת הפרויקט
סיכום הטיפולים בנוער
החלק המעשי של העבודה מציג את סיכומי הטיפולים בבני הנוער המטופלים. סיכומי הטיפולים מפרטים בחלקם את רוטינת הטיפול: מנחים, מרדיאנים, איברים ונקודות. במקרים בהם לא נעשה טיפול שיאצו קלאסי, סיכומי הטיפולים מתארים את מאפייני הטיפול והמגע שנעשו. בכל מקרה מתואר רצף של קשר שנבנה בין המטפל והמטופלים וברובם ניתן לראות מגמת שיפור בתקשורת.
ברמה הפרטנית, הטיפולים המעשיים נבדלו זה מזה בהתאמה ליכולתו של המטופל לתקשר עם המטפל ועם הסביבה בכלל.
הטיפולים מאופיינים על ידי מידה רבה של יצירתיות מצד המטפל בבניית הקשר עם המטופל, בניצול הזדמנויות לטיפול ובהתאמה מתמשכת של הטיפול לתנאים הסביבתיים ולמגבלות שהציב המטופל.
 
תשאול
נעשה רק מול חלק מהמטופלים, בדרך כלל במידה מוגבלת, ובמקרים אחרים לא נעשה כלל. במקרים בהם לא היה תשאול ניתן היה להסתמך על האבחון המערבי שעבר המטופל, על דיווחי הצוות ועל ניסיון שנרכש תוך כדי העבודה הטיפולית.
מטרות הטיפול
המטרות שהוגדרו לטיפול שיאצו (לרוב על ידי הצוות) היו בראש וראשונה לספק למטופלים חווית תקשורת מהנה. בחלק מהמקרים המתוארים לעיל המטופלים לא מאפשרים כלל מגע איתם, ולמרות זאת נענו (לשמחתנו) למגע של השיאצו.
נוספו לכך מטרות נקודתיות שהועלו על ידי הצוות או על ידי המטופלים תוך כדי הטיפול, והתייחסו לבעיות נקודתיות כגון: כאבי בטן, בעיות עיכול, מצב רוח ירוד, הרגעה במקרים של התנהגות אלימה.
שיטת הטיפול והמשוב
ברמה הפרטנית, הטיפולים המעשיים נבדלו זה מזה בהתאמה ליכולתו של המטופל לתקשר עם המטפל ועם הסביבה בכלל. כאשר המטופל נמצא במצב בו, הוא מסוגל לתקשר עם הסביבה (בדיבור או בכתב). המטפל שיתף אותו בטיפול, קיבל ממנו משוב ויכול היה להתאים את הטיפול לצרכיו ולהרגשתו של המטופל. אצל מטופלים שהתקשורת עם הסביבה מוגבלת, המטפל היה צריך "לנחש" ולפעול בדרך של ניסוי וטעייה על מנת להתאים את הטיפול למטופל, וברוב המקרים לא התאפשר טיפול שיאצו קלאסי אלא מגע מותאם ככל שהמטופל אפשר.
הטיפולים מאופיינים על ידי מידה רבה של יצירתיות מצד המטפל בבניית הקשר עם המטופל, בניצול הזדמנויות לטיפול ובהתאמה מתמשכת של הטיפול לתנאים הסביבתיים ולמגבלות שהציב המטופל. יש טיפולים שנעשו תוך כדי הליכה, בעמידה, תוך כדי תנוחות ישיבה או שכיבה שהמטופל רגיל להם ושאינן מאפשרות רוטינת טיפול רגילה. חלק מהטיפולים כללו פעילות משותפת עם המטופל שאינה קשורה כלל לטיפולי שיאצו כגון ריקודים ומשחקים וכל פעילות שמטרתה הייתה בניית קשר. בכל הטיפולים נדרשה רגישות רבה מצד המטפל לתגובות ולהתנהגויות המטופל במהלך הטיפול.
תוצאות
מבחינת תוצאות יש לציין מספר דברים:
א - כל המטופלים קבלו במקביל טיפול תרופתי ו/או טיפול רפואי אחר (כגון ECT) . כמו כן, שגרת היום במוסד כוללת בתוכה פעילויות חינוכיות וחברתיות שמטרתן לטפח ולפתח את המיומנות של המטופלים. מכיוון שכך, קשה לבודד את השפעת טיפולי השיאצו בבחינת השינויים שאירעו במטופלים במהלך הטיפולים.
ב - ברוב המקרים לא נעשה תשאול ממצה (או בכלל לא נעשה) ולכן היתה אי בהירות בייחוד לסינדרומים הרלבנטיים לטיפול.
ג - כפי שצוין לעיל, בחלק גדול מהמקרים לא ניתן היה לבצע רוטינה טיפולית מקובלת שכן המנח של המטופל לא אפשר זאת, או פרק הזמן שהיה מוכן לקבל טיפול היה קצר מאד. תנאים אלה היקשו או לא אפשרו כלל להתמקד במרידיאנים ספציפיים ובנקודות צובו ולא ניתן היה למדוד השפעות ישירות של עבודה ממוקדת.
ד - כל המטופלים הגיבו טוב למגע. רוב הזמן רצו לקבל טיפול או לפחות הסכימו לו בלי לחץ או אכיפה. חלקם אף ציפו לטיפול ושמחו לקראת המטפלים. מקרה אחד גילה החמרה בסימני אלימות והטיפול הוקפא לבקשת צוות המחלקה עד לאיזון תרופתי.
מסקנות כלליות:
המסקנה העיקרית מהתנסות זו היא שטיפול במגע עוזר לבני נוער הסובלים מפיגור, אוטיזם או הפרעות נפש למיניהן, ולכן יש בהחלט מקום וחשיבות לטיפולי שיאצו במסגרת אשפוז כזו.
מסקנה אחרת היא שטיפול שיאצו באוכלוסיה כזו מחייב גישה בראש פתוח, נכונות לשכוח מרוטינות וכללי טיפול מוכרים ויכולת למצוא את המגע המיוחד הנכון למטופל הן מבחינת הטכניקה והן מבחינת הזמן.
מסקנות והמלצות לעבודה המעשית:
1 - ברוב המקרים ניתן לומר בוודאות שטיפול במגע מיטיב עם המטופלים ובהחלט יכול להיות טיפול משלים בסל הטיפולים שניתן במסגרת האשפוז. המלצתנו לבית החולים היא לשלב טיפול במגע באופן קבוע בסל הטיפולים הניתנים במוסד, ואף להגביר את תכיפות הטיפולים כדי להשיג תוצאות טובות ומהירות יותר.
2 - שיתוף הפעולה עם הצוות המטפל לא היה מובנה. היו פגישות אקראיות עם האח האחראי על המחלקה (לעיתים רחוקות עם מנהל המחלקה) ושיחות מסדרון עם אנשי צוות אחרים. ההמלצה שלנו היא לשתף את אנשי הצוות בקביעת יעדי הטיפול מראש ולאורך התהליך.
3 - מומלץ לקיים דיאלוג קבוע עם אנשי הצוות לפני כל טיפול, לשמוע אם יש צרכים מיוחדים (כאבים, בעיות עיכול, בעיות רגשיות וכד') ולהתאים את הטיפול לצרכים הנקודתיים. לאחר הטיפול יש לבקש מהצוות לשים לב אם יש שינוי בעקבות הטיפול.
4 - ללא קשר מוסדר וממוקד עם הצוות, הטיפול היה בעיקר לפנק את המטופלים ולגרום להם הרגשה טובה, מטרה חשובה בפני עצמה, אך בהחלט אפשר ורצוי להוסיף עליה.
דיון
מטרת העבודה הייתה לתעד טיפולי שיאצו בנערות ונערים המאושפזים במחלקות לנוער בבית החולים אברבנאל, מחלקת נוער א' שמטפלת בהפרעות נפשיות ומחלקת נוער ב' שמטפלת באוטיזם ופיגור. לכל מטפל הוקצו בין מטופל לשלושה מטופלים, נבדלים זה מזה בסיבות האשפוז ובאבחנה הרפואית. הטיפולים ניתנו פעם בשבוע, ומשך הטיפול השתנה ממטופל למטופל ומפגישה לפגישה, ונע בין 5 ל- 50 דקות.
כל מטפל בחר להתמקד בנושא עיוני אחד ממגוון הנושאים בהם נתקל במהלך הטיפולים. הנושאים שמוצגים הם: פיגור שכלי, הפרעת דחק פוסט טרואמטית (PTSD), טרשת קשרית (Tuberous Sclerosis), שסעת (סכיזופרניה), אוטיזם לא טיפוסי (PDD NOS) .
בגוף העבודה נמצאת סקירה מפורטת על כל אחד מהנושאים הללו הכוללת הגדרה, אבחנה, התייחסות מערבית לתופעה, התייחסות בראיה סינית וכן מודלים טיפוליים. יש לציין כי אין בנמצא חומר תיאורטי רב על תופעות של בעיות התפתחות והפרעות נפש בראיה סינית, ובחלק מהמקרים המתוארים לעיל ההתייחסות הסינית כוללת הנחות או תובנות של המטפל עצמו.
החלק המעשי של העבודה מציג את סיכומי הטיפולים בבני הנוער המטופלים. סיכומי הטיפולים מפרטים בחלקם את רוטינת הטיפול:  מנחים, מרדיאנים, איברים ונקודות. במקרים בהם לא נעשה טיפול שיאצו קלאסי, סיכומי הטיפולים מתארים את מאפייני הטיפול והמגע שנעשו. בכל מקרה מתואר רצף של קשר שנבנה בין המטפל והמטופלים וברובם ניתן לראות מגמת שיפור בתקשורת.
המסקנה העיקרית מהתנסות זו היא שטיפול במגע עוזר לבני נוער הסובלים מפיגור, אוטיזם או הפרעות נפש למיניהן, ולכן יש בהחלט מקום וחשיבות לטיפולי שיאצו במסגרת אשפוז כזו.   המגע הטיפולי משמש אמצעי לתקשר עם המטופל, שרבים מהם סגורים בעולם משלהם ומנותקים מהסביבה. ובנוסף תורם גם להקלה ותמיכה בבעיות שונות שמציקות להם.
מסקנה אחרת היא שטיפול שיאצו באוכלוסיה כזו מחייב גישה בראש פתוח, נכונות לשכוח מרוטינות וכללי טיפול מוכרים ויכולת למצוא את המגע המיוחד הנכון למטופל הן מבחינת הטכניקה והן מבחינת הזמן.
בנוסף אנו ממליצים שבעבודה טיפולית מסוג זה יהיה שיתוף פעולה קבוע ומובנה עם הצוות הטיפולי של בית החולים (או כל מסגרת אחרת בה שוהים המטופלים) על מנת להוסיף לטיפול החווייתי מיקוד בצרכים נקודתיים ובבעיות שמתעוררות בחיי היום-יום של המטופלים.
 
 
הערה לגבי הבילביוגרפיה: בגלל פיצול העבודה לחלקים שונים, רשימת המקורות, לא בהכרח תתאם את ציוני המקום המסומנים בחלקים המפוצלים.
ביבליוגרפיה המתייחסת לנושא אוטיזם - PDD NOS
1. The ICD-10 classification of mental and behavioral disorders (1993), Word health organization, Geneva.
2. Pervasive Developmental Disorders (1980), Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – DSM, vol. 3.
3. Prince Wen Hui's Cook: Chinese Dietary Therapy (1983), Bob Flaws and Honora Lee Wolfe.
4. Arisal of the Clear: A Simple Guide to Healthy Eating According to Traditional Chinese Medicine (1991), Bob Flaws.
5. השפה הסודית של בעלי החיים (2006), ד"ר טמפל גרנדין, הוצאת אריה ניר, עמ' 117-118.
6. שינפלד, י. (עורך) פסיכיאטריה (1981) הוצ' אקדמון, ירושלים
ביבליוגרפיה המתייחסת לנושא הפרעת דחק פוסט טראומתית - PTSD
1. U.s. Department of veterans affairs http://www.ptsd.va.gov/professional/pages/epidemiological-facts-ptsd.asp תאריך כניסה:02/07/11
2. האגף לשיקום נכים, משרד הביטחון
 http://ptsdil.info/results.php?id=26
תאריך כניסה:02/07/11
3. עמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי
http://www.natal.org.il/?categoryid=244&articleid=351
תאריך כניסה:02/07/11
4. Current Medical Diagnosis & Treatment In Psychiatry
http://psychiatry.healthse.com/psy/more/post_traumatic_stress_disorder_ptsd/
תאריך כניסה:02/07/11
5. American academy of family physicians, diagnosis and management of post-traumatic stress disorder
http://www.aafp.org/afp/2003/1215/p2401.html
תאריך כניסה:02/07/11
6. Differential diagnosis of PTSD symptoms, psych central
http://psychcentral.com/lib/2006/differential-diagnosis-of-ptsd-symptoms/
 תאריך כניסה:02/07/11
7. Post-traumatic stress disorder (PTSD) symptoms, treatment, and self-help, helpguide.com
http://helpguide.org/mental/post_traumatic_stress_disorder_symptoms_treatment.htm
תאריך כניסה:02/07/11
8. http://www.fivepetalshealth.com/story1
תאריך כניסה:02/07/11
9. http://gprovitolatc.wikispaces.com/PTSD+-+Traditional+Chinese+Medicine
 תאריך כניסה :02/07/11
10. Chinese medical psychiatry: a textbook and clinical manual
11. The foundations of Chinese medicine: a comprehensive text for acupuncturists and herbalists
12. Dragon rises, red bird flies: psychology & Chinese medicine (revised edition)
ביבליוגרפיה המתייחסת לנושא טרשת קשרית – Tuberous Sclerosis
1. Merck
2. Hara Diagnosis By Kiiko Matsumoto, p. 165
3. Formulas & Strategies By Bensky, Sheid, Ellis, Barolet – Sheng Ma Ge Gen Tang
4. Zang Fu By J. Ross, p. 174
ביבליוגרפיה המתייחסת לנושא סכיזופרניה – Schizophrenia
1. http://he.wikipedia.org/wiki
תאריך כניסה:02/07/11
2. http://www.beok.co.il/
תאריך כניסה:02/07/11
3. http://www.infomed.co.il/disease-
 תאריך כניסה:02/07/11
ביבליוגרפיה המתייחסת לנושא פיגור שכלי – MENTAL RETARDATION
 
1. פיגור שכלי - בטיפולנט. אוחזר מתוך בטיפולנט - פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל: http://www.betipulnet.co.il/lexicon
תאריך כניסה:02/07/11
2. ABILIKO - אתר הקהילות והמומחים הגדול בישראל בתחום המוגבלויות. אוחזר מתוך http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=2069&lang=HEB
תאריך כניסה:02/07/11
3. אריה סעדה. המאפיינים של אוטיזם ומשמעותם. אוחזר מתוך:http://www.abiliko.co.i: http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1408&lang=HEB
תאריך כניסה:02/07/11
4. אריה סעדה. תוכנית קידום אישית לאנשים עם פיגור שכלי. אוחזר מתוך ABILIKO : http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1402&lang=HEB
תאריך כניסה:02/07/11
5. ד"ר מ. וייל. הגדרת פיגור שכלי. אוחזר מתוך http://www.seso.co.il: http://www.seso.co.il/
תאריך כניסה:02/07/11
6. ד"ר מייק סטבסקי. אוחזר מתוך אינפומד פורטל הרפואה של ישראל: http://www.infomed.co.il/disease-
תאריך כניסה:02/07/11
7. ויקיפדיה. פיגור שכלי. אוחזר
 http://he.wikipedia.org/wiki/
תאריך כניסה:02/07/11
8. חגית ליסיצין. הגדרת פיגור שכלי. אוחזר מתוך WIKI אתר התקשורת הבין מכללתי: http://wiki.mofet.macam.ac.il/
תאריך כניסה:02/07/11
9. טיאנו, מוניץ, נוימן אליצור. פרקים נבחרים בפסיכיאטריה - פרק 22 - הפרעות פסיכיאטריות בילדים ומתבגרים. אוחזר מתוך חומרים בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה: http://hametapel.com/abnormalpsybook22.htm
תאריך כניסה:02/07/11
10. מקום מיוחד. גופים וארגונים לבעלי צרכים מיוחדים. אוחזר מתוך מקום מיוחד להורים ולמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים: http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=5&id=142&defid=-1&page=4&item=1207
תאריך כניסה:02/07/11
11. משרד הרווחה. אנשים עם פיגור שכלי - שירותים בקהילה. אוחזר מתוך משרד הרווחה והשירותים החברתיים: http://www.molsa.gov.il/MISRADHAREVACHA/Templates/tmpInnerTablePage.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID.
 תאריך כניסה:02/07/11
12. מתיא אום אלפחם. ליקויי שפה ותקשורת - שאלות ותשובות. אוחזר מתוך אוריינית מערכת תומכת ללמידה מתוקשבת: http://www.orianit.edu-negev.gov.il/matiaoef/cp/homepage/leqoyee.htm
תאריך כניסה:02/07/11
13. נחום כץ. (אפריל 2010). פיגור ותחלואה נפשית. אוחזר מתוך themedical: http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=398
תאריך כניסה:02/07/11
14. ד"ר ניר עמיר וד"ר דורית לב . אבחון בהערכת עיכוב בהתפתחות ופיגור שכלי על רקע מחלקות גנטיות. אוחזר מתוך תמורות רפואה סינית: https://www.tmurot.org.il/article.aspx?id=643
תאריך כניסה:02/07/11
15. צוות ההדרכה של תמורות. (אין תאריך). חומרים בסיסיים ברפואה סינית. אוחזר מתוך תמורות. https://www.tmurot.org.il/article.aspx?id=177
תאריך כניסה:02/07/11
16. צוות ההדרכה של תמורות. (אין תאריך). עבודה בשיאצו עם ילדים עם פיגור שכלי. אוחזר מתוך . https://www.tmurot.org.il/article.aspx?id=278
תאריך כניסה:02/07/11
17. צוות ההדרכה של תמורות. (אין תאריך). שיאצו טיפולי בילדים. אוחזר מתוך רפואה סינית תמורות:
תאריך כניסה:02/07/11
18. רון גולן יוסף ליידרמן,דימה שצ'רבינקין נריה בנימין. (אין תאריך). שילוב ילדים עם פיגור שכלי במסגרות לימוד רגילות. אוחזר מתוך Leobaeck.net: https://sites.google.com/a/leobaeck.net/pdd
תאריך כניסה:02/07/11

 

 
מסלול לימודי רפואה סינית  בתמורות
מסלול לימודי טווינא בתמורות
מסלול לימודי שיאצו בתמורות
 
מנחים: ד"ר ניר עמיר וגלעד פסל
חומר זה מוגש כשירות ע"י אתר תמורות. ©Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.