סיפור משעשע על קבוצת קופים בכלוב אחד המוטלת לתוך סיטואציה פסיכולוגית שמובילה לקיבעון מחשבתי ואקט אלים כנגד כל מי שינסה להפר דוגמות אלו. מעורר חיוך עד שנזכרים שהקופים הם בעצם אנחנו. האם דוגמא זו היא אלגוריה לקיבעונות שלנו?

מאת: לא ידוע

קבוצת מדענים הציבה חמישה קופים בכלוב. במרכז הכלוב הציבו סולם ועליה ערימת בננות. כאשר קוף מסוים עלה על הסולם כדי לקחת לו בננה, המדענים שפכו מים קרים על הקופים שנשארו על הקרקע.
לאחר זמן מסוים, כל אימת שקוף כלשהו נסה לעלות על הסולם, היו אוחזים בו שאר הקופים או מונעים את עלייתו לסולם באלימות.
במשך הזמן הפסיקו הקופים לעלות על הסולם למרות הפיתוי של הבננות.ואז המדענים החליפו את אחד הקופים. הדבר הראשון שהוא נסה לעשות היה לעלות על הסולם, דבר שנמנע בנחרצות ובמהירות על ידי שאר הקופים אשר היכו אותו. לאחר מספר נסיונות כואבים הפסיק הקוף המצטרף לחבורה לנסות לעלות על הסולם.
המדענים החליפו קוף נוסף אשר נסה לעלות על הסולם כקודמיו. הפעם השתתף הקוף הראשון שהוחלף בהכאת המטפס בהתלהבות רבה.
החלפת הקוף השלישי חזרה על אותו ריטואל, ובהדרגה הוחלפו שני הקופים הנוספים עד שלבסוף לא נותר אף לא קוף אחד מהקבוצה המקורית.
המדענים נותרו עם חמישה קופים שלמרות שמעולם לא ספגו מקלחת מים קפואים המשיכו להכות בכל מי שנסה להגיע אל הבננות.אם היה ניתן לשאול אותם למה הם מכים את כל מי שמנסה לעלות על הסולם, קרוב לוודאי שהתשובה הרצינית הייתה:
"לא יודע – ככה זה היה מעולם..."

נשמע לנו מוכר?
עלינו לבדוק בעצמנו את הקיבעונות שלנו (הסטגנציות) ולוודא שאיננו מכים אחרים (או את עצמנו), או מתחפרים בהנחות היסוד שלנו בלי לנסות לבדוק את מקורן או לנער אותן מן האבק.

"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה"
אלברט איינשטיין.

נ.ב. הסיפור נשלח אלי מספרד ומקורו אינו ידוע לי. האם זהו ניסוי אמיתי או בדיחה של משהו יצירתי?