הטיפול בשיאצו בילדים במצבי סיכון – תקציר עבודת גמר

מאת: יעל ניב

”ילדים במצבי סיכון´ היא הגדרה רחבה הכוללת כל ילד אשר סובל מפגיעה על ידי בני משפחה, בין אם זו פגיעה אקטיבית כגון אלימות גופנית או פגיעה מינית, או פגיעה פסיבית כגון הזנחה, נטישה או חוסר התיחסות ופניות רגשית לצרכי הילד. ילדים אלו יכולים להשתייך לאחת או יותר מהקטגוריות הבאות:

1. ילדים הסובלים מהתעללות נפשית – דחייה של הילד, התעלמות מכוונת, איום על הילד, הטחת האשמות בילד, הענשה חריפה או הענשה ללא קשר למעשיו, כליאה או השפלה של הילד, אפליה בין ילדים בני אותה משפחה וכו´.
2. ילדים הסובלים מהתעללות פיסית – גרימת חבלה גופנית ע´י הכאה או כל עונש פיסי אחר.
3. ילדים הסובלים מהתעללות מינית – כל אינטראקציה בין ילד ומבוגר בה הילד מנוצל לצורך מיני של המבוגר.
4. ילדים הסובלים מהזנחה חמורה, בין אם מכוונת או בלתי מכוונת – הזנחה של צרכים פיסיים כגון מזון ולבוש, הזנחה חינוכית הכוללת חוסר דאגה ללימודיו של הילד, היעדר דאגה לגירויים והתפתחות קוגניטיבית, והיעדר שמירה על כללי התנהגות וגבולות, או הזנחה רגשית המתאפיינת בהעדר התיחסות לצרכים הרגשיים של הילד.

בארץ מופעלים מזה כעשור מספר מרכזי חירום לטיפול בילדים במצבי סיכון ובמשפחותיהם. מרכזים אלו נועדו לתת מענה מיידי לבעיית האלימות – בראש ובראשונה להבטיח את שלומו ולאפשר החלמה והבראה לילד המותקף, וכן לבצע אבחון ותחילת טיפול הן לילד והן למשפחתו, כל אלו תוך כדי דחייה למועד מאוחר ושקול יותר את קבלת ההחלטות לגבי המשך הטיפול בילד לטווח ארוך. כך, בדומה לחדר מיון של בית חולים, מרכז החירום נותן מענה מיידי וראשוני לבעיה התכופה, והמשבר החריף שנוצר במשפחה.
המודל הטיפולי במרכזי החירום אף מבוסס על ניצול של המשבר שנוצר, כמנוף ליצירת שינוי במשפחה ותחילת תהליך ההבראה, במטרה לשמור על המסגרת המשפחתית וליצור מצב בו הילד יוכל לחזור לחיקה תוך כדי הבטחת בטחונו במסגרתה. מרכזי החירום בישראל פועלים בצורה מתוכננת ומקצועית כיחידה טיפולית אינטגרטיבית, ונמצאים בחזית הטיפול המערכתי המשפחתי כפי שזה מתואר ומומלץ בספרות בשנים האחרונות.

מאמר זה מתאר את התרומה האפשרית של טיפול בשיאצו בילדים במצבי סיכון. ילדים אלו ממגוון רחב של בעיות נפשיות רגשיות, המלוות במגוון סימפטומים גופניים שלכאורה לא תמיד קל לקשר ביניהם. חלק מהסימפטומים הגופניים הם תוצאה ישירה של ההתעללות או ההזנחה, אך חלק הוא תוצר משני של ההתעללות, ובעצם הבעיות הנפשיות-רגשיות המלוות את ההתעללות מוצאות לא אחת ביטוי בסימפטומים גופניים שונים.
מדגם קטן של הבעיות מהם סובלים ילדים אלו מראה כי אלו אינן בעיות אשר אופייניות לילדים בגילאים אלו (ראה פרק 4 במאמר המורחב) ולא די בטיפול הסטנדרטי הניתן לילדים במסגרת הרפואה הסינית, או בטיפול בסימפטומים הגופניים בלבד.

הרפואה והפילוסופיה הסינית, בניגוד לרפואה המערבית, אינה מפרידה כלל בין הבטי גוף ונפש, ורואה אותם כמכלול אחד שיטופל יחד וישפיע זה על זה. השימוש במודל של הרפואה הסינית להבנת יחסי הגומלין בין גוף ונפש, בין ההתעללות לתוצאתה הנפשית, ולהתבטאותה הגופנית, ולמעגלי המשוב והאינטראקציה בין אלו, מאפשר הבנה הוליסטית של הילד וגישה מערכתית להחזרת האיזון האנרגטי לגופו ולנפשו. מתוך ההכרה כי שורשן של הבעיות מהן סובלים ילדים במצבי סיכון הוא נפשי-רגשי, המאמר סוקר בהרחבה את ההבטים השונים של הטיפול בבעיות נפשיות-רגשיות באמצעות הרפואה הסינית. היתרון בטיפול באמצעות הרפואה הסינית הוא בכך שהבעיה הנפשית-רגשית, כמו גם ביטויה הגופני, זוכים לטיפול משולב ומאוחד, שיש בכוחו לסייע בשבירת מעגל הקסמים בו מצב נפשי מחמיר מצב גופני, אשר מחמיר את המצב הנפשי, וחוזר חלילה.

המאמר נכתב כעבודת גמר (שנה ג´) בעקבות כחמישה חודשי התנדבות במרכז חירום לילדים במצבי סיכון ´מקום בלב´ בתל-אביב. במסגרת זו ניתנים מזה כשנתיים טיפולי שיאצו שבועיים לילדים השוהים במרכז, ע´י תלמידי ´תמורות´, במטרה להקל הן על הסימפטומים הגופניים המלווים את בעיותיהם הרגשיות-נפשיות, והן על הסימפטומים הרגשיים-נפשיים מהם הם סובלים, באמצעות הפעלת הכלים המצויים לרשותה של הרפואה הסינית. הטיפולים ניתנים במתכונת מיוחדת שנבנתה במרכז החירום, אשר נועדה להעניק לילדים בטחון מירבי בעת הטיפול, ולאפשר להם להנות ככל היותר מפירותיו.

המאמר מדגיש את חשיבותו של השיאצו כחלק מהמכלול הטיפולי במרכז החירום: נדמה שמרכז החירום מטפל בכל צרכי הילדים, מתוך מגוון רב של גישות ושיטות, אך עם זאת, רובם ככולם של הטיפולים מכוון לבעיות הנפשיות-רגשיות של הילדים, כאשר הסימפטומים הגופניים אינם זוכים למענה הולם. השילוב בין ההסתכלות המערבית על הדינמיקה המשפחתית והשפעותיה על הפרט (הילד), לבין ההסתכלות הסינית לגבי יחסי הגומלין בין סימפטומים גופניים ורגשיים אצל הילד מאפשר להעניק לילד נדבך טיפולי נוסף, שלא רק משלים את הטיפול המערבי המשפחתי והאישי על ידי טיפול במישורים הפיסיים, אלא אף יכול לסייע לו בחשיפת בעיות נסתרות והוצאתן אל פני השטח.
בנוסף, שיטות הטיפול השונות המופעלות המרכזי החירום, בין אם מילוליות ובין אם לא מילוליות, אינן משלבות טיפול במגע. לא ניתן להפריז בחשיבותו של מגע חיובי ומתקן עבור ילדים אלו. הטיפול במגע דרך השיאצו, אם כך, לא רק שיכול להביא להקלה משמעותית בסימפטומים פיסיים, ועקב כך גם אולי להקלה על סימפטומים רגשיים, אלא שהוא מהווה נדבך חשוב בהחזרת האמון הבסיסי לילדים הפגועים, ובחוויתו של מגע כגורם מיטיב ותומך.

פירוט תוכן המאמר המורחב:

פרק 1 מתאר את הרקע המערבי לטיפול בילדים במצבי סיכון, שכאמור, אינו רפואי כי אם פסיכולוגי-חברתי. הפרק כולל אטיולוגיה לבעיה, סוגי פגיעה ומאפייניהם, ההשפעה של הפגיעה על הילדים, והטיפול המערכתי המומלץ – טיפול מתקן וטיפול מונע.
פרק 2 דן ברקע הסיני הרלוונטי – הביטוי והטיפול בבעיות רגשיות-נפשיות ברפואה הסינית, ומבוסס רובו על הפרק הנוגע בבעיות מנטליות-רגשיות בספרו של Giovanni Maciocia. הפרק סוקר בהרחבה את נושא ה-Mind/Shen ברפואה הסינית, ואת חמשת היבטי הרוח. לאחר מכן מתוארות ההשפעות של הרגשות על הרוח, וכתוצאה משילוב זה של גוף-נפש ומנטלי-רגשי, האבחון של בעיות רגשיות נפשיות, הפתולוגיה של כל בעיה ובעיה, והעקרון הטיפולי.
פרק 3 מתאר את מקלט החירום כמודל טיפולי בילדים במצבי סיכון, ומתמקד כדוגמא במקלט ´מקום בלב´ אשר נמצא בתל-אביב. מתוארים בקצרה מטרות המרכז, מבנהו ועקרונות פעולתו, שגרת החיים במרכז, וכן כיצד השיאצו שולב בתוך המכלול הטיפולי הניתן לילדים השוהים במרכז ´מקום בלב´.
פרק 4 סוקר את העבודה המעשית שנעשתה במסגרת עבודת הגמר – המודל הטיפולי, עשרה סיפורי מקרה, והטיפולים שניתנו.
פרק 5 סיכום העבודה, מנסה לעמוד על תרומתו המיוחדת של השיאצו בטיפול בילדים במצבי סיכון.

לחץ כאן להורדת הקובץ המלא של העבודה – טיפול בשיאצו לילדים בסיכון

להפניות
לחץ כאן לרשימת עבודות נוספות בנושא ילדים.
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות