במאמר זה, ננסה להבין מדוע ילדים קטנים חולים יותר בתקופת עונות המעבר והחורף, איך ניתן לעזור, כדי להקטין את התחלואה, מקומם של החיסונים במניעת מחלות ואיך בכל זאת מטפלים כשחולים – טיפים שימושיים להקלה על חום, נזלת ובעיות אוזניים.
מאת: צוות הקליניקה המשלימה לילדים - תמורות - וולפסון
* ננסה להבין מדוע ילדים קטנים חולים יותר בתקופת עונות המעבר והחורף.
* במה ניתן לעזור כדי להקטין את התחלואה.
* מקומם של החיסונים במניעה.
עם הגיע עונת המעבר או החורף, חוזרת על עצמה התמונה השכיחה במרפאות הילדים וחדרי המיון, העמוסים בחולים קטנים וסובלים. רוב הילדים סובלים ממחלות חום ,נזלת, שיעול, קוצר נשימה, סטרידור, כאבי אוזניים, כאבי בטן, הקאות, שלשולים ועוד...לרוב מדובר בתינוקות וילדים קטנים בגילאים שבין 6 חודשים ועד 4 שנים. לא אחת מתפלאות האימהות על כך שילדם היה בריא מאז לידתו ולפתע פתאום הוא מתחיל לחלות. התופעה מתרחשת לרוב בעונת המעבר, והסיבה לכך נעוצה הן בילוד והן בסביבתו.
סיבות הקשורות למערכת החיסונית של הילוד:
כל ילוד יוצא לאויר העולם כשהוא מצויד במערכת חיסונית זמנית. מערכת זו מורכבת בעיקרה מנוגדנים אותם קיבל דרך השליה מאמו. מערך זה מאפשר לילוד לעבור את התקופה הקריטית הראשונית של חייו ללא מחלות, בדרך כלל. אך מערכת זו יעילה רק בחודשי חייו הראשונים של הילוד. מדובר ב 6-8 החודשים הראשונים לחיים. הנוגדנים ממקור אמהי נכחדים עם הזמן. במקביל לתהליך ההכחדה של הנוגדנים, מתחיל תהליך הבניה של המערכת החיסונית של הילוד, בו נחשף הילוד למחלות ונידבק בהן.
תהליך זה מאפשר למערכת החיסונית להבשיל ולהתגבר על המזהמים השונים התוקפים את הגוף.לחשיפתו של הילד למחוללי המחלות החיצוניים, כמו וירוסים וחיידקים, חשיבות רבה בכך, שעצם החשיפה מעודדת את יצירת הנוגדנים כנגד אותו גורם. מערכת החיסון המבשילה ומתפתחת בתקופה זו מאפשרת לנו, בגיל מאוחר יותר, לעמוד טוב יותר בפני מחלות שונות התוקפות את גופנו וכך לא לחלות באותה תדירות כפי שחלינו בתחילת חיינו.
סיבות הקשורות בגורמים סביבתיים:
אחד הגורמים החשובים הוא מזג האויר. בולטים במיוחד הם השנויים בחום האויר ובלחות; גורמים אלו משפעים על הרכב הוירוסים והחיידקים הפעילים באותה תקופה. הילוד נחשף בתקופה זו למזהמים רבים בפעם הראשונה בחייו. וקיים סיכוי רב שהוא יחלה. אנו עדים לכך שבתקופות אלו רוב הילדים הקטנים עם מערכת חיסונית צעירה ומתפתחת נחשפים לחיידקים ומפתחים מחלות.גורם סביבתי נוסף הוא החי ובעיקר הצומח שבסביבתנו הלובש ופושט צורה בעונות המעבר. במסגרת השינויים משתחררים לאויר חלקיקים רבים. אלו מזוהים ע´י המערכת החיסונית, הנמצאת בתהליך בניה, והיא מגיבה כלפיהם בצורה מוגברת ולא תקינה. תגובה זו אנו מכנים תגובה אלרגית. גם האלרגיה תורמת את חלקה לתחלואה בתקופות אלו בצורה של נזלת, תגובות במערכת הנשימה ובעיות עור.
מקובל כי ילדים בגילאי 4 חודשים עד 4 שנים יכולים לחלות בתדירות של פעם עד פעמיים בחודש וזו עדיין תחלואה נורמלית לקבוצת גיל זו.
איך נחשפים למחלות?
חשיפה למחלות נעשית דרך מגע ישיר או עקיף עם נושא מחלה ומגע עם הפרשותיו, כולל האוויר הננשף ועוד. כל אלו מאפשרים מעבר מהיר של מחלות, בעיקר זיהומים, והדבקה של מספר רב של ילדים. המחלות השכיחות ביותר בתקופה זו הן המחלות הויראליות, הפוגעות בעיקר במערכות הנשימה, אף-אוזן-גרון ובמערכת העיכול. לאחר שהבנו למה חולים יותר בתקופת החורף ועונות המעבר נשאלת השאלה האם ניתן בכל זאת להתגונן ולחזק מצד אחד את הגוף ומצד שני למנוע ממנו לחלות.
ראשית נתייחס אל גורמים סביבתיים ומניעתיים. חשוב לשמור על כך שלא נחשוף את ילדינו להבדלים בטמפ´ של פנים וחוץ. נמנע להלבישם ביתר כך שלא יזיעו, כי ההזעה יכולה לקרר את גוף התינוק וע´י כך להזיק. רצוי לשמור על חום הבית בסביבות כ- 20 מעלות (היום ההמלצה היא להציב מדחום בחדר ולחמם ל 21-22 מעלות).
בגישה הסינית, כמו בקונוונציונלית, קיימות המלצות סותרות: מחד - מומלץ על שמירת חום הגוף במחצית העליונה של הגוף וחשיפת את הגפיים התחתונות לטפ´ החיצונית הקרה. למשל, בסין ויפן תראה בחורף ילדים עם מעיל ומכנסים קצרים. כך מתחסן הילד לעמידות טובה יותר מול תנאי מזג האוויר הקרים. מאידך, מגע של כפות רגליים יחפות עם אבנים קרות (מרצפות) מחדירה קור למרידיאן הכליות (המתחיל בכף הרגל) ומובילה לפגיעה בכוחות החיסון של הגוף. לכן, אם מדובר על הליכה על חוף ים בחורף, אין מניעה ללכת יחף. אם מדובר על הליכה בבית עם רצפת אבן, עדיף לגרוב גרביים מחממות.
המזון אותו ילדינו אוכלים- חשוב שבתקופה זו נרבה לאכול שורשים ומזונות מחממים, כפי שהמליצו הסינים בתקופה העתיקה.
חיסונים
אחת הדרכים להתגונן כנגד אותם מזהמים היא חשיפה. החשיפה מפעילה את המערכת החיסונית. אך חשיפה לחלק מהמזהמים מסוכנת. כדי להתגונן מול אותם מזהמים מסוכנים, פותחו החיסונים. החיסון הוא האמצעי המודרני לעזור למערכת החיסונית ליצור נוגדנים ולא להסתכן במחלה קשה. החיסונים מאפשרים למערכת החיסונית ליצור נוגדנים כנגד מזהמים מסוכנים מבין החיידקים והוירוסים, כמו חיידק האמופילוס הגורם לדלקת קרום המוח, או וירוס הפוליו אשר גורם למחלת שיתוק.
החיסונים הראשונים בוצעו, ככל הנראה, בסין עוד לפני מאות שנים, כאשר היו שורטים אנשים בדם פרה נגועה במחלות מתוך הנחה שאדם החולה במחלה באופן קל לא יחלה בה שנית. באופן זה הם מנעו מגפות רבות. מכאן שחיסון נחשב לשיטת טיפול מניעתית מקובלת ברפואה הסינית.
בניגוד לתפיסות הומיאופתיות ונטורופתיות, הרפואה הסינית תומכת ברעיון החיסון אך מצפה לחסן את הילד כאשר אנרגית הטחול שלו במצבה האידיאלי. מכאן שאם הילד אינו מרגיש טוב, יש לו חום, מחלה או אפילו ´יום רע´ עם מצב רוח ירוד, ניתן לדחות את החיסון ביום יומיים. יתכן שההנחה הזו אינה מדעית ואינה נכונה אך דחייה של מספר ימים אינה מסוכנת ולבד מהתור בטיפת חלב, אין היא פוגעת בדבר.
יש לציין שבעבר החיסונים היו פחות בטוחים וגרמו לתחלואה גבוהה יותר, אולם היום הם עוברים מבדקי בטיחות מחמירים ולכן בטיחותם טובה. עיקר בהלת החיסונים החלה ב 1998 כאשר ד´ר אנדרו וייקפילד פרסם באנגליה מחקר הקושר את החיסון המשולש MMR לאוטיזם. בעקבות החיסון הפסיקו הורים רבים לחסן את ילדיהם באנגליה ובעולם, דבר שהעלה את התחלואה הכללית. מאז המחקר, הועלו מספר מחקרים סותרים ששללו את הקשר לאוטיזם, מה גם שכיום אנו יודעים שהאוטיזם נתן לאבחון בגיל מספר חודשים, עוד לפני שהחיסון ניתן.
ועוד - מאוחר יותר התגלה שארגון הורים לילדים אוטיסטים ממן את המחקר של ד´ר וויקפילד. דבר זה פוגע באמינות המחקר ועלול להעמיד את החוקר לשימוע בשנת 2008 ולסכן את רשיון הרפואה שלו.
כמובן שאין מקום לחסן נגד כל המחלות כי הבניה הטבעית של המערכת החיסונית חשובה ביותר.
איך מטפלים כאשר אנו בכל זאת חולים? האם כדאי לטפל בתופעות השונות ואיך? על כך בהמשך.
חום
היא האחת התופעות השכיחה ביותר בגיל הילדות. היום ברור יותר, שהחום הוא תהליך חיובי ביותר ואמצעי חשוב ´למלחמת´ הגוף כנגד המזהמים החיצונים. במחקרים חדשים הוכח, כי החום משפר את פעילותה של המערכת החיסונית ולכן, מומלץ היום לא להוריד את החום. ברור, שכאשר קיים מצב של חום קיצוני היכול לסכן את הגוף, אז יש לפעול. מדובר ברמות חום של מעל 40 מעלות. בשלב הראשון, ניתן להקל על הילד ע´י הורדת בגדים, אמבטיות פושרות קירור עדין של הגוף. להלן מקבץ קצר של דוגמאות: במזרח, ההודים השתמשו בפלפל שחור, הסינים במזונות מקררים כמו תות ובננה ואף אמבטיות עם ג´ינגר (זנגביל) עד אמצע השוק.
נזלת
כמו שכבר צוין קודם, הנזלת היא אחד הסימנים הבולטים אצל ילדים לתגובת יתר של המערכת החיסונית ואף נוזל הוא סימן מובהק של גיל הילדות. אך במה ניתן לעזור ,מבלי להתמכר לטיפות האף הרגילות? האמצעי הפשוט ביותר, הוא שימוש במי מלח, המוזלפים לאף בתדירות גבוהה ובכמות מוגברת. תהליך זה גורם לייבוש הנזלת ואף למניעה של התפתחות רגישות יתר של מערכת הקנה והסמפונות. מחקרים מעידים בזכות יעילות שיטה זו. ההודים היו נוהגים להעביר חוטר מיוחד באף, כשהוא ספוג במי מלח וכך להגן על האף (אבל את השיטה הזו נשאיר להודים ואנו נסתפק בתרסיס מתאים). אין להשתמש במי מלח מרוכזים ללא הנחיה מרופא המכיר היטב את דרך השימוש. דרכים נוספות: שימוש בשמנים שונים להרחה ונשימה, כמו שמן האקליפטוס. במקרים מסוימים, הפסקה של אכילת מוצרי חלב יכולה להקל ואף למנוע. במקרים בהם הנזלת חוזרת על עצמה, ניתן לטפל בעזרת גישות משלימות שונות כמו רפואה סינית ותזונה.
אוזניים
האוזניים סובלות משלוש בעיות עיקריות: הכאב הדלקת והנוזלים. ראשית, לנזלת יש השפעה משמעותית על כל תהליך המתפתח באוזן. לכן, יש לטפל בנזלת, כחלק בלתי ניפרד מהטיפול מבעית האוזן. לאוזן ניתן להזליף שמן חם, עדיף שמן זית והמהדרין מוסיפים גם שום. כמובן שיש לבצע זאת בזהירות וכשהשמן חם בחום סביר. ניתן בזמן דלקת להשתמש גם במי חמצן וליבש לאחר הטיפול.
להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.