| סיפורה של שרי קרוכמל - מיילדת מוסמכת ומדריכת הכנה ללידה על ההבדלים בתפישת העולם של בני שני המינים וכיצד גברים רואים ונשים מרגישות בחדר הלידה. | |
| מאת: שרי קרוכמל | |
|
על ההבדלים בתפישת העולם של בני שני המינים, כבר נאמר ונכתב למכביר, אבל כאן אני רוצה להצביע על ההבדלים שבין גברים לנשים, ביחס לחוויית הלידה שלהם.
סוג של ´מעבדה´ שבה ההבדלים הללו משתקפים במלוא עוצמתם, מתרחש אצלנו במרכז ´אמא אדמה´, בכל פעם שמתקיים מפגש לאחר לידה של זוגות שהשתתפו בקורס הכנה ללידה. והתופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב, כשסיפור לידה אופייני יכול להתנהל לא פעם בערך כך: היא אומרת שבכלל לא היה כל כך נורא ושהיא כבר שכחה את הכאבים. מספרת איך התרכזה בלנשום ולנשוף כמו שצריך, על הרגע שבו החליטה על אפידורל, שלטובתו ויתרה על תואר כבוד בגבורה, איך נכנס הרופא והסביר שאין ברירה ושצריך לסיים את הלידה בואקום או בניתוח קיסרי ואיך קיבלה והבינה שזה לטובת תינוקה. אין לה בכלל טענות כלפי הצוות, להפך, בעיניה הם היו נפלאים. לאחר שמיעת אין ספור סיפורי לידה והתבוננות על אלפי זוגות במהלך הלידה, אני רוצה להציע הסבר פשוט לסיבה ממנה נובעים ההבדלים הדרמטיים בין סיפורי היולדת לבין התיאורים של מי שליווה אותה בלידה - זווית הראיה שלהם באמת שונה לחלוטין. לעומת זאת, אצל הגבר הצופה מהצד, ´מחוץ לבועה´, המצב הפוך. הוא דווקא נהיה ערני יותר, חושיו מתחדדים, הוא רואה אותה כואבת, את העוויות על פניה ואת צבע עורה המשתנה, הוא שומע את קולות ודפיקות המוניטור, את האנחות שלה ואת דיבורי הצוות שמסביב. הוא גבר ´שרוצה נתונים, כאן ועכשיו´ אבל הצוות נכנס ויוצא ולא כל כך מתפנה לספק לו אותם. הוא רגיל לקחת אחריות ומרגיש שגם עכשיו הוא אחראי ´על האירוע´, אבל במקום ובנסיבות שמעולם לא התנסה בהם. חדר לידה איננו מקום שקל להימצא בו. כדאי ליולדת ולבן זוגה להתכונן ככל שניתן למה שצפוי ואף עלול להתרחש בו, אבל גם אם החוויה תהייה שונה ואחרת, גם אם אתה רואה בעוד שאת מרגישה, בעיקר חשוב להיות בו - ביחד. שרי קרוכמל - להפניות
למידע אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות להורדת מצגת סיור מודרך בתמורות |
|