עבודת חקר מרשימה של תלמיד חטיבת הביניים הבודקת את השפעת קיוסק בית ספרי על הרגלי תזונה בנוער. בעבודה בוצעה לפי כללי המחקר האקדמי ובחנה את אופן הצריכה של התלמידים, הוצאות כספיות, הקשר בין ארוחת בוקר לצריכה של ג'אנק פוד, הרגלי שתיית משקאות ממותקים והיבטים נוספים הקשורים לבריאות ולתזונה בקרב תלמידי כיתות ט' בבית ספר רימון שברעננה.

מאת: עומר תלמיד חטיבות ביניים

מבוא
קיימות -  באנגלית Sustainability - היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קַיָּמָה, היא מערכת שרכיביה נשמרים לאורך זמן. למשל יערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימה. בשביל בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.
קיימות היא גם אתגר חברתי שמעורבים בו חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית -    ethical consumerism  . מחקר זה בוחן את הקשר בין סגנון החיים האישי שלנו בתזונה לבין הרגלי צרכנות.
kiosk_rimon300

רקע תיאורטי

בעולם כבר יש מודעות לשיעורי בריאות בבתי ספר ובמדינות שונות ואפילו קיימת תוכנית מצליחה ל"בתי ספר בריאים" [1]. עפ"י מחקרים שנעשו בעולם ניתן לראות כי לשיעורים בתזונה נכונה יש השפעה רבה על הרגלי האכילה של בני נוער [2]. מחקר שנערך במספר בתי ספר בקליפורניה הראה כי הדרכות תזונה יכולות לשפר את הביצועים הלימודיים במתמטיקה ובאנגלית [3].

תזונת בני נוער בישראל
לבני הנוער בישראל יש הרגלי תזונה בעיתיים בגלל חוסר מודעות.
הם בוחרים את המזון הנבחר לפי קריטריונים של מחיר, מותג ומהירות הכנה.
השיווק לתזונה לקויה מתרחש במקומות רבים ובדרכים שונות: בסופרמרקט, בפרסומות, בתוכניות טלוויזיה ובעיתונים המיועדים לנוער.
קיימים מחקרים רבים שמסקרים את תרבות האכילה של בני הנוער כיום בישראל.
לדוגמא, המחקר "נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון: מקבץ ממצאים בנושא תזונה והרגלי אכילה" שנעשה באוניברסיטת בר אילן [4], שהוא חלק ממחקר בינלאומי על מתבגרים, מציג סקר בו השתתפו יותר מ - 162 אלף מתבגרים בני 11-15 באירופה ובישראל. לפי תוצאות הסקר:
* ישראל מדורגת בתחתית הסולם בהקפדה על ארוחת בוקר. רק 29.9% מהבנות ו - 38.7% מהבנים בגיל 15 מקפידים לאכול ארוחת בוקר בימי לימודים.
* יותר מ 40% מכלל התלמידים בישראל בכל קבוצות הגיל צורכים שתייה ממותקת על בסיס יומיומי.
39% מהנוער הישראלי נוהג לאכול בין הארוחות.
* 64% דיווחו ששותים רק 2-5 כוסות נוזלים ביום.
* כ-22% מכלל בני הנוער צורכים צ'יפס מדי יום, כ-31% פעמים אחדות בשבוע, כ-21% פעם בשבוע, כ-19% פחות מפעם בשבוע ורק כ-7% אינם אוכלים צ'יפס כלל.

* כ-34% מכלל בני הנוער בישראל צורכים "דגני בוקר" על בסיס יום-יומי, ועוד 31% צורכים "דגני בוקר" פעמים אחדות בשבוע. רק 12% מכלל בני הנוער בארץ אינם אוכלים "דגני בוקר" אף פעם.

ועם זאת, הסקר גם מצביע על הרגלים חיוביים:
* ישראל מדורגת במקום השלישי בצריכה יומית של פירות וירקות.
* 80% מכלל הנוער בישראל אוכלים באופן סדיר ארוחת צהריים.

* 70% מהנוער מכינים את ארוחותיהם בעצמם ללא הדרכה.

מהסקר נמצא שבני הנוער בישראל אוכלים הרבה ירקות, פירות ומאכלי חלב הנחשבים מזון בריא, אבל צורכים יותר מדי מזון מזיק כמו: ממתקים, חטיפים, ארוחות מוכנות קפואות, מזון מהיר ושמן [5].

בסקר אחר של משרד הבריאות, אודות הרגלי האכילה של בני נוער בישראל, שפורסם באותה שנה, הראה תוצאה מדאיגה לפיה אוכלים בני הנוער בממוצע 7.5 מנות ממתקים ליום.
סקר תזונה זה בוצע בקרב 6,274 תלמידי כיתות ז' עד י"ב ב- 230 בתי ספר ברחבי הארץ, זאת כחלק ממערכת סקרים שהחלה בשנת 2000 במטרה להעריך את הרגלי התזונה של הישראלים בקבוצות גיל שונות.
הממצאים מצביעים עליה בקפה הנרחב של תופעת ההשמנה ועודף המשקל בקרב כשליש מהנוער בישראל.

הצריכה היומית של משקאות קלים עמדה על 2.5 כוסות בבנים ו-2 כוסות בבנות.

בנוסף, נמצא בסקר שהמתבגרים נמנעים מאכילה של ארוחות מסודרות: שליש מהנוער, 31.5% לא אכלו ארוחת בוקר ביום לפני שנבדקו, שליש - 29.1%, לא אכלו ארוחת ערב ו- 15% לא אכלו ארוחת צהריים [6].

בסקר שבוצע ע"י המחלקה לחינוך וקידום בריאות בכללית במסגרת סדנאות לבתי ספר בנושאי הרגלי אכילה ופעילות, הועלו נתונים מדאיגים על תזונת בני הנוער בישראל. מהסקר עולה שכ-70% מבני הנוער מדווחים על אכילה מול הטלוויזיה גם כשאינם רעבים, ולמעלה ממחציתם (51%) סיפרו כי הם אוכלים פשוט "מתוך שעמום" [7].

משרד הבריאות מודע לבעיות התזונה בנוער ועושה מאמצים להפחתת נזקים במספר דרכים:
* חקיקה שמצמצמת את כמות הנתרן והסוכרים במזונות המועדפים על הנוער (לדוגמא: חטיפים) [8].
* חקיקה שתרחיק משקאות קלים וחטיפים מבתי ספר (החוק קיים, אך לא מיושם).
* צמצום הפרסומות למזונות חסרי ערך בריאותי בתקשורת.

אך יותר מכל, משרד הבריאות בשיתוף עם משרד החינוך, עושה מאמצים להדרכה בבתי הספר. ההדרכה מתמקדת בשיעורים בתוך הכיתות וכן בסרטוני הדרכה הפונים לנוער דרך אתרי האינטרנט הרשמיים [9].

תכני ההדרכה מתבססים על דפוס "הנשנוש בין הארוחות" ועל העובדה שנשנושים אילו אינם נתפסים כבעיה בציבור הרחב. כמו כן, נראה כי הקושי הגדול בהתמודדות של ההורים עם הרצונות והדרישות של הילדים הוא בעיית הסמכות ההורית (בעיקר האמהות).

ממצאים אלה הובילו לבניית אסטרטגיה פרסומית בצורת סרטון בו האם מתלבטת אם להיענות לבנה שדורש חטיף לפני ארוחת ערב כי "הוא רעב". הסרטון מחזק ומגבה את "הבחירה הנכונה של האם" מול בנה [9].

משרד הבריאות מציג את פירמידת המזון המומלצת לפיה איכות מזון טובה תורמת להתפתחות המוח של התלמידים ולבריאותם. ההנחיות מדגישות את חשיבות השתייה בכלל ושתיית מים בפרט ושמות דגש על אכילת פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים, תוך שילוב פעילות גופנית [10].

שאלת המחקר
 מהי ההשפעה של קיוסק בית ספרי על הרגלי התזונה של תלמידי כיתות ט בחטיבות ביניים?
השערת המחקר:
* קיים קשר בין ויתור על ארוחת בוקר לבין אכילה בקיוסק הבית ספרי.
* קיים קשר בין אי הקפדה על ארוחות מסודרות בבית לבין הצריכה של מזון לא בריא בקיוסק בית ספרי.

* ההוצאות על קניית מזון בקיוסק בית ספרי גדלות ככל שההתארגנות לארוחות סדורות פוחתת.

שיטת העבודה וכלי המחקר :
המחקר התבסס על צפייה ובדיקת מפרט המזונות בקיוסק והשוואתם לתזונה המומלצת על ידי גופים מטעם משרד הבריאות ועל סקר הבוחן את הרגלי התזונה של תלמידים מכיתה ט' בחטיבת הביניים רימון.
הנתונים המתקבלים מהנוער התבססו על שאלון שחולק במהלך שיעור בבית הספר בכיתה ט.
הנתונים הוזנו לתכנת אקסל ועובדו בעזרת תכנה סטטיסטית Statistica על ידי ד"ר רותי ברגר, מומחית לאפידמיולוגיה ושיטות מחקר.
המחקר כולל:
תצפיות:
בחינת שעות ההפסקה ושעות העומס סביב קיוסק בית הספר.
שעות העומס סביב הקיוסק מתקיימות בזמן ההפסקה.
העומס בעל פיזור דומה בכל ההפסקות.

מזונות מומלצים
מזונות לא מומלצים
סלט ירקות.
תפוצ'יפס, במבה, ביסלי.
מים מינרלים.
קולה, פחיות שתיה.
סנדוויצ'ים.
שניצל, צ'יפס, המבורגר.

ראיונות
:
1. מהם הרגלי התזונה המומלצים לנוער?
2. מה לדעתך אפשר לעשות כדי לגרום לנוער לאכול בצורה יותר בריאה?
תשובה של אילת מן- M.Sc  תזונאית קלינית, מרצה בכירה במגמה לתזונה במכללת תל חי:
1. הקפדה על ארוחות מסודרות וסדר יום.
להקפיד על ארוחת בוקר הכוללת פחמימות מורכבות, ארוחת צהריים וערב הכוללת גם חלבון מלא ו2-3 ארוחות ביניים הכוללות פרי, ירק, כריך או חטיף בריאות.
2. הכל מתחיל מהבית, אך לא תמיד ניתן להשפיע דרך הבית על תזונת הילד, כיוון שלהורים יש הרגלים אחרים. לכן, חשוב לשים את הדגש על החינוך בבית הספר, עוד מכיתות נמוכות ולהכליל את הנושא כחלק מחומר הלימודים במקצועות המדעים.
 
תשובה של ד"ר ניר עמיר- M.D מנהל המרפאה המשלימה לילדים במרכז רפואי וולפסון ומרצה בביוכימיה ותזונה:
1. הקפדה על סדר יום, מזונות עם ערכים גליקמיים (קצב ספיגת סוכר), הכללת פחמימות מורכבות המכילות סיבים תזונתיים, כמות חלבון מאוזנת ושומנים איכותיים. פירוט המידע הנוגע לעקרונות התזונה והדרכתם לנוער נמצאת באתר תמורות.

2. חינוך וחקיקה. החינוך דרך גני הילדים ובתי הספר. החקיקה בישראל די מתקדמת אך לא נעשה די כדי לעקוף אותה. למשל, ישנן הגדרות ברורות של משרד החינוך מה מותר להכליל בקיוסק בית ספרי, אך המלצות אילו לא נעקפות על ידי רשויות החוק או בתי הספר עצמם.

שאלון הסקר
שאלון מספר ____
שלום רב
שאלון זה הוא חלק ממחקר הבודק את הרגלי האכילה של תלמידים מכיתה ט.
לידיעתכם, השאלון הינו אנונימי ופרטים מזהים ממנו לא יפורסמו.
השאלון מתייחס לשלושה החודשים האחרונים!!!

אנו מודים לכם על  שיתוף הפעולה ועל הזמן שאתם מקדישים למילוי השאלון.

בתודה ובברכה:

עומר וצוות המחקר המלווה

 אנא, ענו רק על אחת מהשאלות הבאות
כמעט אף פעם
לעיתים רחוקות
לעיתים קרובות
כמעט תמיד
האם הינך אוכל/ת ארוחת בוקר לפני היציאה לביה"ס?
האם הינך אוכל/ת ארוחת בוקר בביה"ס שהוכנה בבית (עד הפסקה ראשונה)?
אנא, ענו על כל השאלות
כמעט אף פעם
לעיתים רחוקות
לעיתים קרובות
כמעט תמיד
האם הינך אוכל/ת, בנוסף לארוחת בוקר, כריך או חטיף שאת/ה מביאים מהבית?
האם הינך אוכל/ת, בנוסף לארוחת בוקר, כריך / חטיף שאת/ה מביא / קונה בבה"ס?
האם הינך צורך/ת מזון מהיר? (המבורגר, פיצה וכד..)
האם הינך מקפיד/ה על ארוחות מסודרות?
האם הינך אוכל/ת בין הארוחות?
באיזו תדירות הינך שותה משקאות שאינם מים? (קולה, משקה ממותק, קפה וכד.)
כמה פעמים בממוצע את/ה קונים מדי שבוע?
לא קונה או לעתים נדירות
1-2 בשבוע
2-3 בשבוע
כמעט כל יום
כמה כסף בממוצע את/ה מוציא בכל קניה בקיוסק
בכלל לא
עד 10 ₪
עד 20 ₪
יותר מ 20 ₪
אילו דברים את/ה נוהג/ת לקנות בקיוסק בית הספר (פרטו)?
משקאות
חטיפים
מזון מהיר

ממצאים (תוצאות):
נתוני השאלון סוכמו על גבי קובץ אקסל ונותחו בתכנה סטטיסטית Statistica לקבלת הנתונים הבאים:
kayamut_a650
הסברים על הטבלה
* תוצאות באדום מצביעות על קשר מובהק.
* נתונים טרוויאלים הם Shopping עם Money  
[0.71]
זהו הנתון המובהק ביותר  שמשמעותו: ככל שהתלמיד קונה יותר פעמים בשבוע הוא מוציא יותר כסף.

אבל בשביל זה לא עושים מחקר, כמובן ועלינו להתייחס למידע יותר מעניין בנתונים לעיל.

* כמובן שהקשר הכי מובהק הוא כשאנו מצליבים מידע מסוים עם עצמו. אם נסתכל בטבלה נראה שהערך More   כשהוא מוצלב עם עצמו נותן 1.
ככל שהתוצאה מתקרבת לאפס, ככה הממצא פחות משמעותי. ככל שהוא נעשה יותר שלילי ככה הממצא מראה קשר שלילי מובהק, כלומר שממש אין קשר בין הדברים ואם כבר, אז להיפך!
למשל, נצליב את  More עםSchool   
[0.45]
More
= האם הינך אוכל/ת, בנוסף לארוחת בוקר, כריך או חטיף שאת/ה מביאים מהבית?
עם:
School = האם הינך אוכל/ת, בנוסף לארוחת בוקר, כריך או חטיף שאת/ה קונים בבית הספר?

מסקנה: ככל שאתה מקפיד יותר להביא מהבית ארוחת ביניים לבית הספר אז - אתה קונה פחות חטיפים בבית הספר.

או שנצליב את   Consuming עם Order 
[-0.45]
Consuming
= האם הינך צורך/ת מזון מהיר? (המבורגר, פיצה וכד')?
עם:
Order = האם הינך מקפיד/ה על ארוחות מסודרות?
מסקנה: ככל שאתה אוכל יותר אוכל מהיר אז - אתה פחות מקפיד על ארוחות מסודרות.
ואם נצליב את   Consumingעם  Between 
[0.6]
Between
= האם הינך אוכל/ת בין הארוחות?

מסקנה: ככל שאתה אוכל יותר אוכל מהיר סימן ש - אתה מרבה יותר לאכול בין הארוחות.

kayamut_b330
בטבלה זו אנחנו רואים הצלבה בין הנתונים של  Consuming ל Order  .
אם נסתכל בשורה הראשונה אז 0 תלמידים הצהירו שהם כמעט אף פעם לא אוכלים מזון מהיר. רק תלמיד אחד טען שהוא צורך מזון מהיר לעתים קרובות או כמעט תמיד.
השורה המשמעותית ביותר היא של אילו שהצהירו שהם מקפידים על ארוחות מסודרות [ציון 3] כמעט תמיד או תמיד. מתוכם 3 תלמידים הצהירו שכמעט אף פעם הם לא אוכלים מזון מהיר ועוד 7 תלמידים הצהירו שהם אוכלים מזון מהיר רק לעתים רחוקות. זה מראה שמי שמקפיד על ארוחות מסודרות, לרוב נמנע ממזון מהיר.

מובן שצריך חישוב סטטיסטי כדי לאמת נתונים אילו. חישוב המובהקות העלה את הערך מינוס 0.44 שזה ערך מובהק שמוכיח את מה שניתן היה להעריך בהסתכלות על הנתונים לעיל.

מסקנות נוספות:

הצלבת School עם   Money 
[0.6]
School= האם הינך אוכל/ת, בנוסף לארוחת בוקר, כריך או חטיף שאת/ה מביאים קונים בבית הספר?
Money = כמה כסף בממוצע את/ה מוציא בכל קניה בקיוסק?

כלומר, ככל שיותר מקפידים לאכול משהו שמביאים מהבית פחות קונים בקיוסק.

הצלבת Consuming עם Order  
[-0.44]
Order
= האם הינך מקפיד/ה על ארוחות מסודרות?
Consuming = האם הינך צורך/ת מזון מהיר? (המבורגר, פיצה וכד')?

כלומר, ככל שהתלמיד פחות מקפיד על ארוחות מסודרות ככה הוא יותר נוטה לצרוך מזון מהיר. ניתן להסיק שהקפדה על שלוש ארוחות מסודרות ביום מצמצמת את הצורך בצריכת מזון לא איכותי.

הצלבתBetween   עםConsuming   
[0.66]
Between
= האם הינך אוכל/ת בין הארוחות?
Consuming = האם הינך צורך/ת מזון מהיר? (המבורגר, פיצה וכד'?)
כלומר, ככל שאתה אוכל יותר בין הארוחות אתה גם אוכל יותר אוכל מהיר. זה נתון לא מפתיע אבל ניתן להפיק ממנו תועלת אם נניח שאנו יודעים נתון זה מראש ולכן אנו מכינים איזה חטיף בריאות או פרי או משהו יחסית בריא לנשנש בין הארוחות כדי לצמצם את תופעת האכילה של מזון לא איכותי.

הערה: כאן מודגם קשר שלילי בין שני הנתונים. הסיבה לכך היא שבחישוב הנתונים שבטבלה הזנו את המספר אפס עבור "כמעט אף פעם" בconsuming מה ששם אותו במצב הפוך לשאר הנתונים.

הצלבתSoftdrinks  עם  Shopping
[0.41]
Softdrinks
= באיזו תדירות הינך שותה משקאות שאינם מים? (קולה, משקאות ממותקים, קפה וכד'?)
Shopping = כמה פעמים בממוצע את/ה קונים מדי שבוע?

כלומר, ככל שאתה יותר שותה משקאות קלים ככה אתה קונה יותר במהלך השבוע. מכאן ששתיה קלה היא לא רק עניין שניתן לייחס לבית (בקבוק קולה בערב שישי או מסיבת חברים) אלא סוג של הרגל שהולך ביחד עם הרגלים לא בריאים אחרים.

מעניין לא פחות הם דווקא הנתונים שצפינו שיצאו מובהקים אבל בכלל לא יצאו ככה (כלומר לא נמצא קשר סטטיסטי בניהם).

למשל:

הצלבתBefore  עם  Softdrinks 
[0.03]
את חוסר המובהקות הזו יש לייחס לשאלון לא מתוקף היטב. שתי השאלות הראשונות היו צריכות להתאחד לצורך הסקה סטטיסטית. ברגע שהן פוצלו לשתי תשובות, הנתונים התפלגו בניהן ולכן לכל נתון יש ערך הרבה פחות משמעותי.
ניתוח ממצאים לגבי הוצאת כספים:
מתוך 25 תלמידים רק 5 הצהירו שהם אינם מוציאים כסף בקיוסק. ארבעה מתוכם הקפידו לאכול ארוחת בוקר טרם יציאתם לבית הספר או להביאה עימם ללימודים.
תשעה תלמידים הצהירו שהם מוציאים 10-20 ₪ ליום כשלוש פעמים בשבוע, כלומר 30-60 ₪ לשבוע שזה 120-240 ₪ לחודש בממוצע. בקבוצה זו גם ראינו (אם כי לא בדקנו זאת סטטיסטית) שמספר המקפידים על ארוחת בוקר נמוך יותר באופן בולט.

ניתן להניח שהוצאות כספיות על קיוסק בית הספר עולות ככל שההתארגנות לארוחת בוקר לפני או בזמן בית ספר פחות יעילה.

מסקנות ודיון:

במחקר שלנו שיערנו שלוש הנחות עיקריות. להלן נתייחס לכל אחת מהן בנפרד:

הנחה ראשונה
קיים קשר בין ויתור על ארוחת בוקר לבין אכילה בקיוסק הבית ספרי.
לא הצלחנו להוכיח קשר מובהק בין קיום ארוחות בוקר לצריכה בית ספרית.
חוסר היכולת להוכיח יכול לנבוע ממספר סיבות:
א – ייתכן שמספר הנדגמים לא מספיק בשביל לקבל תוצאות מובהקות (התייעצנו עם האפידמיולוגית ונראה שלא כאן הבעיה).
ב – ייתכן שהשאלה בשאלון לא היתה מספיק ברורה. לצערנו, בדקנו את השאלון ואף שהוא בוצע פעמים (פעם ראשונה נפסלה בגלל בעיה בסיכום הנתונים וחדש להטיה של נתונים על ידי נשאלים בטלפון), עדיין היו שאלות לא מספיק ברורות. למשל לא ברור אם מי שאוכל ארוחת בוקר בבית צריך לענות גם על השאלה שאחריה: האם הוא אוכל ארוחת בוקר בבית הספר. או לדוגמא, השאלה הרביעית היתה מנוסחת באופן שלא הייתה תשובה חד משמעית עבורה.
ג – ייתכן שיש ילדים שלא אוכלים ארוחת בוקר אך לוקחים ריטלין ולכן גם לא אוכלים אחר כך בקיוסק.
ד – ייתכן שבאמת אין קשר בין ארוחות בוקר לצריכה בקיוסק. לאור סקירת המאמרים לעיל, אנו נוטים להניח שהשאלה לא נשאלה באופן מדויק ולכן תוצאות הסקר כאן לא היו חד משמעיות, אבל שבכל זאת יש קשר בין ארוחות בוקר לצריכת אוכל מהיר בקיוסק.

אנו מניחים כך משום שההנחה השניה הוכחה באופן מובהק.

הנחה שנייה
קיים קשר בין אי הקפדה על ארוחות מסודרות בבית לבין הצריכה של מזון לא בריא בקיוסק בית ספרי.
הנחה זו הוכחה באופן מובהק ומשמעותה שסדר יום בבית, אכילה משפחתית הכוללת ארוחת בוקר, צהריים וערב, מצמצמת משמעותית את הצריכה של מזון מהיר בקיוסק.
הנחה שלישית
ההוצאות על קניית מזון בקיוסק בית ספרי גדלות ככל שההתארגנות לארוחות סדורות פוחתת.
הנחה זו נמצאה מובהקת אך פתחה מספר שאלות לא פתורות. למשל, האם ההוצאה הכספית קשורה דווקא ליכולת הכלכלית של המשפחה ולאו דווקא להרגלי האכילה וסדר היום שלהם? האם במשפחה עשירה נמצא את הילדים קונים יותר?
אנחנו לא בטוחים שזו התשובה. ייתכן שגם במשפחות עם קשיים כלכליים הילדים מקבלים דמי כיס בנדיבות ובוחרים להוציא אותם בקיוסק. בה במידה, ייתכן שילדים ממשפחות אמידות רוכשים הרגלים מסוימים בביתם ולכן לא מוציאים כסף בקיוסק, לא בגלל מחסור אלא בגלל מודעות.

כדי לחקור נושא זה היינו צריכים לבדוק גם את הקשר להכנסות ההורים, אך נראה שזהו מחקר שיש להשאיר לאנשי מקצוע מבוגרים, כי, קרוב לוודאי שכאן לא היינו זוכים לתשובות אמינות.

סיכום

להלן מסקנותינו:

א – בהכיננו את המחקר לא שיערנו שניתן להיתקל בכל כך הרבה בעיות. נראה שאיסוף החומר הוא עניין טכני שגוזל זמן אבל אינו מורכב כל כך. לעומת זאת, ניסוח שאלת המחקר, ככל שהיא קצרה, היא החלק הקשה של המחקר.

ב – חלק קשה אחר הוא בניית שאלון. ניתן לבנות אותו בצורה מסוימת ואח"כ, אחרי שאנו מחלקים אותו, לגלות שהוא מטעה את הנדגמים ושאיסוף המידע לא ישרת את המחקר שלנו. רק בדיעבד למדנו שיש מושג במחקר שנקרא "תיקוף" כלומר לתת תוקף לשאלון. צריך לבדוק אותו על מספר קטן של אנשים, לתקן ורק אז להפיץ.

ג – למדנו המון על שיטות מחקר. למדנו איך מציבים נתונים באקסל. למדנו איך עובדים מול אנשי מחקר אחרים. למדנו מהי מובהקות. למדנו איך מנתחים נתונים שקיבלנו מסטטיסטיקאי ולמדנו איך להפוך אותם למידע שכל אחד יכול לקרוא ולהבין.

ד – למדנו להטיל ספק גם בדברים שנראים מאוד פשוטים או טרוויאלים. למרות שנראה שיש קשר ברור בין ארוחות בוקר לצריכה מועטה יותר בקיוסק, המחקר מראה שהדברים לגמרי לא חד משמעיים. לאור מחקרים אחרים בנושא, יש מקום לבצע גם מחקר זה בליווי אנשי מקצוע עד להוצאת מידע אמין ככל שניתן.

ה – למדנו כי סגנון חיים, הרגלי תזונה, סדר יום וצריכה, כולם חלק מקיימות וכולם גם קשורים זה בזה.

ביבליוגרפיה

1.         A Lee, C Tsang, S H Lee, C Y To. A comprehensive “Healthy Schools Programme” to promote school health: the Hong Kong experience in joining the efforts of health and education sectors. J Epidemiol Community Health 2003;57:174–177
2.         Little JC, Perry DR, Volpe SL. Effect of nutrition supplement education on nutrition supplement knowledge among high school students from a low-income community. Journal of community health 2002 Dec;27(6):433-50.
3.         Shilts MK, Lamp C, Horowitz M, Townsend MS. Pilot study: EatFit impacts sixth graders' academic performance on achievement of mathematics and english education standards. Journal of nutrition education and behavior. 2009 Mar-Apr;41(2):127-31.
4.    ד"ר הראל יוסי, "נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון: מקבץ ממצאים בנושא תזונה והרגלי אכילה" שנעשה באוניברסיטת בר- אילן, 27/04/2011
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Scientist/Mehkar/Mechkarim/TofotHitnhagutiot.htm
5.   מי עמי נעמי, הרגלי אכילה של ילדים ובני נוער 27/04/2011
http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00876.doc
6. רוזנברג נחמה, כתבה: סקר משרד הבריאות חושף: הרגלי תזונה שליליים בקרב בני נוער.
בריאות ומדע – חדשות בריאות
27/04/2011
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=16045 –
7.   מאיר עופר, נתוני תזונה מדאיגים: בני הנוער אוכלים מתוך שיעמום
27/04/2011
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3008414,00.html
8.  אבו דן, משרד הבריאות פועל להפחתת המלח במזון. 27/4/2011
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1167182.html
9.  http://www.info.gov.il/nr/exeres/72CCC037-3194-41AF-9E8F-595022B128F2.htm
קמפיין תזונה נכונה - בריאות טובה מתחילה בבית עבור משרד הבריאות
לשכת הפרסום הממשלתית – לפ"מ.
אסטרטגיה ומחקר: דפנה זקוביץ הרמן
10.   http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=9428
מדריך להזנת תלמידים במסגרות חינוכיות

דפי בריאות" - מדריך לשרותי רפואה

נספח א - הגדרות סטטיסטיות

סולם ליקרט (Likert) - שיטה בה מציגים לנשאל שאלות ומבקשים מהנשאל את עמדתו. העמדה מנוסחת לפי דרגות כמו, למשל: . מתנגד מאוד 2. מתנגד 3. אדיש או לא בטוח 4. מסכים 5. מסכים מאוד, או במקרה של השאלון שלנו: כמעט אף פעם = 0 ,             לעיתים רחוקות = 1 ,     לעיתים קרובות = 2 ,   כמעט תמיד = 3 .
מובהקות סטטיסטית - המושג מתייחס לעד כמה אנחנו יכולים להיות בטוחים שהתוצאות של המחקר שלנו אמיתיות ולא מקריות. למשל, אם בודקים תרופה למניעת שפעת והיא עוזרת לחצי מהאנשים. האם המשמעות היא שזו תרופה טובה או שהיא לא עושה כלום וזה רק מקרי שהיא מנעה את המחלה ב 50% מהמקרים. כאן לא מספיק שתהיה קבוצת ביקורת אלא גם צריך לעשות חישוב מה היה קורה אם היינו חוזרים על אותו ניסוי שוב ושוב. בכמה פעמים היינו מצליחים להוציא את אותן תוצאות?
במקרה שלנו החלטנו שערכים מסוימים מובהקים כאשר הם היו מעל ל 5% או 0.05 . זה אומר שאם היינו חוזרים על אותו ניסוי מאה פעמים, אז ב 5% מהמקרים התוצאות לא היו כמו שציפינו, אבל בשאר המקרים כן.
קבוצת ביקורת - השוואה בין קבוצת המחקר לקבוצה אחרת שלא השתתפה במחקר או שהשתתפה בו ולא עברה את אותו תהליך. במקרה של המחקר שלנו, לא השתמשנו בקבוצת ביקורת כי זהו מחקר של סקר ולא שבודק אם תרופה מסוימת עובדת טוב או לא.
נספח ב – סיכום נתונים

kayamut_c600
נספח ג – דרך ניתוח וקידוד השאלון

kayamut_d650
מגיש: עומר ב.ה.ע, תלמיד כיתה ט בחטיבת ביניים רימון.