סיפור סיני שמוכר בצורות שונות בתרבויות רבות בעולם. הסיפור מתייחס לשאפתנות של אדם שאינו יכול להסתפק במקום בו הוא נמצא או לגלות אושר במה שהוא עושה. חמדנות ותאוות כוח מלמדים אותו מהם גבולות. מיועד לילדים ואנשים הנוטים לקנא ולהיות רכושנים, לפזול לרכוש אחרים ולסבול על מה שאין במקום לשמוח על מה שיש. אל הסיפור מצורף השיר ´בלדה על מעיין וים´.

מאת: סיפור סיני עממי

בסין העתיקה חי לו סתת עני, מאוכזב ומתוסכל ממעמדו בחיים. יום אחד, חלף ליד ביתו של סוחר עשיר, הציץ בפתח הבית וראה מולו רכוש רב ואורחים חשובים. ´כמה נפלא היה אם הייתי סוחר כזה.´ חשב הסתת .
שמעו האלים את בקשתו והפכו אותו לסוחר הנהנה ממותרות מעבר לכל מה שחלם אי פעם.
לא עבר זמן רב והסוחר העשיר נתקל בשר רם מעלה הנשא על ארפיון בליווי משרתים רבים. גם העשירים והמכובדים ביותר היו צריכים להשתחוות לשר זה. ´כמה נפלא היה אם הייתי שר מכובד וכולם היו משתחווים לי´ חשב הסתת שהפך לסוחר.
גם הפעם שמעו האלים את בקשתו והפכו אותו לשר מכובד.אך היה זה יום חם בצורה בלתי רגילה. השמש הכתה וקפחה על ארפיונו והאוויר הלח כאילו עמד. הוא הביט מעלה אל השמש ונאנח: ´כמה עוצמה יש בשמש, הלוואי שיכולתי להיות שמש...´.
פעם נוספת שמעו האלים לבקשתו והפכו אותו לשמש. השר שהפך לשמש החל קורן בגאווה על האדמה, חורך את שדותיה ומייבש את יערותיה, כשלפתע ענן כבד ושחור חלף על פניו והסתיר את אורו.
´ענן, ענן כבד ושחור זה מה שרציתי תמיד להיות. כמה נפלא היה אילו הייתי הופך לענן כבד ושחור´, אמר הסתת שהפך לשמש.
לא נמאס לאלים והם מלאו את בקשתו. בגאווה רבה שט מעל פני האדמה כשהוא ממטיר ומציף את השדות והעמקים ומסתיר את אור השמש מפני האדם. אך הנה באה הרוח והחלה מטלטלת אותו הרחק הרחק.

´איזה כוח עצום יש לרוח, היא בוודאי האדירה מכולם. הלוואי והייתי רוח´ חשב הסתת שהפך לענן כבד ושחור.
ועד פעם האלים שמעו לבקשתו והפכוהו לרוח אדירה.
הרוח ריחפה מעל הצמרות והניפה כל שבדרכה. תלשה עצים והפילה בתים. הסערה פגעה בכל אך לא יכלה לסלע אדיר שניצב איתן בפניה.
´מדהים כמה עצום וחזק הוא הסלע. לו הייתי סלע´ אמר הסתת שהפך לרוח אדירה.
אף שהאלים כבר התעייפו, הם החליטו למלא את משאלתו האחרונה והפכו את הסתת מרוח לסלע אדיר ורב עצמה.
הסלע ניצב איתן ובגאווה רבה אך מקץ זמן לא רב הוא שמע קולות נקישה ונעשה מודעה לשינויים החיצוניים בצורתו. ´מי יכול לעצמתי? מי מטיל בי מומים כאילו´ שאל את עצמו הסתת שהפך לסלע.
ואז הבחין בסתת אבנים החוצב בדמותו...

הערה משלי:
סיפור המתאים לכל ילד ואדם שאינם מרוצים ממצבם. מזכיר לי את שירו של יחיאל מוהר ומשה וילנסקי: ´בלדה על מעיין וים´. מאידך, אין זה אומר שעלינו להסתפק במה שיש לנו. תמיד עלינו לשאוף ליותר, אך לא בשל חמדנות ותאוות כוח אלא בשל סקרנות ופריצת דרך.נשיר לכם ניגון ישן, - ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים צלולים, - גליו היו כחולים כחולים
מעל לחול זהב.

היה נוצץ באביבים, - היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף - ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.

אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

אך יום אחד רוטט מאוד - ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות, - רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.

שואף אני הרחק לנדוד, - בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק - עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.

וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

שמע האל למעיין - וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן - בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.

הים גדול. מבוע קט - מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן - שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.

ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

להפניות
למידע אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להורדת מצגת סיור מודרך בתמורות