מחלת מנייר היא הפרעה המתבטאת בהתקפים חוזרים של סחרחורת קשה, צלצולים באוזניים, הפרעות שמיעה ותחושת לחץ או כאב באוזן הפגועה. מאמר זה מציג את המחלה בהיבט מערבי וסיני, מציין את האבחנה המבדלת על פי הרפואה הסינית ומציג טיפול באוריינטציה של אקופרסורה ודיקור סיני.
מאת: עמיר שפר ונועם שני
סקירה מערבית
מחלת מנייר נקראת על שמו של הרופא הצרפתי שתאר אותה ב-1861 ומוכרת פחות בשמה השני: מיימת אנדולימפאטית אידיופאטית (Meniere`s Disease, idiopathic endolymphatic hydrops). זוהי הפרעה המתבטאת בהתקפים חוזרים של ורטיגו (סחרחורת קשה), טיניטוס, אובדן שמיעה מתגבר ודועך לסירוגין ותחושת לחץ או כאב באוזן הפגועה.
המחלה תוקפת גברים ונשים במידה שווה, בעיקר בני 20 - 50. בדרך כלל מעורבת רק אוזן אחת ורק אצל 15% מהחולים מעורבות שתי האוזניים.
בזמן התקף יש לחולה תחושת איבוד שיווי משקל, תנועה מתמדת וסחרחורת. החולה חש שהוא מצוי בתנועה, או שהכל נע סביבו. ההתקפים מלווים בבחילות והקאות, בתחושת לחץ, תחושת מלאות באוזן וטיניטוס (זמזום או צפצוף באוזן או בשתי האוזניים) שיופיעו ממש לפני או תוך כדי התקף, או אפילו במקרים קשים, יציקו לחולה באופן קבוע. בדרך כלל מאופיינת המחלה בהתקפים אקראיים של סחרחורת ואיבוד שיווי משקל שמופיעים לשעות או אפילו לדקות מספר ונעלמים למשך שבועות ואפילו לחודשים ארוכים. תחושת חוסר האיזון יכולה להימשך מספר ימים. לאחר התקף החולה יכול לצנוח ולהירדם בשינה עמוקה למשך שעות ארוכות. אבחון מלא של מחלת מנייר חייב לכלול את שלושת התסמינים הראשיים (טריאדה) גם יחד: איבוד שמיעה, ורטיגו וטיניטוס.
עם הופעת המחלה, עשוי החולה לסבול מירידה לסירוגין בשמיעה, במיוחד בצלילים הנמוכים. מחלה שאינה מטופלת כיאות עלולה להוביל לירידה קבועה בשמיעה, ירידה שמקיפה את כל הצלילים והטונים, כשצלילים גבוהים מגיעים לאוזן החולה כשהם מעוותים וגורמים לו לתחושת אי נוחות. למרות שהתסמינים של המחלה יכולים להיות קלים ופחותי ערך, ייתכנו גם מצבים של שפוגעים קשות באיכות החיים, במיוחד אם הירידה בשמיעה קבועה והתקפי הורטיגו תכופים וקשים. כמו כן, כשליש מחולי מנייר סובלים גם ממיגרנות.
תסמיני המחלה קשורים לשינויים בנפח הנוזלים באוזן הפנימית, במבוך (Labyrinth) ובקרומית המבוך (Membranous Labyrinth). קרומית המבוך הממוקמת בעצם, משמשת לשמיעה ושיווי משקל ומלאה בנוזל הקרוי אנדולימפה. כאשר נע הראש, נע נוזל האוזן וגורם לקולטנים שבקרומית המבוך לשלוח למוח מידע על תנועת הגוף. גידול בכמות נוזל האוזן עלולה לגרום התנפחות או התרחבות קרומית המבוך, הפרעה אשר מכונה מיימת אנדולימפית. הסברה היא שקרע בקרומית המבוך מאפשר לנוזל האוזן להתערבב עם פרילימפה (Perilymph): נוזל אחר אשר מצוי באוזן הפנימית, בחלל שבין המבוך הקרומי והאוזן הפנימית הגרמית. יתכן שערבוב זה הוא הגורם למחלה.
למרות שתלונות החולה ברורות למדי ומרמזות בדרך כלל בצורה מדויקת על מחלת מנייר, אבחון המחלה ארוך ומסובך. בדיקת הדמיה בסורק MRI נעשית כדי לשלול אפשרות של גידול במוח, נעשות בדיקת שמיעה ובדיקת יכולת האבחנה להבדיל בין מלים הדומות בצליליהן וכן בדיקות שונות של מערכת שיווי המשקל.
הטיפול התרופתי במחלת מנייר נעשה בעיקר לשם טיפול בסימפטומים. התרופות אגיסרק, סינאריזין ופרומתאזין משמשות לטיפול בבחילות ובסחרחורת. כמו כן נעשה שימוש בתרופות נוגדות חרדה כמו וליום. כמו כן ניתן טיפול בסטרואידים כמו פרדניזון, או טיפול להרחבת כלי דם בעזרת ניאצין. אחד הטיפולים המקובלים ביותר, הוא טיפול בעזרת תרופות משתנות כמו תיאזידים להפחתת הנוזלים באוזן. החולים עשויים לקבל תרופות הנוגדות עוויתות, תרופות אנטיכולינרגיות (נוגדות נוירוטרנסמיטר אצטילכולין), תרופות אנטי היסטמיניות, תרופות להרגעה ותרופות אנטיפסיכוטיות.
במקרים קשים נעשה טיפול כירורגי שבו מרכיב הרופא צינור ( shunt) שמנקז את הנוזלים מהאוזן הפנימית או מסיר חלק מהעצם שנמצאת מאחורי האוזן. גם ניתוח כריתה של העצב הוסטיבולרי המשמש במערכת שיווי המשקל, הוא חלק מהטיפול הכירורגי. כמו כן נעשים טיפולים שפוגעים ברקמה האנדולימפטית בדרכים שונות כמו צריבתה בחום, הזרקת גאראמיצין (סוג אנטיביוטיקה רעילה). לאחרונה נמצא גם שהשמת כפתורים באוזן התיכונה מסייעת גם לטיפול במנייר.
למרות שעל פי כל שיטות הרפואה הנהוגות, אין ריפוי למחלת מנייר וכל מה שניתן להשיג היא הפוגה זמנית בסימפטומים. ניתן, בכל זאת, עם שינוי אורח חיים וטיפול תזונתי נכון, להשיג הפוגה של שנים ארוכות ואפילו ארוכות כמו החיים עצמם. קיימת המלצה להימנע מתוספי מזון מלאכותיים מסוימים, להימנע מעישון, להפחית את כמות הקפאין, השוקולד, האלכוהול ובכמות המלח במזון. כמו כן יש חשיבות רבה לכמה רכיבי מזון חיוניים בהתאם לצורך ובהתייחס לכמותם המצויה מלכתחילה אצל החולה.
סקירה סינית על פי הרפואה הסינית
הגדרה
Xuan Yun = סחרחורת. Xuan Mao = סחרחורת מערפלת. Tou Xuan – סחרחורת בראש.
Tou Feng Xuan – סחרחורת - רוח בראש.
אתיולוגיה ופתולוגיה
1. מתח נפשי: כעס, תסכול, טינה ורגשות נוספים הפוגעים בכבד עלולים לגרום לעליית יאנג הכבד, שמהווה סיבה נפוצה לסחרחורות. מצד שני,סטגנציית צ´י ממושכת על רקע מתח נפשי גם עלולה לגרום להתפרצות אש הכבד, שתגרום לסחרחורת. יתר על כן, אש הכבד עלולה לגרום לרוח הכבד שתיצור סחרחורות חמורות יותר עד אובדן שיווי משקל.
2. גיל מבוגר, מחלה ממושכת, תשישות, שימוש בסמים: פגיעה ביין שתוביל להיפראקטיביות של היאנג שעלול להעלות אש ורוח. בנוסף, הגורמים הנ´ל עלולים לפגוע בג´ינג. התמצית יוצרת את מח העצם שיוצר את המוח. אם התמצית לא מזינה את המוח עם מח עצם, תהיה סחרחורת.
3. עבודת יתר או פעילות מינית יתרה: ללא מנוחה מספקת מחלישות את הכליות. הכליות לא מייצרות מספיק מח עצם שמזין את המוח, מה שגורם לסחרחורת. זהו מצב חסר.
4. מחלה ממושכת או תשישות כרונית עלולות לפגוע בצ´י והדם, חשיבת יתר או דאגה וחרדה עלולות לפגוע בטחול, אובדן דם מכל סיבה שהיא – כל אלה יכולים להוביל לחסר משולב של צ´י ודם. כשחסר צ´י, היאנג הטהור נחלש. כשדם חסר, המוח לא מקבל מספיק הזנה. בכל מקרה הביטוי הוא סחרחורת.
5. תזונה: צריכת יתר של מזון שומני או מוצרי חלב או פשוט הרגלי תזונה שגויים תחליש את הטחול, שייצר לחות וליחה. כשאלה משולבות עם חסר צ´י במחמם העליון, הצ´י הטהור לא יכול לעלות לראש והליחה נתקעת בראש, ויוצרת סחרחורות, ראיה מטושטשת וכבדות בראש.
פתולוגיה ואבחנה:
חשוב מאוד להבדיל בין מצבי עודף למצבי חסר. סחרחורות נוצרות או משום שלא מגיע מספיק צ´י לראש, או משום שגורם פתוגני בראש מונע מהיאנג הטהור לעלות לראש.
מצבי החסר הנפוצים הם של צ´י ודם, או תמצית הכליות. הפתוגנים הנפוצים שגורמים לסחרחורות הם יאנג-כבד, אש-כבד, רוח-כבד וליחה.
סחרחורות על רקע חסר קלות יחסית ולרוב מלוות בטשטוש ראייה. הן עשויות לתקוף בשינויי מנח. כשהסחרחורת נובעת ממצב עודף, היא יותר חמורה ובמקרים קיצוניים גורמת לאובדן שיווי משקל. כשליחה מעורבת תהיה סחרחורת עם ראיה מטושטשת ותחושת מלאות וכבדות בראש ובנוסף חוסר יכולת להתרכז.
הערה: הסחרחורת המדוברת במחלת מנייר מתייחסת ל Vertigo ולא ל Dizziness שנקרא בעברית סחרור. בסחרחורת אמיתית כל העולם מסתובב בעוד שבסחרור העולם יציב ותחושת המטופל היא שהוא זה שמסתובב או לא יציב.
אבחנה מבדלת על פי הרפואה הסינית
1. מצבי עודף של הכבד:
Liver Yang - סחרחורת חמורה, טיניטוס (חזק), תיתכן פגיעה בשמיעה, פנים אדומות, איריטביליות, נטייה להתפרצויות זעם, כאב ראש, החמרה בעייפות, אינסומניה.
לשון: צדדים מעט אדומים. דופק: מיתרי.
עקרון טיפולי: הרגעת יאנג הכבד, הזנת יין, ו/או דם הכבד ויין כליות במידת הצורך.
Liver Fire - פנים אדומות, צמא, טעם מר, צואה יבשה, שתן כהה עכור.
לשון: אדומה עם חיפוי צהוב כהה. דופק: מהיר, מיתרי, מלא.
עקרון טיפולי: כנ´ל, וניקוז אש הכבד.
Liver Wind - סחרחורות חמורה יותר, ורטיגו ואובדן שיווי משקל, פרכוסים / רעידות.
לשון: תלוי במצב המקדים. דופק: מהיר, מלא או חסר בהתאם למצב המקדים.
עקרון טיפולי: כנ´ל, וסילוק רוח הכבד
נקודות לטיפול:
Liv-3, GB-20 – הרגעת יאנג הכבד. GB-20 ייעודית לסחרחורות.
TW-5 – מסייעת בהרגעת היאנג.
Du-16, SI-3 – סילוק רוח-כבד.
Liv-2 – ניקוז אש הכבד.
Pc-6 – הרגעת יאנג הכבד בעקיפין, הרגעת הנפש.
Liv-8, Kid-6 – הזנת יין ודם הכבד.
Kid-3 – הזנת יין הכליות.
SP-6 – הזנת טחול, כבד, כליות, חיזוק צ´י, הזנת יין ודם.
2. ליחה עכורה בראש:
מצב הנובע עקב ליחה החוסמת את הראש ומונעת מהיאנג הטהור לעלות ומהצ´י העכור לרדת. הביטויים הם פשוט של ליחה. מובן שככל שהמצב כרוני יותר, נראה יותר התבטאויות של חסר צ´י בטחול.
סימפטומים: סחרחורת, תחושת כבדות וערפול בראש (כמו כדור צמר), קושי בחשיבה וריכוז בעיקר בבוקר, טיניטוס עם צליל נמוך, תחושת לחץ בחזה, בחילה, חוסר תיאבון, טעם דביק.
לשון: נפוחה עם חיפוי דביק. דופק: מתגלגל.
עקרון טיפולי: ייבוש לחות, פיגוג ליחה, חיזוק טחול והירמון הקיבה.
נקודות לטיפול:
Ren-12, St-36, SP-3, UB-20,21 – חיזוק טחול וקיבה לפיגוג הליחה.
Ren-9, SP-9, St-40, St-41 – לחות וליחה.
LI-4 – השפעה על מרידיאן הקיבה בפנים וויסות עליית יאנג טהור וירידת צ´י עכור.
St-8 – נק´ מקומית לפיזור ליחה מהראש.
Du-20 – עידוד עליית יאנג טהור לראש.
3. חסר צ´י ודם:
מדובר בחסר צ´י טחול ודם הלב (והכבד).
סימפטומים: סחרחורת קלה, לפעמים רק בשינוי מנח, עייפות, חיוורון, זכרון חלש, אינסומניה, פלפיטציות, דיכאון, תיאבון ירוד, טיניטוס קל אך מתמשך, ירידה בשמיעה, ירידה באכילה ושתיה, קור בקצוות.
לשון: חיוורת ודקה. דופק: מחוספס או דק.
עקרון טיפולי: חיזוק צ´י והזנת הדם, חיזוק טחול וקיבה.
נקודות לטיפול:
St-36, SP-6, Ren-12, UB-21, 20 – חיזוק טחול, קיבה והזנת דם.
Du-20 – מעלה צ´י טהור לראש לטיפול בסחרחורת.
Ren-6 – חיזוק צ´י כללי.
UB-15 – חיזוק דם לב. UB-17 – חיזוק דם כללי.
4. חסר בכליות:
מדובר בחסר תמצית (ג´ינג) הכליות. התמצית לא מזינה את מח העצמות ואת המוח. התוצאה היא חסר ב´ים מח העצמות´ שאחד הסימפטומים הבולטים בו היא סחרחורת. היות והתמצית מורכבת הן מיין והן מיאנג, החסר בה יכול להתבטא עם סימני חסר יין או יאנג.
סימפטומים: סחרחורת עקבית עם תחושת ריקנות בראש, טיניטוס מתמשך המוחמר בזמן התקף, ירידה בשמיעה בזמן התקף, דיכאון, תשישות, התעוררויות בלילה, זכרון ירוד, כאב גב וברכיים. אם חסר יין דומיננטי – חום בחמש הכפות. אם חסר יאנג דומיננטי – קור בגפיים, רתיעה מקור, ירידה בחשק המיני (ליבידו).
לשון: חיוורת אם חסר יאנג, אדומה ומתקלפת אם חסר יין.
דופק: עמוק וחלש אם חסר יאנג, צף וריק אם חסר יין.
עקרון טיפולי: חיזור יאנג או יין הכליות, חיזוק התמצית והזנת ים מח העצמות.
נקודות לטיפול:
Ren-4, Kid-3, UB-23, UB-52 – חיזוק יאנג הכליות או יין (תלוי עם משתמשים במוקסה) והזנת התמצית.
Kid-7 – חיזוק יין במידת הצורך.
SI-3, UB62 – יותר לחסר יאנג הכליות, חיזוק Du Mai והזנת מח העצמות והמוח.
Du-16,20 – נקודות של ים מח העצמות לפי ´הציר הרוחני´ (Spiritual Axis). גורמות לצ´י טהור לעלות ולהזין את המוח ומח העצם.
Du-17 – ´חלון המוח´ – הזנת מח העצם.
GB-39- נקודת מפגש של מח העצמות ולפיכך מזינה מח עצמות ומקלה על סחרחורת ע´ר חסר בכליות.
מקורות
1. מרק, מדריך הרפואה השלם, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר הוצאה לאור, 2002
2. https://www.menieresinfo.com/start.html
3. https://www.american-hearing.org/disorders/menieres/menieres.html
https://www.tevalife.com/article.aspx?id=1631
4. Flaws B, Sionneau P, The Treatment of Modern Western Medical Diseases with Chinese Medicine, 2nd Edition, 2005, pp. 359-354
5 - Maciocia G, The Practice of Chinese Medicine, 1994, pp. 59-66
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.