הטיפול בשיאצו לנשים עם כאבי גב בהריון

כאבי גב בהריון הם תופעה שכיחה – במחקרים שונים דווח על 41% - 48% מהנשים ההרות כסובלות מכאבי גב. תופעה זו שכיחה עד כדי כך, שנראית לעיתים כחלק בלתי נפרד מההריון עצמו.

כאבי גב יכולים לקרות בכל זמן בהריון, אך הם יותר שכיחים במחציתו השנייה (6). האישה מתארת בד"כ כאב המוחמר בפעילות ומוקל במנוחה. הכאב בגב התחתון, בד"כ L4 – L5  (7), אך הוא יכול להקרין מטה לאחורי הירכיים, או, פחות שכיח, לתחתית הבטן וירך קדמית. לעיתים הכאב מוחמר בלילה, במיוחד כשמסתובבים, ויכול לגרום להפרעה בשינה.

למרות השכיחות הגבוהה, חסר עדיין ידע רב בנוגע לסיבות ולטיפול בכאבי הגב.

מחקרים שונים ניסו להסביר את התופעה כהורמונלית – הורמון ה Relaxin שגורם לגמישות מוגברת של המפרקים, או כמכנית – עקב השוני במרכז שיווי המשקל של הגוף, לורדוזיס של הגב התחתון וכוח גדול יותר המופעל על המפרקים.

הטיפול הקונוונציונאלי מתייחס להדרכת האישה ההרה כיצד לשמור על יציבה נכונה וכיצד לבצע עבודות שונות הכרוכות בכיפוף. התעמלות או חגורת גב לתמיכה יכולים לעזור. חיזוק שרירי הגב יעזור לייצוב עמוד השדרה, בעוד חיזוק שרירי הבטן יפחית את הלורדוזיס. אצל נשים הרות שהשתתפו בשיעורי התעמלות טרום לידתיים נצפו פחות כאבי גב מאשר אצל נשים שלא התעמלו. (12)

ע"פ הרפואה הסינית, איבר מרכזי הקשור לתפקוד הרחם הוא ה Kid. ע"י מרידיאן ה Bao Luo הכליות מזינות את הרחם בKid Jing  ו.Yin הכליות מאחסנות את הג'ינג (האנרגיה הטרום לידתית של העובר) ושולטות על הגב התחתון.

בטיפול באשה הרה יש לאבחן האם הכאב נובע מחסימה מקומית של צ'י או דם, או מחולשה אנרגטית של הכליות.

הטיפול בכאבי הגב מתחיל, כמובן, במניעה ע"י פעילות גופנית מתונה כדי שלא תיווצר סטגנציה ותסייע לטיפול גם כשמופיעים כבר כאבים - יוגה, פילאטיס, צ'י קונג והליכה. כמו כן הצגנו דוגמאות לתרגילים לשימוש עצמי (דו אין) המומלצים לאישה ההרה.

הטיפול בחסימה מקומית של צ'י ודם כולל הנעות ורוטציות המבוצעות בעדינות (ככל שההריון מתקדם יותר, ניתן להניע יותר). כמו כן, מומלץ שימוש בנקודות  Ashiבגב. כמו כן, מומלץ טיפול בטווינא לכאב מקומי. טיפול בשיאצו על רקע חולשת כליות אנרגטית מתמקד בטכניקות מחזקות וממריצות, כמו קיו ועבודה מחזקת על מרידיאן שלפוחית השתן. לעיתים מלווה חולשת הכליות בחולשת הטחול, ואז ניתן גם לחזק אותו בעבודת פאלמינג. בשני הסוגים ניתן לעבוד על מרידיאן הלב, משום חשיבותו הרבה לרחם.

בעבודה זו סקרנו 3 מערכי טיפול שבוצעו על ידינו, על 3 נשים בהריון.

הנשים בנות 30 - 33, בהריון ראשון - שלישי. כאבי הגב התחילו בהריון. אצל שתיים כאבי הגב החמירו לאחר עבודה ופחתו במנוחה (חסר בכליות), ואצל השלישית הכאבים פחתו בתנועה (סטגנציה מקומית). אצל אחת המטופלות קיימת בנוסף, חולשת הטחול והלב וסטגנצית צ'י בכבד.

לכל אחת מהמטופלות נעשתה סדרה של 10 טיפולים. הטיפולים הראשונים היו עדינים מאוד: קיו שיאצו בליווי רוקינג, הולדינג עם מעט פיזור באזורים כואבים (עורף וגב תחתון בעיקר). ככל שהתקדמו הטיפולים, גם התקדם גיל ההריון והכרנו יותר את תגובתן למגע, עשינו יותר תרגילי הנעה ומתיחה. דגש ניתן המרידיאנים ,GBHt, Kid וBl. אצל המטופלת שהאטיולוגיה היתה סטגנציה נעשו בנוסף טיפולי טווינא ועבודה פיזורית מקומית. אצל המטופלת השלישית נעשתה בנוסף עבודה על מרידיאן ה SP. התרגילים לוו בהמלצות לתרגילים ומתיחות לגב התחתון המתאימים לנשים בהריון. כל טיפול התחיל והסתיים בשיחה קצרה אודות תחושות ומעשים שקרו בשבוע החולף. התקשורת ביננו לבין המטופלות היתה פתוחה, כך שאם כאבי הגב התעצמו, השתדלנו להקדים את הטיפול הבא.

בעבודה זו ראינו שיפור אצל 3 המטופלות. השיפור התבטא בהקלה כמעט מיידית בכאב בגב התחתון ביחס ישר לעבודה מקומית באזור הכאב אולם שיפור זה היה בהרבה מהמקרים קצר מועד. כמו כן התבטא השיפור במצבה הכללי של המטופלת מבחינת עומס רגשי וסימפטומים אחרים כגון עייפות וחולשה. השיאצו והתרגילים שהן עשו באופן עצמאי עזרו להן לתפקד בעבודה ובבית, להיות רגועות יותר ולהבין שיש התיחסות לבעייתן ברמה האופרטיבית.

מבוא
כאב גב תחתון הוא הסיבה המובילה לביקור אצל רופא בארה"ב, כמו בארצות מערביות אחרות. מחקרים שונים מעריכים שכ 80% מהאוכלוסייה תתנסה בכאב גב כלשהוא במהלך חייה. תופעה זו קיימת אצל גברים ונשים כאחד. רוב הנשים מדווחות שהארוע הראשון של כאבי גב בחייהן היה בזמן הריון. למרות השכיחות הגבוהה של תופעה זו, אין מספיק מחקרים שעוסקים בתופעה ובטיפולים בה.

כתיבת עבודה בנושא כאבי גב בהריון למטפלי שיאצו היא מורכבת ורגישה. מצד אחד לימודי השיאצו והטווינא הקנו כלים מגוונים לטפל בבעיות גב בטכניקות שונות וע"פ סינדרומים שונים. מצד שני, הריון הוא מצב רגיש מאוד וכזה המציב לא מעט התוויות נגד ומחייב זהירות ושמירה על מצב של "חוסר איזון רצוי". עלתה השאלה העקרונית עד כמה מותר לנו לכוון לשינוי המצב האנרגטי מבחינת בניית אסטרטגית טיפול. שאלה זו הובילה אחורה לשאלת האבחנה. בתשאול אנו אוספים נתונים על התלונה העקרית אך כמובן גם על סימנים וסימפטומים אחרים, גם מזמן ההריון וגם מזמן עבר. במצב רגיל אנו נגיע לתמונה כלשהי המציגה סינדרומים אותם ננסה לקשור גם לתלונה המרכזית. נניח שמצאנו כי האישה מאופיינת בסינדרום האקוטי חום לחות, האם האסטרטגיה שלנו תהיה סילוק חום, ייבוש לחות? הרי למדנו שההריון הוא מצב של עודף יין ולחות! האם הסינדרום שהתגבש קשור לכאב גב או שעצם ההריון הוא האתיולוגיה לכאב גב ומה שנותר זה רק להקל סימפטומטית.

בחיפוש אחר מענה לשאלות אלה אספנו מידע אותו הבאנו בעבודה. המידע מציג את הסיבות לכאבי גב בזמן הריון, מנקודת מבט מערבית וסינית. בהתאם לאתיולוגיות נציע דרכי פעולה למניעה וטיפול תוך מודעות למצב המיוחד והרצוי של הריון.

בחלק העבודה המעשית נציג שלושה סיפורי מקרה של נשים הרות שהתלוננו על כאבי גב תחתון ונסקור את שלושת סדרות הטיפולים שקיבלו. ננסה לזהות קווים המשותפים לשלושתן הן בהבנת המאפיינים השונים ואתיולוגיות והן בדרכי הטיפול והן באפקטיביות שלו.

רקע מערבי
כאבי גב הם תופעה שכיחה בהריון (1).  ב1977 דיווחו Mantle וחב' (2), ש48% מתוך 180 נשים שהם סקרו, מסרו על כאבי גב בזמן הריון, כאשר שליש מהן הגדירו את הכאב כעז. כאב זה גרם להן להפרעה בפעילות יומיומית, לפחות פעם ביום.

במחקר נוסף שכלל כ 1000 נשים, 41% דיווחו על הארעות ראשונה של כאבי גב במהלך הריון ( 3 ). זה שכיח יותר אצל נשים שחוו כבר כאבי גב, כאבי גב בהריון קודם, גיל יולדת מבוגר יותר והריון מרובה עוברים (4). גובה, משקל, הוספת משקל בהריון, גזע, משקל עובר ומצב סוציו אקונומי לא נמצאו כגורמי סיכון.

מחקרים שנעשו על הקשר בין עבודה לכאבי גב לא הראו תוצאות ברורות. חלקם הדגימו קשר בין כאבי גב בהריון לעבודה מאומצת (5). טענת החוקרים היתה שאשה עם כאבי גב לפני ההריון עשויה להחשיב את עבודתה כקשה יותר מאשה ללא כאבי גב קודמים. מחקר זה מעלה את השאלה האם למבנה אישיותי ולגורמים פסיכולוגיים יש השפעה על כאבי הגב.

הגורמים לכאבי הגב הם בעיקר מכניים. כאבי גב עקב פריצת דיסק בגלל הריון הינם דבר נדיר.  כאבי גב יכולים לקרות בכל זמן בהריון, אך הם יותר שכיחים במחציתו השנייה (6). האישה מתארת בד"כ כאב המוחמר בפעילות ומוקל במנוחה. הכאב בגב התחתון, בד"כ L4 – L5 , אך הוא יכול להקרין מטה לאחורי הירכיים, או פחות שכיח, לתחתית הבטן וירך קדמית. לעיתים הכאב מוחמר בלילה, במיוחד כשמסתובבים, ויכול לגרום להפרעה בשינה (7).

כאבי גב תחתון מאופיינים בכאב לומברי מעל הסקרום, דבר המוחמר בהריון, עקב פלקסיה מותנית וטווח תנועה מצומצם של עמוד שדרה לומברי.

ברוב המקרים קשה להצביע על הסיבה הפיזיולוגית הברורה לכאבי הגב. בדיקות מעבדה לא נותנות תשובה לסיבה, ובדיקות הדמיה לא נעשות בדרך כלל. MRI נעשה רק לפני התערבות פולשנית, כגון הזרקת סטרואידים מקומית, במקרים קיצוניים.

הגורמים הפתופיזיולוגיים לכאבי הגב:
הרבה שינויים פיזיולוגיים קורים בהריון (6). על האישה ההרה לאחסן את העובר ולהסתגל למצב הורמונלי שונה. שינויים אלו משפיעים גם על המערכת השילדית, דבר שעלול לגרום מגוון בעיות כגון כאבי גב, הפרדות של עצמות הפוביס ודלקות גידים.
במהלך ההריון, האשה מעלה בממוצע  כ 12 ק"ג וחווה שינויים הורמונליים וביומכניים שמפעילים לחץ על עמוד השדרה והאגן.
שינויים אלו גורמים ל:
1. הכוח המופעל על מפרקים שונים מוגבר, עד לכפול מהכוח שהופעל ללא הריון.
2. לורדוזיס מוגזם של גב תחתון, פלקסיה קדמית של הצוואר ותנועה כלפי מטה של הכתפיים הם דברים אופייניים להריון, בכדי לווסת את משקל הרחם שגדל במהירות ואת השוני במרכז שיווי המשקל של הגוף. שינויים אלו ביציבה מגבירים את העומס על שרירי הגב. בנוסף, שרירי הדופן הקדמית של הבטן רפויים, והשרירים בעמוד השדרה הפועלים נגד כח הכבידה מצויים במתח ממושך הגורם לכאב.
3. גמישות המפרקים בליגמנטים הקדמיים והאחוריים של עמוד השדרה הלומברי יוצרים אי יציבות גדולה יותר של עמוד שדרה לומברי, דבר שיכול לגרום למתח שרירי.
4. יש תנועה גדולה יותר של המפרק הסקרואיליאקי ושל הפוביק במטרה לפנות מקום לעובר העתיד להיוולד.
5. יש עלייה ניכרת בזווית הקדמית של הפלוויס.
6. אצירת נוזלים עלולה לגרום לחץ על עצבים ועל כלי דם גדולים, דבר שמתבטא בכאב גב המוקרן לגפיים תחתונות.

שינויים הורמונליים:
Relaxin הוא הורמון המיוצר ע"י  הגופיף הצהוב, רירית הרחם והשליה. ריכוזו בדם עולה בשליש הראשון להריון, מאחר ומייחסים לו עזרה בהשתרשות. מאוחר יותר בהריון, ה Relaxin תורם להרפיית שריר הרחם, הרפיית הרצועות התומכות בו וריכוך צוואר הרחם (8). רפיון הרצועות הנוצר, יחד עם העומס, תורמים גם הם להופעת כאב הגב. גמישות מפרקים קשורה לדברים נוספים, שאינם ידועים עדיין. במחקר שבו עקבו אחר גמישות מפרקים אצל נשים בהריון, הודגמה עלייה בגמישות של יותר מ10% בין השליש הראשון לשלישי, ללא קשר לרמותRelaxin   (9).
יש הטוענים אף שבהשפעת הRelaxinהמפרקים הבין חוליתיים הופכים פגיעים יותר למאמץ (10).

טיפול:
מאוד חשוב להדריך את האשה ההרה כיצד לשמור על יציבה נכונה וכיצד לבצע עבודות שונות הכרוכות בכיפוף (1). יש להסביר שיש לכרוע ולא להתכופף קדימה בכדי להרים חפצים, לתמוך בגב בזמן ישיבה על כסא ולהמנע מנעילת נעליים בעלות עקב גבוה. דרך נוספת להפחתת הכאב היא הליכה זקופה להפחתת הלורדוזיס המותני, ולהקטנת העומס והתנועתיות במפרק הסקרואיליאקי.

Wang מצביעה במאמרה (3) על כך שרק 32% מהנשים שחוו כאבי גב דיווחו על כך לרופאיהן, והתגובה לכך היתה תלוית תרבות. בעוד שבאנגליה וסקנדינביה נהוג לחנך ליציבה נכונה מטרימסטר ראשון ולתמיכה מכנית ככרית ופיזיוטרפיה, בארה"ב רוב הרופאים מתיחסים לכאב הגב כתופעה נורמלית בהריון. במחקרה, רק 25% מהרופאים שדווחו על כאבי הגב הפנו לטיפול.

נוסו מספר רב של טיפולים. מנוחה עם פלקסיה של פרק הירך יכולה להקל על הלורדוזיס וכך להפחית כאב באופן זמני (11).

התעמלות או חגורת גב לתמיכה יכולים לעזור: חיזוק שרירי הגב יעזור לייצוב עמוד השדרה, בעוד חיזוק שרירי הבטן יפחית את הלורדוזיס. אצל נשים הרות שהשתתפו בשיעורי התעמלות טרום לידתיים נצפו פחות כאבי גב מאשר אצל נשים שלא התעמלו (12).

טיפול במים הראה שיפור קל (11). אקופונקטורה עזרה יותר מפיזיוטרפיה (13).

מניעת כאבי גב בהריון:
המלצות של:College Of Obstetricians And Genicologists 

1. נעילת נעליים עם עקב נמוך עם תמיכה טובה בקשת כף הרגל.

2. לא להרים משאות כבדים.

3. אם המיטה רכה מדי – שימי קרש מתחת למזרן.

4. בהרמת משאות – לשמור על גב ישר תוך כדי כריעה.

5. שבי על כסא עם תמיכה טובה לגב.

6. בשינה – לשכב על הצד עם כרית בין הברכיים לתמיכה.

7. שימי חום, קור, מסג' על אזור כואב.

8. אם יש צורך לעמוד או לשבת זמן ארוך - מדי פעם הניחי רגל אחת על שרפרף נמוך להורדת לחץ מגב תחתון.

9. כדי למנוע את לחץ הרחם על כלי הדם הגדולים  מומלץ לאשה ההרה לשכב על צד שמאל (6).

בתקופת משכב הלידה ( 6 השבועות לאחר הלידה ) נמשך עדיין רפיון הרצועות והלורדוזיס המותני המוגבר. יש להמשיך להקפיד על ביצוע פעולות בצורה נכונה. יש להתאים את גובה מיטת התינוק לגובה האם, כדי למנוע פעולות כיפוף חוזרות המעמיסות על עמוד השדרה. מומלץ לשאת את התינוק על גב האם או כשהוא נשען על עצם הHip, ולא לשאת אותו מלפנים בכדי לא להטות את מרכז הכובד קדימה (1).

הריון הוא תקופה של הרבה שינוים דרמטיים, פיזיים ורגשיים. המילה בסינית לרחם היא Zi Gong - הארמון של הילד. האנרגיה בהריון היא יינית. והריון יתאפיין בד"כ בעודף ליחה וחוסר צ'י.

הריון מחליש את הגב ב 2 דרכים: האחת - פיזיולוגית: הריון גורם לעומס על שרירי הגב. השנייה - אנרגטית: הריון מחליש את ה Kid Qi אשר לא מצליח להזין את שרירי הגב (14).

לרחם יש יחסים מיוחדים עם הלב דרך מרידיאן מיוחד הנקרא  Bao Mai  . מרידיאן זה (15) מחבר בין הPc  לרחם, כאשר ה Pc מתפקד לא כאיבר עצמאי, אלא כמערכת כלים המקיפה את הלב. הBao Mai  מעבירQi  ודם מהלב אל הרחם. מכאן ברור הקשר בין פעולת רחם תקינה לפעולת לב תקינה. איבר נוסף הקשור לתפקוד הרחם הוא הKid. ע"י מרידיאן ה Bao Luoהכליות מזינות את הרחם בKid Jingו .Yin כליות מאחסנות את הג'ינג (האנרגיה הטרום לידתית של העובר) ושולטות על הגב התחתון.

בטיפול באשה הרה יש לאבחן האם הכאב נובע מחסימה מקומית של צ'י או דם, או מחולשה אנרגטית של הכליות. הסיבה הראשונה נחשבת חיצונית יותר, ולכן יותר פשוטה לטיפול, למרות שהתסמינים עשויים להיות יותר חריפים, בעוד הסיבה השניה נחשבת פנימית, ומכאן שקשה יותר לטפל בה. חולשת כליות מוקדמת, שמקורה במבנה, גיל מבוגר או אורח חיים לא נכון, עשויה להתבטא במהלך הריון. כאב גב תחתון, על רקע סטגנציה מקומית, נוטה להיות אקוטי, מוקל בתנועה, משתפר ככל שהיום מתקדם. כאב גב תחתון, על רקע חולשת כליות, נוטה להיות כרוני, עמום, מוקל במנוחה, קל בבוקר ומחמיר עם התקדמות היום (16).

אחת הדרכים לשמור שלא תיווצר סטגנציה היא להיות בפעילות גופנית סדירה ומתונה לפני ובמשך כל ההריון (יוגה, פילאטיס, צ'י קונג, הליכה) . במהלך ההריון יש לשמור על איזון עדין בין הכוחות המעודדים את גדילת העובר ברחם, התרחבות האגן ורפיון הרצועות בפלג גוף תחתון הגורמים לכאבי גב תחתון, לבין הכוחות המעודדים את הידוק וסגירת העובר ואת החזקתו כנגד כוח הכבידה ע"י הידוק צוואר הרחם. לכן אנו נפתח סטגנציה מקומית אך בעדינות כדי לא לגרום ליותר מידי תנועה.

טיפול בחסימה מקומית של צ'י ודם כולל הנעות ורוטציות המבוצעות בעדינות. כמו כן, ניתן להכנס לנקודות Ashi. ככל שההריון מתקדם יותר, כן ניתן להניע יותר. כמו כן מומלץ טיפול בטווינא לכאב מקומי. טיפול בשיאצו על רקע חולשת כליות אנרגטית מתמקד בטכניקות מחזקות וממריצות, כמו קיו ועבודה מחזקת על מרידיאן שלפוחית השתן. לעיתים מלווה חולשת הכליות בחולשת הטחול, ואז ניתן גם לחזק אותו בעבודת פאלמינג . בשני הסוגים ניתן לעבוד על מרידיאן הלב, משום חשיבותו הרבה לרחם.

ניתן לטפל בגב העליון והאמצעי כדי ליצור זרימה טובה יותר לכל אורך מרידיאן שלפוחית השתן. גם בגב התחתון עצמו ניתן לאתר ולפזר אזורים נוקשים. רוטציות של מפרק הירך ומתיחות עדינות עשויות לשפר גם הן את הסירקולציה המקומית.

ניתן להוסיף נקודות כמו Liv3 או GB34, או לפתוח את מרידיאן הדו-מאי (SI3+Bl62). אם כאב הגב הוא חד צדדי ניתן לפתוח את מרידיאן הין צ'יאו מאי המאזן בין ימין ושמאל וטוב לפיזור חסימות צ'י ודם מקומיות. נקודות נוספות הן Bl 17,18. ניתן להשתמש גם במוקסה אם האבחנה מובילה לתמונה של קור.טיפול השיאצו בכאב גב על רקע של חולשת כליות אנרגטית יתמקד בטכניקות מחזקות וממריצות, כמו כניסה לנקודות קיו בגב התחתון ועבודה מחזקת במורד מרידיאן שלפוחית השתן. עבודה על מרידיאן הכליות אינה מומלצת. רוטציות עדינות של מפרק האגן עשויות להזרים את הצ'י. אם מדובר בחולשת יאנג הכליות, יהיה הגב התחתון קר למגע. וניתן להשתמש במוקסה ולחמם את הנקודות Bl23, Bl25, GV3, GV4. לא פעם מלווה חולשת הכליות בחולשת טחול. במקרה זה יהיה הגב רפוי ורופס וניתן לבחור נקודות כמו Bl23, Bl43, Bl20, SP3. (16)

בכתבים העתיקים קיימת, בנוסף, התייחסות להריון לפי חודשי ירח. Sun Si Miao (15) אומר שבכל חודש ניזון העובר ממרידיאן אחר ויש עליו השפעות שונות. לפי דבריו במרידיאן החודש לא נוגעים ולא דוקרים. אם יש צורך להתייחס לאיבר המרידיאן של אותו חודש, מטפלים באופן עקיף דרך בן זוג או שכבה. המרידיאנים לפי חודשים: חודש ראשון - Liver, חודש שני - GB, חודש שלישי - Pc, חודש רביעי - TW, חודש חמישי - SP, חודש שישי - St, חודש שביעי - Lu, חודש שמיני -LI, חודש תשיעי - Kid, חודש עשירי - .Bl

הטעם המתוק מעודד בגוף תהליכי גדילה, התרחבות ורפיון ואילו הטעם המלוח מעודד כיווץ והידוק. לפיכך, במצבים של רפיון יתר בהריון רצוי לצמצם אכילת מזונות בעלי אפקט מרחיב כמו: מיצי פירות, מזון מתוק מאוד, מוצרי חלב רכים וממותקים ולאכול יותר מזון מלוח יחסית (17).

באופן כללי, הטיפול בהריון יהיה בעל אופי ייני, תומך, איטי ועדין, עבודה עם התכווננות מתאימה וטכניקה רחבה (יותר פאלמינג וגם כשנכנסים לנקודה יש לעשות זאת באיטיות ובמתינות), פחות מניעה ומורידה. הטיפול מלווה את ההריון ע"פ המאפינים המתאימים לשלב בהריון בו נמצאת המטופלת כשבשליש הראשון יש להיות זהיר במיוחד (רוב ההפלות מתרחשות בשליש זה). הזהירות באה, ראשית, בהחלטה האם לטפל בכלל באשה ההרה הפונה אלינו לטיפול. לאחר החלטה ואבחנה נתאים את מאפייני הטיפול בהתחשב בשאלות הבאות: האם האישה נמצאת במעקב/פיקוח רפואי (בכדי לדעת באופן רשמי על תקינות ההריון) האם מדובר בהריון בסיכון? האם מדובר בהריון יקר? האם מדובר בהריון ראשון? מה ההיסטוריה של המטופלת מבחינת הריונות/הפלות וכדו' האם המטופלת מוכרת לך? האם קבלה ו/או מקבלת טיפולים במגע?

כל שלוש המטופלות נבחרו באופן אישי ע"י כל אחד מאתנו כשמדובר בנשים אותן אנו מכירים. בכל המקרים וידאנו שההריון תקין, אינו בסיכון או "יקר" ושהאשה בסה"כ בריאה. מיקום הטיפולים היה בקליניקה או בבתים הפרטיים של המטפלים. תדירות. הטיפול הייתה של פעם בשבוע ובמספר פעמים גם פעמיים. מסגרת הזמן של הטיפולים היתה מפברואר עד יולי 2011. סה"כ מדובר בשלוש נשים בראשית שנות השלושים לחייהן ושלושתן לא סבלו מכאבי גב לפני ההריון אצל שתיים כאבי הגב החמירו לאחר עבודה ופחתו במנוחה ואצל השלישית הכאבים פחתו בתנועה. טכניקות העבודה היו עדינות באופיין וכללו רוקיניג, מתיחות עדינות, הולדינג ועבודת פיזור מתונה ברמה המקומית. בכל טיפול היתה התייחסות לשלושה היבטים: הראשון הוא קבוע ומושפע מהאבחנה הראשונית הקשורה למאפיינים של המטופלת עוד לפני כניסתה להריון (לדוגמא חולשת טחול) ההיבט השני קשור לדיווח על מצבה העכשוי שבד"כ קשור להריון (לדוגמא: קוצר נשימה, צרבות וכו') וההיבט השלישי קשור למצב כאב הגב: התלונה המרכזית. כהכנה לעבודה המעשית בחרנו מספר מצומצם של תרגילים למתן למטופלות בכדי לבדוק גם את השפעתם על התמיכה בטיפולים.

בת 30, נשואה + 2, 158/70, בריאה בד"כ,אחות, הריון מספר 3.

תלונה עיקרית: כאבי גב תחתון מתחילת ההריון. מוכר לה גם מהריונות קודמים – לא נעשה כלום. מוחמר במעבר משכיבה לישיבה. מוחמר במנוחה. מוקל עם חום. מוקל בפעילות.

עיכול: 2-3 יציאות ביום. צרבת אחרי אכילת חריף. חלב - מקל. היה בורבוריגמוס לפני ההריון. בהריון לא.

כשעובדת לילה - עסוקה הרבה באוכל. כדי להישאר ערה. אוכל בשבילה זה סוג של פינוק.

מוסקולוסקלטלית: כאבי צוואר ועורף אחרי משמרת קשה. מוחמר בהריון.

ראש: כאבי ראש במשמרות. כשלא מקפידה לשתות. כתמים כהים סביב העיניים. "יש לכולן במשפחה" . מהסתכלות - יותר כשעייפה.

הפרשה: נוקטוריה לפחות פעם בלילה. גם לפני ההריון.

שינה: חולמת הרבה . חלומות טובים. בד"כ ישנה טוב.

גניקולוגיה:  מחזור סדיר מגיל 13. ללא כאבים. ללא PMS . דימום אדמדם חום. ללא קרישים. ווסת כ 4 ימים.

מקום בבית : 2 מתוך 5 . "מקום של מורדת".

מצב רוח כללי: אופטימית. אנרגטית. לפעמים חוסר החלטיות.

הרגלים: אוהבת מלוח. אביב. אדום / כתום.

לשון: וורודה. חיפוי מועט לבן. ללא סמנ"שים. מעט עבה. חריץ במחמם אמצעי.

אבחנה סינית: סטגנציה מקומית של צ'י.

נעשתה סידרה של 10 טיפולים משבוע 26 עד שבוע 39 להריון, בתדירות ממוצעת של אחת לשבוע.

טיפול ראשון ( 9/6/11): טיפול היכרות לשתינו. מאוד עדין. קיו שיאצו שני צדדים. מעט פרונטלי. מעט מתיחות רגליים. עבודה על Ht. הרגשתי שאני פוחדת לטפל במרידיאנים היינים וכמו כן להיכנס לנקודות.

טיפול שני (15/6/11): קיו שיאצו 2 צדדים + פרונטאלי. עשיתי יותר רוקינג והרגעה מצד אחד, ומצד שני הנעה ומתיחות. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לתמיכה באזור הסקרום, וכן עבודה פיזורית באזור ראש הפמור. היא מאוד אהבה את הטיפולים ואמרה שעוזר לה.

טיפול שלישי (22/6/11): המטופלת מאוד עייפה. נעשתה בעיקר הרגעה , טיפול פנים שהיא מאוד אהבה, רוקינג. הטיפול נגמר בישיבה עם עבודה על איזור שכמות וגב עליון בטווינא.

טיפול רביעי ((26/6/11: חזרתי על הטיפול השני.

טיפול חמישי (30/6/11): התחלתי להרגיש אתה יותר בטחון, גם משום שהיתה בשבוע יותר מתקדם, וגם משום שהיא יותר הרפתה. הוספתי עבודה על מרידיאן ה Bl. בשלב זה גם הופיע לה כאב יותר בצד - דמוי אישיאס, לאורך ה.GB עבדתי לאורך המרידיאן וכשהכאב היה יותר מקומי - גם השתמשתי בטכניקת הוצאת כאב. לכאב בשכמות ובכתפיים השתמשתי בטווינא בנוסף לשיאצו.

טיפול שישי (6/7/11): היא התלוננה על כאבים לאורך הזרועות, ולכן הוספתי עבודה עליהן - גם בשכיבה, וגם בסוף הטיפול בישיבה. התלוננה על כובד וכאבי גב תחתון. הדרכתי אותה לנענועי אגן על כדור פיזיו, שהיא הקפידה לעשות.

טיפול שביעי (8/7/11): קיו שיאצו שני צדדים . טיפול פנים . עבודה על GB.

טיפול שמיני((13/7/11: רוקינג. קיו שיאצו שני צדדים ומעט פרונטלי (יכולה לשכב על הגב מעט זמן). טיפול פנים.

טיפול תשיעי (18/7/11): כמו טיפול שמיני.

טיפול עשירי 21/7/11)):  הרבה הרגעה. דמיון מודרך בקשר להחלמה המהירה מהניתוח הקרב (עקב שני ניתוחים קיסריים קודמים).

בת 33, נשואה, מעסה, הריון ראשון תקין, שבוע 22, בריאה בד"כ.

תלונה עיקרית: כאבי גב תחתון התחילו בשבוע 20. כאב מפושט מורגש באזור מרידיאן ה Bl, מוקל במנוחה ותרגילים, מוחמר במאמץ ועמידה ממושכת.

עיכול: יציאה ביום, צרבת אחרי אכילת חריף מטוגן, מלפפון עוזר. לפני ההריון היתה תאווה למתוק ועם ההריון פחתה.

שלד, שרירים: אחרי יום עבודה מרגישה כאבי גב תחתון ואמצעי, לא היה לפני ההריון. מרגישה נוקשות בכתפיים, ( היה גם לפני ההריון ), אומרת שזה בגלל העבודה שלה. הכאבים בגב מחמירים כשהיא עובדת הרבה וכשהיא נמצאת בסטרס.

לשון: מעט נפוחה ורטובה.

ראש: טיניטוס, לא היה לפני ההריון, מתארת את זה כרעש לבן מציק, סחרחורת לפעמים.

מין: הפרשות לבנות מהנרתיק. היה קושי להכנס להריון. ניסו שנה וחצי.

נוקטוריה: בהריון 3 פעמים בלילה. לפני ההריון 1-2 פעמים.

אופי ומצב רוח: בד"כ אישה שמחה, ההריון מאוד מעייף אותה. בטרימסטר הראשון הרגישה רוב הזמן עייפות וחולשה.

אבחנה: חסר צ'י בכליות.

התחלנו את סדרת הטיפולים בשבוע 28 כאשר ההריון תקין.

טיפולים 1-3 ( 4/5/11, 11/5/11, 17/5/11)- הטיפולים הראשונים היו עדינים מאוד, עבודה מרככת ותומכת, עבודה איטית בפאלמינג. במנחי צד עבודה של קיו שיאצו, מתיחות והנעות קלות. הטיפולים לוו בהמלצות לתרגילים ומתיחות לגב התחתון המתאימים במיוחד לנשים בהריון כדי שהמטופלת תוכל לתרגל בבית.

המטופלת דיווחה על הקלה בימים שלאחר הטיפול אך אחרי ימי עבודה ארוכים הכוללים עמידה ממושכת הכאב חוזר לכן עברנו ל-2 טיפולים בשבוע.

טיפולים 4-7 (20/5/11, 24/5/11, 27/5/11, 31/5/11)- טיפולים יותר עמוקים. כניסה לנקודות מקומיות בגב תחתון, בשילוב עם נקודות דיסטליות (40 ,57, 58  Bl) עבודה עיקרית עלGB, Bl במנח צד, עבודה על הסקרום. במנח אנטריורי התמקדתי על מרדיאניםKid, SP,Htעם רוטציות עדינות.

בנוסף גם טיפול חזה כי המטופלת דיווחה על קושי בנשימה ופלפיטציות (בערך משבוע 32. נעשה טיפול חזה להרגעה ופתיחת האזור).

המטופלת מרגישה טוב יותר מאז שהתחלנו 2 טיפולים בשבוע. מרגישה הקלה משמעותית בגב תחתון.

טיפולים 8 - 10 (13/7/11, 17/7/11) - הטיפולים נעשו רק במנח צד מכיוון שהיה קשה לה לשכב על הגב. הטיפולים התחילו בישיבה כדי לעבוד על גב ושכמות, רוטציות לכתפיים, עבודה איטית ומחזקת בגב תחתון.

המטופלת בת 33, נשואה, עובדת כמעסה, הריון ראשון תקין, שבוע 22, בריאה בד"כ. המטופלת התחילה לסבול מכאבי גב תחתון מהשליש השני ומכיוון שאופי העבודה שלה הוא פיזי, אחרי יום עבודה הכאב היה מחמיר. התחלנו את הטיפולים פעם בשבוע כאשר הטיפולים הראשונים היו יותר עדינים ומרככים עם עבודה יותר רחבה אבל עדיין היתה כניסה לגב התחתון מה שמאוד הקל על המטופלת שיצאה מרוצה מהטיפול אך דיווחה שהכאב חזר לאחר כמה ימים לכן עברנו לשני טיפולים בשבוע. בהמשך הסדרה העבודה היתה יותר עמוקה, כניסה איטית לנקודות רלוונטיות מקומיות ודיסטליות, עבודה על מרדיאנים Kid SP, Ht כולל עבודה על פתיחת אזור החזה, כתפיים וצוואר. כל שהתקדמנו בטיפולים המטופלת דיווחה על הקלה בכאב, מה שגם עבדה פחות וזה גם תרם לעניין. המטופלת הקפידה לעשות תרגילים ומתיחות שהראיתי לה ואמרה שזה "הציל" אותה כשכאב לה.

כשלושה שבועות אחרי סיום סדרת הטיפולים נולדה תינוקת מקסימה...

בת 31, נשואה +1, מורה, 150/70, הריון שני, הריון תקין שבוע 32, הריון קודם לפני 3.5 שנים.

תלונה עיקרית - כאב גב תחתון - מהשליש השני, כואב במיוחד במעבר מישיבה לעמידה ובמעבר בין תנוחות בשינה. הכאב דו צדדי וממוקם לרוחב הגב התחתון.

היסטוריה רפואית – צליאק, בילדות הרבה בדיקות ואשפוזים טרם אובחן הציליאק. לחץ דם נמוך (60/90), אין ניתוחים או תרופות.

עיכול- יש מרדף תמידי אחרי תחושת השובע, יש מעט צרבות אך לא משמעותי, בחילות פסקו, יציאות – פעם עד פעמיים ביום - נורמליות. החלה את ההריון הזה 20 קילו יותר מהקודם.

נשימה – מתקשה בהכנסת האויר ומרגישה לחץ בחזה, אין צפצופים או ליחה. (לא היה לפני ההריון)

שלד/ שרירים – מלבד כאב הגב, מתח באזור הכתפיים והשכמות, יד נרדמת לפעמים בלילה. מרגישה חולשה באופן כללי (לא היה לפני ההריון) כאב בברך שמאל. אין בצקות.

גניקולוגיה - מחזור סדיר, PMS קל, ווסת כ 5 ימים זרימה רגילה.

כללי- לא עושה פעילות גופנית, נראית מלאה (עודף משקל) ועייפה פיזית ונפשית. הלידה הקודמת היתה קשה (זירוז ממושך וואקום).

אופי ומצב רוח – נמצאת במצב נפשי לחוץ מאוד ואף חרדתי לקראת הלידה. דואגת וחוששת, עייפה כל הזמן, כשמתעוררת בלילה מתקשה להרדם. (לא היה לפני ההריון)

בדיקות – לשון חיוורת, מעט נפוחה, רטובה, חיפוי נוטה לצהוב וסימני שיניים.

אבחנה - חוסר צ'י בכליות, ברקע חולשת הטחול והלב וסטגנצית צ'י בכבד.

המטופלת קיבלה 10 טיפולים (משבוע 32 עד שבוע 40 להריון), בתדירות של אחד עד שניים לשבוע. הטיפול הראשון (24/2) היה טיפול איטי, רך ותומך במטרה להרגיע וליצור הכרות של המטופלת עם המגע והמטפל – נעשה שימוש ברוקינג עדין, מתיחות איטיות (אך עמוקות) ועבודת פאלמינג בעיקר על פני הגוף במנח צד. הורגש עומס ומתח באזור הגב (מרכזי ותחתון) והשכמות. נעשתה עבודה מקומית עדינה באזור הגב התחתון בסגנון קיו. ניתנו שלושה תרגילים למתיחה וחיזוק הגב. המטופלת הגיבה מצוין בסיום הטיפול. לאחר יומיים חזרו הכאבים.

טיפולים 2-5 (3/3/11, 10/3/11, 17/3/11, 24/3/11) – הטיפולים כללו עבודה קצרה במנח אנטריורי לצורך גישה נוחה למרידיאנים, רוטציות ומתיחות לרגליים (במגבלת הבטן...) וכן מתיחות לצוואר, עבודה על החזה ומעט פנים. רוב זמן הטיפול נעשה במנח צד. נעשתה עבודה על מרדיאנים: Ht, SP, Bl ,Liv ועבודה על הגב והישבן. העבודה היתה רחבה יותר ופחות בכניסה לנקודות באופן חד ועמוק. באופן הדרגתי השתפרו הכאבים בגב ובשכמות והצטמצמו ללילה אך התווספו כאבים בסקרום ובמפרק הירך (בעיקר בלילה) ואלה טופלו ברוטציות ועבודה מקומית רכה. החרדות, השתפרו מאוד.

טיפולים 6-9 (28/3/11, 31/3/11, 4/4/11, 7/4/11) - טיפולים במנח צד הממוקדים בהרגעה כללית ומקומית של הכאב באזור הסקרום. נעשה שימוש נרחב יותר בנקודות דיסטאליות לכאב ולכאב גב ובאופן כללי נעשה יותר שימוש בט'מבינג (נמיקושי). המטופלת לא התמידה בתרגילים אך הטיפולים היו בתדירות של פעמיים בשבוע.

טיפול אחרון (11/4/11)– המטופלת הצהירה ש"רוצה שיגמר כבר" כשהטיפול התקיים ארבעה ימים לפני התאריך המשוער של הלידה. הטיפול (לבקשתה של המטופלת) נשא אופי של זירוז כלומר התכווננות להנעה והורדה תוך שימוש בנקודות מורידות (בכפות הרגליים וברום הכתף), נקודות מניעות ועבודה נמרצת יותר, חזקה יותר ומהירה יותר. למרות הכאב שהיה כרוך בשימוש בחלק מהנקודות נרדמה המטופלת ולמחרת בבוקר היתה בחדר לידה עם צירים אפקטיביים והלידה עברה בשלום ובצורה הרבה יותר חיובית מההריון הקודם.

המטופלת הגיעה לטיפול הראשון בשבוע ה 32 להריונה התקין. היא בת 31, נשואה +1, מורה, 150/70, הריון שני, הריון קודם לפני 3.5 שנים. בתשאול אומתה התלונה עיקרית: כאב גב תחתון מהשליש השני, כואב במיוחד במעבר מישיבה לעמידה ובמעבר בין תנוחות בשינה. הכאב דו צדדי וממוקם לרוחב הגב התחתון. בילדותה עברה הרבה בדיקות ואשפוזים טרם אובחן הציליאק. לחץ דם נמוך (60/90). המטופלת סובלת ממשקל יתר בינוני, מצב שקיים מאז הלידה האחרונה (העלתה 20 קילו) היא מתקשה בהכנסת האויר ומרגישה לחץ בחזה. מלבד כאב הגב, מתח באזור הכתפיים והשכמות, יד נרדמת לפעמים בלילה וכאב בברך שמאל. מרגישה חולשה ועייפות. חווה מתח וחרדה לקראת הלידה המבוססים הרבה על החוויה מהלידה הקודמת שהיתה קשה וארוכה והסתיימה בלידת וואקום. מתעוררת בלילה ומתקשה לחזור לישון. לא עושה פעילות גופנית.

בדיקות: לשון חיוורת, מעט נפוחה, רטובה, חיפוי נוטה לצהוב וסימני שיניים. מכל הסימפטומים עלתה אבחנה של חוסר צ'י בכליות וברקע חולשת הטחול והלב וסטגנצית צ'י בכבד.

המטופלת קבלה 10 טיפולים בתדירות של אחד עד שניים לשבוע. הטיפול הראשון היה טיפול איטי, רך ותומך במטרה להרגיע וליצור הכרות של המטופלת עם המגע והמטפל – נעשה שימוש ברוקינג עדין, מתיחות איטיות (אך עמוקות) ועבודת פאלמינג בעיקר על פני הגוף במנח צד. נעשתה עבודה מקומית עדינה באזור הגב התחתון בסגנון קיו וניתנו שלושה תרגילים למתיחה וחיזוק הגב. בהמשך כללו הטיפולים עבודה קצרה במנח אנטריורי לצורך רוטציות ומתיחות לרגליים ולצוואר, עבודה על החזה ומעט פנים. רוב זמן הטיפול נעשה במנח צד. עבודה על מרדיאנים:  Ht, SP, Bl ,Liv ועבודה על הגב והישבן. העבודה היתה רחבה יותר ופחות בכניסה לנקודות באופן חד ועמוק. באופן הדרגתי השתפרו הכאבים בגב ובשכמות והצטמצמו ללילה אך התווספו כאבים בסקרום ובמפרק הירך (בעיקר בלילה) ואלה טופלו ברוטציות ועבודה מקומית רכה. החרדות, השתפרו מאוד.הטיפולים בשלב האחרון היו במנח צד הממוקדים בהרגעה כללית ומקומית של הכאב באזור הסקרום. נעשה שימוש נרחב יותר בנקודות דיסטאליות לכאב ולכאב גב ובאופן כללי נעשה יותר שימוש בט'מבינג (נמיקושי). המטופלת לא התמידה בתרגילים אך הטיפולים היו בתדירות של פעמיים בשבוע.

הטיפול האחרון נשא אופי של זירוז, נעשה שימוש בנקודות מניעות ועבודה נמרצת יותר ומהירה יותר. למרות הכאב שהיה כרוך בשימוש בחלק מהנקודות נרדמה המטופלת ולמחרת בבוקר היתה בחדר לידה עם צירים אפקטיביים והלידה עברה בשלום ובצורה הרבה יותר חיובית מההריון הקודם.

1. לשבת על כדור פיזיו תוך תנועות סיבוביות של האגן, אפשר גם להניע את הגוף קדימה ואחורה. התרגיל מפחית מתח מהגב התחתון, משחרר את האגן ועמוד השדרה.

2. עמידת שש (לרדת לרצפה על הידיים והברכיים), להכניס את האגן פנימה עד להקשתה של הגב, להישאר בתנוחה רגעם אחדים, ולחזור למצב ההתחלה. התרגיל משחרר ומותח את הגב.

3. לשכב על הגב, על הרצפה, לכופף את הברכיים לכיוון החזה בפישוק, כפות ידיים על הברכיים ולסובב את הרגליים בעדינות בתנועה מעגלית, להחליף כיוון ולסובב לצד שני. התרגיל עושה עיסוי לגב התחתון.

4. רגליים מאונכות על הקיר – לשבת לצד הקיר, כשירך אחת נוגעת בו, להסתובב עד שהרגליים יתרוממו על הקיר ופלג הגוף העליון יהיה מונח שטוח על הרצפה, כשהישבן קרוב אל הקיר או נוגע בו, תנוחה שמאוד מקלה על הגב התחתון.

5. להניח את הישבן על העקבים ואת הברכיים על הרצפה, לפשוט את כפות הידיים קדימה ולהאריך את שרירי הגב מבלי לנתק את הישבן מהעקבים.

6. תרגיל בישיבה מזרחית, ניתן גם לעשות אותו על כסא ללא משענת. יש להניח את היד על הברך הנגדית ולהסתובב לכיוון הסיבוב. התרגיל יוצר תנועה בגב ומשחרר עומסים.

וכמובן לנוח הרבה, לא לתת לגב התחתון לעבוד קשה מידי, לשבת נכון על כיסאות, לשכב נכון על המיטה, לא ללכת על עקבים, ואם עושים הליכות או ספורט כלשהוא אז לעשות אותו נכון ולהוריד בעומס.

בעבודה זו סקרנו 3 מערכי טיפול שבוצעו על ידינו, על 3 נשים בהריון.

הנשים בנות 30 - 33, בהריון ראשון - שלישי . כאבי הגב התחילו בהריון. אצל שתיים כאבי הגב החמירו לאחר עבודה ופחתו במנוחה (חסר בכליות), ואצל השלישית הכאבים פחתו בתנועה (סטגנציה מקומית). אצל אחת המטופלות קיימת בנוסף חולשת הטחול והלב וסטגנצית צ'י בכבד.

לכל אחת מהמטופלות נעשתה סדרה של 10 טיפולים . הטיפולים הראשונים היו עדינים מאוד – קיו שיאצו בליווי רוקינג, הולדינג עם מעט פיזור באזורים כואבים ( עורף וגב תחתון בעיקר ). ככל שהתקדמו הטיפולים, גם התקדם גיל ההריון והכרנו יותר את תגובתן למגע, עשינו יותר תרגילי הנעה ומתיחה. דגש ניתן למרידיאנים  GB, Ht, KidוBl. אצל המטופלת שהאטיולוגיה היתה סטגנציה נעשו בנוסף טיפולי טווינא ועבודה פיזורית מקומית. אצל המטופלת השלישית נעשתה בנוסף עבודה על מרידיאן ה SP. התרגילים לוו בהמלצות לתרגילים ומתיחות לגב התחתון המתאימים לנשים בהריון. כל טיפול התחיל והסתיים בשיחה קצרה אודות תחושות ומעשים שקרו בשבוע החולף. התקשורת ביננו לבין המטופלות היתה פתוחה, כך שאם כאבי הגב התעצמו, השתדלנו להקדים את הטיפול הבא.

בעבודה זו ראינו שיפור אצל 3 המטופלות. השיפור התבטא בהקלה כמעט מיידית בכאב בגב התחתון ביחס ישר לעבודה מקומית באזור הכאב אולם שיפור זה היה בהרבה מהמקרים קצר מועד. כמו כן התבטא השיפור במצבה הכללי של המטופלת מבחינת עומס רגשי וסימפטומים אחרים כגון עייפות וחולשה. השיאצו והתרגילים שהן עשו באופן עצמאי (כשהקפידו לבצעם...) עזרו להן לתפקד בעבודה ובבית, להיות רגועות יותר ולהבין שיש התיחסות לבעייתן ברמה האופרטיבית.

סקרנו בעבודתנו זאת את הסיבות להופעת כאבי גב, הן מנקודת המבט של הרפואה המערבית (בעיקר הורמונלית ומכנית), והן מנקודת המבט של הרפואה הסינית (חסר צ'י ו/או דם בכליות, סטגנציה מקומית).

בנוסף לגורמים המכנים וההורמונלים לכאבי גב, רומזת הסקירה המערבית על מבנה אישיותי וגורמים פסיכולוגיים כפקטורים המעורבים בהגדרת עוצמת הכאב. כמו כן ידוע הקשר כאב - חרדה - הגברת כאב. אי לכך החשיבות הרבה בחיזוק מרידיאן הלב בטיפול. הפחתת החרדה תוביל להפחתת כאב. לנושא זה יש גם חפיפה בראיה הסינית: הקשר של הרחם ללב דרך מרידיאן ה Bao Mai .

שתי מהמטופלות (מתוך 3) סבלו מחולשת כליות. הטיפול שערכנו כלל עבודה על מרידיאן זה.

הראינו סדרת טיפולים שנעשו לשלוש המטופלות.

לכל אחת מהמטופלות נעשו בממוצע כ 10 טיפולים במרווח של שבוע מטיפול לטיפול.

הטיפולים כללו רוקינג והרגעה מצד אחד, ומתיחות והנעות מצד שני כמו כן נעשתה עבודת שחרור מקומית שאופייה נעשה ממוקד יותר ונמרץ יותר ככל שההריון התקדם.

בנוסף לעבודה על מרידיאני הלב והכליות, נעשו טיפולים ספציפיים לפי תלונות המטופלות:  GB, SP, Liv. הנשים קיבלו תרגילי דו אין (לא כולן התמידו), והנחיות לפעולות מניעה - מה לא לעשות.

כל הנשים נהנו מהטיפולים בדרגות שונות- הפחתה בכאב בין 4-6 דרגות כאב.

להבנתנו המתיחות והשיאצו (פאלמינג בעיקר, כמעט ולא נכנסנו לנקודות ) עזרו מאוד. אי אפשר גם להתעלם מההרפיה שהנשים חוו, וכן לעבודה במישור הנפשי - עבודה על מרידיאן הלב. כאב הוא דבר סובייקטיבי ואנו מאמינים שההתיחסות אליו עזרה לנשים להתמודד עמו.

1 - ר' אורביטו, כאב גב בהריון, הרפואה כרך 119 חוב' י', 15.11.90.

2 - Mantle MJ, Greenwood RM, Backace in pregnancy,Rheumatol Rehabil, 16: 95,1977; 2

3 - Wang SM, Dezinno P, Maranets I, et al. law back pain during pregnancy : prevalence, risk factors, and outcomes. Obstet Gynecol 2004 : 104:65

4 - MacEvilly M, Buggy D. Back pain and pregnancy: a review. Pain 1996 : 64:405

5 - Brynhildsen J, Hansson A, Persson A, Hammar M. Follow up of patient with low back pain during pregnancy.Obstet Gynecol 1998; 91: 182 – 6.

6 - Uptodate. Musculoskeltal changes and pain during pregnancy 2011 נכון ל 04/05/2011

7 - Sanderson PL, Fraser RD. The influence of pregnancy on the development of degenerative spndyloisthesis. J Bone Joint Surg Br 1996 ; 78 : 951

8 - Ivell R. Endocrinology.This hormone has been relaxin' too long ! Science 2002 ; 295 : 637

9 - Marnach ML, Ramin KD, Ramsey PS, et al. Characterization of the relationship between joint laxity and maternal hormones in pregnancy . Obstet Gynecol 2003 ; 101 : 331.

10 - O'Connell JEA, Lumbar disc protrusion in pregnancy. J Neurosurg Psychiatry, 23 ; 138, 1960; 15

11 - Thomas IL, Nicklin J, Pollock H, Faulkner K . Evaluation of a maternity cushion for backacan dinsomnia in late pregnancy.Aust N Z J Obstet Gynecol 1989 ; 29 : 133

12 - Kihlstrand M, Stenman B, Nilsson S, Axelsson O/ Water – gymnastics reduced the intensity of back / low back pain in pregnant women/Acta Obstet Gynecol Scand 1999 ; 78 : 180

13 - Kvorning N, Holmberg C, Grennert L, et al . Acupuncture relieves pelvic and low – back pain in late pregnancy. Acta Obstet Gynecol Scand 2004 ; 83 : 246 .

14-The Practice of Chineese Medicine, Giovani Maciocia Lower back ache and sciatica 2004: 607

15 - https://www.sinit.co.il   הבסיס להריון 1 – 2 . יעל ססלוב. נכון ל15.10.11

17- תמיכה בחיים, תזונה בהריון, אסף פאיט אורז- העיתון הישראלי לרפואה סינית, גיליון סתיו 2011 :21-20

מגישים: יאהד הרעוז,  כנרת גל,  זידנברג בת ציון  מטפלים בכירים בשיאצו.
מנחה: גלעד פסל, מטפל בשיאצו, טווינה ורפואה סינית.

למידע נוסף

למידע אודות מסלול לימודי שיאצו  בתמורות

למידע אודות מסלול לימודי טווינא   בתמורות

למידע אודות מסלול לימודי דיקור סיני   בתמורות