היינו 3 בנות שהמוצב שלנו היה טיפה יותר מבודד מהשאר , לקחו אותנו עם ג'יפ למוצבים והתחלנו את עבודתנו. אני זוכרת את ההרגשה של להיות חלק באותו מבצע קטן שעשה כל כך הרבה , הכל פשוט אמר ' תודה ! ' , את תעודת ההוקרה שעד היום אני מציצה בה מעת לעת כדי להיזכר באותו יום שטוף שמש, שיצאנו לתת קצת לאחרים. כך מתארת מיכל ש. את חוויותיה מיום ההתנדבות לטיפול במילואימניקים אי שם בגזרה הירדנית.
מאת: מיכל שפילמן (תלמידת תמורות ת´א)
יום התנדבות, 3 ביולי 2002:
ביום בהיר אחד נכנס ניר לכיתתנו , הוא הזמין אותנו להשתתף ביום התנדבותי לחיילי מילואים בגדוד שבו הוא עושה מילואים ( כמעט בכל חודש.. )
עברו הרבה מחשבות בראשנו – איזה כייף שסוף סוף אנחנו יכולים לתרום משהו לחיילים ששומרים עלינו שנוכל לישון בשקט.. לקחת יום חופש ופשוט לעסוק במשאת נפשנו – השיאצו !
לעומת זאת חייבים להודות היו גם כמה מחשבות של- איך נוכל לקחת יום חופש מהעבודה ? ואיך נגיע כל כך רחוק ? זה לא יהיה מסוכן ? (בכל זאת אנחנו נתקרב לגבול..?! ) וכדומה…
אבל היה משהו בלב שצעק ´חייבים לעשות את זה ! ´אז קמנו מוקדם בבוקר והתחלנו את היום המופלא הזה, הדרך היתה ארוכה ומפותלת אך שווה כל רגע …
כולנו היינו מלאי התרגשות, פרפרים בבטן, וכן , גם פחד מסוים …
כולנו קיוונו שהכל יצליח.. שכולם ייהנו.. ושנקבל מוצב לא יותר מידי קרבי ..
אז חילקו אותנו לקבוצות וכל קבוצה הגיע למוצב שלה , בכל מקום קיבלו אותנו בצורה מדהימה , כל כך שמחו שהגענו , הסבירו לנו איפה לעזאזל אנחנו נמצאים ומה עושה את העבודה של החיילים האלו לכל כך קשה , הסבירו לנו על הטכנולוגיות שעוזרות לחיילים לעשות את העבודה שלהם בצורה כל כך טובה ..
אכלנו ומייד ניגשנו לעבודה , היינו 3 בנות שהמוצב שלנו היה טיפה יותר מבודד מהשאר , לקחו אותנו עם ג´יפ (- חוויה בפני עצמה ..) למוצבים והתחלנו את עבודתנו - היו חיילים שחששו , אחרים שכבר הכירו את השיאצו מעברם והיו כאלו שלא העיזו לנסות ..(הפסד שלהם, נכון ?!..)
עם כולם ישבנו ודיברנו , צחקנו והחלפנו רשמים על החיים ולפני ששמנו לב פתאום הגיע שוב הג´יפ שלקח אותנו חזרה לנקודת המפגש .

את האמת לאמיתה אני לא בדיוק זוכרת מי דיבר שם באותו יום , ואיתך הסליחה ..אבל אני זוכרת את המבטים בעיניים מלאי הסיפוק שלנו ושלהם , אני זוכרת את טון הדיבור שדיבר בהתרגשות גדולה שלא ניתן לתאר , אני זוכרת את ההרגשה של להיות חלק באותו מבצע קטן שעשה כל כך הרבה , הכל פשוט אמר ´ תודה ! ´ , את תעודת ההוקרה שעד היום אני מציצה בה מעת לעת כדי להיזכר באותו יום שטוף שמש , שיצאנו לתת קצת לאחרים .

miluim02_a_big
חלק מחיילי המילואים ומטפלי השיאצו שהשתתפו ביום ההתנדבות
עדכונים מהמזרח הרחוק:
עברו חלפו כמה חודשים , אני נסעתי ל´רוקן´ קצת את הראש במזרח , כמו כולם יצא לי לעבור במהלך המסע שלי בבנקוק שבתאילנד, וכדי להיזכר קצת בישראליות שלי נכנסתי לראות משחק כדורגל במסעדה ישראלית , התיישבתי והתחלתי לדבר עם כמה ישראלים , במהלך השיחה, כמו תמיד שואלים- אז מה עושים בחיים ? ואני עניתי:´ עובדת ולומדת שיאצו ´, אחד הבחורים אמר שהוא יודע מה זה שיאצו כי הרופא הפלוגתי שלו ( ניר עמיר ! )
סידר שיגיעו כמה מטפלי שיאצו במהלך המילואים שלהם והם טיפלו בהם !
איזה עולם קטן …


בתודה לכל האנשים הנפלאים שאפשרו ליום הזה להיות כל כך מדהים ,
מיכל שפילמן

הערה של ניר:
ותודה למיכל שתיארה בצורה כה מרגשת את תחושות כולנו ליום מיוחד זה. אנו מקווים בעתיד הקרוב לחזור ולתרום ליחידות צהל ולבני משפחותיהם. אנא, עקבו מעל דפי האתר על אירועים דומים כדי להתנדב ולתרום.