מחלות מעי דלקתיות - Inflammatory Bowel Disease הן מחלות הנגרמות על רקע דלקת ממקור אוטואימוני של המעיים ולעתים של איברים נוספים. שיעור זה מתייחס להיבטים הקליניים של זיהוי המחלה והטיפול בה באמצעים קונבנציונאליים ותזונה משלימה.
לפני שמתחילים
שיעור למידה מרחוק זה דן במחלות ששכיחותן הולכת וגדלה בעולם המערבי: מחלות מעיים דלקתיות. מומלץ להקצות לשיעור 2-3 שעות לימוד.
אנו מאחלים לך הנאה ותועלת
צוות הקורס
חלק א - מאפייני מחלות מעיים דלקתיות
מחלות מעי דלקתיות - Inflammatory Bowel Disease הן מחלות הנגרמות על רקע דלקת ממקור אוטואימוני של המעיים ולעתים של איברים נוספים. קיימות שתי מחלות עיקריות הנמצאות תחת ההגדרה של IBD - מחלת הקרוהן ומחלת האולצרטיב קוליטיס.
שאלה א
מה הקיצור של IBD ?
א - פיזור של נוזלים תוך ביטניים
ב - מחלת מעיים דלקתים
ג - מחלות דרכי העיכול התחתונות
ד - דיפרנציאל של אימונוגלובולינים
Inflammatory Bowel Diseases היא מחלת מעיים דלקתית. מדובר למעשה בשתי מחלות: קרוהן ואולצראטיב קוליטיס.
שתי המחלות דומות בשכיחותן. 2-14 אנשים לכל 100,000 נפשות. ב 5-10% מהמקרים מדובר במחלה משפחתית. אם לאדם יש מחלת מעיים דלקתית הרי שלקרוב משפחה מדרגה ראשונה יש סיכוי של 10% לחלות במחלה אף הוא.
שאלה ב
פי כמה עולה הסיכון לחלות במחלת קרוהן אם לאדם יש קרוב משפחה חולה?
א - פי 10
ב - פי 100
ג - פי 1000
ד - פי 10,000
הסיכוי להיות חולה בקרוהן ללא קרבה משפחתית הוא 2-14 לכל מאה אלף אנשים. נעריך זאת כסדר גודל של 10 לכל מאה אלף שזה 1:10,000 . הסיכוי להיות חולה כשיש קרבה משפחתית מדרגה ראשונה (כלומר אב, אם או אחים) הוא 10% , כלומר 1:10 .
10,000 גדול פי אלף מ 10 ומכאן שרמת הסיכון לחלות, כשיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה, היא פי 1000!
כמו כן, נמצא שבחולים אילו קיימת תגובה לא מספקת של מערכת החיסון כלפי חיידקים אלימים שונים כמו א.קולי ואחרים. חיידקים אילו מפרישים חומרים המגבירים את הדלקת. יתכן גם שקיימת רגישות יתר לאנטיגנים שונים הנמצאים במזון.
שאלה ג
הגיל בו שיא המקרים מתגלים ב IBD הוא:
א - עד גיל 10
ב - בין 15 ל 35
ג - בין 35 - 50
ד - מעל גיל 60
אמנם יש ילדים המקבלים מחלה זו בגיל צעיר מאוד, ולפעמים גם מבוגרים לוקים בסימנים ראשונים של המחלה, אך רוב ההיארעות מתקיימת ברצועת הגילים שבין 15 ל 35. ייתכן שקיימת פרדיספוזיציה גנטית (לחלק יש HLA משותף).
המנגנון הדלקתי:
לימפוציטים מסוג T עוזרים CD4 שמובילים להפרשה מוגברת של ציטוקינים כמו IL6 , IL1 , TNF מעוררי דלקת. אילו מגבירים את פעילות תאי דלקת נוספים ומובילה לגיוס נויטרופילים שפוגעים במוקוזת המעי.
קיימות תאוריות שונות לגבי היווצרות המחלה, כמו למשל, תוצאה של מעורבות יתר של חיידקים אלימים מזנים שונים. כמו כן נמצא שלחץ או משבר נפשי עלולים להחמיר את המחלה ולהביא להתפרצות מחודשת.
קיימים מספר ממצאים סרולוגים שעשויים לתמוך באבחנה של IBD :
ASCA - נפוץ יותר בקרוהן.
pANCA - נפוץ יותר באולצרטיב קוליטיס. זהו נוגדן מסוג IgG אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל המשמש לבדיקת מצבי דלקת, בעיקר בסוגי וסקוליטיס, אך גם בלופוס, אנקילוזיס ספונדליטיס ואחרים.
OmpC - קשור יותר לנטיה לפרפורציות (נקבים בדופן המעי).
למרות ממצאים אילו, המהלך הקליני חשוב הרבה יותר וגם מטופל שאינו מראה ממצאים סרולוגים חיוביים אך התמונה הקלינית שלו סוערת נחשב לחולה קשה.
אבחנה מבדלת
למחלות IBD מאפיינים ברורים כך שקל לאבחן מחלה זו. עם זאת, בחלק מהמקרים ניתן להתבלבל, לפחות בתחילת הופעת המחלה, עם מחלות אחרות. כך למשל זיהומי מעיים כמו קמפילובקטר, סלמונלה, שיגלה ואחרים יכולים לחקות את סימני המחלה ולהטעות את המאבחן.
לצורך האבחון, מקובל לשלוח צואה למעבדה ולשלול נוכחות חיידקים אילו.
גורמים נוספים שעלולים להוביל לשלשולים כרוניים הם וירוסים כמו הרפס או CMV או HIV או הדבקה במיקובקטריה.
קיימות גם מחלות לא זיהומיות שמחקות את ה IBD. למשל דלקת בתוספתן, דיברטיקוליטיס (סעיפים היוצאים לטרלית מהמעי), גרורות סרטניות, שימוש בסמים או בתרופות, כימותרפיה לגרום לשלשול, כאבי בטן, ירידה במשקל, חום ותת ספיגה.
מחלות מעיים דלקתיות מתבטאות, לעתים קרובות, ביציאות דמיות. אך יציאה דמית יכולה להתרחש גם מסיבות רבות נוספות. בחלק מהמקרים הדם יהיה סמוי, כלומר, לא נראה את הצבע האדום האופייני לו בצואה. לעתים הדם יהיה שחור. זהו מצב המכונה Melena והוא מצביע על דם שמופרש בחלקים העליונים של מערכת העיכול. במצבים אילו, הדם עובר עיכול בקיבה ויוצא שחור. ככל שהדימום קרוב יותר לנקודת היציאה (פי הטבעת) כך גדל הסיכוי לראות אותו באופן ברור ואדום.
שאלה ד
מהי מלנה?
א - הקאות דמיות
ב - צואה בצבע קפה
ג - צואה עם דם
ד - שתן דמי
הקאות דמיות זה המטמזיס. אין שם מיוחד לצואה בצבע קפה, אבל הקאות עם דם מעוכל מזכירות צבע של קפה ונקראות Coffee ground . צואה עם דם נקראת מלנה ושתן דמי נקרא המטוריה.
* יכול להתרחש בקיבה או בתריסריון. במקרים רבים זה בגלל זיהום חיידקי אך התופעה יכולה להתרחש בגלל שימוש בתרופות, גידולים וסיבות נוספות. הדימום יתבטא כדם סמוי או כמלנה.
* יכול להתרחש במחלת הקרוהן. חיבור לכלי דם יצור דלף למערכת העיכול. צבע הדם מותנה במיקום הדימום.
הוצאת החלק הנגוע בניתוח אינו מהווה פיתרון מוחלט שכן המחלה נוטה לחזור באזור בחתכים בהם בוצע הניתוח.
שאלה ו
מהן פיסטולות?
א – כיסי מוגלה סביב פי הטבעת
ב – סדק בפי הטבעת
ג – דלקת המופיעה בדילוגים כמו אבני ריצוף ירושלמיות
ד – תעלות המחברות בין עור למעי או בין לולאות מעיים שכנות
פיסטולות הן תעלות בין המעיים לאזורים שונים בגוף כמו לעור, לבטן, לצדי פי הטבעת או ללולאות מעיים שכנות.
אבצסים נקראים ב עברית מורסות והן שקי מוגלה הנאגרים, לרוב, סביב פי הטבעת (Anus).
פיסורה היא סדק כואב מאוד בפי הטבעת. לרוב מדובר בתופעה על רקע עצירות אך מחלת קרוהן יכולה לגרום לתופעה דומה.
אבני ריצוף ירושלמיות - Cobblestones . מדובר בתיאור שבא להדגיש את חוסר הרציפות בין נגעי המחלה במערכת העיכול. הדימוי נובע משום שבעיר העתיקה ישנם אבני ריצוף גדולות שהחיבור בניהן לא רציף, עליהן מרכבות הרומאים דהרו.
המחלה נפוצה בעיקר בעולם המערבי ואילו בסין ובמזרח היא כמעט ואינה מוכרת. מספר הגברים והנשים בערך זהה. לרוב היא מתפרצת בעשור השני והשלישי, אך לפעמים היא מופיעה גם בגיל הילדות. אמנם קיימים תסמינים רבים למחלה אך השכיחים שבהם כוללים דם בצואה, פיסורה (סדק של פי הטבעת), כאבי בטן, בחילות וירידה במשקל.
קוליטיס כיבית
Ulcerative colitis היא מחלה כרונית דלקתית המוגבלת למעי הגס. היא מתאפיינת בכיבים שיכולים להופיע ברציפות לאורך כל המעי הגס ועד לפי הטבעת. תסמיני המחלה דומים לאילו של הקרוהן וכוללים שלשול דמי, כאבי בטן, ירידה בתאבון ויציאות ריריות. בנוסף, יתכנו בחילות, חום ואנמיה.
כיוון שהמחלה מוגבלת למעי הגס בלבד, הוצאת המעי הגס בניתוח חד פעמי יפתור את הבעיה אך תוביל לבעיות אחרות ובראשן בעיית ספיגה ולעתים אף הצורך להסתובב עם שקית צואה חיצונית.
שאלה ז
הוסיפו בטבלה את המילים: שכיח / לא שכיח, מתאים / לא מתאים למחלה, על פי הדוגמא שלפניכם.
|
נתונים
|
Crohn’s colitis
|
Ulcerative Colitis
|
|
חום, חולשה, כאבי בטן, פיסטולות, אבצסים פריאנאלים
|
שכיח
|
לא שכיח
|
|
פגיעה ברקטום
|
||
|
כאבי בטן פריאומביליקלים (סביב הטבור)
|
||
|
חסר רציפות, Cobblestones (אבני ריצוף), חסר סימטריות
|
||
|
היצרויות
|
||
|
אפטות
|
||
|
מעורבות כל דופן המעי
|
||
|
טנזמוס
|
||
|
דימומים
|
|
נתונים
|
Crohn’s colitis
|
Ulcerative Colitis
|
|
חום, חולשה, כאבי בטן, פיסטולות, אבצסים פריאנאלים
|
שכיח
|
לא שכיח
|
|
פגיעה ברקטום
|
לפעמים
|
מאוד שכיח
|
|
כאבי בטן פריאומביליקלים (סביב הטבור)
|
מאוד שכיח
|
לא שכיח
|
|
חסר רציפות, Cobblestones (אבני ריצוף), חסר סימטריות
|
בדרך כלל
|
לא מתאים למחלה
|
|
היצרויות
|
שכיח
|
לא שכיח
|
|
אפטות
|
שכיח
|
לא מתאים למחלה
|
|
מעורבות כל דופן המעי
|
שכיח
|
לא מתאים למחלה
|
|
טנזמוס
|
פחות שכיח
|
שכיח
|
|
דימומים
|
פחות שכיח
|
יותר שכיח
|
מחלות מעיים דלקתיות יכולות להתבטא גם מחוץ למערכת העיכול. מצב זה מכונה תופעה אקסטרה אינטסטינלית. בעיות כאילו יכולות להופיע במפרקים, בעיניים, בעור ובמקרים פחות שכיחים גם כסרטן בכבד ובמרה. כמו כן, חולי IBD מפתחים עם הזמן גם סימנים של אנמיה וחולשה על רקע בעיות ספיגה.
שאלה ח
סימנים אקסטרה אינטסטינליים ל IBD אינם קשורים ל:
א - פטרות ברגליים
ב - מחלות עור
ג - דלקות בעיניים
ד - ארתריטיס
בשל חוסר ספיגה (ולעתים גם בשל דימומים) תהייה אנמיה. לאורך זמן יש פגיעה באספקת החמצן לרקמות הפריפריות (מחסר הדם) ולכן השינוי באצבעות. הציפורניים מתעקלות והמרווח בין שני האגודלים קטן. לתופעה זו קוראים בעברית התאלות - Clubbing .
שאלה י
סיבוך לא שכיח של U.C . דלקת קשה עלולה לפגוע במערכת העצבית של המעיים ולשתק את השרירים הפועלים לשמירת טונוס סביבם. כתוצאה מכך תחול התרחבות המעי (בשל הלחצים הפנימיים) המובילה לעצירות קשה. סטאזיס של הצואה מוביל לשגשוג חיידקים המפרישים טוקסינים וגורמים להרעלה כללית בגוף (עד שוק ספטי). הטיפול הוא נוזלים, תיקון אלקטרוליטים, אנטיביוטיקה רחבת טווח, סטרואידים דרך הוריד ואם כל זה כשל, אז ניתוח קולקטומיה (הסרת הקולון).
קפסולה אנדוסקופית - פיתוח ישראלי בו הנבדק בולע מצלמה זעירה המשדרת את הממצאים למכשיר חיצוני. יכול להדגים את כל המעי הדק אך לא חוסך אנדוסקופיה וקולונוסקופיה במידה וצריך ביופסיות.
שאלה יא
בוצעה בדיקת קולונוסקופיה ונמצאה מעורבות לא רציפה של רירית המעי הגס. ממצא זה מכוון ל?
א - אולצרטיב קוליטיס
ב - מחלת קרוהן
ג - שתי האפשרויות סבירות במידה שווה
ד - שתי האפשרויות נפסלות במידה שווה
מחלת קרוהן יכולה לערב כל חלק מדרכי העיכול, לרבות המעי הגס, בעוד שאולצרטיב קוליטיס מתמקדת במעי הגס בלבד. אך ישנם הבדלים שונים הן במראה והן בממצאים פתולוגים (שאותם ניתן לבדוק דרך לקיחת ביופסיה):
א - מחלת הקרוהן אינה רציפה ולכן נמצא במעי גם אזורי ביניים בריאים - Skip areas . ב U.C תופיע רציפות לאורך כל המעי.
ב - מחלת U.C מוגבלת לרירית בעוד שבמחלת קרוהן, דלקת ברירית היא רק קצה הקרחון של הבעיה. עם זאת, כאן נדרשת גם ביופסיה לשם הערכת עומק הבעיה.
חלק ב - הטיפול התרופתי
במצבים קלים נוקטים במונותרפיה - כלומר שימוש בתרופה אחת. במצבים קשים משלבים בין תרופות.
Remicade - תרופה המכילה נוגדנים כנגד TNF-α שהוא אחד הציטוקינים מעוררי הדלקת המשמעותיים ביותר במחלות מעיים דלקתיות. ניתן רק בבית חולים בשל החשש לתגובה אנפילקטית או התעוררות שחפת למי שנושא אותה. התרופה יקרה אך עלותה מתקזזת עם צמצום מספר האשפוזים ואובדן ימי עבודה.
שאלה א
התרופה Sulphasalazine משמשת בעיקר ל:
א - קרוהן
ב - אולצרטיב קוליטיס
ג - שניהם במידה שווה
ד - לטיפול סימפטומטי בכאבים של IBD
התרופה משמשת יותר לטיפול ב U.C למרות שרופאים רבים מנסים את יעילותה גם בחולי קרוהן.
התרופה סולפהסאלאזין מכילה שני חומרים: סולפה שזה גופרית המטפל בזיהומים חיידקיים, וסלאזין שזה נגזרת של חומצה סליצילית, כלומר סוג של אספירין. חלק תרופה זה שייך למשפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידליות. שילוב שני המרכיבים מונע זיהומים ודלקות ומצמצם את שכיחות ההתלקחויות של המחלה. התרופה אינה מרפאה אלא מכניסה את החולה לרמיסיה.
אין כל השפעה של ה Sulphasalazine על הליבידו (החשק המיני) של המטופל, אך התרופה עלולה להפחית את כמות הזרע (התופעה הפיכה). התרופה יכולה לגרום לחמצת, היפוגליקמיה, פגיעה בכבד, אנמיה, צהבת, צבע שתן כהה וצבע צואה יותר כהה. בנוסף - יש להימנע מחשיפה לקרני השמש לזמן ממושך משום שהתרופה מגבירה את רגישות העור לקרינת השמש.
|
ה Sulphasalazine מורכב משני חומרים מחממים על פי הרפואה הסינית: סולפה וחמש אמינו סאליציליק אציד. החום פוגע ביין ויכול לגרום לאנמיה (הרס הדם), חמצת, היפוגליקמיה (ההפך מלחות) ושינוי צבע השתן והצואה. ייתכן כי המנגנון פועל בעזרת הנעה המקלה על סטגנציות מקומיות. בטיפול משולב יש לתת צמחים מקררים ומניעים אשר ישלימו את פעולת התרופה.
|
שאלה ד
פרדניזון הוא סטרואיד. דוגמא לנוגד דלקות לא סטרואידלי זה וולטרן או אספירין שהוא Non Steroidal Anti Inflammatory = NSAID
חלק ג - הטיפול התזונתי
מחלות מעיים דלקתיות גורמות לבעיות ספיגה ועל כן להתפתחות חסרים תזונתיים קשים ש מחמירים את מצב החולה ובנוסף, פוגעים ביכולת ההחלמה שלו. לכן חשוב להתאים לכל מטופל תפריט שיתאים לצרכי הגוף וגם לטעמו האישי.
כאשר משתמשים בשיטות הטבעיות לטיפול במחלות מעיים דלקתיות, יש לשים לב לתגובה הקלינית של המטופל. חשוב לעבוד בצמוד לגסטרואנטרולוג או למשתתפים אחרים בצוות המטפל ולווסת את כמות התרופות וההשלמות ככל שמצב המטופל הולך ומשתפר או, לחילופין, מתדרדר. חשוב לסייע למטופל להגדיר את יעדי הטיפול ( לדוגמא: הרגשה טובה יותר, הקלה בסימפטומים, או בלי תרופות בכלל ). מטופלים שונים יכולים להסכים למטרות שונות.
שאלה א
מהי המטרה בהדרכה תזונתית למטופל עם IBD?
א – צמצום משך ועוצמת ההתקף החריף
ב – שיפור ספיגת רכיבי מזון חיוניים לגוף
ג – מניעה או דחייה של ההתקף הבא
ד – כל התשובות לעיל נכונות
רופאים שונים מתייחסים לטיפול תזונתי בגישות שונות. יש הסוברים שעל המטופל להמשיך לאכול כפי שאכל בעבר משום ששינוי תזונה לא מוביל בהכרח לשיפור משמעותי. יש הסוברים ששינוי תזונתי צריך לחול רק כאשר האדם נמצא בשלב התלקחות המחלה. גישות אחרות מתייחסות לתזונה כאל טיפול משלים שנועד להחזיר רכיבי מזון כמו ויטמינים ומינרלים שלא נספגו בגלל השלשולים. כיום, ישנם רופאים המאמצים גם את הגישה ששינוי תזונה עשוי לדחות או להקל על ההתקף הבא ולכן חשוב לנקוט בו מוקדם ככל שניתן.
לפחות מנקודת ראות של מטפל ברפואה סינית, קיימות סיבות רבות לשיתוף פעולה עם אחד מאנשי צוות המטפלים. שימו לב שמדובר באחד מאנשי הצוות ולא בהכרח בגסטרואנטרולוג. אילו יכולים להיות רופא המשפחה או התזונאית הקלינית. שיתוף הפעולה חשוב לא רק להשלמת טיפול, מעקב והתאמה תרופתית, אלא גם לכיסוי מדיקו-לגלי למקרה שחלה התלקחות לא צפויה במחלתו של המטופל (בין אם זה קרה בשל טיפול שאנו נתנו ובין אם זה קרה ללא קשר).
כאשר חלה הטבה במצבו של החולה (ועוד טרם ההתקף הבא) יש לעודד את המטופל לאכול מזון מגוון ככל שניתן. כאן נגדיל את תכולת השומן ונאפשר כמות סיבים מדודה והדרגתית בתזונה.
שאלה ג
באילו מקרים, יגדל נפח הצואה?
א – בתזונה המבוססת על אורז לבן וחלה
ב – בתזונה המבוססת על מנגו ותירס
ג – בתזונה המבוססת על מלפפון עם שמן זית
ד – בתזונה המבוססת על דבש, חמאה ודייסת קורנפלור
ככל שבתזונה ישנם יותר סיבים שאינם מסיסי מים, כך נפח הצואה גדל. תזונה המבוססת על רכיבים שיכולים להתפרק במלואם במערכת העיכול מקטינה את נפח הצואה משום שכל הרכיבים הללו נספגים אל מחזור הדם. מנגו ותירס מכילים סיבים רבים, חלק מהם אינם מסיסי מים, ולפיכך הם אוגרים מים ומגדילים את נפח הצואה. כמו כן, הם מזרזים את פעילות המעיים ולכן אינם מועדפים על ידי חולי IBD בשלבי השלשול האקוטי.
שימו לב: סיבים מסיסי מים יכולים להתעכל על ידי חיידקי מעיים ידידותיים ולהפוך לחומצות שומן קצרות שרשרת. מכאן חשיבות הפלורה של המעיים לחולי מעי דלקתי.
תזונה דלת שומן - במצבי דלקת חלה פגיעה בספיגת שומנים ארוכי שרשרת (חומצות שומן ארוכות). צמצום השומנים בתזונה מונע צואה שומנית (סטאטוריאה). מחקרים שונים מעידים שסוגי חומצות שומן (בעיקר שומנים רוויים ומסוג אומגה 6) עלולים להחמיר את מצבי הדלקתי.
דיאטת אלימינציה
זוהי דיאטה בה מפחיתים בשלב הראשון כל מזון היכול להיחשב לאלרגני או מרגש כדוגמת: מוצרי חיטה, פחמימות מזוקקות, סוגי בשר שונים, פירות וירקות ומוצרי חלב. בין המזונות הנשארים מוכרים כאילו המבוססים על מוצרים טבעיים ואורגאניים כמו מרק עוף, תפוחי אדמה, אורז וסוכר (מעט). מוצרים אילו נחשבים כהיפואלרגניים. מדי מספר ימים מוסיפים סוג מזון נוסף ובוחנים את תגובת הגוף. בכל מקרה של החמרה בתסמיני המחלה יש להפסיק למספר ימים את המזון הזה לפני שמנסים משהו חדש.
שאלה ד
באילו מקרים נוספים נבחר בדיאטת אלימינציה?
א – באלרגיות מאובחנות
ב – באלרגיות לא מאובחנות
ג – במחלות אוטואימוניות
ד – בצרבות וכיב פפטי
אם האלרגיה מאובחנת הרי שצריך להימנע רק מהמזון האלרגני. כאשר האלרגן לא ברור, ניתן לבצע נסיון בו שוללים מהאדם כל דבר שחשוד או עלול להיות חשוד כאלרגן או כגורם רגישות. במידה וחלה הטבה במצב, מקובל להחזיר בהדרגה כל פעם מזון אחר ולעקוב אחר מצבו של המטופל. אם חלה נסיגה במצבו, אנו יכולים להעריך בסבירות מסוימת שאותו מזון הוא הגורם לרגישות או לאלרגיה.
שיטה זו מסובכת ותובעת זמן וסבלנות מרובים. למרבית הצער, לא תמיד מצליחים להוכיח את האלרגיה או הרגישות (אולי כי לפעמים אין לבעיה קשר לאלרגיה או רגישות למזון). לכן רק מעטים יסכימו להקפיד עליה.
קיימות פורמולות מוכנות המכילות גם חומרים אנטי דלקתיים. ניתן לתת אותן דרך הפה, בזונדה לקיבה או בהזנה תוך ורידית. לעתים משלבים אותה עם תזונה רגילה במהלך היום. התזונה הזו גם משפרת קצב גדילה בילדים ואף שומרת על הפוגות ארוכות יותר בין התפרצויות המחלה.
שאלה ה
מה אינו נחשב ליתרון של הדיאטה האלמנטלית?
א - משפרת ספיגה
ב – מפחיתה דלקתיות
ג – מספקת חומרים חיוניים לבניית דופן המעי
ד – תומכת בפלורה הידידותית של המעיים
חיידקים ידידותיים זקוקים לסיבים מסיסי מים לשם הפקת אנרגיה. דיאטה אלמנטלית חסרת סיבים לחלוטין.
לדיאטה אלמנטלית כמה יתרונות:
* מאפשרת מנוחה למעי, מכיוון שהיא נספגת בשלמותה בחלקו הראשון של המעי הדק.
* מפחיתה דלקתיות. יש מחקרים המייחסים את השיפור במצב הדלקתי להיעדר חלבונים שלמים, שעלולים לחדור לדופן המעי ולעורר תגובה חיסונית (כמו אלרגית). בנוסף, ייתכן שהפחתה בשומנים מסוימים מצמצמת יצור חומרים מעודדי דלקת.
* מאפשרת בנייה מחדש של רירית הפגועה של המעי באמצעות אספקה של חומצות האמינו גלוטמין וארגינין.
* דיאטה אלמנטלית מתאימה לטיפול בקרוהן ואינה מקובלת כטיפול בדלקת כיבית של המעי הגס.
בדרך כלל נוקטים בטיפול תרופתי על מנת להפיג את הדלקת. טיפול תזונתי אלמנטלי יכול להינתן דרך הפה או בזונדה כדי לאפשר למערכת העיכול לנוח לתקופה מוגבלת. כאשר המעי מודלק ואינו מצליח לספוג מזון למרות הטיפול התרופתי, מאשפזים את המטופל מפרק זמן שמאפשר הזנהTotal Parental Nutrition - TPN . טיפול זה יעיל במיוחד לחולי קרוהן.
תוספי תזונה מקובלים
אומגה 3
מדובר בשומנים רב בלתי רוויים המצויים בעיקר בדגי הים הצפוני העמוק. מניחים כי הגדלת הכמות היחסית של אומגה 3 בתפריט לעומת חומצות השומן מסוג אומגה 6 מקטינה את ייצור הלויקוטריאן LTB4 המשתתף בתהליכי הדלקת של המעי הגס. סוג האומגה 3 המתאים ביותר הוא DHA אך מקובל לשלב אותו ביחס של 2:1 או 3:1 עם EPA . לצמחונים ניתן לתת חומצה לנולנית שמקורה באגוזי מלך, פשתן טחון או זרעי צ'יה, אך אין עדיין מספיק מחקרים שתומכים ביכולת המטופל לייצר משמן זה מספיק אומגה 3 מסוג DHA .
סמנו את הסעיפים הנכונים ותקנו את אילו שאינם נכונים:
מומלץ להשתמש בקומבינציית חיידקים מגוונת ובמינונים גבוהים. קיים מוצר ייעודי לחולי קרוהן אשר מוכר בסל הבריאות, אך ניתן להשתמש במוצרים מסחריים שונים ובתנאי שמספר החיידקים שם יהיה מגוון. כמו כן, לאנשים שרגישים באופן יוצא דופן לחלב, ישנן קפסולות פרוביוטיות שהחיידקים הוזנו על מצע לא חלבי.
סמנו את הסעיפים הנכונים ותקנו את אילו שאינם נכונים:
הכורכומין עלול לעשות אינטראקציה עם קומדין. במהלך הטיפול מומלץ לא להיחשף יותר מידי לשמש בגלל השפעה פוטוסנסיטיבית.
סמנו את הסעיפים הנכונים ותקנו את אילו שאינם נכונים:
כך או כך, מחקרים תומכים בשיפור המצב הקליני של חולי קרוהן במדדים כמו עייפות, כוח שרירי הידיים ומצב הרוח. בשל העובדה שמדובר בויטמין מסיס שומן שעלול להצטבר בגוף, קיימים חילוקי דעות באשר למינון הרצוי. מוסכם, כי לפרק זמן מוגבל, ניתן לתת מינונים גבוהים של עד 2000 יחידות אך מרגע שרמת הויטמין מגיעה למדד תקין בגוף, אפשר להמשיך במינוני תחזוקה נמוכים של 400-800 יחידות ליום.
סמנו את הסעיפים הנכונים ותקנו את אילו שאינם נכונים:
* מחסור בויטמין D התגלה בעיקר אצל חולי IBD בגלל בעיות ספיגה.
סמנו את הסעיפים הנכונים ותקנו את אילו שאינם נכונים:
*אבץ חשוב לחולי IBD משום שהוא מסייע בהאצת תהליכי ריפוי של פצעים.
חלק ד - סיכום
אז מה למדנו בשיעור זה?
.png){kind=small}
כיצד מאבחנים מחלת מעיים דלקתית
מהם ההבדלים בין מחלת הקרוהן למחלת מעי כיבית
מהן שיטות הטיפול התרופתי
מהן שיטות הטיפול התזונתי
חטיבת רפואה מערבית - תמורות
חומר זה מוגש כשירות עי צוות ההדרכה של תמורות © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.