התזונה למחלות מעי דלקתיות לפי הרפואה המשולבת והרפואה הסינית

התזונה למחלות מעי דלקתיות לפי הרפואה המשולבת והרפואה הסינית

לתזונה חשיבות רבה בתהליך הריפוי של מחלות מעי דלקתיות.
מחלות אלו עלולות להוביל לתת תזונה המתבטאת באיבוד משקל, רמת אלבומין נמוכה בדם, אנמיה ומחסור בוויטמינים, מינרלים ויסודות קורט, כמו: ויטמינים מסיסי שומן, ויטמין B12 , חומצה פולית, ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ וסלניום.

מנגנונים הפועלים ליצירת תת תזונה
- שלשולים מרובים , הגורמים לאובדן מלחים ולפגיעה בספיגת המזון.
- צמצום צריכת מזון על רקע פגיעה בתאבון, הגבלות תזונתיות או פחד משלשול ומכאבים.
- עלייה בחדירות המעי ובהסננה של חלבונים אל חלל המעי, דבר הפוגע ברמת החלבונים בדם.
- תת ספיגה על רקע נזק לחלקי מעי נרחבים או כתוצאה מניתוח לכריתת חלקי מעי.
- תת ספיגה על רקע טיפול תרופתי, למשל: סטרואידים מעכבים את ספיגת הסידן ומורידים את רמת האשלגן. סאלאזופירין עלול לפגוע בספיגה של חומצה פולית.

מצב תזונתי ירוד עלול לגרום לירידה בתפקוד המערכת החיסונית, לעלייה התחלואה בעקבות ניתוחים, לקושי בריפוי פיסטולות ופצעים ולירידה בתפקוד מערכת העיכול כולה.

במסגרת הטיפול התזונתי מושם דגש על תגבור קלורי וכמות והחלבון, בין השאר, באמצעות תוספי מזון ואבקות להשלמת קלוריות וחלבון. בנוסף, ניתן להמליץ על תוספת ויטמינים ומלחים ובעיקר B12 , חומצה פולית, ברזל, סידן ואשלגן.

המלצות לשימוש בתוספי תזונה צריכות להינתן על ידי תזונאים בעלי נסיון, הלוקחים בחשבון את צרכיו האישיים של החולה, מיקום המחלה, חומרתה והמצב הקליני של החולה. התייחסות אישית נותנת מענה להעדפותיו של החולה, מבלי לחרוג מהגבלות התזונתיות הנדרשות.
מצבים בהם כדאי להשתמש בתזונה כטיפול משלים:
- פיגור בגדילה ובהתפתחות אצל ילדים.
- Short Bowel Syndrome - מצב בו לפחות 50% מהמעי הדק לא מתפקדים, על רקע כריתה נרחבת או מחלה מפושטת.
- תת תזונה אצל חולים לפני ניתוח.
- איכות חיים ירודה.

מדוע יש חסר דווקא ב B12 במחלת קרוהן?
B12 נקלט המעי הדק, בחלק הרחוק ביותר, רק אם הוא התחבר למרכיב בקיבה הנקרא IF (Intrinsic factor ) . במחלת הקרוהן קיימת, פעמים רבות, פגיעה במעי המזיקה לקליטה התקינה של ויטמין זה. בעבר היה מקובל להזריק B12 אך כיום נותנים כדורי מציצה מתחת ללשון. הויטמין נספג ישירות למחזור הדם בלי שיהיה צורך לעבור ולהספג במעי. מומלץ לקנות תוסף המכיל יחד עם B12 חומצה פולית.

מנקודת ריאות אנרגטית
הויטמין ניטרלי עד חמים. מחזק דם. תומך ב Shen וב Jing. מלחלח מעיים במצבי חוסר דם. חודר לכליות וללב. עודף, הנצרך דרך מערכת העיכול, עלול להוביל ללחות יתר ולכן לשלשול או לקרישי דם.
תוספי תזונה בראיה סינית

שיטות טיפול בתזונה
קיימות כמה שיטות לטיפול תזונתי במחלות מעי דלקתיות, ולכל אחת מהן יש בקרב אנשי המקצוע תומכים ומתנגדים.

דיאטה אלמנטלית וסמי-אלמנטלית
זוהי דיאטה המבוססת על פורמולה סינתטית, המורכבת מאבות המזון שמפורקים לאבני היסוד שלהם ומוכנים לספיגה, דבר המקל את פעולת העיכול. פורמולה מקובלת לשמוש בשיטה זו היא האליטרק. פורמולה זו מכילה כמות גבוהה של חלבון, בעיקר בצורת דיפפטידים וחומצות אמינו חופשיות וכמות משתנה של שומן ברובו MCT (Medium Chain Triglycerides ) . אילו הן חומצות שומן בינוניות שרשרת, בין 6-12 פחמנים, שמספקות אנרגיה אך לא משתתפות במבנה התא או בהשפעה על מערכת החיסון). בנוסף, הפורמולה מכילה חומצות אמינו שעשויות לסייע למצבי סטרס כמו ארגנין וגלוטמין. דיאטה אלמנטלית יעילה הן כטיפול ראשוני והן כטיפול משלים בהתלקחות מחודשת של מחלת קרוהן. עם זאת, במצב רגיעה אין צורך בדיאטה כזו, מכיוון שאנו מעוניינים לשמר את ההיבט התפקודי של מערכת העיכול ואת יכולתה להתמודד עם פירוק וספיגה של מזונות מורכבים.
למידע על סוגי שומנים והשפעתם על הגוף

לדיאטה אלמנטלית כמה יתרונות:
- מאפשרת מנוחה למעי, מכיוון שהיא נספגת בשלמותה בחלק הראשון של המעי הדק.
- גורמת לירידה בחדירות המעי ובעקבות כך חלה הפחתה בזליגת חלבונים אל חלל המעי.
- גורמת לירידה במצב הדלקתי של המעי. יש מחקרים המייחסים את השיפור במצב הדלקתי להיעדר חלבונים שלמים, שעלולים לחדור לדופן המעי ולעורר תגובה חיסונית. בנוסף לכך ייתכן שתכולת השומן הנמוכה בדיאטה מסוג זה מפחיתה ייצור של חומרים מעודדי דלקת.
- מאפשרת בנייה מחדש של רירית הפגועה של המעי באמצעות אספקה של חומצות האמינו גלוטמין וארגינין. דיאטה אלמנטלית אינה מקובלת כטיפול בדלקת כיבית של המעי הגס.

דיאטה פולימרית
דיאטה זו מבוססת על פורמולה נוזלית דלת - שאריות, המכילה את כל אבות המזון בצורה בלתי מפורקת, בתוספת ויטמינים ומינרלים. כיום יש בנמצא סוגים רבים של פורמולות פולימריות כמו: אוסמוליט, איזוקל, אנשור וכו´. היעילות של דיאטה פולימרית לטיפול במחלת קרוהן פעילה שנויה במחלוקת.

דיאטה דלת שארית
במחלת קרוהן מומלץ להימנע בשלב הפעיל מתזונה המכילה תאית, לקטוז ושומן.
דלת תאית (סיבים תזונתיים), - כדי למנוע גירוי מכאני של רירית המעי הפגועה ותנועתיות יתר של המעי.
דלת לקטוז - כאשר רירית המעי פגועה תתכן פגיעה בתפקוד הלקטאז, האנזים שמפרק את סוכר החלב. עודף לקטוז עלול להוביל לשלשול אוסמוטי.
דלת שומן - במצבי דלקת חלה פגיעה בספיגת שומנים ארוכי שרשרת (חומצות שומן ארוכות). צמצום השומנים בתזונה מונע צואה שומנית (סטאטוריאה). מחקרים שונים מעידים שסוגי חומצות שומן (בעיקר שומנים רוויים ומסוג אומגה 6) עלולים להחמיר את מצבי הדלקת.

דיאטה דלת שאריות (כלומר כזו שלא משאירה פסולת מזון בצואה) כוללת מוצרי חלב עם תכולת לקטוז נמוכה ( או לחלופין תוספת אנזימים לפירוק הלקטוז) ותכולת שומן נמוכה. יש להימנע מפירות וירקות ומסיבים גסים. אמנם כמות השומן מוגבלת אך חשוב להקפיד על הספקת חומצות שומן חיוניות שאותן הגוף אינו מייצר בעצמו.
בהמשך, כאשר חלה הטבה במצב הקליני של החולה, ניתן להוסיף מזונות נוספים ולהגדיל את תכולת השומן תוך ניתור המצב הקליני של המטופל ומעקב אחר שינויים בתופעות כמו שלשול וכאבי בטן. הגבלת התאית מומלצת לתקופה ארוכה, אך עם השיפור הקליני ניתן להקל גם בה.
מידע לגבי מוצרי חלב והשפעתם בראייה מערבית וסינית

בשלב הפעיל של המחלה, המצב הדלקתי מתבטא, בין השאר, בשלשול. לכן מומלץ להתחיל בדיאטה דלת תאית ודלת לקטוז. בשלבי נסיגה של המחלה, עם היעלמות הסימנים הקליניים, ניתן לחזור בהדרגה לתזונה הרגילה.
על פי מספר מחקרים שונים דווקא כדאי לחזור לתזונה עתירת סיבים משום שאילו מעודדים את הפלורה התקינה במעיים, אולם עדיף להקפיד על סיבים מסיסי מים כדוגמת FOS המהווים פרה-ביוטיקה שהוא המזון להתפתחות מערכת חיידקים תקינה במעיים. בעיקר מומלץ להימנע מסיבים כמו צלולוז (תאית), המיצלולוז וליגנין. אילו סיבים לא מסיסי מים שאינם מתעכלים ואינם משמשים כמעט את פלורת החיידקים התקינה במעי. סיבים אילו מונעים עצירות (שאינה נחשבת לבעיה בחולי קרוהן) ולכן אינם מתאימים להם.
חיידקים מעי מועילים צורכים בעיקר סיבים מסיסי מים ומייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת המעודדות התחדשות רירית המעי הגס.
למידע נרחב על סיבים תזונתיים, סוגיהם השונים וההשלכה הקלינית שלהם

דיאטת אלימינציה
זוהי דיאטה בה מפחיתים בשלב הראשון כל מזון היכול להיחשב לאלרגני או מרגש כדוגמת: מוצרי חיטה, פחמימות מזוקקות, סוגי בשר שונים, פירות וירקות ומוצרי חלב. בין המזונות הנשארים מוכרים כאילו המבוססים על מוצרים טבעיים ואורגאניים כמו מרק עוף, תפוחי אדמה, אורז וסוכר (מעט). מוצרים אילו נחשבים כהיפואלרגניים. מדי מספר ימים מוסיפים סוג מזון נוסף ובוחנים את תגובת הגוף. בכל מקרה של החמרה בתסמיני המחלה יש להפסיק למספר ימים את המזון הזה לפני שמנסים משהו חדש.

שמן דגים ואומגה 3:
בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המקשרים בין סוגי השומן הנצרכים בתזונה לחומרת הדלקת. למרות ריבוי המחקרים ההמלצות עדיין לא חד משמעיות. תכשירי אומגה 3 המבוססים בעיקר על מוצרי שמן דגים מהים הצפוני מוכרים בשוק ונחשבים כבעלי השפעה מפחיתת דלקת ומכאן השפעה מיטיבה על בעיות שונות ובכללן מחלת מעי דלקתי.
אומגה 3 נמצא גם במקורות צמחיים כמו שמן פשתן, שמן קנולה, אגוזי מלך, גרעיני דלעת, אגוזי ברזיל ובמידה קטנה בירקות עליים. כמו כן, נתן למצוא אותו בכמויות משתנות במוצרי חלב וביצים, בעיקר אורגאניים (בתלות על תזונת הפרה או התרנגולת שהניבו את החלב או הביצים). עם זאת, בשל רמות אנזימים שונות שתפקידים להמיר את חומצות השומן מסוג אומגה 3 ממקור צמחי לסוגים אחרים ( EPA + DHA ), במצבים דלקתיים יתכן ויש להיעזר בתוספי תזונה ולא להסתפק במקורות מהתזונה בלבד.
לעומת זאת, שמן צמחי מסוגים שונים ( כמו שמן סויה, תירס, חמניות ועוד) מכיל חומצות שומן מסוג אחר: אומגה 6 שמהן נוצרים בתוך הגוף חומרים מעודדי דלקת. כאשר מספקים לגוף חומצות שומן באמצעות תזונה הכוללת דגים או שמן דגים, מפחיתים בצורה משמעותית ייצור של חומרים מעודדי דלקת ומאפשרים ריפוי מהיר יותר של המעי המודלק. בעקבות צריכת דגים או שמן דגים משתנה הרכב השומנים (הפוספוליפידים) הנוצרים במעי, כך שתכולת חומצות שומן מסוג אומגה 3 עולה על חשבון תכולת חומצות שומן מסוג אומגה 6 ולכן חלה ירידה בייצור של חומרים מעודדי דלקת. כאמור, ההמלצות עדיין אינן חד משמעיות, אך אין ספק שהשימוש בחומצות שומן מסוג אומגה 3 מבורך לבעיות רבות ואחרות ולכן אין מניעה לקחת אותו גם למטרה זו.
למידע על אומגה 3 ותועלתו

מנקודת ריאות אנרגטית על פי הרפואה הסינית
קריר. מלחלח רקמות, מזין יין ופותח סטגנציות של ליחה חמה ממקור כבדי וסטאזיס של דם. מוריד רוח. ייתכן שמחזק את הג´ינג של הכליות. חודר לכבד, ללב וכנראה גם לכליות.
אינו מתאים למצבי חסר בטחול או מצבי קור פנימי ואינו מתאים לסילוק לחות ממקור טחולי.

פרוביוטיקה
בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות חיידקי מעיים מסוימים בשמירת בריאות הגוף. חיידקים אילו ניזוקים מגורמים שונים ובעיקר מאנטיביוטיקה. החיידקים העיקריים המעורבים באיזון פלורת המעיים כוללים את ה Bifidobacterium bifidum, Bifidobacterium longum ו Lactobacillus acidophilus , אך כיום מתגלים חיידקים חשובים נוספים התומכים בפעילות תקינה של המעי, בשיפור המערכת החיסונית ובמניעת התרבות פטריות ובקטריות מזיקות. מקובל לשלב אותם עם סיבים כדוגמת FOS המאפשרים העברת החיידקים דרך חומציות הקיבה ומהווים עבורם סובסטרט מועדף.
למידע על פרוביוטיקה בראיה מערבית וסינית

מנקודת ריאות אנרגטית
רוב האנטיביוטיקות המזיקות לפלורה גורמות לשלשולים, גזים, אי נוחות כללית בבטן ומחלישות את אנרגית הטחול. האנרגיה שלהן קרה (נוגדת דלקות) אך פוגעת בטחול ולעתים גם בקיבה. הפרוביוטיקה נוגדת השפעות הלוואי, משלימה ומאזנת השפעת האנטיביוטיקה, ולכן סביר שתשפר תפקודי הטחול והקיבה, תחזק את הטרנספורטציה ותמנע הצטברות ליחה סטגננטית, אך חשובה גם במצבים בהם מתקיימת פלישת הכבד אל הטחול.

אבץ פיקולינט
האבץ הינו מינרל קורט החיוני לתפקוד מערכת החיסון ומשתתף במערכות אנזימטיות רבות בגוף. קיימת טענה שאבץ פיקולינט נספג טוב יותר מכל צורת אבץ אחרת. האבץ משמש לריפוי פצעים, כוויות, אקזמות, נשירת שיער ולהרעלת מתכות. חוסר אבץ בולט בעיקר אצל קשישים, מעשנים, אלכוהוליסטים, אנשים עם חומציות נמוכה בקיבה, אנשים הצורכים תפריט דל חלבון ואנשים המרבים לצרוך סידן, סובין וחיטה.
מקורות מהמזון: אצות ים, פירות ים, דג לבן ממים עמוקים, תרד, גרעיני דלעת, בשר, שום ודגים.

מנקודת ריאות אנרגטית
האבץ נחשב למחזק דם. בהיעדרו מופיעים תסמינים של חסר דם כמו מצבי חוסר ריפוי של פצעים, נשירת שיער, יובש בעור, אקזמות ופגיעה בציפורניים. יש להניח שהאבץ מתייחס בעיקר לחסר דם של הכבד. מאידך, הרעלת אבץ עלולה לפגוע בדם וביין הכבד, ומכאן הדרישה לקחת מינונים מקובלים ומותרים.

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.