הָאִישׁ שֶׁלּא הָיָה לוֹ דִּמְיוֹן

מאת: ניר עמיר

 

פרק שני - הָאִישׁ שֶׁלּא הָיָה לוֹ דִּמְיוֹן


כְּמוֹ אִישׁ בַּנְק טוֹב הִתְיַישֵּׁב אַבָּא לְיַד שׁוּלְחָן עֲבוֹדָה, הוֹצִיא נְיָר וְעֵט מִן הַמְגֵרָה וְהִתְחִיל לִרְשׁוֹם מְקוֹמוֹת בָּהֶם נִתָּן לְחַפֵּשׂ דִּמְיוֹן:
1 - לִשְׁאוֹל אֶת אִמָּא (הִיא תָּמִיד אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ הָמוֹן דִּמְיוֹן, אוּלַי הִיא תּוּכַל לָתֵת לוֹ קְצָת)
2 – אִינְטֶרְנֶט
3 - לְפַרְסֵם הוֹדָעָה

הַחֶדֶר שֶׁל אֲנָשִׁים חָסְרֵי דִּמְיוֹן מְאוֹד מְסוּדָּר
כִּי קָשֶׁה לָהֶם לְדַמְיֵין אֵפוֹא אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁאִיר כּל דָּבָר

אִמָּא לא מַמָּשׁ עֶזְרָה הַרְבֵּה.
דִּמְיוֹן? הִיא שָׁאֲלָה, אֲבָל דִּמְיוֹן יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם, בְּעִיקָּר בְּראשׁ שֶׁלָּנוּ, אֲנִי לא יְכוֹלָה לָתֵת לְךָ אֶת הַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁלִּי, אַתָּה צָרִיךְ לְהַשִּׂיג כַּאֵילוּ מִשֵׁלְךָ.

אַבָּא פָּנָה לְשִׁיטָה הַשְּׁנִיָּיה שֶׁהוּא מַכִּיר:
חִיפּוּשׁ בְּאִינְטֶרְנֶט הוּא דָּבָר קַל מְאוֹד, כִּי רַק צָרִיךְ לָשֶׁבֶת לְיַד מַחְשֵׁב וְלִכְתּוֹב אֶת הַמִּילָּה הַמַּתְאִימָה. הוּא הַקְּלִיד ´דִּמְיוֹן´ בָּעִבְרִית וְיָצְאוּ לוֹ כִּמְעַט מִלְּיוֹן תּוֹצָאוֹת. כְּשֶׁהִקְלִיד בְּאַנְגְּלִית זֶה כְּבָר הִתְקָרֵב לְמֵאָה מִלְּיוֹן תּוֹצָאוֹת. יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהוּא יוּכַל לְחַפֵּשׂ כֹּל חַיָּיו.
שְׁלוֹשֶׁת הַמִּילִּים: מְכִירָה, עֲלוּת וְדִמְיוֹן, צִמְצְמָה אוֹתוֹ לְכִמְעַט מִלְּיוֹן אֲתָרִים. זֶה עֲדַיִין קְצָת הַרְבֵּה, חָשַׁב אַבָּא, וְהִתְחִיל לַעֲבוֹר בִּיְסוֹדִּיוּת, אֶחָד אֶחָד, אַחַר הָאֲתָרִים.

אֲתָר אֶחָד הִבְטִיחַ לוֹ שֶׁאִם הוּא יִשְׁתֶה ´פּוּקָה טולה´ אָז יִהְיֶה לוֹ טַעַם בַּחַיִּים (אֲבָל הֵם לא אָמְרוּ אֵיזֶה טַעַם זֶה, בֶּטַח מָתוֹק, חָשַׁב אַבָּא).

אֲתָר אַחֵר הִבְטִיחַ לָתֵת לְאַבָּא כְּנָפַיִים אִם הוּא יִשְׁתֶה מַשְׁקֶה ´בּוּלִים אֲדוּמִּים´ (לְזֶה אַבָּא כְּבָר מַמָּשׁ לא הֶאֱמִין, אָז הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁמְּרַמִּים אוֹתוֹ).

אַבָּא הֵבִין שֶׁהָאִינְטֶרְנֶט לא יוּכַל לַעֲזוֹר לוֹ הַרְבֵּה וּפָנָה לַשִּׁיטָה הָאַחֲרוֹנָה הַמוּכֶּרֶת לוֹ.
מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁרוֹצִים לִקְנוֹת דִּירָה אוֹ מְכוֹנִית? אוֹ כְּשֶׁמְּאַבְּדִים כֶּלֶב? מְפַרְסְמִים הוֹדָעָה בָּעִיתּוֹן וְתוֹלִים מוֹדָעוֹת בְּלוּחוֹת מוֹדָעוֹת שֶׁבָּרְחוֹב.

אַבָּא הֵכִין הוֹדָעָה נָאָה:

לְמָחֳרָת פּוּרְסְמָה הַהוֹדָעָה בִּשְׁנֵי עִיתּוֹנִים חֲשׁוּבִים וְגַם עַל לוּחַ הַמּוֹדָעוֹת בַּחֲלָקִים שׁוֹנִים שֶׁל הָעִיר.
בָּעֶרֶב הַטֶּלֶפוֹן לא חָדַל לְצַלְצֵל.

הִינֵה, הִתְמַלֵּא לֵב אַבָּא בַּשִּׂמְחָה, מָצָאתִי אֶת הַשִּׁיטָה, לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים יֵשׁ דִּמְיוֹן וְכל מָה שֶׁצָּרִיךְ הוּא שֶׁיָּבִיאוּ לִי קְצָת.

הָיוּ כַּמָּה טֶלֶפוֹנִים מוּזָרִים כְּמוֹ:
- שָׁלוֹם אֲדוֹנִי, אֵיזֶה מִן סוּג שֶׁל עֲבוֹדָה זאת?
- עֲבוֹדָה? אֲנִי לא מַצִּיעַ שׁוּם עֲבוֹדָה
- תּוֹדָה, בָּיי
אַבָּא חָשַׁב שֶׁלָּאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ בֶּטַח לא הָיָה דִּמְיוֹן. סְתָם מִתְקַשְּׁרִים, חָשַׁב.

אַחֲרֵי כַּמָּה טֶלֶפוֹנִים הוֹפִיעַ הַטֶּלֶפוֹן הָנִכְסָף וְאַבָּא הָיָה מְשׁוּכְנָע שֶׁהַבְּעָיָה כְּבָר נִפְתְּרָה:
- עֶרֶב טוֹב, מַר אַבָּא, יֵשׁ לִי הַרְבֵּה דִּמְיוֹן לְהַצִּיעַ לְךָ, וְהַדְּרִישׁוֹת שֶׁלִּי לא גְּבוֹהוֹת בִּמְיוּחָד
- אֶשְׂמַח לִפְגּוֹשׁ אוֹתְךָ בְּהֶקְדֵּם, עָנָה אַבָּא, וּכְבָר קָבַע פְּגִישָׁה.

אַבָּא קִבֵּל אֶת הָאִישׁ שֶׁהִצִּיעַ דִּמְיוֹן בְּמִשְׁרָד. הָאִישׁ פָּתַח תִּיק מִשְׁרָדִי מְהֻדָּר וְהוֹצִיא מִשָּׁם תַּרְשִׁימִים יָפִים מְאוֹד.
- זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לִי לְהַצִּיעַ לְךָ, אֲדוֹנִי
- אֲדוֹנִי, אֲנִי רוֹאֶה כָּאן תַּרְשִׁימִים
- כֵּן, צִיַּירְתִּי אוֹתָם מִדִּמְיוֹנִי, יֵשׁ כָּאן תַּרְשִׁים שֶׁמַּרְאֶה אֵיךְ אֶפְשָׁר לָטוּס לְכוֹכָבִים רְחוֹקִים, וְיֵשׁ כָּאן תַּרְשִׁים שֶׁמַּרְאֶה אֵיךְ אֶפְשָׁר לִצְלול עָמוֹק בַּיָּם בְּלִי לְאַבֵּד נְשִׁימָה, וְיֵשׁ כָּאן תַּרְשִׁים שֶׁמַּרְאֶה כֵּיצַד אֶפְשָׁר לִקְלוֹט תָּכְנִית טֵלֵבִיזְיָה שֶׁאוֹהֲבִים בְּלִי שֶׁתִּהְיֶה טֵלֵבִיזְיָה, יָשָׁר לַמּוֹחַ, וְיֵשׁ כָּאן...
- עֲצוֹר, בְּהֶחְלֵט מַרְשִׁים, אֲבָל לא מָה שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ
- לא? שְׁאַל הָאִישׁ בְּאַכְזָבָה? אָז מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ?
- אֲנִי מְחַפֵּשׂ דִּמְיוֹן שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלִּי, לא דִּמְיוֹן שֶׁל אֲחֵרִים. אַתָּה מַצִּיעַ לִי דְּבָרִים מְאוֹד יָפִים, הַלְוַואי שֶׁהָיָה לִי דִּמְיוֹן לְתַכְנֵן דְּבָרִים כָּאֵילוּ. אֲבָל אֲנִי לא רוֹצֶה לִרְכּוֹשׁ תָּוכְנִיּוֹת דִּמְיוֹנִיות, אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַדִּמְיוֹן עַצְמוֹ.
- אֲנִי מִצְטַעֵר, אֶת זֶה לא תּוּכַל לְהַשִּׂיג מִמֶּנִּי. יֵשׁ לִי הָמוֹן דִּמְיוֹן אֲבָל אֲנִי רַק מַשְׂכִּיר אוֹתוֹ, לא מוֹכֵר.

בְּאֵין בְּרֵירָה הוּא לָקַח חוּפְשָׁה אֲרוּכָּה מֵהָעֲבוֹדָה, הִתְיַישֵּׁב בְּחֶדֶר הָעֲבוֹדָה וְסָרַק אֶת כָּל הָאֲתָרִים שֶׁיָּכל. אֶלָּא שֶׁהָאֲתָרִים לא מָכְרוּ לוֹ דִּמְיוֹן. הֵם מָכְרוּ הַכּל חוּץ מִדִּמְיוֹן. זֶה לָקַח לְאַבָּא הַרְבֵּה יָמִים לְהָבִין וּלְבַזְבֵּז אֶת כָּל הַחוּפְשָׁה שֶׁלּוֹ עַל חִיפּוּשִׁים בְּאִינְטֶרְנֶט בְּמָקוֹם לְטַיֵּיל וּלְבַלּוֹת עִם הַמִּשְׁפָּחָה.
כְּשֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ רַק שְׁלוֹשָׁה יָמִים לְסִיּוּם הַחוּפְשָׁה הוּא קָם מִשּׁוּלְחָן הָעֲבוֹדָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ!

להמשך הסיפור לחצו כאן פרק ג´
חזרה לפרק הראשון לחצו כאן פרק א´

נושאים לדיון והפעלה עם ההורים
א - איך אפשר לשפר את הדמיון? כמו בכל דבר, לתרגל. אם אנו משחקים משחקי דמיון הדמיון שלנו משתפר. אם אנו קוראים סיפורים אז אנחנו צריכים להתאמץ לדמיין מה קורה בהם יותר מאשר אם אנחנו צופים בטלביזיה, לכן, כדי שיהיה לנו דמיון, עדיף לקרוא יותר.

ב - מה הייתם מייעצים לאבא של טל כדי שישיג לו דמיון משלו? קודם כל שלא יחפש את הדמיון אצל אחרים כי אי אפשר לקנות דמיון. אבל שכן ילמד מאחרים. אולי שיקרא סיפורים דמיוניים (פנטזיה), אולי שיצא לטייל במקומות שלא היה בהם.

ג - האם אבא בזבז את החופשה שלו? בטוח שאם היה עוזב את האינטרנט ומבלה יותר זמן עם טלי אז זה היה משמח גם אותה וגם אותו. אבל אם הוא בסוף יצליח למצוא דמיון אז זה ישתלם לכולם ולכן המאמץ חשוב. הייתי שואל שאלה זו את טלי (לאמא של טלי ממילה לא משנה כי היא מדמיינת שיש לה המון זמן עם אבא).

להפניות
למידע אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להורדת עלון מפורט על תמורות
להורדת מצגת סיור מודרך בתמורות
לסיפורים נוספים עבור ילדים ונוער
לעמוד הבית של תמורות