מוצג כאן תיאור מקרה של מטופלת שסבלה ממיגרנות ומאנמיה. המאמר פורס את האבחנה המבדלת לשני הסימפטומים האלה ומוליך אותנו דרך חקירת המקרה, הטיפול בו ותוצאותיו.  

מאת: דר' ניר עמיר

הצגת מקרה

אישה בת 43 הגיעה למרפאתנו בעיצומו של התקף חריף של מיגרנה. כמו בכל חודש, הופיע ההתקף מיד לאחר סיום הווסת. כיוון שהכאב היה חזק ביותר ותרופות קונבנציונליות שקיבלה במיון לא הועילו, ניתן טיפול חירום בדיקור על פי השיטה הסינית. לצערנו, גם טיפול זה לא שיפר את הרגשתה. הוסכם לקבל את האישה לסדרת טיפולים עם חלוף ההתקף.

התקפי המיגרנה מתאפיינים בכל האלמנטים הקלאסיים: פוטופוביה (חשש מאור) ופונופוביה (חשש מרעש), כאב הולם חד צדדי ואאורה (הילה) המבשרת התחלת התקף. למטופלת היסטוריה משפחתית של מיגרנות. עוד מגיל ילדות סבלה מכאבי ראש תדירים, שכנראה היו מגרנות אך לא אובחנו ככאלו.

בדיקות רפואיות שנעשו במהלך השנים כללו הדמיה ששללה הימצאותם של גידולים תופסי מקום, בדיקות עיניים ששללו בעיות ראייה או לחץ תוך גולגלתי, בדיקות מעבדה שהעלו ממצאים של אנמיה כרונית, דבר שלא התקשר קונבנציונלית
לתלונה העיקרית.

מבחינת ממצאי המעבדה נמצאה אנמיה מיקרוציטית-מיקרוכרומית שמעידה על חוסר ברזל. רמות ההמוגלובין היו 9.8-10.2 והשתפרו בעקבות הוספת ברזל. טיפולים בברזל ניתנו אחת לחצי שנה למשך כשלושה חודשים כל פעם (למילוי מאגרים) דבר שגרם לשיפור זמני של רמות ההמוגלובין לתקופה קצרה. סבבים טיפוליים אלה נמשכו מעל 15 שנה.

לא נמצא קשר ישיר בין רמות ההמוגלובין בדם לבין התקפי המיגרנה שהמשיכו להופיע באופן מסודר כל חודש.

מתחקור התזונה לא עלתה בעיה של חסר ברזל. למעשה המטופלת הקפידה על תזונה נכונה ומאוזנת.

סקירת מערכות לפי הרפואה הסינית

כיוון שעל פי הרפואה הסינית כל הסימפטומים של המטופלת אמורים להיות קשורים זה לזה, נתמקד הפעם באנמיה. תוצאות בדיקת מעבדה מהווים רק פיסת מידע חלקית במשחק ההרכבה של האבחנה הסינית. ללא קשר לממצאי המעבדה,
יש להתייחס למירב הסימנים והסימפטומים המדווחים.

כאשר מטופל מופיע עם סימנים של חיוורון, חולשה, תחושת קור, תחושה של נקודות שחורות (כמו זבובים) מול העיניים, נטייה לסחרחורות והתעלפות, זה מרמז על "חסר דם". בד"כ נראה בנוסף גם סימנים של יובש בעור, פיצול או נשירת שיער, ציפורניים שבירות וסימנים נוספים. יש להבחין בין תופעה של אנמיה המאובחנת על פי תוצאות בדיקות המעבדה, לבין תופעה של חסר דם המאובחנת על פי התסמינים של המטופלת, וללא קשר לתוצאות המעבדה.

על פי התפיסה הסינית חסר דם יכול לנבוע מסיבות רבות. גם בעיה של רמות ברזל נמוכות אינה נפתרת על ידי השלמה חיצונית, שכן השאלה המתבקשת היא: למה אנשים שניזונים כהלכה סובלים בכל זאת מבעיות בספיגה והטמעת
הברזל.

שאלה אחרת – לא בהכרח נוגעת למטופלת הנ"ל – היא למה לאנשים מסוימים אין תופעות של חסר דם למרות שהם נמצאים מבחינה מעבדתית במצב של אנמיה, בעוד אחרים, שתמונת הדם שלהם תקינה, סובלים בכל זאת
מתופעות של חסר דם.

נעשה תשאול (אנמנזה בשפה רפואית) על פי הרפואה הסינית (תהליך שאורך בד"כ כשעה) שבו התבררו הפרטים הבאים:

תיאור כללי:

מטופלת מטופחת בקפידה, עדינה ונעימה לשיחה. משקל בגבול הנורמה. נראית מעט חיוורת. אם לשלושה ילדים, מנהלת חשבונות במקצועה.

סקירת מערכות:

עיכול:
נטייה לעצירות מגיל 16 (ויתכן שגם קודם). היציאות יבשות, פעם ביום או יומיים, ללא גזים או תופעות GIT בולטות אחרות.

ראש:
נטייה לכאב ראש הולם, חד צדדי המתחיל מאחורי העיניים. הכאב מופיע לאחר סיום הווסת ובקיץ קיימת הקלה מסוימת. אינו חולף במתן תרופות כמו אופטלגין או אימיטרקס.

עור:
חיוור, בימים חמים או לאחר מקלחת חמה במיוחד עלול להגיב בפריחה קלה, מגרדת ועדינה אשר חולפת לאחר זמן מה.

אופי ומצב רוח:
מטופלת עדינה, נוטה להיעלב בקלות, נזהרת שלא לפגוע באחרים. בעלת מוסר עבודה גבוה, והיא משתדלת שלא להיעדר גם בימי מיגרנה קשים, למרות שלדבריה, יחסי העבודה שלה מצוינים ואין כל בעיה להיעדר.

לשון:
הלשון חיוורת, דקה ויבשה. חיפוי דק עד חסר.

בעקבות הממצאים הופנתה המטופלת לטיפול בשיאצו ולתזונאית קלינית המומחית בצמחי מרפא ותזונה על פי הרפואה הסינית.

פרק הדיון והאבחנה המבדלת אינו מהווה חלק מחובת הקריאה לתלמידי החטיבה להמטולוגיה שבמסגרת רפואה מערבית, אבל מאוד מומלץ!

הוא נותן לכם דוגמא מפורטת של אבחנה מבדלת לבעיה נפוצה כמו מגרנה, שבעתיד אולי תוכלו לחזור אליה אם תתקלו במקרה דומה. מעבר לזה הוא נותן לכם עוד מקום לתרגל את השפה של הרפואה הסינית שאיתה אתם עושים היכרות
בשנות הלימוד האלה.

 דיון ואבחנה מבדלת

הרפואה הסינית מתייחסת לתופעת המיגרנה ולתופעת חסר הדם באותה מידה של חשיבות. הגורם לבעיה אחת הוא אותו גורם של שאר התופעות בגוף. נסתכל רגע על תופעת חסר הדם מכיוונים שונים לפני שננתח את המקרה.

הסיבות לחסר דם, הן מהבחינה הסינית והן מהבחינה המערבית מגוונות מאוד. זוהי תופעה השכיחה בעיקר בנשים בגיל הפוריות.

 

סיבות אפשריות לחסר דם מבחינה סינית:

בעיות טרנספורמציה של הטחול-לבלב - זוהי הסיבה השכיחה ביותר. על פי הרפואה הסינית לטחול-לבלב, בנוסף לתפקודיהם המוכרים, יש גם פונקציות הקשורות להטמעת המזון והפיכתו לדם. על פי תפיסה זו, מזון עובר מספר תהליכים כאשר תהליך ההטמעה חשוב לא פחות מתהליך הספיגה. במקרה זה תזונה וצמחים מחזקי טחול עשויים לעזור.

וויסות לא תקין של הדם ע"י הכבד - מאגרי הדם מווסתים על ידי מערכות גוף שונות, ביניהן הכבד. הכבד, בנוסף לניקוי
הדם אחראי גם על הקצאת עודפים לפעילויות פיזיולוגיות שונות, ביניהן הווסת. במקרה זה צמח כמו האנג'ליקה סיננסיס עשוי לתרום.

חסר צ'י - חסר צ'י, אנרגיה, על פי הרפואה הסינית, מוביל לפגיעה בהטמעה ובספיגה ולפיכך לחוסר דם. גם פונקציה זו מתקשרת בד"כ לתפקידי הטחול-לבלב.  במקרה זה צמחים כמו קודונופסיס עשויים לתרום. במצבים קיצוניים עלול חסר הצ'י להוביל ל"בריחת דם" (דימום) דבר המטופל בעזרת הצמח אסטרגלוס.

חולשה כרונית של הכליות - הכליות אחראיות על מח העצמות ולפיכך על ייצור כדוריות הדם. חולשה כרונית של הכליות (ושל הצ'י שלהן) מוביל לפגיעה בייצור ההמטוקריט של הדם.

חום או חוסר יין - חום פנימי מוביל לחסר יין או פגיעה בנוזלים (שזה בעצם אותו דבר). תופעות אלו מובילות לכיבים מדממים או לדימום יתר בזמן הווסת. שטפי דם אלו, גם אם קטנים ביותר, עלולים להוביל במשך הזמן להתפתחות תופעה של חסר דם. במקרה זה יש למנוע מזונות מחממים (למשל תבלינים חריפים) ולתת צמחים מקררים, כמו למשל גרדניה
(יסמין). מנקודת ראות קונבנציונלית התופעות המקבילות השכיחות מתבטאות בבעיות אוטואימוניות או במנורגיה (דימום יתר וויסתי).

סטגנציה - היתקעות של צ'י או עצירה חלקית של זרימת הדם יכולה לגרום לחום מקומי המוביל לדימום. התופעה תתבטא בכאב חזק לפני הווסת וקרישי דם מרובים בזמן הדימום. במקרה זה יש לתת מזונות וצמחים מניעים כמו פרוני ארמניאקה
(גלעין המשמש).

 

סיבות אפשריות לאנמיה מבחינה מערבית

יש לזכור שקיימות תופעות נוספות על פני אלו המתוארות, ובעיקר, שיש אבחנה מבדלת (Differential Diagnosis) מגוונת לכל אחת מן התופעות להלן. אנו נציין רק את האבחנה המבדלת השכיחה ביותר.

אנמיה היא תופעה השכיחה יותר בנשים וברוב המקרים מקורה בחסר ברזל. הגורם העיקרי לחסר ברזל הוא איבוד דם במהלך המחזור, אך גורמים כמו חסר תזונתי וניצול ברזל מוגבר בשלב הצמיחה המואצת בגיל ההתבגרות אפשריים גם הם. כמו כן תרומת דם עלולה להחמיר תמונה של אנמיה. 

במבוגרים האנמיה מתייחסת לעתים למחלות מעי הקשורות בגידולים, זיהומים והפרעות בספיגה. נשים בגיל הפוריות יכולות לפתח אנמיה בעקבות דימום וויסתי מוגבר.

• מסיבות פיזיולוגיות - גדילה, מחזור, הריון
• ירידה באספקת ברזל - תזונה, ספיגה
• איבוד פתולוגי מדימום - כיב פפטי, גידול, טחורים
• בעיות בספיגה של ברזל או בקישור שלו לחלבון
• מסיבה אידיופטית - 15%

 לנוחות הקוראים, בחרתי להציג את האבחנה המבדלת על פי תוצאות בדיקת המעבדה:

 אנמיה על רקע פגיעה ב RBC

 אנמיה עם MCV נמוך:

1 - חסר ברזל

במקרה זה נמצא שהפריטין נמוך. דיאטה דלת ברזל אינה מספקת את כמות הברזל החיונית למטופלת. גם גסטרוסקופיה
עלולה (וזה לא שכיח) לגרום למוטיליות יתרה המובילה לחוסר ספיגה. במצבים כרוניים, כמו גם ב IBD או בצליאק, נמנעת ספיגת ברזל וחומרים אחרים לגוף.  מנקודת ראות סינית התופעה מקבילה לבעיות כמו חסר צ'י או בעיית טרנספורמציה (מטבוליזם) של הטחול-לבלב.

כאשר מדובר באנמיה עם Hb < 12  ,  MCV < 83> 70  , RDW < 15%יש להניח כי מדובר באנמיה מחוסר ברזל. במקרים אלו מקובל לתת טיפול בברזל גם בלי בדיקת רמת ברזל בדם, טרנספרין או פריטין.

2 - מחלה כרונית

מחלה כרונית המתישה את הגוף, כמו אי ספיקה כלייתית, יכולים להביא לאנמיה, לעתים בשל כשל בייצור הורמון אריתרופויטין האחראי על הבשלת הכדוריות במח העצם.

3 – תלסמיה

מחלה זו נגרמת בגלל תפקוד לקוי על רקע מבנה לא תקין של אחד מחלבוני ההמוגלובין. באזור הים התיכון שכיחה יותר התלסמיה ביתא. גם תופעה זו יכולה להיות מיוחסת לחסר צ'י אך הטיפול כאן מורכב יותר.

RDW תקין (מדד תקין 15%-13) MCV < 70 מכוונים לממצא תלסמי ומחייבים בדיקת המוגלובין באלקטרופורזה.

4 - אנמיה סידרובלסטית

סידרובלאסט = אריתרובלאסט נורמלי בגודלו (=נורמובלאסט) שמצטבר בו ברזל לא אפקטיבי. השורה האדומה ממשיכה לייצר תאי מוצא לכדוריות האדומות אך אלו לא מגיעות להבשלה. הכדוריות האדומות ללא גרעין נשארות היפוכרומיות-מיקרוציטיות ואינן מתפקדות טוב. רמת הפריטין בדם תהיה גבוהה. גם תופעה זו מיוחסת, בד"כ, לבעיות בכליות. נזכיר כי בעוד הטחול-לבלב אחראי בעיקר על החלק הנוזלי של הדם, הכליות אחראיות על החלק המוצק של הדם (המטוקריט) ובכללו מבנה הכדוריות האדומות. בעיות אלו יותר קשה לפתור בראייה סינית.

 5 - הרעלת עופרת

תופעה מעניינת כשלעצמה המלווה בבעיות נפשיות שונות. כמו רעלים שונים, גם במקרה זה יש לטפל דרך טיהור הכבד.

 אופציות לתוספי תזונה (להמחשה בלבד. אין להמליץ ללא הכשרה מתאימה!)

 

 אנמיה עם MCV גבוה:

 1 - אנמיה מגלובלסטית

חסר 12B נחשב לסיבה עיקרית. חסר ויטמין בתזונה היא גורם חשוב למרות שבמדינת ישראל היא אינה שכיחה. נמצא שגם אצל טבעונים מושבעים לא קיים חסר ממשי של הויטמין. כך שיש לחפש את הבעיה לא רק בתזונה אלא ביכולת הספיגה של הויטמין, גם ממקורות דלים.

סיבה חשובה כוללת בעיות תת ספיגה. אלו יכולות להיגרם בגלל חסר ב F.I שהוא הגורם המאפשר ספיגת הוויטמין במערכת העיכול. סיבה אחרת כוללת בעיות באיליום הטרמינלי על רקע צליאק, IBD, כריתת מעי, גידולים וכו'. גם תחרות על הוויטמין עם חיידקים שזוללים אותו, או שימוש בתרופות המונעות ספיגה, יכולות להוביל לחסר בוויטמין. בין
התרופות נכללת גם תרופת הרדמה (להרדמה כללית ממושכת) שנקראת ניטרואוקסיד = N2O.

גסטרקטומי - כריתת קיבה - עלולה להזיק ל F.I ולהוביל לחסר בויטמין 12B אך לא כתוצאה מתחרות על הוויטמין. סטאזיס של חיידקי המעיים נקרא גם Blind Loop Synd. גורם לצריכה מוגברת של הוויטמין
ע"י החיידקים שם.

ניאומיצין שהיא תרופה אנטיביוטית, אומנם פוגעת בחיידקי המעיים אך פוגעת מצידה גם בוויטמין.
תרופה נוספת בעייתית היא הקולכיצין שמיועד לבעיות פרקים ועמילואידוזיס במחלות כמו גאוט ו FMF (קדחת ים תכונית).

מכל האמור לעיל נראה שהאבחנה המבדלת, על פי הרפואה הסינית, אינה חד משמעית ויש לשקול כל מקרה לגופו. רוב בעיות הספיגה מתקשרות לבעיות חסר צ'י, בעוד שבעיות על רקע תרופות, נראה שנגרמות על רקע החום והפגיעה ביין שתרופות אילו גורמות.

 2 – אלכוהוליזם

אלכוהוליזם, על פי הרפואה הסינית, גורם במשך הזמן לפגיעה ביין של הכבד ומכאן הבעיה.

3 - הפרעה מילודיספלסטית

גם תופעות של ריבוי לא מבוקר של תאים במח העצם מצביע פעמים רבות על חסר יין, אם כי כאן האבחנה המבדלת מורכבת ביותר, ודרושה התערבותו של הרבולוג שהתמחה בתחומים אלו.

4 – היפותיירואיד

תופעה שפעמים רבות מיוחסת לבעיה אוטואימונית המקבילה לחסר יין או לעודף ליחה ופגיעה קשה בכליות ובטחול-לבלב.

  

אופציות לתוספי תזונה (להמחשה בלבד. אין להמליץ ללא הכשרה מתאימה!)

 אנמיה עם MCV נורמלי:

1 - מחלה כרונית

2 - אי ספיקה כלייתית

3 - הפרעות אנדוקריניות - אלו יכולות להוביל לחוסר של ייצור דם או לדימום יתר בתקופת הווסת. בראייה סינית יכול לנבוע מכשל בוויסות הדם על ידי הכבד, או חום פנימי.

4 - אנמיה אפלסטית - חסר בייצור מח העצם, לעתים על רקע טיפול תרופתי בכלורמפניקול או אופטלגין, למשל.

5 - אנמיה סידרובלסטית

6 - מילופטיזיס - התדלדלות של מח העצם.

 אופציות לתוספי תזונה (להמחשה בלבד. אין להמליץ ללא הכשרה מתאימה!)

אנמיה על רקע הרס RBC

1 – דימום
על פי הרפואה הסינית דימום שלא על רקע טראומה, נובע מאחת מהאטיולוגיות הבאות:

• חום או חסר יין המוביל להיווצרות כיב מדמם (למשל בתריסריון).
• נזק לכלי דם - למשל בווסקוליטיס – דלקת בכלי הדם.
• דימום יתר וויסתי (מנורגיה).
• חוסר צ'י קיצוני המוביל לתופעות כמו ITP או דימום וויסתי המתבטא בטפטוף ממושך גם בין הווסתות (מטרורגיה). לעתים הבעיה מיוחסת לוויסות של הכבד, כמו במחלות קרישת דם.
• סטגנציה.
• שלייה שלא יוצאת עם הוולד.
• אנדומטריוזיס – נשים שסובלות מדימומים במקומות שונים מהרגיל (אקטופיים) בזמן הווסת.
• אנמיה מיקרוציטית (מיקרו = קטן. ציטו = תא) יכולה להתגלות באקראי או כחלק מבירור תסמינים טיפוסיים. יש לברר מקורות דימום אפשריים (דימום רקטלי ובעיקר מצבי דימום וויסתיים).

כמות דם ממוצעת למחזור היא 80-30 מ"ל. שימוש בלמעלה מ 30 טמפונים או תחבושות לווסת או דימום עם קרישים מגדיר דימום רב.

יש לשלול דימום פנימי על רקע גידול או מחלות מעיים אחרות (חום, ירידה במשקל, הזעות לילה, כאבי בטן, יציאות בלתי סדירות).

2 - מחלות תורשתיות המוליטיות
המוגלובינופתיות (מחלות של ההמוגלובין) כמו אנמיה חרמשית, חסר G6PD או ספרוציטוזיס.

מצבים אלו מקבילים, על פי הרפואה הסינית, לבעיות מולדות של הכליות. לצערנו, יכולת המטפל במקרים אלו מוגבלת.

 3 - אנמיה המוליטית נרכשת
נוגדנים חמים וקרים, תרופות, המוליזיס (פירוק דם) טראומטי, מחלות כבד, היפרספליניזם (טחול מוגדל), המוגלובינוריה (המוגלובין בשתן) לילית התקפית.

אלו תופעות הקשורות למנגנונים בהם הגוף תוקף את עצמו. תופעות אלו שכיחות בעיקר בנשים הסובלות מחסר יין. למרות הקושי, על פי הרפואה הסינית ניתן לסייע במקרים רבים.

אופציות לתוספי תזונה (להמחשה בלבד. אין להמליץ ללא הכשרה מתאימה!)

ניתוח המקרה:

מבחינה מערבית לא מקובל לקשר בין אנמיה כרונית למיגרנה. התפיסה הסינית מתבוננת במטופל באופן כלל מערכתי. במקרה דנן נראה שמדובר בחסר דם על רקע כישלון הכבד לווסת את הדם.

כדי לאושש הנחה זו יש לסקור את שאר המערכות: תופעת חסר הדם מתאפיינת אצל מטופלת זו בחיוורון, בחולשה, תחושת הקור הפנימי והלשון היבשה והחיוורת. סימנים כמו עור ושיער יבש, קרוב לוודאי יתמכו בהנחה זו. הפריחה המעקצצת המחמירה במקלחות חמות ובקיץ, מפריעה לכאורה לאבחנה, שכן היינו מצפים להטבה מכל גורם מחמם. אלא, שעל פי הרפואה הסינית, חוסר כרוני בדם עלול לגרום לפגיעה באלמנטים יינים (דם הוא מרכיב ייני חומרי) ולגרום לעליית אלמנטים יאנגים לפריפריה. תופעה זו יוצרת חום מדומה חיצוני עם קור פנימי אמיתי. כך שנמצא מטופלת הסובלת בימים חמים או ממקלחת חמה (חום חיצוני) בעוד שתעדיף שתייה חמה, ובעיותיה - מיגרנות - יוקלו מעט בתקופת הקיץ (קור פנימי). הטיפול בחסר הדם יוביל לפתרון של כל הבעיות לעיל.

אנו רואים כי כאב הראש מופיע מיד לאחר תקופת הווסת. בתקופה זו מאבדת המטופלת דם והיות שמלכתחילה חסר לה דם, כל התופעות מחמירות. הרגישות לרעש, אור, הנקודות השחורות המופיעות בשדה הראיה שלה מתאימות לבעיה בערוץ האנרגיה של הכבד (השולט על העיניים). גם האופי השקט ונעלב מתאים למצב של חוסר דם. בעיה זו תשתפר או אפילו תתוקן לאחר שתופעת חוסר הדם תיעלם.

לאור העובדה שהתזונה עברה בדיקה מקיפה ונמצאה כתקינה יש מקום לחשוד גם בבעיות ספיגה והטמעה על רקע חולשת הטחול-לבלב. לפיכך ניתן תשומת לב מיוחדת לחיזוק הדם דרך ערוץ האנרגיה של הטחול-לבלב, במקביל
לוויסות הדם וזרימתו על ידי הכבד.

הטיפול בחסר דם המלווה באנמיה מתמקד בעיקר בהשלמת תזונה ובשיפור הספיגה. הכוונה לתזונה המחזקת פונקציות של טחול-לבלב ומאפשרת הטמעה נכונה יותר של המזון (ללא קשר לכמות הברזל בה).  במקרה זה תזונת המטופלת נמצאה תקינה ולפיכך ננקטו תהליכים המשפרים את תפקודי הטחול-לבלב על ידי טיפול בשיאצו (גישת טיפול
יפנית).

מטפלת ברפואה סינית המליצה על וויסות זרימת הדם וחיזוק כל המרכיבים לעיל, ע"י פורמולת צמחים שכללה אנג'ליקה Dang Gui ופאוניה Bai Shao הפועלות על ייצור הדם, וויסותו ושמירה עליו בהקשר לפונקציות של הכבד. חשוב לציין שמתן אנג'ליקה בלבד עלול היה לפגוע במטופלת, שכן בנוסף ליכולת שלה לייצר דם ולהזרים אותו, היא גם נחשבת
לצמח מחמם שיכול להחמיר לאורך זמן תופעות חום (למשל במנופאוזה).

במקביל המליצה המטפלת על תרגילי הרפיה ונשימה, התורמים להתמודדות היום יומית ומאפשרים זרימת צ'י איכותית יותר.

באותה תקופה הייתה המטופלת אמורה לקבל סבב נוסף של ברזל לאור ההחמרה בתמונת ההמוגלובין שלה. הוחלט לעכב את הטיפול בברזל. לאחר שישה שבועות המטופלת הרגישה פחות סחרחורות וחולשה ותופעות הפריחה והעקצוץ
לאחר המקלחת חלפו. לאחר שבועיים נוספים היא ציינה כי התקף המיגרנה היה חלש יותר בעוצמתו. בבדיקת דם נמצא כי רמת ההמוגלובין עלתה ל 11.6, מדד שלטענתה חוותה אותו רק לאחר העמסת ברזל ולתקופות קצרות בלבד. תמונת ההמוגלובין שלה התייצבה על 11.8-12 ובמקביל תחושת היובש נעלמה לגמרי. לאחר ארבעה חודשים התקפי המיגרנות פסקו לחלוטין ובמקביל חל צמצום בכמות הצמחים שניתנו לה.

השימוש בצמחים צומצם למינימום ("בוסטר" פעם בחצי שנה). המטופלת המשיכה בטיפולי השיאצו פעם בשבוע, כך
שלא ניתן לוודא האם הפסקתם תשפיע על חזרת המיגרנות. המטופלת הייתה בביקורת, אחת לחצי שנה במשך שלוש שנים, ולאחר מכן הופסק הקשר איתה.

 

לסיכום:

טיפול תזונתי והרבולוגי משלים יעיל גם במצבים של מיגרנה קשה. שילוב הטיפול עם תזונאי קליני שמבין ברפואה
סינית יכול לרפא את הבעיה. בכל אותם מצבים יש לבצע הסתכלות הוליסטית ולא רק התמקדות בבעיה המקומית (כאב ראש או תמונת דם). כלים משלימים נוספים כדוגמת תרגילי מגע, נשימה ושיאצו עשויים להיות חיוניים לעבודתו של המטפל.