אינטראקציות בין פורמולות סיניות לתרופות – חלק ב

סעיף ד
קיימות כמה סיבות מרכזיות לחשיבות רישום המינון והתדירות בטבלה:
- עצם השינוי של המינון יכול לרמז על שינוי במצבו הבריאותי של המטופל. אם הרופא ימליץ לצמצם מינון של תרופה למיגרנות, סימן שהטיפול שלנו מתקדם יפה. אם לעומת זאת, ההמלצה היא להעלות את מינון הוונטולין, למשל, סימן שהטיפול שלנו לא מתקדם בכיוון שרצינו.
- חשוב לזכור שיש תרופות שנלקחות לפי תחושת המטופל. אם הוא נוטל אקמול רק כשכואב לו, הרי שעצם השנוי במינון יכול להעיד על התקדמות התהליך הטיפולי שלנו.
- לפעמים מדובר על תוספי תזונה ואז למינון יש משמעות. אם מטופל נוטל 100 יחידות IU של ויטמין D פעם ביום הרי שהוא לוקח בפועל מינון חסר משמעות קלינית (המקובל הוא 400-1000 IU).
במקרים כאלה חשוב לרשום לעצמנו את הנתון הזה, שכן הוא מלמד על איכות התוסף, רמת ההבנה של המטופל, ולעיתים גם על בזבוז כספי מיותר.

סעיף ג
המונח “קטגוריה סינית” מתאר סיווג רעיוני: אילו התרופה הייתה צמח, לאיזו קטגוריה במטריה מדיקה הייתה משתייכת, לפי השפעתה על אנרגטיקה, חום, יובש, איברים וכו'.

סעיף ד
סעיף א נכון. השם הלטיני מסייע להבדיל בין מינים דומים.
נשים לב שכל צמח מסווג על פי ההיררכיה המשפחתית שלו.
למשל Ren Shen - Panax Ginseng
הסוג (Genus) הוא Panax  (יש כמה מיני ג'ינסנג כמו ג'ינסנג אמריקאי, קוריאני וכו')
המין (Species) הוא Panax Ginseng המוכר בשמו הסיני Ren Shen
הזן (Variety) יכול להיות זן בר (ג'ינסנג בר נחשב ליקר ונדיר) או ג'ינסנג תרבותי.
לפעמים ההבדלים חשובים ואפילו קריטיים!

בבריסל שבבלגיה (1990-1993), במכון הרזייה ששילב פורמולות צמחים סיניים, החליטו להוסיף את הצמח Fáng Jĭ כדי לנקז לחות (מה שסברו בעבר שעשוי לתרום להפחתה במשקל). למרבה הצער, במקום לקבל Hăn Fáng Jĭ  קיבלו מסין את הצמח Guăng Fáng Jĭ , מה שהסתיים בהרעלת כליות של 60 מטופלות וצורך בהשתלת כליות בארבע מהן. בחלק מהמקרים אף התפתח סרטן בדרכי השתן בגלל חומצה אריסטולוכית שהיא גם נפרוטוקסית וגם קרצינוגנית.

מעבר לאסון האישי של הנפגעים, מדובר באסון לתדמית רפואת הצמחים הסינית ועד היום מקובל לצטט את האירוע כדוגמה לסיכון בשימוש בצמחים הלא נכונים.

אז מה קרה כאן? אילו היו משלבים את השם הלטיני הייתה נמנעת טעות טרגית זו.

סעיף ב נכון. השם הלטיני מסייע לזהות את החומר הפעיל העיקרי
החומר הפעיל בצמח לעתים קרובות נגזר משם הצמח. למשל ב Guăng Fáng Jĭ = Rx. Aristolochia fangchi, החומר הפעיל הוא חומצה אריסטולוכית.

בג'ינסנג החומר הפעיל הוא ג'ינסנואיד. ב Bai Shao = Paeonia labae החומר הפעיל הוא פאונין וכך גם בצמחים רבים אחרים. לפעמים קל לזהות אנרגטיקה של צמח מערבי בזכות ההקבלה לחומרים הפעילים שבצמחים הסיניים.

גם סעיף ג נכון. קיימת חשיבות מדיקו-לגלית לרישום נכון ברשומה הרפואית

נזכר במקרה שבתחילת השיעור כאן. הזיהוי של הצמח Psoralea – Bu Gu Zhi שגרם להרעלת הכבד בבחור עם הפסוריאזיס, בוצע רק לאחר המרת השמות הסיניים ללטיניים. מבחינת רישום וניהול תיק רפואי, נכון לציין את השמות הלטיניים לצד הסיניים.

סעיף ג
המינונים המוצעים בטבלה מתייחסים באמת לצמח ולא לכמות החומר הפעיל שבו. אכן בעיה קלינית כיוון שלפעמים מתקבל משלוח של צמח מסוים עם רמת חומר פעיל יותר גבוהה ולפעמים עם רמה נמוכה (בתלות בזמן הקטיף ובעונת השנה). אבל זאת לא בעיה שקשורה למידע המוצג בטבלה אלא בעיה כללית של התאמת מינונים (דבר שעברנו עליו בשיעור אחר).

כל המידע שהוצג בטבלה פורסם במאמרים שעברו סקירת עמיתים ונחשבים למחקרים אקדמיים. הם גם פורסמו בכתבי עת מוכרים וניתן למצוא אותם ב PubMed. באופן שיפתיע אולי את חלקנו, קיימת קורלציה גבוהה בין החומר הפעיל העיקרי והתכונות האנרגטיות של הצמח. כלומר, כאשר חומר פעיל מסוים נמצא במספר צמחים, נמצא לכל אותם הצמחים תכונות אנרגטיות משותפות.

הבעיה העיקרית היא שרוב המחקרים המדוברים "חלשים", כלומר מבוססים על מודלים של בעלי חיים (שבמקרים רבים לא תואמים את התגובה של בן אדם לצמחים האלה) או שנעשו על מדגם קטן. בעזרת מנוע AI ניתן להיעזר בחיפוש אחר מקור המחקרים והערכת המידע שהתקבל. לדוגמה המחקרים על ג'ינסנג, הליקוריץ והפאוניה מציגים ראיות בינוניות, בזמן ששאר הצמחים בפורמולה מציגים ראיות נמוכות ונסיבתיות בלבד.

Xiao Feng San – Disperse Wind Powder - Eliminate Wind Powder

Dang Gui and Arctium Formula

סעיף ד
לרוב קיימת אחידות בשם הסיני של הפורמולה. לפעמים בגלל מאפייני שפה, אפשר לתרגם אותה בדרכים שונות. לפעמים התרגום לא אטרקטיבי ללקוחות ואז נותנים לה שם מרשים (למשל "פורמולה פלאית לריפוי כל מצבי החולי..."), דבר שאפיין את סין המסורתית בזמנו. אבל הרבה פעמים הסיבה פשוטה: חברות שונות מייצרות פורמולות פטנט מאותה פורמולה קלאסית סינית ולכן בוחרות שמות שונים.

סעיף ד
Chan Tui - Periostracum Cicadae הוא ציקאדה, נשל של חרק המשמיע צרצורים חזקים. מגדלים אותו בחוות בסין. לא בטוח שהוא עומד בתקנות הכשרות. יחד עם זאת, אין שום בעיה או סיכון בצריכה שלו, כי הסינים אוהבים לאכול אותו ולא רק כתרופה.

Shi Gao - Gypsum fibrosum זה גבס "טבעי". אין להשתמש בו לאורך זמן, וצריך להיזהר ממנו במיוחד בילדים או באנשים שסובלים מבעיות בדרכי העיכול. קיימות עדויות ספורדיות על חסימות מעיים ואפילו פיברוזיס בעקבות שימוש ממושך.

Gan Cao - Rx. Glycyrrhiza uralensis הוא הליקוריץ הנודע. יש לו אפקט שמחקה את הורמון האלדוסטרון ולכן הוא יכול להעלות לחץ דם ולגרום לאגירת נתרן ואיבוד אשלגן (היפוקלמיה). בישראל הוא נמכר עם רמות גליצהיריזין נמוכות (DGL) כך שחלק מהאפקט שלו מופחת. אבל בכל זאת, יש כמה אפקטים אנטי דלקתיים שנשמרים אצלו. מה כדאי לעשות? להקפיד על מינון נמוך כמו שהסינים עושים, ולעקוב אחר רמות אשלגן ונתרן אצל חולי לב או אצל מי שנוטלים משתנים.

סעיף א
המאמר  The Efficacy and Safety of a Chinese Herbal Product (Xiao-Feng-San) for the Treatment of Refractory Atopic Dermatitis: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled הוא מחקר כפול סמיות שהראה תוצאות מובהקות בשיפור מצבם של חולי אטופיק דרמטיטיס על פני מי שקיבלו פורמולת פלצבו. יחד עם זאת, שימו לב להסתייגויות הבאות:
1 – תרופות חוקרים על אלפים ולפעמים עשרות אלפי אנשים. המחקר הזה הסתפק בפחות ממאה.
2 – לא בטוח שבארץ משתמשים באותה איכות של צמחים כמו במקום שבו נעשה המחקר.
3 – קיימת טענה שכ 50% מהמחקרים הרפואיים בעולם אינם מדויקים (גם ברפואה הקונבנציונלית). האם נוכל לסמוך על הסינים שהמחקר הזה אמין?
בכל מקרה תמיד עדיף להסתמך על פורמולות צמחים שנחקרו במקום לאלתר. בתנאי כמובן שהפורמולה מתאימה לאבחנה של המטופל!

ניסיתי מספר מנועי AI. רובם הצביעו על שני הצמחים להלן ולעתים גם על צמחים נוספים. אבל לפעמים הלינקים שהם יצרו הובילו למחקרים שלא היה להם שום קשר לצמחים המוצגים. לא נותר אלא לבצע חיפוש עצמאי בפאב-מד אחר מחקרים על צמחים הקשורים לאטופיק דרמטיטיס, ואכן בחיפוש כזה נמצאו לא מעט מחקרים על צמחים רלוונטיים.

אגב, אחרי כמה התעקשויות עם AI, ובקשות לקישורים מדויקים למחקרים רלוונטיים על הצמחים שהוא המליץ (כמו Scutellaria baicalensis - Huang Qin ו- Rehmannia glutinosa - Sheng Di Huang) גם הוא הצליח לספק קישורים למאמרים רלוונטיים.

סעיף ד
את ההערכה להיענות המטופל נבצע במהלך התשאול כאשר רק בסופו ננסה להסיק מסקנות.
אבל ניתן לבקש מידע מוקדם מהמטופל עוד לפני שהוא הגיע אלינו לטיפול. למשל לשלוח לו דף למילוי פרטים אישיים, שמות של תרופות שהוא משתמש בהם ושם התלונה העיקרית. כך נוכל להתכונן למפגש, להרשים את המטופל בידענותנו ולחסוך זמן תשאול יקר.

סעיף א
במהלך התשאול נשים לב להיענות הטיפול ונרשום תוך כדי התשאול תזכורות אותן נהפוך לתכנית סדורה. כל השאר יבוצע אחרי סיום התשאול ולא מול המטופל.

סעיף ד
ברור שרישום מעקב יבוצע כאשר יהיה לנו אחר מה לעקוב, כלומר לאחר כל טיפול. כרגע אנו מעבדים את התשאול שעשינו ומתכוננים למפגש הטיפולי הראשון.

שימו לב שאם בחרנו לתת פורמולת פטנט למטופל, כדי שיתחיל אותה מיד בצאתו מהקליניקה, נצטרך לבצע הדרכה על הפורמולה.
במקרים אלה בדרך כלל אין בעיות של טעם, רק צריך להגיד שאם מרגישים איתה לא בנוח, אז אפשר להפסיק את השימוש ולהתקשר למטפל/ת (מה שתקף לגבי כל סוג טיפול שניתן).

סעיף א

סעיף ב
המחלה מכונה "תסמונת ריח הדג" (Fish Odor Syndrome) והיא אכן הפרעה גנטית אוטוזומלית רצסיבית נדירה מאוד. אלא שעבור אותו נער שסובל ממנה, הנדירות לא מפריעה לו אלא ההיבט החברתי. מזונות כמו קטניות, דגים וכבד, אבל לא רק, גורמים לריח חזק ובלתי נסבל של דגים. הריח מופרש מהפה, מהזיעה ומהשתן והוא מורגש היטב בסביבת מי שסובל מהמחלה הזו.
מדובר בחסר אנזים שאמור לפרק חומר בכבד בשם טרי-מתיל-אמין.
עד כה, לא נמצא פיתרון רפואי אך קיימים נסיונות (מועטים משום שמספר החולים בעולם קטן) לנטרל את הריחות באמצעות הקפדה על תזונה והוספת חיידקים פרוביוטיים שמסייעים לפרק את ה TMA. תמיכה בחיידקים פרוביוטיים אלו על ידי צמחים פרה-ביוטיים (כמו למשל Massa Medicata Fermentata - Shān zhā fū).