רשמים אישיים מהכנס הראשון לרפואה משלימה אתיקה ומשפט

רשמים אישיים מהכנס הראשון לרפואה משלימה אתיקה ומשפט, שפיים 2006

הגעתי אחרי יום עבודה עמוס למלון הכנסים בשפיים. לשמחתי הארגון היה מוצלח ואחרי הרשמה קצרה נהניתי מכוס משקה וכיבוד מרשים. להפתעתי הכרתי מעט מהנוכחים, מספר קטן מאד של מורים ועמיתים מקצועיים. הקהל היה מכובד, מרשים ורובו מבוגר, בהמשך הבנתי שרבים מהנוכחים הם רופאים שעוסקים גם ברפואה משלימה ואנשי משפט, ביטוח ואתיקה. האווירה לפיכך הייתה יחסית פורמלית, מכובדת ורצינית. מבחינתי בלטו בהעדרם אנשים יותר צעירים. זו תופעה מוכרת לי - כאשר המסגרת היא יותר אירגונית והתכנים הם יותר כלליים ולכאורה לא אישיים ופרקטיים באופן מיידי ונגיש, אנשים צעירים לא נוטים להשקיע זמן ומשאבים. כך שאנו, הפחות מבוגרים, כמעט ולא משפיעים ברמת המקרו.
הנושאים שדנו בהם בכנס היו חשובים ביותר ושימח אותי להיות עד ושותף לדיון. דברי סיכום לכנס, סיכום של ההרצאות השונות מובא בקישור הבא:
לאתרה של אוניברסיטת חיפה הדן ומפרט את ניירות העבודה שבכנס

אני בחרתי להתייחס למספר נושאים.
רבות דובר בכנס על הצורך בדיאלוג בין הרפואה המערבית לרפואה המשלימה והמונח הפופולרי בהקשר זה היה: ´רפואה אינטגרטיבית´. הדבר העלה בי חיוך משום שאנו בתמורות (´הצוות לקידום רפואה אינטגרטיבית´) חרטנו על דגלנו את המינוח הזה כבר מראשיתנו לפני 18 שנה וזו מטרתנו המוצהרת מאז.
פה ושם עלו מתחים בין אנשי הרפואה המערבית למשלימה. היו לכך שתי דוגמאות שונות.
בהרצאה של פרופ´ אליעזר רובינזון, יו´ר האגודה למלחמה בסרטן בישראל הייתה נימה ברורה של עליונות ואף פטרונות על הרפואה המשלימה כאשר הדגש שהוא נתן היה נכון - עיכוב טיפול מערבי עלול לגרום אף למות החולה – אולם הצורה בה הוא הציג את הדברים הייתה חד צדדית, מגמתית ולא מאפשרת דיון או דיאלוג. לעומתו דר´ יאיר מיימון (רופא סיני) הדגיש בהרצאתו את דילמות המטפל– האם הטיפול ברפואה משלימה יעיל בטיפול בסרטן? ניסיון למצוא תשובות לדילמות מבליט את הפער בין תוצאות קליניות, סיפורי מקרה וניסיון מצטבר מצד הרפואה המשלימה לבין מחסור במחקר מדעי ברמה גבוהה. ובהקשר זה גם את הקושי ביחס רציני מהקהילה הרפואית יחד עם רצון לדו שיח המתבסס על הכלים המערביים, כלומר מחקר מדעי ברמה גבוהה. וכאן נכנס הגורם הכלכלי – ישנו רצון לחקור אך קיים פער עצום ביכולת אפשרויות המחקר לעומת הרפואה המערבית.

רק על מנת לסבר את האוזן אחלוק אתכם את הנתונים בארה´ב:
4 מיליארד דולר הושקעו במחקר ברפואה מערבית בשנת 2004 לעומת...
13 מיליון דולר שהושקעו במחקר ברפואה משלימה.
(מחקר בסיסי עולה 5 מיליון דולר, מחקר מקיף ברמה גבוהה עולה כ- 50 מיליון דולר)
לעומת זאת בין 50 ל- 60 אחוזים מהציבור פונים לטיפול ברפואה משלימה.

דוגמא שונה למתח בין שתי הגישות עלה בדיון סביב נושא התקשורת בין רופאים ומטפלים זו דוגמא שונה כיוון שכאן כן היה דיון ודיאלוג בין הנציגים משני התחומים, הנושא היה טעון– ישנם מטפלים החוששים מהשתלטות מצד אחד, וישנם רופאים שחוששים ממתן אוטונומיה טיפולית גדולה מידי למטפלים מצד שני. בהיר שהגדרת העקרונות וכללים לתקשורת חשובה זו, תהווה כלי שייתן בסיס לתקשורת בריאה ונכונה בין שני העולמות האלו, כאשר טובת המטופלים היא לנגד עינינו. זאת במיוחד לאור העובדה שישנם סקרים שמדברים על כך ש 70 אחוז מהמטופלים שהולכים לרופא לא מספרים לו על טיפולי הרפואה המשלימה שהם עוברים, מפחד דעה קדומה של הרופא וסיבות אחרות.

אני נטלתי חלק בדיון סביב נושא ´גבולות המגע´. הדיון היה מעניין ולפרקים סוער כאשר הנושאים שעוררו יותר אנשים היו גיבוש הקוד האתי בנושא כמו איסור קיום יחסים עם מטופלים (עלתה שאלה האם יש צורך בתקופת ´צינון´ אחרי סיום ההתקשרות הטיפולית לפני שיוזמים או נענים לקשר אישי – רומנטי / מיני עם מטופלים). נושא נוסף שעורר דיעות שונות היה עד כמה מומלץ או מותר לחשוף את הגוף המטופל בזמן טיפול.
לסיכום נהניתי מאד מההשתתפות בכנס, היה מפרה וחשוב לשמוע ולהשמיע, להאזין לדיעות אחרות ולהיות עד ושותף לתהליך של יצירת קודים אתיים. לחוות דיאלוג בין אנשי הרפואה המערבית לאנשי הרפואה המשלימה ולהקשיב למגוון של כיוונים על החזון של רפואה אינטגרטיבית. אולי הכי משמעותי היה להרגיש איך המקצוע שלנו מתקדם ועובר שינוי מתופעה שנחשבה שולית בעיני הממסד לתחום לגיטימי ומקצועי בחברה הישראלית.

כותב המאמר הוא דניאל דוגון, מטפל בשיאצו וברפואה סינית, דיקאן סטודנטים, מורה ורכז החטיבה ´יחסי מטפל מטופל´ בתמורות.

להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות (רפואה סינית, שיאצו, טווינה, נטורופתיה סינית, תזונה, עיסוי רפואי) ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות