מוריד צ'י הריאות ומסלק ליחה
לליחה קרה בריאות הגורמת לשיעול וצפצופים
מפסיק הקאות ומרגיע צ'י מורד של הקיבה
הקאות וגיהוקים מליחה קרה שחוסמת תנועת צ'י הקיבה
אחד מתוך שני צמחים שמורידים מטה! מתאים בעיקר למצבי קור, אך בשילוב צמחים מקררים
יטפל גם במצבי חום.
בזהירות במצבי חוסר עם צואה רכה, שיעול יבש מחוסר Yin.
Quercetin, Caffeic acid , Chlorogenic acid , Taraxasterol , Inulicin ועוד.
נוגד אסטמה ונוגד שיעול: לא נמצא אפקט נוגד ליחה אך מחקרים ספורדים מרמזים על הקלה בצפצופים ושיעול.
דיורטי: השפעה משתנת מאוד מתונה. תתכן אינטראקציה עם תרופות משתנות.
ריכוזים רעילים הובילו לטכיפניאה (נשימה מהירה), חוסר שקט, רעד ופרכוסים.
הערה: Quercetin הוא חומר נוגד אלרגיות (ולכן עשוי להיות יעיל באסטמה) אך ריכוזו בצמחים אחרים גדולה יותר.
מחמם את הריאות, מניע צ'י ומסלק ליחה – לליחה קרה רבה ושופעת המלווה באי נוחות בחזה
שיעול עם ליחה שופעת ודלילה, לחץ בחזה
פותח את התעלות ומשכך כאב
כאבים במפרקים (Bi), כאבי גוף כלליים
מרכך נודולות, מוריד נפיחות
פצעי לחץ, נודולות, סקרופולה
כצמח בודד במבוגרים (20 גרגירים 3 פעמים ביום).
הוא מניע אך לא מתיש את הצ'י והיין.
שיעול מחולשת ריאות / מחוסר יין עם סימני חום / מאש בקיבה
Sinalbin . זהו glucosinolate (חומצה המחוברת לסוכר) הקיים בזרעי חרדל לבן. מעניק לחרדל את טעם עוקצני מתון.
דרמטולוגי: מגרה את העור ומזרים דם. אין להשאיר את הצמח ליותר מ 15-30 דקות במגע עם העור משום שהחרדל עלול לגרום לשלפוחיות (כוויה) ולתגובה אלרגית.
מתאים לטיפול נגד פטרת העור.
נשימה: מכייח. לטיפול בילדים עם בעיות בדרכי נשימה עליונות.
ניתן להשתמש בקומפרס על אזור החזה כדי לחמם ולהניע צ'י.
שימוש חיצוני: יעיל בשימוש חיצוני לטיפול בנימול פנים על רקע פציאליס.תסמונת רינו: ניתן לקחת אבקת זרעי חרדל, לדלל בטלק ולמלא בכפפה או בגרביים. במידה והעקצוץ מתגבר, יש לדלל ביותר טלק או להימנע לגמרי.
פותח ומניע את הסירקולציה של צ'י הריאות ומתמיר ליחה
שיעול, ליחה קרה/חמה
מיטיב עם הגרון
למצבים של גפ"ח, מצבים פנימיים, עודף, חוסר (כולל שיעול מחוסר יין –בזהירות כי חריף ומייבש) – כאב גרון, אובדן קול.
מכוון צמחים לפלג גוף עליון – ריאות וגרון
מעודד הפרשת מוגלה – אבצסים בריאות וגרון
משפר חזק של כל תפקודי הריאות. אומנם ניטרלי אך מתאים לחום ולקור.
בגלל טבעו החריף והמפזר - בזהירות בשיעול מחוסר Yin
רכיבי platycoside שהם ספונינים שונים.
הערה: כל המחקרים להלן מתייחסים למיצוי מיימי אלא אם צוין אחרת.
מכייח ונוגד שיעול: להצטננות, כאב גרון וגודש בריאה.
נוגד דלקת: מפחית פרמאביליות כלי דם באלרגיות (ולכן מצמצם חדירותם לנוזלים ובכך מונע בצקות)
מצמצם חומציות קיבה ומתאים לטיפול בכיב קיבה או תריסריון
אנטי דיאבטי: מיצוי אלכוהולי נמצא יעיל יותר ממיצוי מימי להפחתת רמות גלוקוז בדם.
לפי מחקרים In vitro יש יכולת להוריד רמות כולסטרול בדם.
מרחיב כלי דם ומוריד לחץ דם בחולדות.
מוריד נפיחות, מסלק מוגלה, מניע דם ומטפל באבססים – מנקז ופותח פצעים ונפיחויות
מפזר רוח ומסלק פרזיטים (חיידקים, פטריות)
טינאה (גזזת – מחלת עור פטרייתית מדבקת), צרעת
הריון, חוסר יין, חולשת צ'י
מחקר In vitro מצביע על תכונות נוגדות אלרגיה. כנראה בזכות השפעת הספונינים. לכן מתאים גם לטיפול באסטמה.
בעל תכונות אנטי ביוטיות. יעיל נגד מספר מוגבל של חיידקי.
בעל תכונות נוגדות סרטן ונוגדות וירוס ה HIV .
מוריד צ'י הריאות ומסלק ליחה קרה
שיעול עם ליחה שופעת, צפצופי נשימה, גרגור בגרון, גם לליחה קשה להוצאה (מתוק – נחשב ללא מאד מייבש)
חמים אך אינו מייבש מדי, יעיל למצבי תקיעות בתנועת Lu Qi עקב ליחת קור רבה ושופעת.
שיעול מחולשת צ'י הריאות (מתאים לשיעול מעודף ליחה קרה)
השמן האתרי (זוהו בצמח 34 חומרים פעילים) מקל על תסמיני שפעת ומצמצם תמותה.
בשורש מצאו סוגי סטרואידים, בניהם ה stauntonine שמרפה את עורק האאורטה.
Cynatratoside B הוא גליקוזיד סטרואידלי פוטנטי המרפה שרירים חלקים בדרכי הנשימה במנגנון של dose dependent .
השורש המיובש משמש להקלה על שיעול וקוצר נשימה.
רעילות
עיקר הרעילות מיוחסת למין אחר בשם cynanchum wilfordii אלא שחוסר מידע אינו אמור להשאיר אותנו שאננים. מדובר בצמח ממשפחת ההרדופיים (הנחשבים לקרדיוטוקסיים חזקים). יתכן שמין ספציפי זה אינו מסוכן, אך צריך להיזהר בכל מקרה (בעיקר בילדים). לנושא זה שני היבטים:
מחד - הצמח יכול לשמש תחליף נאמן ל Ma Huang .
ומאידך - לא בא לנו להתפרסם בעיתון כמי שהחריבו את עולם הצמחים הסיניים בישראל.
מנקז חום ופותח הצטברויות
עצירות, חום גבוה, הזעות, צמא, דופק מלא, לחץ וכאב בבטן, דליריום, לשון עם חיפוי צהוב. 4 הגדולים – חום באברי היאנג מינג
מנקז חום ולחות דרך המעיים
צהבת, דיזנטריה חמה אקוטית, בעיות במתן שתן
מניע דם
אמנוריאה, גושים בבטן, מיומה, כאב, טראומה, אבצסים במעיים
מטהר ומנקז חום ורעילות מרמת הדם: חום, עיניים אדומות ונפוחות, פצעים מוגלתיים, כוויות, דם בצואה, דימום מהאף, טחורים, הקאה דמית
מכונה "הגנרל" מפני שמסלק את הישן ומאפשר את החדש בכוח שלא ניתן לעמוד בפניו. פועל ברמת הצ'י וברמת הדם.
דגשי בישול: בישול קצר (5 דקות) מדגיש ריקון בעוד
בישול רגיל מדגיש קירור והנעת דם.
גפ"ח, חוסר צ'י ודם, קור וחולשה במחמם האמצעי, הריון, לאחר לידה, נשים מניקות
Anthraquinones
זהו חומר אורגאני C14H8O2 . בעל מספר איזומרים ונגזרות כמו rhein ו- emodin. לרובם תכונות משלשלות.
חומרים פעילים (רובם אנטרקינונים): Sennoside A-F , emodid , aloe-emodin , chrysophanol , rhein , physcion ועוד. הצמח מכיל את החומר הפעיל parietin אשר מסוכן לאנשים עם G6PD .
Emodin
purgative resin - שרף מרוקן (משלשל) הנמצא בצמחים שונים ובמספר פטריות (למשלSemen Cassiae = Jue Ming Zi השייך לקטגוריית מטהרי חום ומנקזי אש, או בסנה Fan Xie Ye = Hb. Sennae המכיל Sennoside A . ). נגזרת אחרת היא Aloe-emodin שבאלוורה.
נמצא קשר בין אמודין להפחתה ברמות סוכר בסוכרת סוג II . כמו כן, נמצא שהוא מפחית השפעת סטרואידים ומשפר תנגודת אינסולין.
לאמודין תתכן השפעה נוגדת סרטן הפנקראס וסוגי סרטן ריאות וכן השפעה נוירופרוטקטיבית (כנגד רעילות גלוטאמאט). נמצאה השפעה אנטי וירלית נוגדת CMV אין ויטרו. כמו כן, ישנם מחקרים ראשוניים המרמזים על השפעה נוגדת וירוס ההרפס. תכונות אילו מצביעות על האפקט המקרר (ומנקז רעילות) של הצמח.
Rhein
נקרא גם Cassic acid . סוג של אנטרקינון הממוצה מצמח הרוהברב. זהו חומר cathartic , כלומר חומר שמזרז יציאות (להבדיל מ laxative שמקל על יציאות).
יש לו השפעה אנטיביוטית חזקה נגד החיידק Staphylococcus aureus וכן השפעה סינרגיסטית חיובית עם אנטיביוטיקות ממשפחת הפניצילינים.
החומר נמצא בטוח יחסית לחומרים משלשלים אחרים.
מכיל חומרים רעילים. בתוכם חומצה אוקסלית אשר גורמת נזק לכליה (הכמות בגבעולי המאכל קטנה).
LD50 של חומצה אוקסלית באדם מוערכת כ -25 גרם ל 65 ק"ג . הערך הממוצע בעלי הריבס הוא כ 0.5% . מכאן שצריך 5 ק"ג של עלים חמוצים מאוד על מנת להגיע ל- LD50 של חומצה אוקסלית.
בישול העלים עם סודה יכול להפכם למסיסים ורעילים יותר. עם זאת, העלים מכילים גם רעלן נוסף, לא מזוהה, מעריכים כי הוא האנטרקונין גליקוסיד.
אסור בחולשת צ'י הקיבה, בחסר צ'י ודם, בעיקר אם אין סטגנציית דם.
זהירות רבה ורק בעת צורך בזמן וסת, הנקה והריון.
הצמח הטרי עלול לעורר שלשולים, בחילות, הקאות וכאבי בטן.
שימוש ארוך טווח מזיק למעי הגס, לכבד, ועלול להוביל לבעיות ספיגה.
מנקז חום וסטגנציה מהקיבה ומהמעיים, מלחלח יובש, מרכך גושים ומטפל בעצירות
“Moistens Dryness and Softens Hardness”
מטהר חום ומוריד נפיחות- לא שימוש עיקרי
עיניים אדומות נפוחות וכואבות, כאבים וכיבים בפה, בגרון ובחזה
גפרת נתרן (סוג של מלח).
פועל דרך אוסמוזה. "גובר על האש בעזרת מים. צ'י קשה דורש מליחות כדי להתרכך, עודף חום דורש קור כדי להפוך לקטן יותר"
חולשת טחול, חולשה, הריון, אחרי לידה, בזמן המחזור החודשי
מכיל את המינרלים Natrium sulfate = Sodium sulfate יש הן גם גופרית וגם כמויות קטנות של מגנזיום.
לעתים מכיל גם Magnesium chlorid , Sodium chlorid , Magnesium sulfate Calcium sulfate, .
גורם להפרשת נוזלים אל המעי הגס ולכן לריכוך הצואה. השפעתו תוך דקות עד מספר שעות.
פועל במנגנון של Saline laxative agents כמו סודיום פוספאט או חומרים על בסיס מגנזיום שנחשב למשלשל.
אינו בטוח לשימוש ארוך טווח עקב יצירת תלות. יש להקפיד על שתייה מספקת כדי למנוע התייבשות.
מנקז אש והצטברות
עצירות, סחרחורות, עיניים אדומות, אי שקט
הורג פרזיטים ומחזק את הקיבה
מטהר חום מהכבד
אי נוחות באפיגסטריום, סחרחורות, כאב ראש, טיניטוס, עצירות, חום, יתר לחץ דם, אפילפסיה.
מיצוי מיובש של עלי האלוורה.
הריון, בזמן וסת, דימום רקטלי, קור במחמם האמצעי. להיזהר בזמן הנקה
בעבר השתמשו בג'ל הפנימי ובקליפת העלה. נמצא כי בעוד שלג'ל יש יתרונות רפואיים (שלא לגמרי מוכחים אבל מקובלים), הרי שלחומרים הממוצים מקליפת האלוורה יש סיכון בריאותי. אילו נחשדים בהעלאת סיכון לסרטן ובפגיעה בפוריות (על בסיס מודלים של בעלי חיים).
קיימים מחקרים רבים על הפעילות הרפואית של ג'ל האלוורה אך אילו קטנים ולא חד משמעיים. מחקרים שונים מצביעים על כך שהג'ל המופק ממרכז העלה של הצמח מאיץ את תהליך ההתחדשות בתאים פגועים ולכן יעיל לטיפולים ברפואת שיניים. מחקרים אחרים הוקדשו לבדיקת הפעילות הפנימית של ג'ל האלוורה להקלה בסוכרת.
נמצאו רמזים שמריחת הג'ל על העור עשויה להקל במקרים של פסוריאזיס והרפס גניטלי.
נעשה מחקר בהשפעת האלוורה על IBD עם השפעה חיובית מסוימת מפחיתת רגישות ודלקתיות (מה שרומז על כך שהצמח מקרר).
Aloin
רכיב ממיני אלוורה. המוצר השכיח שנמכר OTC.
שימש כלקסטיב נפוץ בארה"ב עד שנאסר לשימוש בארה"ב ב 2002 על ידי ה FDA בגלל שהחברות המשווקות לא הצליחו להוכיח שהוא אינו רעיל.
ההשפעה היא dose-dependent . מרוכז יותר בקליפת העלה.
Aloe emodin
Anthraquinone שנמצא בעל השפעה מעכבת על הרפס סוג I + II .
לחומרים הממוצים מקליפת האלוורה יש סיכון בריאותי. אילו נחשדים בהעלאת סיכון לסרטן ובפגיעה בפוריות (על בסיס מודלים של בעלי חיים).
מזין ומלחלח את המעיים, מזין יין ומחזק דם
עצירות אצל מבוגרים/ אחרי מחלות חום/ אחרי לידה
מנקה חום ומעודד החלמה של פצעים – לא עיקרי
שם נרדף נפוץ: Ma Zi Ren.
ניתן במצבי חוסר: ילדים, זקנים, חלשים.
יש לכתוש את הזרעים לפני הבישול.
שימוש ממושך במינון גבוה עלול לגרום להפרשות וגינאליות, ספרמטוריאה, בחילות או שלשול.
חומרים פעילים בריכוז נמוך בזרע: Cannabinol , trigonelline isoleucine betadine , muscarin
הזרע מכיל כ 30-35% שמנים והרבה סיבים.
השמן נחשב לאיכותי בגלל יחס האומגה 3 לאומגה 6 שלו (1:3) מה שהופך אותו לשמן איכותי. השמן נחשב גם כתחליף איכותי לשמן פשתן וגם כמרכך צואה. הוא עובד בעיקר במנגנון של מרככי צואה - לקסטיבים - Emollient agents + Lubricant agents אך בשל כמות הסיבים הרבה בו הוא נחשב גם ל משלשל נפח - Bulk-forming laxatives.
לא תמיד ניתן למצוא את הזרעים המעובדים אך השמן נמכר באופן חוקי במקומות שונים.
מלחלח, מניע סטגנצית צ'י במעיים ומטפל בעצירות
מעודד מתן שתן ומטפל בבצקות – מניע בצקות,
לבצקות ברגליים עם קושי בהשתנה ועצירות
יש לכתוש את הזרעים לפני הבישול.
חריפותו מניעה ופותחת, מרירותו מניעה מטה (צואה
ושתן) ומרקמו חלקלק (זרע).
הריון, חוסר יין עם פגיעה בנוזלי גוף
יתכן שיש לאמיגדלין השפעה אנטי סרטנית מסוימת נגד סרטן הערמונית ונגד סרטן המעי הגס אך תופעה זו לא הוכחה לגמרי.
זרע הפרוני משתייך, כאמור, לקטגוריית צמחים מרוקנים. צמחים אלה גורמים להפרשת מים וצואה מהגוף, לכן מנת יתר שלהם (במקרה של זרע הפרוני מעל 3-9 גרם) או נטילתם לאורך זמן, מזיקה לבריאות.
כשיש הקלה בסימפטומים, יש להפסיק לקחת אותם.
בנוסף לעיל, תפקידו כמשלשל גורם לכך שיש להשתמש בו בזהירות בחסר יין עם חסר נוזלים ומאותן סיבות של ייבוש יש לנטול אותו בזהירות גם בהריון.
למרות שזרע הפרוני מכיל אמיגדלין (4.6 מיקרוגרם לק"ג), הוא אינו נחשב לרעיל במיוחד.
Beta-glucosidase הוא אחד מהאנזימים המזרזים שחרור של ציאניד מהאמגדלין (כלומר, המרת האמיגדלין לציאניד). הוא נמצא במעי הדק של האדם ובמגוון מזונות. הוא מוביל לרעילות קטלנית ובלתי צפויה, כשהאמגדלין נלקח אוראלית.
מפסיק שיעול ומרגיע צפצופי נשימה
לסוגים רבים של שיעול, כולל על רקע גפ"ח וחוסר יין (זרע מלחלח)
מלחלח ופותח את המעיים ומטפל בעצירות
אסור לשימוש בארץ! הציאניד פוגע בציטוכרום C שהוא אחד הגורמים המעבירים אלקטרונים בשרשרת מעבר האלקטרונים.
החמצן לא מקבל את האלקטרונים (והופך למים) ונוגדי החמצון (NADH ו- FADH2).
מנת יתר של הזרע גורמת מסחרחורת, הקאות וכאבי ראש ועד לדיספניאה, ספאזם, הרחבת אישונים, אריתמיה ותרדמת.
מינון קטלני במבוגרים הוא באזור של 50-60 גרעינים, ובילדים - 10 גרעינים.
בישול, הסרת הציפוי החיצוני וערבוב עם סוכר מפחיתים רעילות.
במקרים של מנת יתר, יש לתת פחם פעיל ומומלץ גם סירופ Ipecac להקאות.
שלשול, מינון גבוה אצל ילדים
המחקר אינו תומך בהשפעת הצמח על אסטמה. (אבל שיפור בשיעול כנראה מסייע למצבי אסטמה שונים).
אמגדלין ואמיגדאלאז מתחברים במערכת העיכול ובנוכחות חומצות הקיבה חל תהליך מטבולי ההופך את ה Amygdalin ל Hydrocyanic acid כלומר לציאניד.
שיעול וקוצר נשימה: במינון קטן, חומצה הידרוציאנית מדכאת את מרכז הנשימה במוח ולכן מצמצמת תופעה של שיעול.
מפסיק שיעול ומסלק ליחה קרה
לשיעול כרוני על רקע ליחה קרה קשה להוצאה
מפסיק שיעול ממגוון גורמים: רוח קור, חוסר צ'י הריאות ואפילו חוסר יין, תלוי בצמחים איתם הוא משולב.
זהירות בשיעול מחוסר יין עם סימני חום, זהירות בשימוש ממושך במינון גבוה
: Asterosaponin , Shionone , Quercetin , Friedelin, Astin B ועוד.
נשימה: מכייח לארבע שעות בקירוב. חומרים שמוצו מן השורש, הראו השפעה על כיוח, שיעול ואנטי דלקתיות. אך לא על שיעול אסתמטי.
אנטי ויראלי: Astershionones A-F (שישה סוגי Shionone מצמח האסטר) הצביעו על פעילות נוגדת הפטיטיס B - HBV .
אנטיביוטי: השפעה מתונה כנגד מיני חיידקים.
אנטי נאופלסטי: Astin B נמצא כגורם אפופטוזיס לתאי כבד סרטניים. כמו כן, נמצאו סימנים לעיכוב תאי סרטן הקיבה.
מוריד צ'י הריאות – מפסיק שיעול וצפצופי נשימה
על רקע גפ"ח או קור פנימי. צמח חזק!
פרח שני ואחרון שמוריד ולא מעלה!
הראשון - Xuan Fu Hua - Flos Inulae ממסלקי ליחה קרה
זהירות בשיעול מחום
נשימה: מדכא שיעול, מסלק ליחה ומקל על צפצופים. על סמך מחקר אחד, מיצוי מימי עובד יותר על שיעול ומיצוי אלכוהולי יותר על ליחה וצפצופים.
מערכת עצבים מרכזית: יתכן שלצמח יש תכונות ממריצות.
הערה: מינון קטן מרחיב סימפונות ומינון גבוה עלול לכווץ אותם.
רעילות: הצמח מכיל pyrrolizidine alkaloids – חומר מוטגני.
בתינוקות - תועדו מספר מקרים של רעילות הכבד. תועד גם מקרה של תינוק שמת ממחלת כבד לאחר שימוש בזמן ההריון.
היום מגדלים באוסטרליה ובגרמניה את הצמח ללא אלקלואידים אילו, בשל איסור לשווק אותם בצורתם המקורית.
מפסיק שיעול וצפצופי נשימה, מוריד צ'י הריאות ומתמיר ליחה
כיח צמיג ורב, לחץ בחזה, נשיפה מאומצת
מלחלח את המעיים ומטפל בעצירות
מתאים כשהנשיפה קשה יותר מהשאיפה (חולשת ריאות)
יכול להחליף את Ma Huang - Herba Ephedrae
שלשול כרוני מחולשה
זרעי הפריליה עשירים בשמן (38-45% ) . ויש להם אחוז גבוה - בסביבות 60% - של חומצה לינולינית (אומגה 3 צמחי) ורק 14% חומצה לינולאית - אומגה 6, מה שהופך זרעים אילו למקור שמן איכותי ביותר.מכאן שמדובר בצמח מאכל בעל חשיבות רבה.
שיעול: יחד עם זרעי חרדל וזרעי צנון, כאשר רושמים זאת פעמיים ביום למשך שבוע, נצפה שיפור משמעותי בשיעול כרוני עקשני.
Ascariasis : בהתבסס על מחקר בודד, שימוש בתה של צמח טרי של פריליה למשך שלושה ימים (על בטן ריקה) טיפל בהצלחה בחולים עם קרמת.
מתמיר ליחה, מטהר חום מהריאות ומוריד צ'י מורד
מאזן את הקיבה, מטהר חום ומוריד צ'י מורד
בחילות, הקאות, גיהוקים – מחום בקיבה
לא מהחזקים בקבוצה.
לשיעול חם: 15-20 עלים גדולים, מורידים את השיערות עם סקוץ', מבשלים 15 דקות על האש (עדיף כשהצמח מיובש) ומוסיפים דבש ולימון. לפחות 4 כוסות ביום.
הקאות מקור בקיבה, שיעול מחדירת קור חיצוני לריאות. עלול לגרום למיופתיה חמורה
פרי השסק עשיר בקרוטן, סיבים תזונתיים, אשלגן ומגנזיום. מכיל גם:Neiolidol Farnesol , Amygdalin , Ursolic acid, Oleanolic acis , Tormentic acid , Euscaphic acid
נוגד שיעול: מסייע בשיעול אך אינו יעיל מספיק בכיוח
אנטיביוטי: נמצאה השפעה מעכבת In vitro על סטאפילוקוקוס אאוראוס
טרכאיטיס כרוני: הודגם שיפור מסוים בצריכת מרתח עם עלי שסק ל 20 יום
תולעי סיכה: מרתח של 100 גרם עלי שסק למשך שעה בטיפול בתולעי סיכה.
עור: ביפאן, משמש מסורתית לטיפול בפסוריאזיס, אקזמות ובברונכיטיס.
אכילת הפירות בכמות גדולה עלולה להוביל לאפקט סדטיבי (מרגיע) מתון.
Tormentic acid, חומר פעיל המצוי בדופנות תאים שבעלי השסק, מדכא היפרליפידמיה במצבי סוכרת, נוגד דלקת
היפוגליקמי (עם Euscaphic acid , יתכן שמעודד הלבלב להפריש אינסולין)