צמחים

/צמחים/
שם סיני: Yin Chai Hu
קטגוריה: מטהרי חום מחוסר יין
שם פרמקולוגי: Radix Stellariae Dichotomae
שם עברי: כסף, זרד, ברברים
אנרגיה: קריר
טעמים: מתוק
איברים: כבד, קיבה
קבוצה פרמקולוגית: נוגד דלקת
תפקידים:

מטפל בחום מחוסר (מתוק וקריר – מתאים למטופלים חלשים ולילדים)
Steaming Bone Disorder, חום בחמשת הכפות, הזעות לילה
מקרר דם ומפסיק דימום
שיעול דמי, דימום מהאף, מהרחם ובשתן
מטהר חום ומטפל בבעיות תזונה אצל ילדים
חום, אי שקט, עצבנות, צמא

הערות:

שייך למקררי דם
בעל אפקט מתון.
לא להתבלבל עם Radix Bupleuri = Chai Hu!

רוח וקור חיצוניים, חוסר דם

פרמקולוגיה:

מכיל: אלקלואידים (מקבוצת β-Carboline Alkaloids ) בשם Dichotomin ו Dichotomides .

התוויות נגד:

מתוך כ 12אלקלואידים שהתגלו עד כה, נחקרו חמישה שנמצאו בעלי תכונות נוגדות דלקת.
Dichotomin (סוגים A-D) - אנטי דלקתי. נוגד TNF-alfa, IL-4, מעכב הפרשת NO וחומרים דלקתיים אחרים.

שם סיני: (Bei) Sha Shen
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Glehniae Littoralis Radix
שם עברי: צפוני, חול, שורש, גלהניה
אנרגיה: קריר
טעמים: מר, מתוק, תפל
איברים: קיבה, ריאות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין את יין הריאות, מלחלח ומקרר את הריאות ומפסיק שיעול על רקע חוסר יין
שיעול יבש לא פרודוקטיבי, שיעול שחפתי עם דם, צרידות
מזין את יין הקיבה, מטהר חום ומייצר נוזלים על רקע חוסר יין
יובש בפה ובגרון, עצירות
מלחלח את החיצון
עור יבש ומגרד, גם בחוסר יין וגם במצבים אחרים (חוסר דם, מזג אויר יבש).

הערות:

ישנם שני סוגים של הצמח Sha Shen:
Bei Sha Shen (הצפוני)- כבד ומוצק יותר, ולכן
מדגיש את הזנת היין וייצור הנוזלים
Nan Sha Shen (הדרומי)- קל יותר ופחות מוצק,
טוב יותר בהפסקת שיעול
כיום נפוץ יותר השימוש ב- Bei Sha Shen.

שיעול מרוח קרה, קור מחולשת טחול.

שם סיני: Mai Men Dong
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Tuber Ophiopogonis Japonici
שם עברי: חיטה, עשירה, חורף, אופיאופוגון, פקעת
אנרגיה: קריר
טעמים: מריר, מתוק
איברים: לב, קיבה, ריאות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מחזק את יין הריאות ומפסיק שיעול
שיעול יבש, ליחה קשה להוצאה, שיעול דמי
מחזק את יין הקיבה ומייצר נוזלים
צמא, יובש בפה ובלשון
מזין את יין הלב, מנקה חום מחוסר מהלב ומטפל באי שקט
אי שקט בעיקר בלילה (בחוסר יין הלב או עקב מחלת חום)
מלחלח את המעיים ומטפל בעצירות
לעצירות (מחוסר יין או עקב מחלת חום)

הצטברות נוזלים, שלשול מקור

שם סיני: Xi Yang Shen
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Radix Panacis Quinquefolii
שם עברי: שורש ג'ינסנג אמריקאי
אנרגיה: קר
טעמים: מר, מתוק
איברים: כליות, לב, ריאות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מחזק צ'י, מייצר נוזלים ומזין יין
מתאים בעיקר לשימוש אחרי מחלת חום שכילתה את הצ'י והנוזלים או לנשים במנופאוזה הסובלות מחוסר צ'י
מזין את יין הריאות ומטהר אש מחוסר
לשיעול דמי וצפצופים

הערות:

נלמד לפעמים תחת מחזקי צ'י

לחות קרה במחמם אמצעי

שם סיני: Tian Men Dong
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Tuber Asparagi Cochinchinensis
שם עברי: פקעת, אספרגוס
אנרגיה: קר
טעמים: מר, מתוק
איברים: כליות, ריאות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין יין הריאות ומטהר חום
למצבי חוסר יין עם חום ריק במחמם העליון: יובש בגרון, ליחה קשה להוצאה
מזין יין הכליות ומייצר נוזלים
למצבי חוסר יין בריאות ובכליות כגון מחלות מכלות, עצירות עם יובש במעיים

שיעול מרוח קרה חיצונית, קור במחמם האמצעי

שם סיני: Shi Hu
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Herba Dendrobii
שם עברי: כוס, אבן (לאיסוף נוזלים), צמח דנדרוביום
אנרגיה: קר
טעמים: מלוח, מתוק, תפל
איברים: כליות, קיבה
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מחזק יין הקיבה, מטהר חום ומייצר נוזלים
יובש בפה, צמא רב, חום, כאב בטן, הקאות יבשות, צרבת,
יובש בלשון עם חיפוי מועט, Wasting and Thirsting
Syndrome- לאחר מחלת חום או במחלות מכלות
מחזק את הכליות
משפר את הראייה ומחזק גב תחתון

הערות:

ממשפחת הסחלביים

לחות, חולשה ללא סימני חום, חום מעודף, בזהירות בשלבים ראשוניים של מחלות חום

שם סיני: Yu Zhu
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Rhizoma Polygonati Odorati
שם עברי: חותם שלמה, פוליגונטום, שורש
אנרגיה: קריר
טעמים: מתוק
איברים: קיבה, ריאות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין יין הקיבה והריאות ומלחלח יובש
שיעול, יובש בגרון, עצבנות, צמא, תאבון מוגבר, עצירות
מכבה רוח פנימית, מרכך ומלחלח את הגידים
לרוח מחוסר נוזלים – כאב ועוויתות בגידים, סחרחורות
משחרר רוח חום חיצונית ורוח חום ויובש כשברקע חוסר yin
אינו מכביד וכולא (גפ"ח) למרות היותו מזין!

ליחה או קור במחמם האמצעי

שם סיני: Nu Zhen Zi
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Fructus Ligustri Lucidi
שם עברי: אשה, צניעות, זרע, פרי הליגוסטרום.
אנרגיה: קריר
טעמים: מר, מתוק
איברים: כבד, כליות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין ומחזק את הכבד והכליות, מטהר חום מחוסר ומיטיב עם הראיה
סחרחורות, נקודות מול עיניים, ראיה חלשה, חולשה
בגב התחתון, האפרת שיער מוקדמת, טיניטוס

הערות:

שומר על המערך הגניקולוגי מהווסת הראשונה עד האחרונה. טוב לעיניים. במהדורות קודמות הצמח אינו קריר.

חוסר יאנג, שלשול מקור במחמם האמצעי

שם סיני: Han Lian Cao
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Herba Ecliptae Prostratae
שם עברי: אקליפטה, צמח
אנרגיה: קריר
טעמים: חמוץ, מתוק
איברים: כבד, כליות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין את יין הכליות והכבד
סחרחורות, טשטוש ראיה, האפרה מוקדמת של שיער
מקרר דם ומפסיק דימום על רקע חום מחוסר או חום בדם
שיעול דמי, הקאה דמית, דימום רחמי, דם בשתן

הערות:

מפסיק דימומים על רקע חום מחוסר יין הכבד והכליות/ חום ברמת הדם.

קור מחוסר בטחול ובכליות עם שלשול

שם סיני: Sang Ji Sheng
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Ramulus Sangjishang
שם עברי: דבקון לבן (צמח טפיל על עץ תות), ענף
אנרגיה: ניטרלי
טעמים: מר, מתוק
איברים: כבד, כליות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מחזק את יין הכבד והכליות, מיטיב עם העצמות והגידים ומפזר רוח ולחות
כאב, חולשה, נימול ואטרופיה בגב התחתון, בברכיים ובמפרקים
מזין דם ומרגיע עובר
דימום רחמי במהלך הריון על רקע חוסר יין הכבד והכליות
מזין דם ומיטיב עם העור
עור יבש וקשקשי

הערות:

הערה- הצמח יכול להשתייך גם לקבוצת מסלקי רוח- לחות. מטפל בשורש (YIN XU) ובענף (רוח-לחות)

שם סיני: Hei Zhi Ma
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Semen Sesami Indici
שם עברי: זרעי סומסום שחור
אנרגיה: ניטרלי
טעמים: מתוק
איברים: כבד, כליות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין את יין הכבד והכליות
ראיה מטושטשת, טיניטוס, סחרחורות, לאחר מחלה קשה
מזין דם ומכבה רוח פנימית
כאב ראש, סחרחורות (בעיקר שמוחמרות בתנועה), נימול
מלחלח את המעיים ומטפל בעצירות

הערות:

שם נוסף: Hu Ma Ren (להבדיל מ-Huo Ma Ren)
הצבע השחור מתקשר לחיזוק יין ודם

שלשול

שם סיני: Bai He
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Bulbus Lilii
שם עברי: שושן, פקעת
אנרגיה: קריר
טעמים: מר, מתוק
איברים: לב, ריאות
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מלחלח את הריאות, מטהר חום ומפסיק שיעול
שיעול, כאב גרון
מרגיע את הנפש
נדודי שינה, אי שקט, עצבנות, פלפיטציות

הערות:

נאמר עליו שנפתח (ביום) ונסגר (בלילה) 100 פעמים,
ובהיסגרותו שומר על ה- YIN. מזין את הלב טוב יותר
מ- Mai Men Dong.

שיעול מרוח קרה או ליחה, שלשול מחולשה במחמם האמצעי

שם סיני: Gui Ban
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Plastrum Testudinis
שם עברי: שריון צב מים מתוקים
אנרגיה: קר
טעמים: מלוח, מתוק
איברים: כבד, כליות, לב
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין יין, מעגן יאנג ומכבה רוח פנימית
הזעות לילה, סחרחורות, טיניטוס, Steaming Bone Disorder, עוויתות בפנים, רעד בגפיים
מחזק את הכליות ומיטיב עם העצמות (סידן)
כאבי גב תחתון, חולשה ברגלים, התפתחות איטית בילדים, סגירה מאוחרת של עצמות הגולגולת
מקרר דם ומפסיק דימום רחמי
מזין דם ומחזק את הלב
אי שקט, נדודי שינה, שכחה, פלפטציות, חרדה
מטפל בכיבים ופצעים שאינם מחלימים – ע"י הזנת דם

הערות:

החזק ביותר לחיזוק יין!!!
פעולה יינית חזקה שמשפיעה על הורדת יאנג
לא לשימוש בארץ!

הריון, קור ולחות במחמם האמצעי, שלשול מחוסר יאנג

שם סיני: Bie Jia
קטגוריה: מחזקי יין
שם פרמקולוגי: Carapax Amydae Sinensis
שם עברי: שריון רך של צב מים
אנרגיה: קריר
טעמים: מלוח
איברים: טחול, כבד
קבוצה פרמקולוגית:
תפקידים:

מזין יין, מעגן יאנג ורוח פנימית
חום, Steaming Bone Disorder , הזעות לילה, כחישות, רעידות
מניע דם, מווסת את המחזור החודשי ומרכך נודולות
גודש וכאב בחזה, אמנוריאה, דימום רחמי מוגבר מחום בדם, גושים (כולל טחול מוגדל על רקע מלריה)

הערות:

חשוב מאוד לחום מחוסר יין. מפרק מסות ברחם.
לא לשימוש בארץ!

הריון, קור מחולשת טחול, שלשול, תופעות חיצוניות מתמשכות

שם סיני: He Ye
קטגוריה: מטהרי חום קיץ
שם פרמקולוגי: Folium Nelumbinis Nuciferae
שם עברי: לוטוס, עלה
אנרגיה: ניטרלי
טעמים: מר, מתוק
איברים: טחול, כבד, לב
קבוצה פרמקולוגית: אנלגטי, מרפה שרירים
תפקידים:

מטהר חום קיץ
חום, אי שקט, הזעות יתר, שתן מועט, שלשול 
מעלה ומטהר את יאנג הטחול מפריד בין עכור וטהור
שלשול בעקבות חולשת טחול, בייחוד לאחר התקפת חום קיץ
מפסיק דימום ומטהר חום (פחות חשוב)
דימום במחמם התחתון מחום או תקיעות, הקאה דמית
משפיע על הלב והנפש

הערות:

כשם שעלה הלוטוס נח ברוגע על פני המים, כך He
Ye מרגיע חום קיץ.
מאוד משמעותי להפרדה של ה SP.

דימום כתוצאה מקור או מחוסר

פרמקולוגיה:

מכיל: Nuciferine, Coclaurine, Miquelianin.

התוויות נגד:

החומר Nuciferine: מעכב רצפטורים דופמינרגיים. לכן יוצר סדציה, היפותרמיה, פטוזיס. כיוון שמעכב פעילות שרירים, יכול להיות מענה להרעלת אמפטמינים. כמו כן, בעל אפקט אנלגטי המזכיר מורפין.
Coclaurine: סוג של אלקלואיד Nicotinic Acetylcholine Receptor Antagonis . כלומר, מעכב תחרותי ברצפטורים כולינרגיים ניקוטינים. עם זאת, נדרש ריכוז גבוה מאוד של מיצוי מהעלים כדי להגיע להשפעה פרמקולוגית וניתן לצרוך אותם ללא חשש.
Miquelianin: נמצא גם בהייפריקום שהוא צמח אנטי דכאוני וגם בשעועית ירוקה ובסוגי יין.
ידוע שיכול להיספג בשלמותו למוח אך פעילותו עדיין לא מובנת. 
על סמך שילוב החומרים הפעילים, נראה שמיצוי העלים יכול להקל על כיווצי שרירים ולהוריד חום.