פסטה בסגנון ים-תיכוני

הסינים היו אילו שהמציאו את הפסטה, אולם האיטלקים הביאו אותה לפסגות השמימיות. כיוון שבכולנו קצת דם איטלקי (בימי בית שני נקבע שיהודי הוא בן לאם ולא לאב יהוד,י בגלל שיותר מדי רומאים השתובבו עם בנות ישראל החסודות - לפעמים טיפה בכוח - אבל אילו התוצאות). בסיכום: פסטה הוא האוכל האמיתי של האמא היהודיה.

אנרגטיקה:
רוב הפסטות עשויות מחיטת דורום קשה אשר נחשבת לקרירה, מחזקת צ´י הטחול והלב. בהיותה בעלת ערך גליקמי נמוך יחסית, ניתן להניח שהפסטה אינה מייצרת ליחה אלא משחררת באופן הדרגתי צ´י זמין למערכת, דבר שהופך אותה לרצויה כארוחת הכנה לפני פעילות גופנית מאומצת. שמן הזית והצנוברים פותחים סטגנציות של מערכת העיכול, מונעים סטאזיס של דם ומזינים צ´י. הם אכן יכולים להוביל לליחה, אך לא מדובר בליחה צמיגה במיוחד, ואם לא מגזימים היא לא נוטה להצטבר בגוף. החריפות המתווספת תורמת לתנועת הצ´י ומונעת הצטברויות. מומלץ להימנע מהתוספות החריפות והצנוברים רק במקרים של נטייה טבעית לעודפי ליחה חמה.

חומרים לפסטה:
מים רותחים עם כפית מלח שטוחה.
2 חבילות פסטה או רביולי מסוגים שונים.

כלים:
סיר להרתחת הפסטה.
מחבת עמוקה להכנת הרוטב.
קעריות להגשת הפסטות.
מעבד מזון.

הוראות:
לוודא שהמים רותחים בסיר ולהוסיף את הרביולי על פי ההוראות הכתובות על האריזה.

חומרים לרוטב ´פסטו´:
שני גזרים מקולפים.
תוכן קופסת תירס ללא הנוזלים.
2 חבילות בזיליקום שטף היטב.
חבילת צנוברים שלמה.
חצי כפית סחוג או פלפל שחור גרוס.
חצי כפית מלח.
חצי עד כוס שלמה של שמן זית.

הוראות הכנה:
לטחון את הגזר במעבד מזון ולהעבירו למחבת גדולה. לטגן אותו במעט שמן יחד עם עלי הבזיליקום, אותם שטפנו קודם.
להוסיף למחבת את הצנוברים ל 2-3 דקות.
לטחון את התירס במעבד מזון.
להוסיף את הגזר והבזיליקום אל המעבד ולהפעיל שנית.
להוסיף מלח, סחוג (או פלפל) ולצוק בזהירות ובהדרגה שמן זית עד לקבלת מחית אחידה.
לערבב את הרוטב עם הפסטה ולהגיש בקערה.

לעזאזל עם האנרגטיקה:
הנצמדים למסורות יטענו, שחצי חבילת חמאה מעורבבת עם הפסטה, לפני הוספת הרוטב תעשה רק טוב. למען האמת, ההבדלים בטעם אינם כה מורגשים כך שעדיף להיצמד למתכון המקורי.

בחזרה לאינדקס הפסטות