מאת: השפים של תמורות

"ללכת בלי, להרגיש עם" זו התחושה למי שמכניס את הדבר הנימוח והאלכוהולי הזה לפיו.
האלכוהול אמנם מזמן התנדף אבל תחושת השחיתות נשארת בפה. שווה לא רק לחנוכה.

אנרגטיקה:
שמן ואלכוהול יוצרים לנו תשתית לחום ולחות, אלא שרוב האלכוהול התנדף ואת רוב השמן אנו סופגים בניר הסופג (בהנחה שהמחבת הייתה מחוממת היטב). נשארים התפוחים החמוצים המזינים בנוזלים ומנקים את הכבד, נשארת בלילת הקמח, שלאחר שהזהיבה בטיגון, חודרת ומחזקת את צ´י הטחול, נשאר החום הנובע הן מהאלכוהול והן מתהליך הטיגון אשר מתאימים את הלביבה למאכלי חורף כמו בחנוכה.

חומרים:
3 תפוחי עץ חמוצים מקולפים
1 כוס קמח מלא מנופה (אפשר קמח מצות בפסח)
רבע כפית אבקת סודה או אבקת אפייה
רבע כוס מיץ תפוחים או מים
רבע כוס וויסקי או ברנדי
2ביצי חופש
2 כפיות סוכר
חצי קליפת לימון מגורדת
חצי לימון סחוט
שמן קנולה לטיגון

כלים:
קערה לערבוב החומרים
פומפיה לריסוק התפוחים
מחבת טפלון רחבה
כף עץ ארוכה
תבנית לאיסוף הלביבות
ניר סופג לספיגת השמן

הוראות:
לרסק את תפוחי העץ ולערבב במיץ הלימון, כדי שלא יתחמצנו וישחירו.
להוסיף את שאר המרכיבים (למעט השמן) לקערה. העיסה צריכה להיות סמיכה אך דביקה ולא בצקית.
בעזרת כף עץ ארוכה יש להוסיף את העיסה במנות של ככף מלאה לכל אחת, לתוך השמן הרותח (כדי לוודא שהשמן בטמפרטורה מתאימה מומלץ לצוק למחבת טיפת עיסה ולוודא שהשמן מבעבע סביבה).
להפוך את הלביבות ולהמתין שיזהיבו משני צדדיהן.
להעביר לתבנית ולספוג עם כמות נדיבה של ניר סופג.

לעזאזל עם האנרגטיקה:
אפשר להחליף את הקמח המלא ואבקת הסודה בקמח לבן תופח מאליו. סתם בשביל הנוחות, הרי ממילה נחטוף ליחה גם במתכון המקורי, אז אם כבר, אז כבר.

בחזרה לאינדקס קינוחים