לממלכת הצמחים שיטת שיום משלה. כל צמח וכמובן כל צמח מרפא זוכה לשם המשייך אותו למשפחה, סוג ומין משלו. לעתים מין אחד שונה בתכונותיו ממין דומה, ואפילו בתוך הצמח, חלקים מסוימים יכולים להיות מועילים בעוד שאחרים רעילים. מאמר זה מפרט את שיטת השיום על פי עקרונות הבוטאניקה (בוטניקה) ונותן דוגמאות מתוך עולם צמחי המרפא ברפואה הסינית.

מאת: ד"ר ניר עמיר

נומנקלטורה היא שיום, כלומר מתן שמות לכל דבר. חלק מהשמות בעולם אמנם ניתנו בעקבות מסורות עתיקות, אך לצמחים, כמו בעלי חיים רבים, קיים קשר בין השם למבנה ותפקוד האורגניזם. כיוון שמספר הצמחים בטבע עצום נמצא צורך למיין אותו. תחום זה שייך לבוטאניקה (בוטניקה).שיטת המיון המדעית בצמחים פותחה לראשונה בשנת 1735 על ידי מדען שבדי בשם קרולוס ליניאוס (לינה) בספרו Systema Naturae(מערכת הטבע). שיטה זו הייתה הבסיס לטקסונומיה, ענף בתורת הביולוגיה שתפקידו למיין את כל היצורים בטבע במערך היררכי אחיד. השפה המדעית הורכבה מלטינית ויוונית עתיקה, שפות שלא משתנות יותר כיוון שהן שפות מתות.

שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות ובמראה היצורים. כיום, עם התפתחות הביולוגיה והגנטיקה, הפכה השיטה למיושנת אך עדיין מקובל להתבסס עליה. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות סיסטמתיות, אינן עוד כאלה.

bot_sistema_naturale500
כל שם של צמח מורכב משם הסוג ושם המין (מה שנודע כשיטת השם הכפול). המין הוא יחידה יותר קטנה וספציפית המשתייכת לסוג מסוים על פי קריטריונים מסוימים ואלה משויכים למשפחות. כל צמח נקרא בשם הסוג ולאחריו המין.
תרומתו הגדולה של ליניאוס היתה הענקת השמות הכפולים לצמחים. מאחר שכל מין משתייך לסוג מסוים, נכון  לכנות כל מין גם בשם סוגו (כמו שם משפחה ושם פרטי). זאת שיטת הכינוי הבינארית, שלא הייתה כמעט בשימוש לפני שנת 1753. לפני כן הייתה נהוגה שיטת התיאור, כלומר במקום מילה אחת (שם תואר) תואר המין בפסוק שלם.
המחקר המדעי בצמחיית העולם קיים כבר מאות שנים. עם זאת, בכל יום מתגלים מינים חדשים, מתבררות טעויות בזיהוי או בכינוי ונעשים תיקונים בשמות הצמחים.כפילויות בכינויי המינים, עשויות להביא לכאוס בידע ההרבולוגי וכדי למנוע אותן קבעו בוטנאים מומחים חוקים ותקנות שפורסמו בספר קוד בינלאומי לנומנקלטורה בוטנית. גם ליניאוס היה ער לבעיית הכפילות. לכן הוא קבע שמין אשר נתכנה בשני שמות או יותר ישא רק את השם שבו כונה לראשונה. כל השמות האחרים שניתנו לו יפסלו וישמשו ארק כשמות נרדפים לשם החוקי. תפקיד התקנות היה לא רק לשמור על כך שבוטנאים לא יקראו למין אחד בשמות שונים אלא גם שלא יקראו למינים שונים באותו השם. לעיתים היה צורך לאחד שמות שניתנו למינים מסוימים בידי חוקרים שונים באקראי לשם אחד, ולעיתים היה צורך לפצל שם אחד לשמות אחדים. תקנות הקוד מונעות כאוס בעולם הצמחים ומתקנות את מה שעוות בעבר. כיוון שמלאכת התחיקה עוד לא תמה, בכל  כינוס בוטני דנים בתוספת תקנות ובתיקוני התקנות.
כדי למנוע אי הבנה מציבים קודם את שם הצמח ואחרי כן את שם המחבר. האות L. למשל, מציינת שמין זה תואר לראשונה בידי לינה (C. Linne’). הסימן Boiss. מציין את שמו של בואסיה (E. Boissier). במקרים רבים אנו מוצאים שני קיצורי שמות בזה אחר זה, אחד בסוגריים והשני פתוח. אלה הם המקרים שבהם תואר המין לראשונה בידי אדם ששייך אותו לסוג מסוים, ואח"כ התברר שחלה טעות והמין לא שייך לאותו סוג. במקרים כאלה נזכר שם האיש שנתן ראשונה למין את שמו בסוגריים ושמו של החוקר שהציבו בסוג הנוכחי והנכון מחוץ לסוגריים. במקרים רבים אחרים צוין שם כפול אחרי שמות המינים מסיבות אחרות.

מכאן שהשינויים החלים בשמות הצמחים אינם שרירותיים. הם באים לתקן טעויות בכינויי הצמח או לפעמים בתפיסת היחידה ובהערכת הדרג שלה.

שיטות המיון המודרניות מתייחסות לשלוש על-ממלכות:
* חיידקים אמיתיים (Bacteria)
* חיידקים קדומים (Archaea)
* אוקריוטיים (Eucaryota)
חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים הם יצורים חסרי גרעין המכונים פרוקריוטיים ואילו יצורים בעלי גרעין הם אוקריוטיים. האוקריוטיים עצמם ממוינים לקבוצות של חד-תאיים (פרוטוזואה ואצות) ולשלוש ממלכות: בעלי חיים, פטריות וצומח. עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.
מיון הצמחים לפי ההיררכיה שקבע ליניאוס
ממלכה Regnum = Kingdom
מערכה Phylum = Phylum
מחלקה Classis = Class
סדרה Ordo = Order
משפחה Familia = Family
סוג Genus = Genus
מין Species = Species
כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.
ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות - צמחים ובעלי חיים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים (פרוטוזואה). בהמשך, התגלו יצורים שלא התאימו לממלכות אילו ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות. המיון המסורתי של הצמחים התבסס על מכלול התכונות החיצוניות והמבנה של כל פרט. כיום ברור שהשיטה לא מייצגת נאמנה את מהלך ההתפתחות האבולוציונית. כיום מנסים לבסס את המיון על תכונות משותפות המתבטאות ברמה הגנטית.
הערה: בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
ממלכה - צמחים
צומח = Plantae היא ממלכה הכוללת אורגניזמים שמבצעים פוטוסינתזה. הצמחים מכילים את הפיגמנטים כלורופיל a וכלורופיל bהמסייעים להם בתהליך הפוטוסינתזה. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן (אצלנו יותר שומן). דופן התא מכיל, לרוב, תאית.רוב הצמחים מייצרים את המזון שלהם עצמאית על ידי הפוטוסינתזה. חלק מהצמחים הם טפילים שמנצלים חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. קיימים גם צמחים טורפים שמנצלים חומר אורגני מבעלי החיים. נדגים:
* ממלכה צמחים (פטריות, צמחים, בעלי חיים)
* מערכת-על צמחי הזרעים
* מערכה מכוסי הזרע
* מחלקה דו-פסיגיים
* סדרה: צינוראים - Lamiaceae
* משפחה: שפתנייםכמעט כל מיני סדרת הצינוראים עונים על הקריטריונים הבאים (אם כי יש יוצאים מן הכלל):
* שחלה עילית
* חמישה עלי כותרת, מאוחים בבסיסם
* עלי כותרת סימטריים, דו-שפתיים
* לא יותר מארבעה אבקנים
בתוך הסדרה מוכרות המשפחות: שפתניים, ורבניים, לועתניים, זיתיים ועוד.
עוד דוגמא:
נלומבו נאכל - NelumboNucifera (בסינית זה Lian zi ).
נלומבו הוא סוג במשפחת הנופריים (Nymphaeaceae), זהו הצמח הידוע בשמו העממי לוטוס או לוטוס קדוש או לוטוס הודי קדוש. בסוג נלומבו יש עוד מין אחד בלבד, נלומבו צהוב (Nelumbo lutea) שמוצאו בצפון אמריקה.
ואילו הצמח ששמו המדעי לוטוס הוא למעשה סוג במשפחת הפרפרניים (Fabacea או Papilioniceae).
דוגמאות לצמחים המקובלים בפרמקופיאה הסינית :
שם בוטאני
שם מדעי
שם סיני
שם אנגלי
שם עברי
Allium fistulosum
Bulbus Allii fistulosii
Cong Bai
Scallion bulb
בצל ירוק
Amomum cardamomum
Fructus amomi Cardamomi
Bai Dou Kou
Cluster cardamom pod
הל לבן
Zingiberis officinalis
Rhizoma zingiberis recentis
Sheng Jiang
Fresh Ginger root
שורש זנגוויל

פטריות -
fungi

הפטריות הוגדרו בעבר בממלכה אחת עם הצמחים אך כיום הם מוצבים כממלכה נפרדת מאחר שהם איבדו את הכלורופלסטים שלהם. הפטריות תלויות ביצורים אחרים כמקור למזון ומספקות את הזנתם על ידי קלית יונים ומולקולות אורגניות מהסביבה החיצונית. רוב מיני הפטריות בנויים מקורים ודופן התאים שלהם עשוי מכיטין, אותו חומר שיש בשלד החיצוני של החרקים.

דוגמאות לפטריות הנמצאות בשימוש בפרמקופיאה הסינית:
שם בוטאני
שם מדעי
שם סיני
שם אנגלי
Poria Cocos
Sclerotium Poria
Fu Ling
Hoelen fungus
Ganoderma Lucidum
Sclerotiom Ganoderma
Ling Ji
Reishi mushroom
Plyphorus Umbellatus
Sclerotium Polyphory
Zhu Ling
Polypore mushroom

צמחים –
Plantae

ממלכה שקיבלה בשנים האחרונות הגדרות חדשות המבוססות על אמות מידה מולקולאריות וגנטיות. ביניהן אנו מונים את האצות (האדומיות, ירוקיות) וכל מה שעושה פוטוסינתזה ביבשה. בין צמחי היבשה אנו מוצאים את הטחבים (שמתרבים בעיקר על ידי נבגים), צמחים וסקולריים וצמחי זרע.

הטחבים – bryophytes
אילו הם צמחי יבשה קטנים (לרוב, פחות מ 4 ס"מ) בעלי מבנה פשוט. הם פחות נפוצים מצמחים אחרים אך יש להם יותר מינים יחסית למספרם. במידה רבה הם דומים לאצות: גם אצלן ההתרבות תלויה במים, אין להם שורשים אמיתיים ולא עלים אמיתיים, אין להם מערכת הובלת נוזלים, הם לא מייצרים רקמות קשיחות שתומכות בצמח. אלא שהאצות גדלות במים ולכן יכולות להתרבות מאוד בעוד שהמגבלות שהצגנו, מונעות את התרבות הטחבים ברחבי היבשה.
bot_bryophit300
שרכים –
ferns

זוהי הקבוצה הגדולה ביותר של צמחים וסקולריים (עם צינורות הובלה) נושאי נבגים. לשרכים יש שורשים ועלים אמיתיים וכן רקמות הובלה. יש להם רקמות תמיכה קשיחות, מה שמאפשר להם לצמוח לגובה של עצים קטנים. למרות שהם מסוגלים לשרוד בתנאי יובש, עדיין המים נחשבים למתווכים להעברת תאי המין הזכריים אל תאי הביצה. דבר זה מגביל את תפוצתם למקומות לחים בלבד בעולם.

bot_fern300
צמחי זרע -
spermatophytesseed plant
עובר הצמח מוגן וניזון בתוך הזרע ויכול לשרוד במצב של תרדמה עד שיקבל תנאים נוחים לצמיחה. מסיבה זו, צמחי הזרע יכולים להתפזר במקומות מגוונים בעולם ולעתים במקומות רחוקים מצמח ההורה. מאפיין נוסף של צמחים אילו הוא ההפריה. ההפריה מתרחשת אחרי שגרגרי אבקה (פולן) מועברים באמצעות רוח או חרקים לעלי שהוא האיבר הנקבי.

בצמחי זרע יש אפשרות ליצור רקמות מעוצות בכמות שתאפשר צמיחה לגבהים משמעותיים.

יש שתי קבוצות של צמחי זרע:
חשופי זרע – gymnosperm
מכוסי זרע – Angisperm

חשופי זרע הם צמחים היותר קדומים. מוכרים כ 700 מינים. הקבוצה המוכרת ביותר הם המחטניים (בעלי אצטרובלים) כמו אורן, אשוח ודומיהם. הזרעים מוסתרים בין קשקשי האצטרובל אך כשהוא נפתח הם נשמטים אל הקרקע ויכולים לנבוט.

מכוסי הזרע הם הצמחים היותר מתקדמים. הם התחילו להופיע לפני כ 100 מיליון שנים וכיום הם שולטים בנוף . ידועים 250 אלף מינים שלמכוסי זרע וסביר להניח שעוד רבים לא הוגדרו.

מכוסי זרע
המאפיין העיקרי של מכוסי הזרע הם הפרחים. הפרח מורכב ממצע המורכב על גבעול ונקרא receptacle . סביבו נראה את עלי הגביע ועלי הכותרת. לעלי כותרת רבים צבעים מרהיבים המושכים חרקים לצרכי האבקה. בתוך הפרח נמצא אבקנים שהם האיברים הזכריים ואת העלי שהוא האיבר הנקבי שעשוי משחלה. בתוך השחלה נמצאת הביצית ובה מתפתח עובר הצמח החדש.

רוב הצמחים המוכרים לנו בטבע, ובכללם צמחי המרפא השונים, הם מכוסי זרע.

דוגמאות לצמחים שמשתמשים בחלקים שמעל האדמה, הנמצאים בשימוש בפרמקופיאה הסינית:
שם בוטאני
שם מדעי
שם סיני
שם אנגלי
Leonorus heterophyllus
Herba leoniri
Yi Mu Cao
Asian motherwort herb
Artemisia capillaries
Herba Artemisiae capillaries
Yin chen Hao
Downy wormwood herb
Mentha arvensis
Herba Menthae arvensis
Bo He
Spearmint herb

למידע נוסף
למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית בתמורות
למידע אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) לימודי רפואה משלימה

למידע אודות מסלול לימודי דיקור סיני בתמורות

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.