אנרגטיקה של טופמקס על פי הרפואה הסינית

אנרגטיקה של טופמקס - Topiramate על פי הרפואה הסינית

טופיראמאט היא תרופה נוגדת פרכוסים. בניגוד לתרופות נוגדות פרכוסים אחרות, טופיראמאט חוסמת את התפשטות ההתקפים, יותר מאשר מעלה את סף ההתקף. (סף threshold בנוירולוגיה - הנקודה בה גירוי מתחיל לעורר תגובה; זהו המדד לרגישות של מערכת בתנאים מסוימים. קולטן חום שמגיב לעליה של שתי מעלות חום בלבד נחשב לבעל סף נמוך יותר מזה שמגיב לשינוי בטמפרטורה של עשר מעלות או יותר.)
טופיראמאט פועלת במספר מנגנוני פעולה ולכן היא ניתנת כתוספת לטיפול בחולים עם התקפים חלקיים (partial seizures) שאינם מגיבים לתרופות אחרות. כמו כן התרופה מאופיינת במשך פעולה ארוך. מחקרים בודקים את השימוש בטופיראמאט גם בסוגים אחרים של כפיון (אפילפסיה), כטיפול בודד או כתוספת לטיפולים אחרים, במבוגרים, בילדים, ובתינוקות.
ברוב המקורות היום התרופה מופיעה כטיפול למיגרנות ולפי מקורות מסוימים התרופה עוזרת בגמילה מקוקאין.

התוויות לתרופה
א - מצבים פרכוסיים כמו Partial Seizures or Primary Generalized Tonic-Clonic Seizures
ב - Seizures Associated with Lennox-Gastaut Syndrome
ג - Migraine Prophylaxis - מיגרנות

ספיגה:
Bioavailability - זמינות ביולוגית. למזון אין השפעה על זמינות ביולוגית
התרופה נספגת במהירות בשימוש בבליעה, שיא רמת הריכוז מושגת תוך שעתיים.

פיזור:
התרופה עוברת דרך השלייה ומופיעה גם בחלב אם.
מתחברת לחלבוני פלזמה בשיעור של כ- 13-17% .

פינוי:
מטבוליזם - לא עובר מטבוליזם מלא. נמצאו שישה מטבוליטים.
מופרש בעיקר בשתן כתרופה ללא שינוי.
זמן מחצית חיים 21 שעות.

פינוי באוכלוסיות מיוחדות
בילדים הפינוי clearance הוא 50% יותר גבוה, מה שאומר שזמן מחצית החיים קצר יותר יחסית למבוגרים.
בקשישים עם ירידה בתפקודי כליה יש ירידה בפינוי התרופה.
במטופלים עם מחלת כבד, ייתכן שהפינוי הכלייתי יפחת אך במנגנון אינו ברור דיו.
במטופלים עם אי ספיקה כלייתית חלקית או מלאה הפינוי יורד ב 42-54% בהתאמה. בחולים עם המודיאליזה, הפינוי הוא פי 4-6 פעמים יותר מהיר מאשר באנשים בריאים.

מנגנון:
למרות שהמנגנון המדויק של התרופה לא ידוע ישנו מידע חלקי בנוגע לאלקטרופיזיולוגיה והביוכימיה שלה:
א - התרופה חוסמת תעלות נתרן
ב - התרופה מעלה פעילות GABA ברצפטורים של GABA-A
ג - התרופה נוגדת פעילות רצפטור לגלוטאמט
ד - התרופה מעכבת אנזים קרבוניק אנהידראז
התרופה עלולה להעלות את הסיכון לאבני כליה משום שהיא מעלה את ה pH של השתן ומורידה את הפרשת urinary citrates . (כלומר מעלה את חומציות הגוף משום שהיא מפרישה ביקרבונט בשתן). תופעה זו מתרחשת ב 1.5% מהמטופלים (פי 2-4 מהשכיחות באוכלוסיה).

תופעות לוואי:
תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: סחרחורת, טשטוש, קשיי שינה, חולשה, עצבנות, שלשול או עצירות, בחילה, כאבי פרקים, כאבי שרירים, איטיות פסיכומוטורית. לחולים עם היסטוריה של אבנים בכליות מומלץ להגדיל את צריכת המים כדי להפחית את הסיכויים להיווצרות אבנים.

השפעות נוירולוגיות הן השכיחות ביותר לגבי טופמקס והן נחלקות לקבוצות הבאות:
א - בעיות קוגניטיביות כמו בלבול, האטה פסיכו-מוטורית, קושי בריכוז או בקשב, קשיי זיכרון, בעיות דיבור או שפה ובעיקר שיום. בעיות קוגניטיביות מתרחשות כאשר יש מינון יתר או טיטרציה מהירה של התרופה והן מפסיקות עם הפסקת השימוש התרופתי.
ב - בעיות פסיכיאטריות או התנהגותיות כמו דיכאון או שינויים במצב רוח עם ישנוניות ועייפות הנחשבים לתופעות השכיחות ביותר.
תופעות נוספות תלויות מינון מתייחסות לאי שקט וחרדה ולפעמים גם סחרור, אטקסיה ופרסטזיות.
ג - תופעות אחרות כוללות אנורקסיה ואיבוד משקל ולפעמים דיפלופיה. נראה שתופעות אילו אינן תלויות מינון.

אפילפסיה בראייה של הרפואה הסינית:
הסיבות לפרכוסים מגוונות ומתרחשות על רקע אחת או יותר מהתופעות הבאות:
* עליית רוח על רקע אש-ליחה
* עודף יאנג בכבד על רקע חסר יין
* חסר דם בכבד
* אש-ליחה בלב
* חסר איזון בין הלב לכליות
* סטאזיס של דם
* ערפול הלב בליחה קרה.

אנרגטיקה על פי הרפואה הסינית:
תופעות הלוואי השכיחות מתייחסות בעיקר לתופעות של ליחה. דבר זה בא לידי ביטוי בהשפעות הריכוז, בלבול, האטה. קשיים פסיכומוטורים וקוגניטיבים מכוונים למעורבות של הלב בנוסף לרוח שמגיעה מן הכבד. ייתכן שהרוח מקורה בכבד אך השפעתה על הלב ברורה. תופעות של סחרור ופרסטזיות יכולות להיות משויכות הן לליחה והן לחסר דם. אטקסיה (הליכה על בסיס רחב) מתאימה לסטאזיס של דם או אירוע לאחר עליית יאנג הכבד, למשל.
תופעה של שלשול או עצירות אינה מתאימה לחסר דם או חסר צ´י בלבד. היא יכולה להיות מיוחסת לסטגנציה אם התופעה מתקיימת אצל אותו אדם לחילופין, אך בעיקר היא מתאימה לליחה, תופעה שיכולה להתבטא ביציאה רכה ולפעמים דביקה עד כדי קושי להוצאה.
לסימנים אילו יש להוסיף את הבחילות המחזקות את ההנחה שמדובר בתופעה ליחתית.
אבני כליה יכולים להיווצר או מחסר יין או מתופעה של חום ולחות בדרכי השתן. חסר יין מתייחס לעליית החומציות בדם, אך נראה שהמנגנון כאן מתאים להפרשה מוגברת של ליחה (ביקרבונט בסיסי). תופעה זו יכולה להתאים למצב ליחתי. כאשר הליחה נלכדת היא מתחממת ועלולה להצטמג עד כדי היווצרות אבנים.

מכל האמור לעיל, נראה כי הטופמקס, בדומה לתרופות אנטי אפילפטיות אחרות, מייצרת ליחה ואולי גם חום. עם זאת, ייתכן שהחום הוא תוצר לוואי של הליחה הסטגננטית.

כיצד תרופה ליחתית מטפלת בבעיות רוח? התופעה מוכרת היטב מהספרות ההרבולוגית. במקרים רבים, כדי להשקיט רוח צריך לתת צמחים שמחזקים דם או יין ולכן הם בעלי אופי עשיר וליחתי. היין מעגן את היאנג ש´מעוניין´ לעלות ומקבע אותו ובכך אינו מאפשר לפרכוס להתרחש. היתרון כאן ברור אך מאידך, הסיכון להצטברות של ליחה לאורך זמן קיימת בעיקר באנשים עם נטייה לליחתיות מלכתחילה (וכנראה, בעיקר באילו שהאפילפסיה שלהם בגלל הליחה עצמה).

לסיכום:
לאור האמור לעיל, נראה שהטיפול בטופמקס יעיל אך דורש התייחסות הרבולוגית מאוזנת שתשמר את הערך המוריד ומעגן ובמקביל תמנע הצטברות ליחה סטגננטית במערכות השונות של הגוף. לאור העובדה שהתרופה מתחברת לחלבוני פלזמה בשיעור של כ- 13-17% , יש לקיים מעקב מדוקדק אחר רמתה והשפעתה הקלינית במקרה של שילוב צמחים. כמו כן, קצב הפירוק והפינוי האיטי יחסית של התרופה מחייב שילוב פורמולת צמחים במיומנות, הדורשת בין היתר, טיפול סבלני המתחיל במינונים קטנים לאורך תקופה ארוכה ועירנות לשינויים מהפורמולה (לטוב ולרע) העלולים להופיע גם חודש ויותר אחרי התחלתה.

מקורות:
1 - עלון לצרכן לפי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ´ו 1986
2 - אתר אינפומד: ללחוץ כאן
3 - אתר התרופה: ללחוץ כאן
4 - מונוגרף של התרופה, מדסקייפ: ללחוץ כאן
5 - אינטראקציות בין צמחים לתרופות – אתר תמורות: ללחוץ כאן