אנרגטיקה של אל-תירוכסין לחולי היפותיירואיד

Liothyronnine Sodium - Eltroxin

פרמקולוגיה ואינדיקציות:
תירוקסין סודיום T4 הוא הורמון סינתטי של הורמון בלוטת התריס. פעולתו דומה לזה של ההורמון הטבעי אשר הפרשתו מתואמת עם הורמון ה TSH . הפרשת פעולת ה TSH תלויה ב TRH ובמנגנוני המשוב החוזר התלוי בריכוזם של הורמוני בלוטת התריס.
הורמוני בלוטת התריס משפיעים על קצב התהליכים פיזיולוגיים רבים בגוף. הם משפיעם על מטבוליזם של חלבונים ופחמימות, מעודדים יצירת גלוקוז (גלוקוניאוגנזה), מעלים ניצול הגליקוגן ומזרזים סינתזה של חלבונים. הם משפיעים על מטבוליזם של שומנים על ידי הורדת ריכוזי הכולסטרול בכבד ובנסיוב. הורמוני בלוטת התריס משתתפים גם בפיקוח על חלוקת התאים והתפתחותם, בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית, העצמות והשיניים. ההורמון המשפיע על תהליכים אילו הוא בעיקר T3 ש 80% ממנו מתקבלים על ידי הפסד אטום יוד של T4 . להורמוני בלוטת התריס גם אפקט ישיר על הלב. הם מגדילים את רגישותו לקטכולמינים (אדרנלין ונוראדרנלין) או שהם מגדילים את מספר הרצפטורים הביתא אדרנגריים בשריר הלב. הם מעלים את תפוקת הלב ואת זרימת הדם בכליה והסינון הגלומרולרי. תירוקסין מבטל את הסימנים הקליניים של חוסר בהורמונים טבעיים במצבי תת תריסיות.
תחליף סינתטי זה משמש בעיקר לתיקון חסר ההורמון כאשר זה אינו מיוצר בכמות מספקת. כמו כן הוא משמש לדיכוי פעילות בלוטת יותרת המח במקרים בהם בלוטת התריס מוגדלת (גוייטר). משתמשים בו גם לטיפול בסרטן בלוטת התריס.
בזריקות משתמשים לטיפול במקרים קשים של חוסר ההורמון (מצב העלול להתבטא בתרדמת, דופק נמוך ובעיות נשימתיות) ובחסר מולד אצל ילודים (קרטיניזם).
השימוש בתירוכסין מועדף על תחליפי T3 בגלל פעילותו ארוכת הטווח ובגלל שהוא גורם לפחות תופעות לוואי לבביות.

פרמקוקינטיקה:
תירוקסין סודיום נספג בצורה תובה במערכת העיכול ( כ 50-80% ויותר בצום). הריכוז החופשי של T3 הוא 0.2% וכל השאר קשור לחלבון נשא. ריכוז ההורמונים בנסיוב יורד מעט אצל ילודים ועם הגיל ועולה מעט בשמנים. הריכוזים התקינים של ההורמון הטבעי הם גם הריכוזים הטיפוליים של הורמונים אקסוגניים – סינתטיים.
התירוכסין משפיע לאחר 1-3 שבועות וממשיך להשפיע תקופה דומה לאחר הפסקת לקיחת ההורמון. הוא נקשר בדם לגלובולינים קושרי תירוקסין ולפרהאלבומין בשיעור של למעלה מ 99% ולכן פינויו איטי יותר. זמן מחצית החיים של T4 הוא 6-7 ימים. הוא מתפרק בכבד ומתפזר במרה וחלקו עובר הידרוליזה במעי ומפורש בצואה אך הרוב מופרש דרך הכליות במערכת השתן.

אינטראקציות עם תרופות:
התרופה עלולה לחזק אפשקט של נוגדי קרישה מסוג קומארינים ולכן יש להפחית את המינון שלהם. כמו כן התרופה עלולה להגביר אפקט נוגד דיכאון אך עלולה לגם להוביל לעלייה בהפרעות קצב לב. ייתכן איבוד האיזון של ערכי הסוכר בדם וצורך בהגדלת תרופות נוגדות סוכרת. התרופה עלולה לחזק השפעת חומרים אדרנרגיים. ייתכן חיזוק אפקט פרמקולוגי של הורמוני התירואיד בעקבות שילוב עם אספירין ובנזודיאזפינים בעקבות דחייה מאתרי הקישור לחלבון.

תופעות לוואי:
בתחילת הטיפול או בעת מתן מינון גבוהה ייתכנו סימנים של היפרתיירואידיזם הכוללים נשירת שיער זמנית, כאב בחזה, פלפיטציות, כאבי שרירים, שלשול, חוסר מנוחה, אינסומניה, הפרעות קצב לב, עלית לחץ דם, רעד, התרגשות, כאבי ראש, סומק, הזעה, בחילה ואיבוד משקל.

מודל אנרגטי:

היפותיירואידיזם נגרם על רקע חסר צ´י או יאנג בכליות ו/או בטחול עם או ללא מעורבות של הלב. כמו כן תתכן הפרעה של ליחה וחסר דם המובילים לתופעה זו או נוצרים ממנה. התרופה משפיעה במידה מסוימת כמו קטכולמינים, משפרת מטבוליזם ונוגדת היפותיירואידיזם ולפיכך יש להניח שהיא מחממת, מחזקת צ´י ומעלה יאנג. תופעות הלוואי שלה מרמזות על חום המתבטא בהזעות וסומק. כשהחום מגיע על ללב הוא גורם לאינסומניה ופלפיטציות. עודף יכול להוביל לרוח המתבטאת ברעד, לחץ דם גבוה וכאבי ראש. התרופה גם מניעה ומסלקת ליחה ולכן עלולה להוביל במינון יתר להרזיה. סילוק הליחה תורם לעליית רוח ומחמיר את התופעות שצוינו לעיל.
לאור המודל המוצע יש להיזהר בתרופה בעיקר כאשר קיימות תופעות חום ונטייה לרוח או חסר יין בכליות ובכבד ולתמוך באיברים אילו באמצעים תזונתיים וטבעיים.

להפניות
למאמר על היפותיירואיד ניתן ללחוץ כאן: היפותיירואיד
למאמר על פרופיל-תיואוריציל ניתן ללחוץ כאן: אנרגטיקה של אלתרוקסין

למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב