דלקת החוליות המקשחת היא מחלה דלקתית כרונית של חוליות עמוד השדרה. המחלה שייכת לקבוצה גדולה יותר של דלקות מפרקים, המכונה "ספונדילוארתריטיס", ומערבת הן את עמוד השדרה והן את המפרקים הפריפריים. התהליך בבסיסו הינו דלקתי, אך במהלך השנים נוצר תהליך מקביל של צמיחת עצם בעיקר בין החוליות, אשר תורם להקשחה של עמוד השדרה. כתוצאה מהסתיידות ומהתאחות החוליות נוצרת קשיחות מלאה של עמוד השדרה והוא מאבד את גמישותו. במהלך המחלה יתכנו תקופות של הפוגה והתלקחות. המחלה מוגדרת כמחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את חוליות עמוד השדרה ומשנה את המבנה שלהן, עד שעמוד השדרה מתקשח לחלוטין. האבחנה המערבית מבוססת על שילוב של תסמינים קליניים ואמצעי הדמיה טיפוסיים לדלקת במפרקי הכסל. התסמין הקליני השכיח ביותר במחלה, הינו כאבים כרוניים הנמשכים מעל ל-3 חודשים, באזור העכוזים והגב התחתון. כמו כן, תתכן מעורבות של מערכות נוספות כפי שיפורט בגוף העבודה.
המחלה הינה בעלת רקע גנטי ברוב המקרים, ופוגעת בעיקר באנשים צעירים מתחת לגיל 40. היא מופיעה אצל גברים ביחס של 3:1 יותר מאשר בנשים. שכיחותה מוערכת באוכלוסייה בכ-0.5%.
הטיפול הרפואי המקובל ברפואה המערבית, הוא טיפול המכוון למניעת התפתחות המחלה ולטיפול בתסמיניה. פעילות גופנית ופיזיותרפיה הם חלק חשוב בטיפול, כיוון שהם מחזקים את שרירי הגב, שומרים על גמישות המפרקים, שומרים על טווח התנועה ועל היציבה.
בחלק של העבודה המתייחס לראייה על פי הרפואה הסינית, התייחסנו לאטיולוגיות ולאבחנות מבדלות שקשורות לדלקת החוליות המקשחת בפרט ולדלקות מפרקים (ארתריטיס) בכלל.
האטיולוגיות שהעלנו מתקשרות לכאב חסימתי, בי סינדרום, פלישת פתוגנים חיצוניים על רקע חסרים וחולשה בהגנת הגוף וחוסר איזון של המערכת החיסונית, טראומה פיסית ורגשית, הרגלי תזונה וכן תורשה (Jing).
השכיחות הגבוהה של חסימות דווקא באזורי המפרק נובעת מהמורכבות האנטומית באזור, הכוללת: סחוסים, עצמות, גידים, רצועות, שרירים ועצבים.
פירטנו אבחנות מבדלות שאופייניות לדלקת כגון: סטגנצית צ'י / דם הכבד, חסר דם בכבד, חסר צ'י בטחול ולחות, חסר צ'י בכליות, סר ג'ינג בכליות וכו'.
בחלק המעשי השתתפו שלושה מטופלים הסובלים מהמחלה, טווח הגילאים נע בין 48 שנים ל-63 שנים, כאשר שתיים מהמטופלות היו נשים ומטופל גבר.
כל המטופלים אובחנו כסובלים מדלקת החוליות המקשחת. המטופל אובחן בסוף שנות העשרים לחייו ושתי החולות האחרות אובחנו בסוף שנות הארבעים לחייהן. שתי הנשים נמצאות עדין בשלבי ההתלקחות של המחלה ומטופלות, בהתאם, בתרופות נוגדות דלקת. הן התלוננו על כאבים שורפים, מפושטים ודלקתיים המתרכזים בעיקר בגב תחתון - אזור האגן, סקרום ובגב עליון. מאידך, המטופל הגבר, נמצא כבר בשלב הכרוני של המחלה, בו כל חוליות עמוד השדרה והחזה מגורמים, כך שהוא סובל יותר מהשלכות ההתגרמות, מהגבלת תנועה קשה, מעומס תמידי וכאב חד במאמץ. שתי הנשים אובחנו גם כסובלות מפיברומיאליגה, בעוד הגבר סובל גם ממחלות נלוות (סינדרום X) עודף משקל, יתר לחץ דם וסכרת. אצל שלושתם הכאבים מוחמרים במנוחה ומוטבים בתנועה ובמגע.
שלושתם משתדלים להתמיד בפעילות גופנית ומדווחים על השפעתה לטובה על הסימפטומים.
מצאנו הבדלים בממצאים המערביים שהביאו לאבחנת המחלה בין שלושתם. אצל כולם עולה גם היבט רגשי דומיננטי: דיכאון, חוסר חיוניות, ייאוש והתשה נפשית. כמו כן, ראינו שקיימים אירועים משמעותיים הקודמים למחלה ויתכן והיוו טריגר להתפרצותה.
מבחינה סינית האבחנות העיקריות התמקדו סביב 3 המערכות: כבד, כליות, טחול.
העיקרון הטיפולי שהנחה אותנו בטיפול בהם, התמקד בהנעה ופיזור מחד והרגעה וחיזוק מאידך. שילוב של טיפול שיאצו וטווינה.
כל המטופלים הזדקקו למגע וחיכו לטיפולים. בסוף כל טיפול דיווחו, כמעט תמיד, על הקלה בכאב ועל תחושה של רגיעה עם יכולת לנשום ביתר קלות ועם הטבה באיכות השינה.